רכילות+
כתבת השער
אביב אלוש: לא מתחרט על "עד סוף העולם"
שנה לא פשוטה עברה על אביב אלוש: בין חודשיים על אי בודד הרחק מהמשפחה לסרטן של אביו, הוא גם הפסיק לעשן ומנסה לשדר ש"הכל בסדר". אז איך הוא לקח שליטה בחזרה על החיים שלו ולמה הוא מרגיש שהריאליטי "עד סוף העולם" דווקא עשה לו שירות?

 

כתבת: מורן זלמה, צילום: ניצן דרור עריכה: אסף קוזין

כתבת: מורן זלמה, צילום: ניצן דרור עריכה: אסף קוזין

סגורסגור

שליחה לחבר

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

בספטמבר 2013 , במסגרת פרויקט "היפים והנכונים" של המגזין המשובח שאתם מחזיקים בידכם כרגע, הציב לעצמו אביב אלוש אתגר. הקונספט היה "הלוואי והייתי", ומה שאלוש רצה להיות זה מישהו שלא מעשן. למעשה, הציטוט המדויק היה: "הלוואי והייתי מפסיק לעשן", ובתמונה נראה אלוש כשהוא מעלעל בדפי הספר "אלן קאר: הדרך הקלה להפסיק לעשן".

 

עכשיו, שנה וקצת אחר כך, הוא נקי מניקוטין, יושב מולי במזללת בשרים בדרום תל אביב ומביט בי במבט החומל הזה בעיניים, בעודי מגלגל לעצמי אחת. "רציתי להפסיק", הוא מספר, "אבל כל עוד לא הלכתי לטפל בזה לא הבנתי איזה נרקומן אני. נרקומן, פשוט ככה. זה סם שקיבל לגיטימציה להיות חוקי, כי אין לו אפקט הזייתי. ואז, שלושה ימים אחרי שיצא הגיליון, התקשרו אלי מאלן קאר והציעו לי לבוא לעשות אצלם סדנה על חשבונם. מה, לא לקחת? אחרי שהתחייבתי ככה מעל דפי העיתון? אז הלכתי, שש שעות סדנה וזהו, הפסקתי לעשן. יש לי וידאו של הסיגרייה האחרונה שלי, אחי. לא הולך לגעת יותר בחרא הזה, ותקשיב, אתה לא מכיר מעשנים כמו שהייתי. אני מגלגל סיגרייה ביד אחת, אחי, על אופנוע. עישנתי 70 סיגריות ביום. 12 סיגריות בבוקר".

 

עומד במילה שלו. אביב אלוש (צילום: גיא כושי, יריב פיין)
עומד במילה שלו. אביב אלושצילום: גיא כושי, יריב פיין

 

לא היו קריזים?

"היה אחד, כעבור שלושה ימים. כשיצאתי מחדר כושר אחרי אימון, פתאום נהיה לי חום, בא לי על זה בטירוף, פיצוי על כל העבודה שעשיתי (צוחק). אז התקשרתי אליהם, יש להם קו תמיכה, הרגיעו אותי וזה עבר".

 

אז עכשיו אתה מסתכל עליי ובמקום לרצות אחת אתה פשוט מרחם עליי?

"קצת, כי אני מסתכל עליך ויודע שזה קטן עליך. אנחנו לא מכירים, אבל אני אומר לך שזה קטן עליך. זו הכי קלישאה, כל מעשן יגיד לך את זה, אבל אם אני הפסקתי, כל אחד יכול. פשוט צריך להפסיק לפחד ממה שיקרה אם תפסיק". העניין הזה, פחד, לא זר לאלוש. בעיקר במהלך השנתיים האחרונות והמורכבות שעבר, תקופה מלאה בשיאים מקצועיים וכניסה מיוחלת למעמד העל של הטאלנטים הישראליים עם תפקידים ב"אלנבי" וב"להיות איתה" המצליחה, כמו גם בגיג המניב של הנחיית הריאליטי "עד סוף העולם" - אבל גם בהתמודדויות לא פשוטות, בחרדה ובחוסר וודאות.

