קוראים יקרים, קבלו בבקשה את המקום הראשון ברשימת "היפים והנכונים" לשנת 2020: איתי לוי! זאת אומרת, לוי בן ה־32 – מהזמרים המצליחים בישראל, חבר בצוות השופטים של "הכוכב הבא", פרזנטור של לי קופר ומנחה תוכנית חדשה בערוץ 24 – הוא אכן הנבחר שלנו, והיה אמור לעטר את שער הגיליון החגיגי. אבל אז הגיעה הקורונה ושיבשה לו, לנו ולשאר העולם את כל התוכניות .עכשיו, במקום להתחכך ביתר נבחרי הרשימה, לחייך למצלמות ולנשנש פטיפורים, הוא ספון בביתו כמו כולם, מחכה שייגמר כבר. אז בינתיים, ביקשנו ממנו לעשות איתנו קצת סדר, עד יעבור זעם.

סדר במצב

"נפל לי האסימון רק אחרי איזה שבועיים. בהתחלה אמרתי: 'אולי זו בהלה, אצלנו זה לא יקרה'. לא האמנתי. כשאירוע אחד נדחה, האמנתי שהשני יתקיים. כשהשלישי כבר בוטל ולא נבחר לו תאריך חדש, עדיין האמנתי בטוב. אני בן אדם מאוד מאוד אופטימי, איפה שאנשים רואים את השחור, אני איש שמצליח לראות את האור בסוף העולם. אבל עכשיו אני לא מצליח. אין אופק.
"בא לי שזה ייגמר כי הרציונל שלי מדבר, לא האופטימיות. מה יקרה אחרי הקורונה? אני חושב שהנובורישיות תיעלם מהעולם. אנשים יהיו טובים יותר, תהיה חמלה אחד לשני, האכזריות תפחת והעולם ייכנס לפרופורציות. אני מאוד מאמין כי זה צריך לקרות. עד שהגיעה הקורונה כולם דיברו על אהבת חינם ולשון הרע לא מדבר אליי וכבוד האישה, אבל אני מרגיש שרק דיברו - ועכשיו יתחילו לעשות. אני מאמין שיקרו דברים טובים קודם כל לעם ישראל. אנשים יקבלו זעזוע מוח וכל מי שאני מדבר איתו, גם הרבה אומנים, אומר לי: 'אלוהים מעביר אותנו שיעור'.
"אני חסיד גדול של הרבי מלובביץ', אני לומד אותו המון שנים והתורה שלו מדברת על אהבת אדם וערכיות. כשכל זה ייגמר אני אשתדל פחות לכעוס מתוך ההבנה שכלום לא שלנו, ופשוט להיות בשלווה. יש לי חרדה קיומית שמלווה אותי מהיום שנולדתי, וגם בגללה אני איש מאוד מאוד עסוק. הייתי רוצה שזה קצת ייעלם, החרדה".

סדר פסח

"כל שנה אני עושה סדר עם אמא שלי ועם המשפחה המורחבת, הדודים שלי. לפעמים זה בגדרה ולפעמים אצל המשפחה ברמת הגולן. אנחנו משתדלים לעשות את זה יחד ולהישאר משפחתיים. השנה אני כמובן לא אפגוש אותם אבל אני מאוד מקווה שיאשרו לי לעשות את הסדר עם אמא שלי.
"אמא שלי היא בקבוצת סיכון - היא בת 64 עם ארבעה אירועים מוחיים מאחוריה וזה מאוד מפחיד. אם לא יאשרו לי, זה יהיה מאוד עצוב וכנראה זה יהיה אצלי בבית, ואני אצטרך גם להכין קערת סדר. זה יהיה סדר מאוד מוזר ועצוב. הסיטואציה לא מובנת לי, ואני מקווה ורוצה שזה יעבור ויחלוף כמה שיותר מהר כי זה חוצה את גבול השפיות להזיה".
4 צפייה בגלריה
"הסיטואציה לא מובנת לי, ואני מקווה ורוצה שזה יעבור כמה שיותר מהר. זה חוצה את גבול השפיות להזיה"
"הסיטואציה לא מובנת לי, ואני מקווה ורוצה שזה יעבור כמה שיותר מהר. זה חוצה את גבול השפיות להזיה"
"הסיטואציה לא מובנת לי, ואני מקווה ורוצה שזה יעבור כמה שיותר מהר. זה חוצה את גבול השפיות להזיה"
(זוהר שיטרית)

סדר בהצלחה

"התחלתי את הקריירה רק לפני שבע שנים, ואני מאוד מרוצה ממה שהגעתי אליו בזמן הזה. אני ממש לא מייחס את זה רק למזל או לקול היפה שנולדתי איתו, אני חושב שארגז הכלים שבאתי איתו מהבית גרם לי להתעקש על דברים, מאוד להאמין, לרצות שזה יקרה גם לי ולהוריד את הראש כשעובר גל. אני מאמין שהחיים מורכבים מהיררכיה ואדם צריך לדעת את מקומו. כל דבר שצריך להגיע - יגיע אליך, אבל צריך להילחם, ואני נלחמתי. ברור שיש לי מזל והקדוש ברוך הוא הביא לי מתנה, אבל צריך לדעת לפתוח את המתנה שקיבלת. אתה יכול להיות מבוהל מדי ולשבור את המתנה השבירה, או לקרוע את העטיפה יחד עם המתנה מרוב התלהבות".

