זה יום קריר בבקו"ם, אבל כבר בשבע בבוקר אף אחד פה לא מנומנם. צוות טלוויזיה וצלמי סטילס מחכים בחוץ. בפנים יש מתחם תקשורת מיוחד לעיתונאים וריח של סלבס באוויר. אפשר היה לחשוב שמדובר באירוע השקה לבושם או סדרה אלמלא המארחת שבודקת שמות בכניסה הייתה חיילת במדים. גם שאר התפאורה פחות מתאימה. חייל בש"ג בודק מכוניות, ואוטובוסים גדולים מחכים ברחבה לנערים והנערות שבאים להיפרד מהאזרחות עם ההורים. ב־7:40 נועה קירל, כוכבת באזרחי ומהיום הפרזנטורית החדשה של צה"ל, מגיעה. תשכחו ממזוודה גדולה, תבשילים של אמא וכפכפים למקלחת. קירל מגיעה בבגדי המותג אותו היא מפרסמת באזרחות. מכף רגל ועד תיק גב.
היא לא מגיעה לבד. גם הסוכן שלה, רוברטו בן־שושן, הדובר שלה, שיר פינטו, החבר החייל המפורסם, יונתן מרגי, ואמא ואבא כאן. הם לא מחזיקים לה את היד, את המיקרופונים דווקא כן. ברגע שהיא נכנסת לבקו"ם האירוע הופך להיות ביקור בפסטיגל. ההורים של המתגייסים האחרים שוכחים שהם באו להיפרד מהילדים, והילדים שוכחים שהם בדרך להפוך לרכוש צה"ל. זה הזמן שכולם מתאחדים ברצון לצלם את קירל. כמה דקות אחר כך מתחילה גם התחרות, מי יראיין אותה ראשון. כן היא מתרגשת, כן היא ממש גאה להתגייס ולהשפיע. לא היא לא דואגת שירצו להצטלם ולא, היא לא חושבת שזה יפגע לה בקריירה.
כנראה שהיא די צודקת. קירל מתגייסת למסלול טאלנטים, מסלול יחסית חדש, שיכולים להתקבל אליו חמישה חיילים בסך הכל. תקן אחד כבר תפוס בידי בן זוגה של קירל, החייל הראשון שהתקבל לשם, יונתן מרגי. המסלול מאפשר לה ליהנות מ־90 ימי חופשה מיוחדים בשנה. אם מוסיפים את ימי חופש שמפקד יכול לאשר, היא מגיעה ל־113 ימים, כמעט שליש מהשנה. היא גם יכולה לבקש 120 יום של דחיית שירות במהלך הצבא אם במקרה ייכנס איזה קמפיין דחוף.
קירל וחיילים נוספים שיתקבלו למסלול יזכו לעוד תנאים מקלים. גם תורניות ושמירות מעטות וגם הטבות אחרות. "צה"ל ערוך לגיוס שלה", מספר אביה, אמיר קירל. "יש כמה נהלים שהכניסו לשם. אין סלפי, יש חדר לבד ומקלחת לבד וכנראה גם ליווי של חייל צמוד".
בשנים האחרונות צה"ל עובר שינוי בהתאם לרוח התקופה. יש לו חשבון פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק ובכולם אפשר ורצוי לעשות לו לייק. אבל חוץ מרפורמה צבעונית, הוא החליט לא להילחם יותר באמנים שלא רוצים לפגוע בקריירה אלא להרוויח מהם בעצמו. הופעה של מרגי, למשל, עולה בסביבות 60 אלף שקל באזרחות. במסגרת השירות של מרגי בצה"ל נערכות שתי הופעות שלו בשבוע מול חיילים. הערכות בשוק על שווי הופעה של קירל מדברות על סכומים גבוהים בהרבה. רק ביום העצמאות האחרון קיבלה לפי הפרסומים 144 אלף שקלים על הופעה באשדוד. הערך הכלכלי הוא עצום. למה להביא אמן מבחוץ ולשלם לו הון? בצבא גם הולכים עם זה עד הסוף ובונים הופעה מושקעת עם רקדנים שמתגייסים במיוחד לתפקיד הזה. כך גם יהיה עם קירל, שבימים אלה מגייסים לה הרכב מוזיקלי שילווה אותה בהופעות. מנגד, הצבא שומר לעצמו את הזכות להתערב ולשנות מילים שלא מתאימות לווייב הצה"לי. זה קרה עם מרגי והוא זרם עם זה לגמרי.
