תופעה: הוראות קבע מזויפות
זה קורה לרבים: פתאום הם מגלים כי מזה חודשים ארוכים מחויב חשבון הבנק או האשראי שלהם לטובת חברה מסתורית ולא מוכרת. כשהם פונים לבנק מראים להם טופסי הוראת קבע חתומים כמו שצריך. עכשיו תלכו תוכיחו שזה זיוף. למועצה הישראלית לצרכנות הגיעו תלונות רבות בנושא. מתברר שבבנקים מכירים את התופעה ואף מפיצים רשימות של חברות חשודות. תחקיר
| השיטות הנפוצות |  | עמדת הבנקים | | למזער נזקים | | חברות חשודות |
| ||||||
| איך נתגונן | | | | | | |
בארבעה באפריל הבחינה פ' מחיפה כי גורם המכונה מ.ח. תיירות מתקדמת מוציא מחשבון הבנק שלה 220 שקל בחודש דרך הוראת קבע. לטענתה, היא מעולם לא חתמה על הוראת קבע כזו. היא ביררה בבנק וגילתה כי הוראת הקבע היא מה-30 באוגוסט אשתקד, ובסך הכל הורדו מחשבונה 1,320 שקל.
פ' התעקשה שהיא מעולם לא חתמה על הוראת הקבע הזו, וכי חתימתה זויפה. וכך מצאה את עצמה נגררת למלחמת עולם מול סניף הבנק שלה, כולל צעקות, עלבונות הדדיים ולחצים שתודה כי מדובר בחתימה מקורית שלה.
היא הגיעה למפקח על הבנקים, למשטרת ישראל ולמועצה הישראלית לצרכנות. בבנק טענו וממשיכים לטעון גם היום שנהגו בפ' באדיבות ובהגינות, וכי מדובר בחתימה מקורית של הלקוחה. יצויין כי החתימה של פ' קלה לחיקוי, וכי החתימה על כתב ההרשאה דומה מאד לחתימות אחרות שלה. בסופו של דבר החליטו בבנק להחזיר לה את כספה במה שהוגדר כאות של רצון טוב ולפנים משורת הדין.
למרות התגובה הקשה של הבנק מתברר כי מדובר בתופעה מוכרת בהחלט במערכת הבנקאות - אם משום מה לא ללקוחות. מתברר, כי עשרות חברות עוסקות כיום בישראל בזיוף או במתיחת חתימות של צרכנים תמימים, על טפסים להוראות קבע. מכיוון שצרכנים רבים אינם בודקים בעקביות ובשיטתיות את חיובי הבנק החודשיים שלהם ואת החיובים לחברות האשראי, ואם נצרף לכך את העובדה שחברות לגיטימיות רבות רשאיות לחייב את הצרכנים לפי שמן המשפטי הרשום, שאיננו בהכרח שמן המסחרי - נקבל מצב שבו צרכנים מגלים את חיובי-הסרק רק אחרי שמחשבונם ירד כסף במשך כמה חודשים.
תחקיר ידיעות אחרונות העלה, כי התופעה מוכרת לכל הבנקים. חלק מהבנקים אף מעבירים בין הסניפים באופן קבוע רשימות של חברות, שהפקידים נדרשים לבדוק בדיקה מדוקדקת את חיובי האשראי שלהן, כדי שצרכנים לא יפלו קרבן לזיופים או חיובים שלא כדין. בחשיפה ראשונה מסוגה (ראו מסגרת) אנחנו מפרסמים את שמות החברות המועברים בתוך המערכת הבנקאית, ככאלה שצריכים להדליק אור אדום אצל הפקיד בבנק - וכמובן שאצל כל לקוח ולקוח.
שם מסחרי מול משפטי: אם קניתם בחנות פזית הקסם, וחויבת על-ידי פזית הקסם - הכל בסדר. העניינים מתחילים להסתבך, אם קניתם בחנות פזית הקסם, הרשומה אצל רשם החברות, בבנק ובחברת כרטיסי האשראי בשמה המשפטי ק.ס. כשתקבלו את החיוב לא תבינו מה ומי זו ק.ס. הצרכנים לא יודעים כי לחברת כרטיסי האשראי או לבנק מותר לחייב אתכם לפי השם המשפטי של העסק. במקרה שתרצו לברר תגלו לא פעם, כי אפילו בבנק לא ידעו לספר לכם מהו שמו המסחרי של ק.ס. ולא תוכלו לאתר באיזו עיסקה מדובר. המועצה הישראלית לצרכנות פנתה באחרונה לכל חברות האשראי בבקשה לציין בחשבון הנשלח לצרכנים גם את השם המשפטי של העסק וגם את השם המסחרי. בינתיים מחייבים אותנו בכל מני שמות מסתוריים, ולא תמיד יש לנו כוח לבדוק מי עומד מאחוריהם.
