עברי לידר מלך השיק 2014
(כתבת: שירי הדר, צילום: אמיר לוי, עריכה: מיי חן)
עברי לידר פותח את הדלת בג׳ינס וגופייה לבנה. הלוק, משמח ככל שיהיה לאור מידת החיטוב הכללית של הבחור, דווקא מתחבר יותר לאווירת השיפוצים הנערכים אצלו בדירה, שבגינם הוא נאלץ לכווץ את ארונו, לחלוק אותו עם בן זוגו יאן שלאו דווקא מחזיק בטעם דומה, ולהיפרד מהז׳קטים והמכנסיים המחויטים שהתרגלנו לראות.
טוב, גם מלך השיק האלגנטי במיוחד של 2014 צריך להיות נינוח בין ארבעת קירות הבית שלו, לא? לגמרי, וחוץ מזה, לידר למד להעריך את הסטייל הקז׳ואלי של הישראלים, גם אם זה משבש לו את חיי האהבה. "פעם היה לי ריב על זה עם האקס האמריקאי שלי", הוא נזכר, "היינו צריכים ללכת לחתונה, אבל החליפות שלו נשלחו בקונטיינר ולא הגיעו עדיין. אמרתי לו שזה בסדר, כי יש לו ג׳ינס וחולצה מכופתרת, והוא פשוט התעצבן עליי. בסוף הצלחתי לשכנע אותו שזה בסדר, וכל הערב הוא היה עסוק בלצלם את הישראלים ולשלוח לחברים שלו". מי היה מאמין שנהפוך לאקזוטיקה שכזו? ובכל זאת, כשתחטטו במדפי הארון העמוסים שלו תמצאו אצל לידר בעיקר מחויט, ערך נדיר בנוף הלבנטיני הזרוק שסביבו, ומה שמעניק להופעותיו של לידר לוק מינימליסטי, מוקפד ומאופק. מלך, בקיצור.
"תודה רבה, מאוד מרגש. מאוד. יש תמיד הבדל בין זה שאתה עושה דברים לבין זה שאתה מבין שאנשים ראו ומתייחסים לזה, אהבו את זה. זה קצת כמו עם מוזיקה: זה כיף לעשות, אבל זה לא אומר שאנשים הבינו מה אתה עושה. אופנה היא גם חלק מהמוזיקה שלי, אני חושב ששומעים שיש יותר מבן אדם אחד, לעומת אמנים אחרים שיותר ברורים, כך שגם בארון שלי יש לפחות שלושה אנשים".
קרה שהתלבשת טוב ואז נבהלת מאיך שנראית?
"כשיצא לי התקליט הראשון הופעתי ב'לילה גוב', לבשתי ג׳ינס בהיר וגבוה עם חגורה עבה והיה לי סוודר גולף של קלווין קליין חום־בז׳. אה, ולבשתי אותו בתוך המכנסיים. בדיעבד היום זה יכול להיות נורא היפסטרי. היות וזה היה ב־98' והייתי הכל חוץ מהיפסטר, זה פשוט היה סתם… מחריד".
כשהופעת בטלוויזיה ב"אקס פקטור" על בסיס שבועי, עבדת עם סטייליסט, זה אומר להשקיע יותר?
"יש לי דעות, יש לי בגדים, יש לי טעם. זה לא באווירת 'תלבש את זה ואת זה ויהיה סבבה'. אני לא אוהב להתחפש. מצד שני, אני מאוד קשוב ונותן לזה להשפיע עליי. זה כמו להביא מפיק אחר לעבוד איתי על תקליט. אני יכול לעשות את זה לבד, אבל כשעובדים עם אנשים מוכשרים, אתה לומד מהם. ב'אקס פקטור' הקונספט שבניתי יחד עם סיימון אלמלם היה שחור ולבן, רוקיסט, כי החלטנו שזה האדם שיושב שם, וזה המקום שלו בתוך החבורה הזאת".
איך התחושה ללבוש בגדים שעיצבת מהקולקציה שלך בקסטרו?
"זה כיף, כי יש לבגד היסטוריה, אני יודע מה היתה המחשבה מאחוריו. אבל יותר כיף אפילו לראות אחרים לובשים את זה. אני שואב השראה מהכל, ונורא מסתכל על פרטים כשאני פוגש אנשים. לא מזמן הייתי בכנס תקשורת בצפון עם החבר'ה של 'אקס פקטור', והמפיק של התוכנית אמר לסטודנטים, 'אתם לא יודעים את זה, אבל עברי יזכור כל מה שלבשתם וגם ירכל עליכם אחר כך'. הבעיה היא שזה נכון".
לאחרונה מלאו לך 40, זו נקודת ציון אופנתית בשבילך?
"כן, כי כל החיים קצת התלבשתי יותר מבוגר מהגיל שלי. היום אני מרגיש שאני יכול ללבוש את אותם דברים שלבשתי בגיל 25 ו־30, אבל אני יכול ללבוש כמעט כל דבר שאני רוצה, גם להיות האדם המבוגר שרציתי. כלומר, חליפת שלושה חלקים זה משהו שכבר מתאים לי".
אובססיית הסטייל שלך?
"אני פריק של חולצות לבנות, שהיו גם עמוד השדרה של הקולקציה בקסטרו. אני רואה חולצות לבנות ואומר לעצמי, 'טוב, לא עוד חולצה לבנה, אתה לא הולך לקנות את זה'. וברור שבסוף אני קונה את זה".
כשאתה טס, מה יש במזוודה?
"זה מאוד קשה! לא מזמן יצאתי לחופש ולא לקחתי אף ז׳קט ושום חולצה מכופתרת. לסגור את המזוודה בידיעה שאין שם שום לוק מחויט? זה היה רגע משמעותי בשבילי (צוחק), לחיות על הקצה".
כתבת וידאו: שירי הדר