אז איך הגיע צה"ל למסקנה שכדאי לעשות שינוי ביחס לאמנים ולייסד מסלול טאלנט? "לפני שנה וחצי נפל לי האסימון", מספרת גורמת גורמת בכירה באגף כוח האדם בצבא, "אני קוראת לו אסימון 'תובנת הגמישות והרלוונטיות'. אמרתי לעצמי שאני יכולה להשתמש בכישורים של אותו אמן מפורסם לצורך הצבא, ובמקביל לאפשר לו לפתח את עצמו. אם הוא זמר או שחקן כל כך מוכשר, אין סיבה שיתגייס לתפקיד שולי, שלא עושה שימוש בכישוריו. שיבוא אליי. אני אפעיל אותו מול לוחמים, מול חיילים ביחידות הקצה, שיוכלו ליהנות מהכישורים שלו. אותו אמן מביא אלפים להופעות שלו באזרחות, אני רוצה שזה יקרה מול החיילים שלנו - שיעלה להם את המורל, את המוטיבציה לשירות".
מה גרם לצבא להבין שיש צורך במסלול?
"אני מפקדת על מרבית האמנים הפעילים בצה"ל, במסלול הוותיק. חלקם מסתגלים בקלות, וחלקם קצת בועטים, בשל קושי מובהק בשילוב שבין המשמעת הצבאית לבין רצונם להיות אמנים. אם החייל לא היה תקני או התנהג באופן שאינו ראוי לחייל, אני לא אדבר עם המנהל שלו, הוא ייכנס אליי ויעלה למשפט. החיילים מכירים אותי - אני מבינה מצוין בתרבות ובמוזיקה, אבל בכל מה שקשור למשמעת- מפחדים להתעסק איתי! כשאני מסתכלת על המציאות, הרשתות, מהירות צמיחת האמנים, אני טוענת שזה לא יכול להיות מנותק מצה"ל. מניסיון פיקודי על מאות חיילים ועשרות אמנים פעילים, זיהיתי שיש אמן ויש אמן. ואני מתכוונת לאותם ילדים, שכבר מגיל צעיר נכנסו לתודעה הציבורית ומוכרים בכל בית בישראל".
בינתיים, בבקו”ם, אמא עומדת להיפרד מהבן שלה. הוא מתרגש מאוד וגם היא. הם לא ידעו שגם קירל תהיה כאן, ומנסים בהתחלה להעמיד פנים שזה לא כל כך משנה. "כל הפסטיבל הזה פלצני לי מדי", אומרת האמא. "היא בן אדם רגיל שמתגייס. כולה ילדה".
ואתה מתבאס שלוקחים לך קצת ממה שאמור להיות חוויה שתזכור לכל החיים?
"אני רוצה לעשות איתה תמונה. מקווה שהיא תסכים".
נועה הסכימה. גם להצטלם עם הנער וגם עם אמא שלו. סלפי עם קירל כנראה יגרור יותר לייקים מסתם תמונה של הבן במדים. עכשיו נשאר לשאול את כלת השמחה כמה שאלות. למשל, עד כמה האירוע פה מזכיר לה השקה. "וואו, שאלה טובה", עונה קירל. "יש בזה את האלמנטים של הראיונות, אבל זה הרבה יותר מרגש מאירוע השקה כי זה משהו הרבה יותר אישי ובוגר וחדש ואחר".
זה קצת אחר אולי כי את מקבלת הקלות שאחרים לא מקבלים. חושבת שחיילים אחרים יתבאסו?
"יהיו כאלה שיהיה להם מה להגיד וזה בסדר, אני רגילה לזה בכל דבר שאני עושה. אבל אני חושבת שבאופן אישי קיבלתי זכות כזו לשמח חיילים על מדים. יש בזה משהו חזק וישראלי וזה כיף".
למה חשוב לך להתגייס בכלל?
"לשרת בשביל המדינה ולתרום. זה מאחד את העם ואם אני יכולה להשפיע, אני כמובן עושה את זה".
אולי תאחדי את העם בזה שתעשי שירות רגיל?
"בשירות רגיל פשוט לא הייתי תורמת כמו שאני יכולה. בשירות במסלול הזה התרומה שלי הרבה יותר משמעותית".
