ניקול ראידמן: יצאה לעצמאות בחנות צעצועים
"העבודה הראשונה שלי היתה בחנות צעצועים ברמת גן שנקראת דיקסי, לא המסעדה. הייתי בת 14 והייתי מוכרת מצטיינת, ידעתי למכור קרח לאסקימוסים. הצטיינתי ב'הלו קיטי', מכרתי את כל הצעצועים של הלו קיטי בחנות. עם הכסף שהרווחתי בפעם הראשונה הלכתי לקנות לאמא שלי מלא מתנות, זה היה הכיף שלי והתחושה לעשות כסף לבד היתה עבורי תחושה נהדרת ובגלל זה עד היום אני ממשיכה עם זה. זה כיף".
מאיה דגן: יצאה לעצמאות ומכרה המבורגרים
"אני לא זוכרת בדיוק את השלב שבו יצאתי לעבוד, אבל אני חושבת שזה היה בסביבות גיל 16 ועבדתי ב'וונדיז', רשת המבורגרים שהקטע שלהם היה המבורגרים מרובעים. עבדתי בסניף שלהם בדיזנגוף ולדעתי הרשת כבר מזמן נסגרה. בכסף הראשון שהרווחתי קניתי דברים מטופשים. אני זוכרת שנורא רציתי בנדנה, כי זה היה אז נורא קול, אז בטח קניתי אותה קודם כל. הרגשתי אנדר פייד, וזה תמיד ככה, תמיד הרגשתי שאני צריכה לקבל הרבה יותר כסף על העבודה שלי, שזה אף פעם לא מספיק".
רון שחר: יצא לעצמאות כשפינה שולחנות
"בגיל 14 וחצי התחלתי לעבוד כפיקולו, מפנה שולחנות, במסעדת 'בייגל נאש'. היתה פעם מסעדה כזו בכיכר בנתניה. כל שקל שהרווחתי חסכתי לאוטו שבסופו של דבר, אחרי הרבה מאוד שולחנות, קניתי לעצמי. ההרגשה הזו של להרוויח לבד את הכסף שלי מילאה אותי בהתרגשות גדולה וגאווה כלפי עצמי, ומאז אני מאוד אוהב להרוויח".
רוסלנה רודינה: יצאה לעצמאות בבייביסיטינג
"מגיל 12 התחלתי לעבוד כבייביסיטר ושמרתי על ילדים קטנים. לאורך השנים תמיד עבדתי והייתי עצמאית, אבל את הסכום הראשון והמשמעותי, הרווחתי כשהייתי במילאנו בגיל 22 בעבודת דוגמנות. זה נשמע אולי מצחיק, אבל הרשיתי לעצמי להתפנק וקניתי בושם של שאנל, שהוא בושם יקר מאוד. בעיניי להרוויח את הכסף שלך ולא להיות תלויה באף אחד זו ההרגשה הכי טובה בעולם. חשוב לאשה שהיא תוכל לקום וללכת ולהסתדר בזכות עצמה".
יעל גולדמן: יצאה לעצמאות במועדון ברידג'
"העבודה הראשונה שלי היתה בגיל 14 במועדון ברידג' בקריית אונו. הגשתי לכל המבוגרים את מה שהיה בתפריט: קפה, תה, עוגת גבינה וטוסט צהובה עם סלט. חסכתי כל שקל כי נורא רציתי לעשות רישיון על טוסטוס ובסוף גם הצלחתי. קניתי גם קסדה, מנעול וכל הסיפור. מאז המשכתי לעבוד לאורך כל הדרך. הייתי בייביסיטר, מלצרית ב'קפולסקי' ואחר כך דוגמנית, ותמיד היה לי כסף משלי והרגשתי עצמאית ולא תלויה".
מיכל ינאי: יצאה לעצמאות בהצגת ילדים
"המשכורת הראשונה הספיקה לי כדי לקנות קולה. העבודה הראשונה שלי היתה בהצגה 'גוליבר בארץ הגמדים', הייתי רק בת שמונה וחצי ושיחקתי את מלך הגמדים. הכסף שהרווחתי הספיק לקולה בקיוסק בהפסקה. אחרי כמה שנים של עבודה קשה קניתי לאח שלי מחשב בכל הכסף שהרווחתי וזו היתה תחושה מדהימה ומספקת".