 

עכשיו, כשהוא יושב מולי ומחסל בשיטתיות מעוררת הערכה מנה מאסיבית של חצי עוף מעושן - חה! שלא יגיד שהוא לא מתגעגע לסיגריות - לא תצטרכו לחפור עמוק במיוחד כדי למצוא את המשקעים. אבל אלוש מביט עליהם כעת מהצד השני, מחוזק, שופע אנרגיה והתלהבות, מאושר. "רציתי לפתוח ולומר לך שאני נמצא כרגע בתקופה מה זה טובה, מה זה מוארת", הוא זורח, "פשוט כיף לי, ואחת הסיבות העיקריות היא שאבא שלי הבריא מהסרטן. עברנו שנתיים קשות מאוד סביב העניין הזה, ניתוחים, כימותרפיה. זו תקופה שלקחה ממני הרבה אנרגיה, שהכל ישב עליי כבד. ירדתי למטה. ארוחות שבת בבתי חולים, אתה יודע. אבל בתוך כל זה רציתי לקחת שוב שליטה על החיים שלי. אם אתה מציב לעצמך מטרות, אתה כבר בדרך אליהן. רבי נחמן אמר: 'אתה רוצה להשיג משהו? תדמיין אותו'".

 

"רוצה להשיג משהו? תדמיין אותו" (צילום: גיא כושי, יריב פיין)
"רוצה להשיג משהו? תדמיין אותו"צילום: גיא כושי, יריב פיין

 

לי לא היה מושג על התקופה הקשה. מקצועית לפחות, נראה היה שהשנתיים האחרונות היו מעולות עבורך.

"אבל זה מה שראית מבחוץ, אחי. הכל נראה סבבה, אבל בפנים הייתי בבלגן. בין ענייני פרנסה, הילדים והחרדות לאבא, לא היתה לי טיפת אנרגיה לעצמי. אחד הרגעים הכי קשים היה כשחזרתי מהפיליפינים אחרי חודש וחצי שהייתי שם, ויש לי תינוק חדש בבית שאני לא מכיר. האשמה שהרגשתי על זה שהשארתי את הגדולה שלי, ליה... קשה לתאר את זה במילים. בשבוע הראשון היא לא היתה מוכנה לדבר איתי, ובכל פעם שניסיתי והיא סירבה, אתה לא יודע איזה בכי. פשוט התפרקתי, ואז הבנתי שגם יש משהו שלא מספרים לי בקשר לאבא שלי, שהמחלה חזרה, ובתוך כל הדבר הזה יש את הטירוף של 'להיות איתה', ופתאום הצעות מכל מקום, ואני רק מנסה למצוא את עצמי בתוך כל זה".

 

"היא החיים שלי". אלוש ובתו הבכורה, ליה
"היא החיים שלי". אלוש ובתו הבכורה, ליה

 

מלבד פרק הזמן בו נעדר מהבית ומחייהם של הילדים, "סוף העולם" זימנה לאלוש גם אתגרים מסוג אחר. התוכנית, שהיתה אמורה להיות ריאליטי הדגל של הערוץ המתקשה, סבלה מירידה חדה באחוזי הצפייה שלה אחרי הפרק הראשון, אז הלכה ודעכה עד שהסתיימה בקול ענות חלושה. "זה פרויקט שלקחתי בו חלק", הוא מרצין, "האמנתי בו וראיתי שיש בו ערך מוסף, שזה לא צהוב או מחפש את הלכלוך. מה, אתה חושב שעמי (גלאם, יוצר התוכנית והעורך הראשי שלה - י"ב) לא היה יכול לערוך את זה באופן שהיה מציף את הלכלוך? אבל אז הוא היה שורף אנשים, וזה לא היה המקום ממנו הוא בא. וחוץ מזה שתדע שהיה קהל לתוכנית הזו, קהל גדול ונאמן. מי שראה את זה מההתחלה, נשאר. היו בעיות בשיבוצים ובטיימינג, ואנשים פשוט באו לזה עם הציפורניים שלופות, באופן מאוד ציני".

 

"אנשים באו עם ציפורניים שלופות". אלוש על "סוף העולם" (צילום: תום זואילי)
"אנשים באו עם ציפורניים שלופות". אלוש על "סוף העולם"צילום: תום זואילי

 

היה קשה שם, בפיליפינים, כשהחיים שלך פה בבלגן?

"היה לי מאוד קשה עם זה, במיוחד עם המרחק מהמשפחה. היתה בדידות".

 

היית עושה את זה שוב?

"אני באמת לא יודע". מה שאלוש כן עשה שוב, עם זאת, היה תפקידו כשב"כניק אופיר ב"תא גורדין", דרמת המתח המצוינת של yes ששבה השבוע לעונה שנייה, יותר משנתיים וחצי אחרי תום הקודמת. "אתה לא מבין איזו עונה הולכת להיות!", הוא מתרגש וכמעט מפיל את הבירה שלו. "בוא אני אספר לך סוד מקצועי: שחקנים, בהתחלה הם לא באמת קוראים את התסריט, הם רק מדפדפים קדימה לראות כמה נתנו להם (צוחק). אז התחלתי לקרוא, ובהתחלה בכלל לא הבנתי לאן זה הולך, מה עושים עם הדמות שלי. ואז קראתי עוד קצת, והאסימון נפל. אני מת לספר לך, אבל לא רוצה להרוס. בוא רק נאמר שזו הולכת להיות עונה פשוט בת זונה. אני רוצה שקודם תראה כמה פרקים, ונדבר אחר כך".