לא לחינם משקיע צה"ל בניסיונות להמציא את עצמו מחדש. לפני כחודש פירסם יוסי יהושוע ב’ידיעות אחרונות’ כי שיעור המתגייסים בשנים האחרונות נמצא במגמת ירידה. אחד מכל שלושה צעירים בארץ מקבל פטור. אם מוסיפים את 15 אחוז הנושרים במהלך השירות, מגיעים לכמעט חצי מסך הצעירים בארץ שלא עושים או מסיימים שירות צבאי. המצב דומה אצל הבנות. 44.3 אחוז קיבלו פטור מגיוס השנה.
בצה"ל מבינים את הפוטנציאל של כוכבים כמו קירל ואת ההשפעה הרבה שיש לה על בני נוער. כך ששווה להם להתגמש עבורה, לשמור על אתוס הגיוס לכל אזרח ועל הדרך להרוויח עוד צעירים שישרתו בתפקידים לא זוהרים. גם בסביבה של קירל מבינים את הסיטואציה. זה מה שעוזר לקשר בין צה"ל, אמן וסוכנים להתקיים.
"במשך שנים אמנים לא היו מתגייסים", אומר פינטו, הדובר של קירל. "כל אותם סלבס ודוגמניות הם דמויות להערצה שרבבות של אנשים רוצים להיות כמוהם. אם הם רואים שהיא לא מתגייסת אז הם שואלים את עצמם, למה שאני אתגייס. אם היא כן תתגייס אולי הרבה מאוד אנשים שחשבו להתחמק משירות צבאי כן ירצו".
אז למה שהיא לא תעשה שירות רגיל?
"בצה"ל כולם שווים, עושים שמירות, וגם נועה תהיה שווה, אבל כמו שצה"ל יודע להתחשב בחיילים שיש להם בעיות ת"ש או כאלה שרוצים לעבוד, אז הוא גם מתאים את עצמו לגיוס של נועה קירל. הצבא מכיר בקריירה שלה ורוצה לתת לה להמשיך לעשות את זה. הוא נותן גב, ומצד שני הוא מרוויח את החיילת הכי מפורסמת במדינה".
מסלול הטאלנט הוא הסיירת המובחרת, אבל מלבדו קיימת אפשרות לזמרים, שחקנים ודוגמנים לאייש את אחד מ־45 התקנים של אמן פעיל שיש בצבא. התקן מציע 45 ימי חופשה בשנה, כרגע מאיישים אותו 25 חיילים וצפויים להצטרף עוד 12. כדי להתקבל למסלול כזה נדרשים לעבור ועדה מיוחדת. המתגייס נדרש להציג תיק עבודות שכולל חוזים, קמפיינים, פסטיגלים, הצגות, השתתפות בסרטים וסדרות ואפילו את מספר הצפיות שלו ביוטיוב. מה הופך אמן פעיל למישהו שראוי להיות במסלול לטאלנטים? אין קריטריונים קבועים אלא בעיקר ניסיון להבין מי באמת הכוכב עכשיו בקרב הציבור הצעיר בישראל. גם בצבא יש מי שטוען שאמן מצטיין זו הגדרה וטאלנט זה המצאה כדי לתת אבק כוכבים מסביב.
אחת הדוגמאות לשינוי שצה"ל עובר אפשר למצוא בקשר שבין הצבא לסוכנים של האמנים הפעילים. אם פעם הצבא בקושי תיקשר עם האמן עצמו בנוגע לענייני קריירה, היום יש מפקדים שמנהלים קשרים טובים עם הסוכנים. מקבלים מהם תאריכי הופעות, הולכים לקראתם בפרויקטים שונים ועושים הכל כדי שהקריירה של האמן לא תיפגע.
"הופתעתי מהצבא מאוד לטובה", אומר מיכאל סמו, הסוכן של הזמר והרקדן סטפן לגר, שהתגייס למסלול האמן הפעיל. "היו לי חששות גדולים לפני שהוא התגייס ולא ידעתי בדיוק איך זה ייראה ובאיזו צורה זה יתנהל. את יודעת, זה שלוש שנים, תקופה קריטית, מכריעה. מספיק שחייל יתנתק מהקריירה שלו לארבעה־חמישה חודשים לטובת הצבא והקריירה שלו מתרסקת, הוא פשוט נעלם".
למה הופתעת לטובה?