סיון קליין: יצאה לעצמאות במימונה
"התחלתי לעבוד בגיל 17 והעבודה הראשונה שלי היתה כמלצרית במסעדת 'דארנא' בירושלים, שזו מסעדה מרוקאית אותנטית. לבשנו כפתנים והכל וזה היה די מצחיק. החלום שלי אז היה לעשות רישיון, אז עבדתי כדי לממן את שיעורים שלי".
דודו אהרון: יצא לעצמאות כעובד מחסן
"בגיל 17 התחלתי לעבוד כעובד מחסן. דודו מ'הום סנטר' זה אני... חחח סתם. אין תחושה טובה יותר מלהרוויח את הכסף שלך בזכות עצמך! היתה לי הרגשה כאילו עשיתי אקזיט מטורף בעסקת היי-טק ובמשכורת הראשונה שנכנסה לי קניתי מכשיר פן. ידוע שיש לי מחלה ואובססיה לשיער שלי וזה היה הדבר הראשון שרציתי לעצמי".
מיכל אמדורסקי: יצאה לעצמאות בחופשת הקיץ
"בנעוריי גרתי בהונגריה, שם רקדתי בלט בפנימייה וכשהייתי בת 15.5 והגעתי לכאן לחופשת הקיץ השנתית שלי, עבדתי בחנות בגדים. הכסף שהרווחתי שימש אותי למחיה יומיומית בחופשת הקיץ שלי בארץ ולא לפינוקים מיותרים. להרוויח לבד היה בשבילי כמו אוויר לנשימה, הרגשה של חוסר תלותיות באנשים ובגרות אמיתית".
ליאור סושרד: יצא לעצמאות בים
"בגיל 14 מכרתי פחיות שתייה בים. הסתובבתי עם צידנית והצעתי שתייה לאנשים ותוך כדי הייתי עושה להם טריקים. בכסף שהרווחתי קניתי לעצמי גיטרה ראשונה ומשחקים למחשב וזה היה מאוד מרגש. לא לקחתי את זה כמובן מאליו ותמיד קרעתי את התחת כדי להרוויח ואחר כך גם כדי להופיע ולעשות מה שאני אוהב".
לירון ויצמן: יצאה לעצמאות בקייטנה
"הפעם הראשונה שהרווחתי כסף היתה מתישהו בגיל ההתבגרות, בגיל 15 או 16 בחופש הגדול. עבדתי בקאנטרי בשכונה כעוזרת של מדריכה בקייטנת ילדים. אני זוכרת שבסוף כל התקופה הרווחתי משהו כמו 1,000 שקל, והייתי בשוק מעצמי שהצלחתי להרוויח כזה סכום גדול. אני זוכרת שמרוב שהיתה לי יראת כבוד לכסף שהרווחתי בעצמי, לא בזבזתי אותו מלא זמן! אבל בסוף קניתי נעליים של 'ד"ר מרטינס'".
שירז טל : יצאה לעצמאות על המסלול
"בגיל 14 וחצי כבר זכיתי בתחרות הפנים של שנות ה־90 ומאז ועד היום התפרנסתי יפה מדוגמנות. אני זוכרת שאחרי העבודה הראשונה שלי היה לחבר שלי יום הולדת ורציתי להתחדש בפריט יפה, אז הלכתי עם אמא שלי ברחוב דיזנגוף בתל אביב ורכשתי לעצמי זוג נעליים בכסף שלי. הייתי נורא גאה בעצמי, ועד היום יש לי את התחושה הזו".
אורי פפר: יצא לעצמאות בסופר בירושלים
"העבודה הראשונה שלי היתה בסופר השכונתי בירושלים. בתוך הסופר היתה ספריית וידאו ותמיד כשאמא שלי היתה עסוקה בקניות, הייתי עומד ובוהה בכל העטיפות של קלטות הסרטים. ביליתי שם שעות, ונעמדתי שם כל כך הרבה זמן שבסוף הם הרשו לי לעבוד במקום. אמנם הייתי רק בן 11, אבל אמא שלי אישרה את זה, וכך הפכתי למוכר הצעיר ביותר בירושלים. את הכסף שהרווחתי החלפתי בזיכוי לסרטים, כך שיצא לי לצפות בכל סרט קולנוע אפשרי בגיל צעיר מאוד והאובססיה שלי לעולם המשחק רק הלכה וגברה. הייתי מסתובב בסופר בראש מורם של בעל הבית וגם בבית לא הסכמתי לקבל כבר פקודות, כי הייתי ילד עובד".