 

השחקנים שלצידך - אנשים כמו מוני מושונוב ומארק איווניר - הם אכן בית הספר למשחק שאפשר להניח שהם?

"לגמרי. אני ומארק גם חברים וזה, נפגשים לפעמים כשהוא פה, ויש הרבה מה ללמוד ממנו. הוא חי בספרה אחרת, החליט שהוא לא מוכן להיות עבד לדבר הזה, למקצוע הזה, לעבוד מסביב לשעון. מארק מתכונן שלושה חודשים לתפקיד. שלושה חודשים! זה מדהים. מצד שני, יש משהו בתעשייה שלנו פה שהופך אותך למקצוען, לפעמים בעל כורחך. אני ל'אלנבי' הגעתי בשבוע. אתה קולט? שבוע להיכנס לתפקיד! אתה יודע איזה בית ספר זה? עשו לי אודישן באחת בלילה".

 

בפרימיירה לעונה השנייה של "תא גורדין" (צילום: ענת מוסברג)
בפרימיירה לעונה השנייה של "תא גורדין"צילום: ענת מוסברג

 

אתה שופע מחמאות כאלה גם בקשר ל"להיות איתה"?

"בטח. אתה יודע כמה אפשר ללמוד מאסי עזר? האינסטינקטים שלו מדהימים. בעיניי הוא פשוט יצר את התסריט המושלם ב'להיות איתה', אי אפשר לא

להתפעל מזה".

 

היית מוכן לרמת ההצלחה לה זכתה הסדרה, או שנרשמה הפתעה גמורה?

"לא הייתי מוכן לרמה הזו. היו לי הרבה חששות. ואז הייתי בפיליפינים, ופתאום אני מקבל בנייד את הביקורות. אני זוכר שקמתי באיזה בוקר, ופתאום התחלתי לקבל ווטסאפים, ואני מתכתב עם אסי ורותם סלע בקבוצה של הסדרה, וכולם פשוט בעננים".

 

"היינו בעננים". הקאסט של 'להיות איתה'
"היינו בעננים". הקאסט של 'להיות איתה'

 

מתי תהיה עוד עונה?

"אסי כותב אותה עכשיו במרץ. אני חושב שביוני נצלם".

 

יוני?! גם העונה השנייה של "תא גורדין" מגיעה רק עכשיו. למה עובר כל כך הרבה זמן בין עונות של סדרות פה?

"אתה צודק, אבל זה משתנה. תראה את 'זגורי' - הם הבינו ועשו שתי עונות במכה. עוד לא ראיתי את זה, אתה יודע. לא רואה טלוויזיה. הדבר היחיד שאני רואה עכשיו זה את 'מחוברים'. אני מטורף על זה. ליאור דיין. אני פאקינג מעריץ אותו ואת האמת שלו. אני מת עליו".

 

היית מתחבר?

"כרגע, אם אתה שואל אותי, התשובה היא לא. עוד חודשיים תנסה, יכול להיות שאגיד לך משהו אחר".

 

"הרבה לא מכירים אותי", הוא סיפר בראיון שערך רגע לפני שעלתה "להיות איתה" והפכה בן רגע מפרויקט יוהרה משוער של טאלנט בקשת, לדרמה קומית מקסימה שהפכה לממתק הרשמי של לוחות השידורים בסתיו 2013 ומגנט רייטינג רציני. זו, אתם בטח כבר מסוגלים להסיק בעצמכם, היא כבר ממש לא בעיה עבור אלוש.

 

למעשה, בדרך שאנחנו עושים לכיוון המסעדה בפלורנטין, בחור מאובק יוצא מזירת שיפוצים בבניין סמוך ובא אלינו. "אתה מהטלוויזיה, נכון? ארז, נכון?", הוא מתחקר את אלוש, משתמש בשם הדמות שגילם ב"אלנבי". "ערבים לא מזהים אותי מ'להיות איתה'", צוחק אלוש אחרי שאנחנו מתקדמים, "אבל מ'אלנבי'? חופשי". ולא, לא מפריע לו הפרסום, לא ברמה הזו. "את זה לקחתי ממוני", הוא אומר, "מוני לא מתרגש מזה שהוא מוני מושונוב. הוא חי את

החיים שלו, רוצה - הולך, לא רוצה - לא הולך. הכל בכיף".