"לפני שהתגייס סטפן כבר היה מוכר, אבל לא היו לו להיטים גדולים. את רוב הקריירה הוא עשה במהלך השירות. רגע לפני שהתגייס ציידתי אותו במכתב לטירונות למ"מית שלו ולמ"פ שלו, ואמרתי לו, 'אני רוצה לספר להם מי אתה ומה אתה ואת הבעייתיות שיכולה להיות בזמן שאתה עושה טירונות'. הוא נתן את המכתב ותוך שעה קיבלתי טלפון מהמ"מית שלו ותוך שעתיים גם מהמ"פ. במכתב הסברתי שאני אצטרך את שיתוף הפעולה ואת ההבנה שלהם, שגם במהלך הטירונות יש ימים שהתחייבנו לגביהם ללקוחות מראש, ואם נצטרך אותו במהלך הטירונות אז שיבינו. לאורך הטירונות המ"מית שלו הייתה איתי בקשר רצוף והיו פעמים שפשוט לקחנו והחזרנו אותו כי היינו צריכים אותו דחוף לעניינים מסוימים".
איזה עניינים למשל?
"הטירונות הייתה בתקופה של הכנות לפסטיגל, תקופה רגישה. המפקדים התחשבו בו במאה אחוז. היו גם הופעות וצילומים שהתחייבנו עליהם. והיה מקרה שמישהו שמשרת איתו צילם את סטפן בלי שהוא הסכים. פניתי למפקדים שלו והם נתנו הנחיה חד־משמעית שחייל שיצלם את סטפן ייענש. המ"מית עד היום בקשר איתי".
אבל לא כולם מצליחים לשמור על קשר טוב עם המפקדים. לפעמים בגלל המעמד של הטאלנט, ולעיתים כי המפקד לא מוכן ללכת לקראתו. במקרה של הדוגמן ברק שמיר, למשל, זה פחות עבד. שמיר, שעושה קמפיינים בינלאומיים באזרחות, לא הצליח לקבל תקן של אמן פעיל. הוא נאלץ להסתפק ב־18 ימי חופשה שנתיים פלוס חמישה ימים נוספים הנתונים לשיקול דעתו של המפקד. מאז שהתגייס לפני שנה ותשעה חודשים הוא הספיק להסתבך עם הצבא בשלל הזדמנויות. אחת מהן הייתה כשלא קיבל אישור לצלם קמפיין בחו"ל כי ניצל את ימי החופשה שלו. במקרה אחר שמיר הצטלם לקמפיין, הצילומים התאחרו והוא העדיף לסיים אותם במקום להתייצב בצבא, כפי שהיה צריך.
"אם הצבא מחליט שלא בא לו לתת לך להצטלם אז הוא אומר לך, 'לא'", אומר הסוכן של שמיר, עומרי יערי, שמייצג עוד טאלנטים מובילים כמו עדן פינס, יעל שלביה ומריה דומרק. "יש מפקדים יותר מתחשבים שאומרים לי, 'נשמח שתשלח לי מייל מסודר עם פרטים של מועדי צילום' וכו', אבל יש מפקדים שלא נותנים לזה מקום, לא מוכנים לשתף פעולה. שם נוצרים הכעסים, הבעיות, המשפטים והכלא, וכל מה שמסביב לזה".
אז מה קורה אם יש קמפיין והצבא לא מוכן שהחייל ישתתף בו?
"השאלה היא מי אתה ואם אתה פרזנטור של חברה מאוד גדולה. מבחינת ברק למשל, הוא יגיע ליום צילום, אבל הוא יעלה למשפט וילך לכלא. אין פה עניין של ניצחון, אלא רק שאלה - כמה הוא הולך לסבול בשביל לשמור על הקריירה".
אז אולי עדיף להבין שכרגע הוא חייל ושהוא צריך לוותר על הקמפיין למשל?
"ברור שהוא ילך להצטלם, כי אין ברירה. אם הוא לא יגיע הוא יפר חוזה, ואז מה? בסופו של דבר לא כל חייל עושה דברים מהותיים במשך השירות שלו. אם, נניח, זה חייל שאחראי על ממטרות ויש לו קמפיין, אפשר למצוא מישהו אחר שיפעיל את הממטרות. הדשא לא ינבול מיום בלי השקיה, זו הפגנה שרירותית של כוח. בסופו של דבר מי שמנהל את הצבא זה ילדים. המפקד של ברק הוא בן 20. הוא לא תמיד יכול להבין את האחריות והמשקל של הקריירה. ילד שאמרו לו כן־לא־שחור ולבן, אבל אין הבנה במה שאפור".