סדר בכספים

"אני יודע מה קורה בחשבון שלי, הכול והכול אצלי מסודר. יש לי מנהלת שעושה עבודה מדהימה, והיא מעדכנת אותי בכל פרט. לגבי הפרשייה עם בני ואייל (הכוונה לבני פרץ ואייל גולן המסוכסכים בנוגע לעסקיהם המשותפים ומנהלים את לוי דרך חברת ליאם הפקות שבבעלותם - מ"ז)? מה שאני לא יודע, אני לא יודע. אני יכול לומר לך שאני חוסך בצד. אני לא נובוריש וזה בזכות מוטו שאמא שלי כל הזמן פמפמה לי: 'שמור שטר לבן ליום שחור'. הייתי מתעצבן ואומר לה: 'אבל אמא, בן אדם צריך לחיות'. אז היא אמרה לי: 'תחיה, הכול בסדר, אבל תחסוך'.
"ועשיתי את זה. כשהתחלתי את הקריירה החלום שלי היה לקנות דירה במרכז תל אביב, ואז לקנות עוד אחת לאמא שלי באותו הבניין ולעבור לרוטשילד. החלום הזה נגנז בטרם עת כי השינויים שבן אדם עובר בחיים, גורמים לו גם לשנות את החלומות שלו. פעם חשבתי שליצור מוזיקה ולהצליח אפשר רק מתל אביב, אבל הנה, אני גר בנס ציונה, במושבה מדהימה עם האנשים הקרובים אלי שגרים מסביבי, ואמא שלי גרה שש דקות נסיעה ממני. וטוב לי. יש לי שכנים מדהימים, יש לנו קבוצת ווטסאפ של השכנים וכל רגע מישהו מציע עזרה ללכת לסופר, להביא עוגיות שאפה... זה כיף לראות וזה צריך לקרות כל החיים.
"עכשיו בבידוד באמת שאין משמעות לאיפה אתה גר - בתל אביב או בנס ציונה. ואין משמעות גם לרכב שאתה נוסע בו ולכמה כסף יש לך בבנק, כי אין מה לעשות עם הכסף. תדעי לך שזה משמח אותי".

סדר בזוגיות

"אני לא פנוי לזוגיות כרגע. אנשים נורא מרחמים על הרווקים בתקופה הזו של הבידוד, אבל אני אומר שמי שזוגי שיתעסק עם בת זוגו, ומי שרווק שיתעסק עם ההורים שלו, שיעמיק את הקשר שלו איתם. אני מרוכז עכשיו באמא שלי. בשביל זוגיות חדשה, קודם כל אני צריך מוח נקי ושלווה, וכרגע אני לא שם. אין לי את האנרגיה לזה. מזלי שגם אגרתי שירים וכך הוצאתי עכשיו אלבום חדש ("הולכת יחפה", אי.פי חדש בן שבעה שירים - מ"ז), כי אני לא יודע אם הייתי מצליח גם להוציא עכשיו שיר חדש. אני לא שם, אני לא פנוי לייצר יש מאין".
4 צפייה בגלריה
"אני אומר שמי שזוגי שיתעסק עם בת זוגו, ומי שרווק שיתעסק עם ההורים שלו, שיעמיק את הקשר שלו איתם"
"אני אומר שמי שזוגי שיתעסק עם בת זוגו, ומי שרווק שיתעסק עם ההורים שלו, שיעמיק את הקשר שלו איתם"
"אני אומר שמי שזוגי שיתעסק עם בת זוגו, ומי שרווק שיתעסק עם ההורים שלו, שיעמיק את הקשר שלו איתם"
(זוהר שיטרית)