חתימת בלנקו: מצב בו אתם חותמים על הוראת קבע או על חיוב כרטיס אשראי ללא פרטים מזהים של העסק, או ללא ציון מספר התשלומים.
החתמת מתנה: לרוב זה קורה ברחוב. מישהו עוצר אתכם, ומציע איזו מתנה תמורת חברות במועדון כלשהו. מי שמתפתה מקבל טופס עם העתקים - החותם לא שם לב כי ההעתקים מתחת לטופס אינם זהים למקור שעליו הוא חותם. וכך הוא מאשר קבלת מתנה אך בפועל חותם על הוראת קבע לגופים שונים ומשונים.
שיתופי פעולה: גם גופים הגונים ולגיטימיים לחלוטין מעבירים את פריטי כרטיס האשראי שלכם ביניהם במסגרת שיתופי פעולה עסקיים. מתלונות שהגיעו אלינו ראינו כי יש למשל חברות ששולחות לכם טפסים המבשרים על הצטרפותכם, למשל, לתוכנית גלישה באינטרנט. אם לא הגבתם וסתם זרקתם את המכתב לפח, החברה מתייחסת לזה כאל הסכמה שבשתיקה. וכך הכסף מתחיל לצאת מהחשבון כאילו חתמתם על הוראת קבע.
סליקה באמצעות גוף שלישי: שיטה בלתי חוקית של שרשור כרטיסי אשראי, שנפוצה יותר ויותר בזמן מיתון. נניח שקניתם משקפיים בחנות משקפיים. לא ידעתם שהיא אינה עובדת עם חברת כרטיסי אשראי מסיבות שונות, הסתבכות כספית למשל. החנות, מתברר, סולקת את חיובי האשראי שלה באמצעות חנות הנעלים הסמוכה. למרות שרשמית חברות האשראי אוסרות לעשות זאת, בפועל, לא פעם הן עוצמות עיניים. בחשבון שלכם יופיע פתאום חיוב לחנות הנעליים.
זיוף: זו כמובן התופעה החמורה ביותר: חברה נוכלת מזייפת במודע את חתימתך על חיוב הוראת קבע או התחייבות לתשלומים בכרטיס אשראי.
בבנק דיסקונט הצטבר מידע ממנו עולה כי בחמש השנים האחרונות הוקמו כ-30 חברות שפנו לעוברים ושבים באמצעות סוכנים, והחתימו את המתפתים על הרשאות לחיוב חשבונם, בין השאר תוך זיוף טפסי הרשאה. הבנק איתר את החברות החשודות בהונאה. לקוחותיו שניזוקו פוצו וחשבונותיהם זוכו בהתאם. הלקוחות גם הופנו למשטרת ישראל להגשת תלונה, או שמכתבי תלונה נשלחו למשטרה עי הסניפים עצמם.
לדברי עו"ד רונית אברמזון רוקח, סגנית המנכ"ל, הבנק הקים צוות רב-תחומי למניעת אירועים דומים בעתיד, ושוקל בניית מערכת ממוחשבת אשר תתריע מפני חיובים שיוצגו על ידי חברות חשודות. עליית המודעות בין פקידי הבנק הביאה למזעור התופעה, אם כי היא עדיין קיימת, אומרת אברמזון רוקח. בבנק המזרחי מעבירים חוזרים עם שמות של חברות בעייתיות, וכן שוקלים לשנות את מערכת המחשוב כדי שתתריע באופן אוטומטי על חיוב למוסד מפוקפק.
בנק הפועלים מרכז גם הוא רשימה של כ-30 חברות שונות, המתעדכנת אחת לכמה חודשים. בתדפיס העו"ש של הלקוח מופיע תמיד שם המוסד המחייב לצד סכום החיוב, ולא רק קוד מוסד. כך יכול כל לקוח לבדוק מיד כל חיוב בחשבונו, וזוהי גם חובתו מכוח הסכם פתיחת החשבון.
