ג'יימס מידלטון (31), אחיה הצעיר של קייט מידלטון (36), כתב מכתב פתוח לדיילי מייל הבריטי וסיפר בפתיחות על המאבק שניהל בדיכאון. מידלטון סיפר על התקופה הקשה שעבר והטיפול שהציל אותו, והסביר מדוע החליט לדבר דווקא כעת.
"בכל לילה שנתי נדדה והראש שלי היה מלא ברעשים, כאילו עשר תחנות רדיו שונות עושות תחרות. בבקרים הייתי גורר את עצמי לעבודה, בוהה במבט מזוגג בצג המחשב ומתפלל שהשעות יעברו ואוכל לחזור הביתה. לא הצלחתי לתקשר עם האנשים הקרובים אלי ביותר: בני משפחה וחברים. כל הצבעים והרגשות נעלמו מעולמי והכל הפך להיות אפור ומונוטוני".
בנוסף לתחושות שליוו אותו, חש מידלטון גם אשמה כבדה: "אני יודע שבורכתי ואני חי חיי מותרות, אבל הם לא הפכו אותי לחסין מפני הדיכאון. זה מצב שקשה להסביר כי זו לא סתם עצבות, זו מחלה. זה הסרטן של הנפש. חייתי ללא מטרות או או כיוון בחיים. לא הצלחתי להרגיש שמחה, התרגשות או ציפייה, רק חרדה שגרמה לי לזחול מהמיטה בבקרים. לא רציתי להתאבד, אבל גם לא רציתי להמשיך לחיות במצב הזה. הרגשתי שאני כישלון ושאף אחד לא מבין אותי. הייתי בודד וחשבתי שאני משתגע".
"הבנתי שאני לא יכול להמשיך לתפקד בצורה כזו ושאני זקוק לעזרה. ההכרה בכך הרגיעה אותי מעט: ידעתי שאם אקבל עזרה, תהיה תקווה. זו הייתה נקודת אור באפלה. כשהבנתי מה הייתה הבעיה, הכל נראה הגיוני. אני מקבל טיפול קוגנטיבי-התנהגותי שעוזר לי לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות. הבטחתי למטפל שלי שאספר למשפחתי מה עובר עלי. החלק הקשה ביותר הוא לדבר עם הקרובים אליך וזה היה בלתי אפשרי מבחינתי להסביר להם איזה עינוי אני חווה. התרחקתי מהם והפסקתי לענות לשיחות או הודעות".
הטיפול עבד וג'יימס סיפר לבני משפחתו מה עבר עליו: "הם גוננו עלי ועזרו לי בצורה יוצאת דופן. זה היה שיעור ממנו כולנו למדנו את המורכבות שטמונה בדיכאון. אני מבין שגם לכלבים שלי - אלה, לוקה, לונה, זולו ומייבל - היה תפקיד חשוב בהחלמה שלי. במיוחד אלה, שגילתה הרבה חמלה כלפיי ועזרה לי בדרכה המיוחדת. כיום אלה ואני מתנדבים בעמותה שעוסקת בטיפול בעזרת בעלי חיים".
מה המסקנה של מידלטון מהחוויה המטלטלת שעבר? "אם הייתי יכול להשאיר אתכם, הקוראים, עם מחשבה אחת היא הייתה 'זה בסדר לא להיות בסדר'. זו המנטרה שעזרה לי לדבר בקול רם ואני מרגיש כאילו הרבה משקל ירד מהכתפיים שלי".