סדר בבית

"לא בבית, באוטו. וואלה, את לא מאמינה. פתאום התחלתי לסדר את האוטו שלי ואז נפל לי האסימון שאני גר באוטו כבר איזה חצי שנה. מצאתי מיליון מסמכים ונעל אחת ובגד שלא לבשתי אף פעם, פרוסת לחם מלפני ארבעה חודשים אולי. הזיה, מה שמצאתי באוטו.
"אני אוהב סדר אבל אני קצת עצלן בזה. יש בי משהו מבוגר כזה, אני אגרן, קשה לי לזרוק דברים. יש לי ג'ינסים מגיל 20, שאני לא הולך איתם כבר שנים אבל קשה לי למסור. זה זורק אותי לזמנים האלה, יש בהם זיכרונות. רק אילנה מצליחה לעשות אצלי סדר. אילנה הכירה אותי בהופעה הראשונה שנתתי בחיי, ומאז היא מלווה אותי כמו אמא שנייה. היא והמשפחה שלה אימצו אותי כמו בן. פעם בשלושה חודשים בערך אני נותן לה להיכנס לי לארון ולעשות שם סדר. היא אומרת לי: 'עזוב, אני יודעת מה לזרוק', ואז נכנסת, ממיינת ואנחנו נותנים את הבגדים. לקח לי המון שנים לשחרר ולעשות את זה".

סדר בחברים

"אני לא צריך המון חברים. כשיש לך חבר אחד, זה הון. אם יש לך בחיים חבר אחד טוב, זה מדהים וצריך לעבוד בזה בשביל שיהיה לך חבר טוב. אם יש לך הרבה חברים, אבל הם לא טובים, אז עדיף שתהיה לבד. החברים שלי הם חברים של 15 ו־20 שנה, אבל החבר הכי טוב שלי - שהוא ממש קרוב אליי - קוראים לו אלדד. הכרנו בחאפלות של נס ציונה לפני 15 שנה, וכך נשארנו. הוא עובד בחברה שלי היום, אשתו עובדת בחברה שלי, והוא העוזר הצמוד שלי. ברוך השם, זה באמת המון".