בבנק לאומי טענו כי הגבירו את הפיקוח על אמינות חתימות לקוחות על גבי ההרשאות לחיוב חשבון. חוזרים עם שמות של חברות חשודות מופצים בין הסניפים, וקיימת הנחיה לפצות את הלקוח אם בסניף השתכנעו שהוא לא אשם או שלא חתם על ההרשאה שלפיה חויב חשבונו. גם הבנק הבינלאומי נוקט בגישה דומה.
הבנק היחיד שבו מטילים את מלוא האחריות על החברה שהוליכה שולל את הצרכן הוא בנק אגוד: הבנק אינו ערב לפעולותיו של צד שלישי ואינו אחראי להן, וכל טענה או תביעה בעניין זה יש להפנות בראש ובראשונה לאותו מוטב שפעל שלא כדין או באופן לא תקין, נמסר מהבנק.
המועצה הישראלית לצרכנות מציעה כי המפקח על הבנקים יקבל באופן סדיר מכל הבנקים את רשימות החברות החשודות בהונאת צרכנים עי החתמתם על הוראות קבע תוך מצגי שווא או לחילופין זיוף חתימותיהם. מערכת הפיקוח על הבנקים תרכז את הרשימות, תבדוק אם יש חברות ששמותיהם חוזרים במספר בנקים (ויש כאלה), ותחקור את החברות. אם יתברר שאכן חברות מסוימות מרמות צרכנים באופן עקבי - יתפרסמו שמותיהן ברבים.
בעקבות פניית המועצה לצרכנות למפקח על הבנקים אישר סגן המפקח, מרדכי פיין, כי בנק ישראל שוקל לתקן את הוראת החוק בנושא הבדיקות בהן מחויב כל בנק לבצע, כאשר הוא מקבל הרשאה לחיוב בהוראת קבע.
גלית אבישי, מנכ"ל המועצה לצרכנות, סבורה כי על הבנקים לחייב את סניפיהם בנהלים ברורים ומפורטים, כדי למנוע מקרים שבהם הלקוחות מחויבים בגין הרשאות שלא ניתנו, והמוצגות על-ידי חברות מפוקפקות, וכן כדי למנוע התקשרות עם מוטבים כאלו.
כמובן שבכל מקום שבו מתגלה, כי לקוח חויב ע"י חברה שניצלה אותו - ומדובר בחברה שהבנק קיבל בעבר מידע בדבר פעילותה המפוקקת - חייב הבנק לזכות את הלקוח, אומרת אבישי.
המועצה לצרכנות סבורה כי על בנק ישראל ליזום תיקון לחוק, שיחייב את הבנקים בפיקוח הדוק בנושא. היא גם קוראת לכל צרכן שנגזלו ממנו כספים ולא קיבל פיצוי מהבנק לפנות אליה לסיוע. העברת המידע עשויה להביא לצמצום ניכר בהיקף הנזק שנגרם לציבור, אומרות יו"ר המועצה יעל ארן, והמנכ"ל גלית אבישי.
שימו לב: ככל הידוע לנו, חברות ברשימות אלו לא הורשעו על זיופי חתימות, אם כי נגד חלק מהן הוגשו תלונות למשטרה. החברות שנחקרו טוענות בדרך כלל, כי לא ניסו לרמות וכי הצרכנים לא טורחים לקרוא את התקנונים והחוזים עליהם הם חותמים (וחייבים להודות, כי במקרים רבים זה נכון).
יודגש כי בחלק מהמקרים מדובר בחברות תמימות וישרות דרך, שנוכלים התלבשו עליהן ומחתימים צרכנים תמימים על טפסים שלהן, או בשמות דומים לשמות של חברות קיימות.
קיראו את רשימת השמות. אם מופיע בחיוב הבנק או חברת כרטיסי האשראי שלכם שם של אחת מחברות אלו, נסו לרענן את זכרונכם ולוודא שאכן חתמתם לחברה המסוימת הזו התחיבות לתשלומים מכל סיבה שהיא. אם לא - גשו לסניף הבנק, בררו מזה כמה זמן מורידים מחשבונכם כסף עבור החברה המסוימת, ודרשו לראות את טופס ההרשאה עם חתימתכם. אם הבנק ישוכנע שמישהו זייף את החתימה - רוב הסיכויים שכספכם יוחזר לכם.