 

"בכיף שלו". לוקח עצות ממוני (צילום: ענת מוסברג)
"בכיף שלו". לוקח עצות ממוניצילום: ענת מוסברג

 

אף פעם לא עברו את הגבול איתך?

"היתה פעם אחת. יש לי בן דוד שנהרג בצבא, ובכל יום זיכרון אנחנו הולכים לבית העלמין. פתאום איזו מישהי באה אליי להצטלם וכאלה. והיא ממשיכה וממשיכה, ואני מנסה לא לפגוע בה, עד שחיילים באו לעזרתי ואמרו לה שתפסיק. זה גבול רציני. אבל חוץ מזה? בכיף. ביום שזה יפסיק לקרות, אני אהיה מודאג".

 

גם עם בחורות זה קורה, שעוברות את הגבול?

"היו, יש, אבל היום אני יכול להגיד לך שזה הרבה פחות".

 

אז אשתך נופר לא מקנאה?

"לא, מה קרה לך. אנחנו מכירים מהילדות בכרמיאל, הרבה לפני שנהיינו זוג. היא יודעת עם מי היא התחתנה". כאילו שלא שפע מספיק אור גם קודם לכן, כשאלוש מדבר על המשפחה שלו, אשתו עו"ד נופר והילדים שלו, קשה להסתכל עליו בלי משקפי שמש. "עם ליה, שהיא בת שלוש, בכלל יש לי רומן", הוא מספר בגאווה, "יש לי אהבה. היא החיים שלי. אני מעריץ אותה, ומהרגע הראשון זה היה ככה. קליק. לא נדרשה שום תקופת הסתגלות. זה היה לי מאוד טבעי. יש לי פה את הפריים הראשון שלה. אני לא מסוגל למחוק את זה. זה דקה אחרי הלידה. רוצה לראות?". לקטן שלו, בן שנה וקצת, קוראים אריאל. "כל האריאלים שאני מכיר הם אנשים טובים, וחוץ מזה היה ברור לי שזה יהיה שם ב־א', כמו סבא שלי, וכדי שהוא יקבל את הטבעת הזאת שעליי, עם ראשי התיבות".

 

לא מקנאה. אביב ואשתו נופר
לא מקנאה. אביב ואשתו נופר

 

אין לך לפעמים געגועים לאביב שהיית קודם, לפני הילדים, בלי האחריות והחובות והדאגה?

"לא, כי קיבלתי אביב משופר. אני יותר טוב ממי שהייתי. מערכת הפעלה IOS-8 , שדרוג. אתה יודע, היום אני מנסה ללמוד כמה שאני יכול, קורא הרבה פילוסופיה יהודית. אני ממליץ בחום לקנות את הספר 'הכיסא הריק' של רבי נחמן, מתנה לאנשים שאתה אוהב. אני כל הזמן מרפרש בספר, ו־טאק! נופל על

פתגם שמשנה לי את היום".

 

זו מגמה חדשה, ההתחזקות?

"זה כבר שנים. אני בדיבור עם הבורא, אחי, מאז שאני ילד. היום יש לי הרבה הפרעות".

 

מדבר עם בורא עולם. אלוש (צילום: גיא כושי, יריב פיין)
מדבר עם בורא עולם. אלושצילום: גיא כושי, יריב פיין

 

שומר שבת?

"לא כהלכתה, אבל מנסה. שמע, אני לא מאמין בתהליכים קיצוניים. אני מאמין בתהליכים בריאים, באיזון. זה משהו שאני מלמד את עצמי. עכשיו, לדוגמה, אני יכול להגיד לך שאני מנסה ללמד את עצמי תזונה. השבוע אפיתי לחם כוסמין, חלת כוסמין. זה מתכון של אשתי, אני לא לוקח לעצמי קרדיט, אבל אתה לא מבין איך החלה יצאה, כמה קריספית, אתה מת. רוצה לראות אותה? יש לי תמונה".

 

אני מבין שלא נדרש תחקיר מעמיק על מנת להיכנס לנעלי עמוס דהרי, האופה ב"להיות איתה".

"אפילו בשם המשפחה שלי זה קיים, ה'לוש', ללוש.

 

אביב אלוש על שער פנאי פלוס (צילום: גיא כושי, יריב פיין)
אביב אלוש על שער פנאי פלוסצילום: גיא כושי, יריב פיין

 

 

הראיון המלא בגליון פנאי פלוס של השבוע>>

 

צילום: גיא כושי ויריב פיין, סטיילינג: לירון שמעוני, איפור ושיער: ורד גני

סטיילינג מורן זלמה: יוני כהן

 

 

תגובות לכתבה
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פייסבוק
אינסטגרם
twitter
ספיישל
הדגמים המנצחים של 2018