שאלון הבידוד הגדול

כי אם כבר להיתקע בבית בגלל הקורונה, לפחות תענה על כמה קטנות:
מה הכי חסר לי בבידוד?
"הלו"ז שלי. אני רגיל לקבל מהצוות שלי בכל מוצ"ש את הלו"ז לשבוע הקרוב. אני לא איש של יומנים, אבל הלו"ז שאני מקבל מפרט לי מה אני עושה בכל שעה ביום, וזה חסר לי נורא. זו הנורמליות שלי, אני איש של לו"ז. כל מוצאי שבת אני יושב מול הטלפון ולא מבין מה קורה".
למי אני הכי מתגעגע?
"לאמא שלי, וואו, ברור. אני מתגעגע לחבק אותה ולנשק אותה. אני מדבר איתה בפייס טיים וזה עושה לי מאוד רע, קשה לי. אני משתדל להרים לה טלפון כשאני בגוד וייבז, אבל אני יודע שזה משבש אותי אחר כך, זה מכניס אותי לדאון שקשה לי לצאת ממנו. היא יושבת בבית עם עצמה כל היום ואני לא יודע מה היא חושבת לעצמה בראש, וזה דופק אותי. מה אני אעשה? אני לא יכול להפר את ההנחיות, לא מעניין אותי כלום, זה פחד אלוהים. נשבע לך שחלק מהרעיון לתוכנית הטלוויזיה היה כדי שאמא שלי תוכל לראות אותי בטלוויזיה, תרגיש שאני לידה. זה מפחית ממנה דאגה".
4 צפייה בגלריה
למי אני הכי מתגעגע? לאמא שלי, וואו, ברור. אני מתגעגע לחבק אותה ולנשק אותה"
למי אני הכי מתגעגע? לאמא שלי, וואו, ברור. אני מתגעגע לחבק אותה ולנשק אותה"
למי אני הכי מתגעגע? לאמא שלי, וואו, ברור. אני מתגעגע לחבק אותה ולנשק אותה"
(זוהר שיטרית)
מה היה רגע ההתפרקות שלך במשבר הזה?
"לפני יומיים זה קרה לי. נסעתי באוטו עם אלדד ואז חבר התקשר והתחיל לדבר איתי סתם, ממש סמול טוק. ופתאום התחלתי לבכות. זה היה רגע שהחזיר אותי לילד שהייתי, בן 22, כשהייתי לבד בעולם. עשה לי מין פלאשבק כזה לילד הזה, שיורד מתחנת האוטובוס ואין לו כלום. כי זה רגע של שבר כזה, של מה אני הולך לעשות עכשיו בחיים. וגם אז זה היה רגע כזה שאני יודע שאני צריך לטפל באמא שלי, ואין לי כסף, ומה אני אעשה, ואיך אני אלמד. ופתאום זה בא לי בבום, וחזרתי לרגע להיות הילד הזה. העבודה הזו היא מצילת חיים, המוזיקה הזו וכל מה שקורה איתי - זה הציל את חיי. אני לא רואה בזה את הטפיחה על השכם או פסלון על המדף. זה מה שהציל אותי. בחיים לא זכיתי בזמר השנה או בשיר השנה וזה לא מהותי בעיניי, כי המהות היא הדרך. והילד הזה שנמצא שם בתוכי, זה ילד שאין לו עור, ופתאום הוא צץ - וזה הפחיד אותי ברמות".
כמה השמנתי בחודש האחרון?
"לא השמנתי ואפילו נראה לי שטיפה רזיתי, כי אין לי חשק לאכול. אני בשלן ואני אוהב לבשל, אפילו זכיתי ב'מאסטר שף VIP' השנה. אבל מה, אני אבשל סיר מרק תימני רק לעצמי? אולי אני צריך, כי זה מאוד מנחם אותי, לבשל. אני אוהב לעמוד ארבע שעות במטבח ולהתרכז רק בזה. זה מכניס אותי לשלווה שאני לא יכול להסביר אותה. אבל באמת, לבשל לבן אדם אחד זה מיותר. אני מת לבשל למישהו".
רגע השפל של הבידוד שלך.
"שלושה ימים לא שטפתי כלים ויש לי כיור קטן. זה הגיע למצב של לגו, שאני מכין קפה ומחפש איפה לדחוף את הכפית. שאני נותן זווית לכוס כדי שלא כל המגדל יתמוטט, רק בשביל לא לשטוף. כזה".
הדרינק שמציל אותך בבידוד?
"כוס יין אדום. אני מוזג לי בערב, לצד פלטת ירקות עם הרבה מלח גס, ונהנה מזה. זה מאוד מרגיע אותי".
תרגיל הכושר שהקפדת עליו?
"אני עושה שכיבות סמיכה, משתדל שישים ביום. משתדל לשמור על הפיגורה. מאמן כושר וירטואלי זה מה שחסר לי עכשיו. אני עושה לבד על השטיח".
מתכון שלמדת בזמן הבידוד?
"אכלתי אצל אשתו של חבר שלי אורז מדהים. לא הפסקתי להחמיא לה כמה זה טעים ואיזו ארומה יש לזה, והיא הסבירה לי שזה אורז רגיל שפשוט מוסיפים לו בזמן הבישול גם קינמון. אז ניסיתי בבית וזה באמת אורז מושלם. אני עושה אורז טוב, אחד אחד".
הגילטי פלז'ר שלך בזמן הבידוד?
"התוכנית 'חלומות מפלסטיק' בערוץ E!. כבר ראיתי את כל העונות, זה באמת גילטי פלז'ר".
מה האובססיה שלך בבידוד?
"לראות חדשות מהבוקר עד הערב, אני שומע ורואה וקורא, רוצה להישאר מעודכן. אני רוצה להיות בתוך הלופ של העם שלי, אני חלק מהדבר הזה".
איך אני מתמודד עם רגעי החרדה?
"אני משתדל להתקלח, זה מרגיע אותי. אני עומד מתחת למים ונותן לזה לעבור. עכשיו גם צריך לשמור על היגיינה, אז בכלל יש תירוץ כפול. פעמיים ביום".
האירוע שהכי התבאסת שבוטל?
"'היפים והנכונים'... סתם, האמת היא שמה שהכי ביאס אותי זה שהייתי אמור להופיע באשקלון. הייתי אמור לארח שם את מאיה בוסקילה וכמעט כל הכרטיסים נמכרו, וההופעה בוטלה. וזה אחרי שהייתה אמורה להיות הופעה ענקית בשדרות שבוטלה בגלל הטילים, והבטחתי שאחזור. זה ביאס. אבל באמת שהכי שמחתי בעולם כשהודעתם לי שנבחרתי למקום הראשון בגיליון 'היפים והנכונים'. התרגשתי נורא, מה, זה טירוף, ואני ממש לא ציני. לפני שנתיים הייתי במקום 39. כשהתקשרו השנה, חשבתי שצוחקים עליי".
מי אחראי למלא את המקרר?
"יש לי חבר ילדות שיש לו סופר, אז בהתאם להנחיות אני מתקשר, עושה משלוח, הם שמים לי את זה מחוץ לדלת ואז אני מנגב את כל המוצרים עם מגבונים. זה לא בגלל הקורונה, אני עושה את זה גם ביום יום, אני אסטניסט".
מה תעשה כשנוכל לצאת?
"אני אלך לשחות בבריכה, זה הדבר הראשון. אני איש של מים ומאוד אוהב לשחות. לא שחיין אולימפי, אבל נהנה מזה".

הריאיון המלא וכתבות נוספות - בגיליון "פנאי פלוס" החדש. עכשיו בדוכנים!

4 צפייה בגלריה
איתי לוי על שער "פנאי פלוס"
איתי לוי על שער "פנאי פלוס"
איתי לוי על שער "פנאי פלוס"
(זוהר שיטרית)