ואלה שמות החברות: אמריקן קארד; אלפא ח.י. שרותי פרסום; אקשן חצי חינם בע"מ; אינטרנט סיטי תקשורת מערכות בע"מ; אוסקר-סטאר בע"מ; בלוי פלוס; ביג בונוס בע"מ; בר-נט פרסום בע"מ; בית מאי תקשורת בע"מ או בשם דומה: ב. מאי תקשורת בע"מ; בר-נט פרסום; גרנדה שירותי תקשורת; די קלאב (1997) בע"מ; דיסקאונטכרד בע"מ וגם בשם דומה מאוד: דיסקונט כרד (בבנק דיסקונט לא שמעו על חברה כזו ומכחישים כל קשר); ד"ר קלאב בע"מ; דיסק קלב; הרועים-שיווק וכן הרועים בע"מ; חיפומט; יורופאן תיירות ונופש; להבות תיקון מהיר; מ.ח.ו.ג תקשורת; סטייל - ניהול והפעלות מועדני לקוחות; סיגלון השקעות ופיתוח בע"מ; פלאי פרילאנס; פי.א' פרסום ושיווק; פלטפורמה תכנון בקרה ופיקוח; פלרוד שיווק וסחר בע"מ; פרי מ.ג.; קרן גבורת יצחק; קלאסיק א.י או השם הדומה קלאסיק כרד; קיי אנד בי סי אנד בי 2001 בע"מ; ר.ש.ל. - רופאים שרותי לילה; ריפומט; ש.י.ל.ת.; שרותי מסר וניהול בע"מ או בשם דומה: שירותי מסר וניהול צור בע"מ; ת. אנד אם תיירות מתקדמת בע"מ.
אם שם החברה המופיע בתדפיס אינו תואם את שם החברה בה רכשתם - בקשו לדעת מה מקור החיוב. לכל חברה יש קוד והבנקים יודעים זאת בדרך כלל.
אל תפזרו חתימות. אל תחתמו על שום מסמך בלי לקרוא בעיקר את האותיות הקטנות.
תמיד תחתמו על מסמך עם העתק, וודאו שכל ההעתקים זהים למקור העליון שעליו אתם חותמים. שימרו אצלכם את העתק המסמך.
באשראי ודאו האם אתם חותמים על שובר לתשלום יחיד או לקרדיט.
ודאו שכל מה שהובטח לכם בעל-פה רשום גם בכתב. אם לא, התעקשו שהסוכן שמחתים אתכם יוסיף את הדברים.
ודאו ששם העסק מופיע מפורשות על המסמך שעליו אתם חותמים, כולל שובר כתשלום. ודאו שאתם מזהים את העסק. אל תחתמו על שובר תשלום אשראי, שהפרטים לא מולאו בו.
מתקשרים אליכם מגוף מוכר, שלכאורה יש לו כבר הפרטים שלכם, ומציעים מבצע או מתנה - אל תמסרו את הפרטים פעם נוספת. נוכלים מסוגלים להתחזות לנציגי חברות מכובדות כמו בנקים, חברות סלולר או חברות כרטיסי אשראי.
אם מישהו מציג את עצמו לפניכם בתחנה המרכזית כנציג בנק - אל תאמינו. בקשו שימסור שם של סניף, והבטיחו להיכנס אליו אם העיסקה תעניין אתכם. הבנקים בישראל אינם נוהגים לשלוח נציגים לשוטט ברחובות ולגייס לקוחות, אלא אם מדובר באירועים סגורים ומסודרים כמו התחלת שנת הלימודים האקדמית.
אל תמסרו את פרטי כרטיס האשראי בדוכנים. אם אתם מוסרים כרטיס לביצוע תשלום שימרו על קשר עין עם הכרטיס. קיימים מכשירים שבאמצעותם יכול מוכר להעתיק את פרטי הכרטיס ואף לשכפלו בשניות ספורות.
זיכרו: אסור לעסק לחייב אתכם באמצעות שובר אשראי של עסק אחר.
לפנייה לכתב/ת 