אבל למה בעצם שאמנים ודוגמנים לא יעשו שירות כמו כולם?
"זה בדיוק כמו חברת אופנה. יש אנשים שעובדים בלמכור ולקפל את הבגדים, ויש אנשים שעובדים בלהיות הפרזנטורים של החברה. למה זה חשוב? כדי למשוך את הציבור להיכנס לחנות ולקנות את הבגד. אני חושב שאמנים צריכים להתגייס, לא בשביל להפעיל ממטרות או להילחם, בשביל זה יש אנשים אחרים שיעשו את זה, הם צריכים להתגייס כדי לדגמן מדים וליצור משיכה לדבר הזה. בעבר ידעת שאם בנית קריירה ואתה מתגייס, הכל הולך לפח. זה מאוד מבאס. אתה עובד על קריירה אבל שנתיים זו תקופה שעוצרת אותך ולא בטוח שתצליח לחזור למסלול. ההקלות מגיעות כדי שלא יחשבו שזה יהרוס להם. שנתיים לא להוציא שירים? לא להופיע? הקריירה של זמר יכולה להיגמר. אז אם צה"ל מאפשר להם לשלב את השירות בקריירה זה מצוין".
לצה"ל תמיד הייתה מערכת יחסים מורכבת עם האמנים, אבל לאורך השנים היא עברה אבולוציה עד שהגיעה למקום הנוכחי. זה התחיל בשנות השישים והשבעים, תור הזהב של הלהקות הצבאיות. “המוטיבציה של אמנים להתקבל ולשרת בלהקות הייתה עצומה, כי ידעת שאם אתה נכנס ללהקת הנח”ל, עשית 50 אחוז מהדרך להצלחה”, מסביר רז שכניק, עיתונאי התרבות של ‘ידיעות אחרונות’. “ירדנה ארזי פרצה בלהקת הנח”ל, שלמה ארצי הגיע לפסטיבל ב־1970 במדים וזכה עם ‘אהבתיה’. עם הדעיכה של הלהקות, הצבא יותר פגע מאשר הועיל לאמנים”.
למה זה קרה?
“כי ברגע שהתגייסת אף אחד לא שמע עליך. תופעת ההשתמטות של אמנים התחילה להיות יותר גלויה. בהתחלה צה”ל לחם בכל מחיר בהשתמטות - על ידי שיימינג, הדלפות מכוונות על אמן שלא שירת ולמה הוא לא שירת. ואז האמנים פחות מוזמנים לוועדים או לעיריות ולהופעות בפני חיילים. זה עוצר אותם מקצועית וגם כלכלית”.
זה הרבה מאוד הופעות שאתה מפספס, מיליוני שקלים.
“וצה”ל עצמו לא היסס לבטל הופעות לאמנים שלא שירתו בצבא. הצבא גם נלחם בהתבטאויות של אמנים נגד צה”ל. זה גם גרם לפגיעה באותם אמנים בגלי צה”ל. גם אם גלי צה”ל לא יודו בזה - אמנים שלא שירתו בצה”ל זכו לפחות השמעות בגלי צה”ל ובגלגל”צ. זה השלב הקשה”.
ולא חסרות דוגמאות למי שזכה לריב עם צה”ל. בר רפאלי ואביב גפן הם אולי השמות הכי בולטים, אבל גם אמנים נוספים, ששירתו שירות חלקי, זכו ליחס בעייתי מצד הצבא - ביניהם אייל גולן, שרית חדד, עברי לידר, עמיר בניון, מרינה מקסימיליאן ושלומי שבן. שיא המאבק הגיע עם הצעת חוק שביקשה לאסור על מוסדות ציבוריים להזמין אמנים שלא שירתו בצבא. ההצעה בסופו של דבר לא עברה בכנסת, מה שאיפשר לקבוע עם אמנים דיל חדש. “בצה”ל החליטו - אני רוצה להיות יותר מפויס עם האמנים. במקום להילחם - לקרב אותם”, מסביר שכניק.
ואיך עושים את זה?
“אם אני יכול לגייס את מרינה או את מאיה בוסקילה ולגרום להן ללבוש מדים, הרווחתי פה ברמה ההצהרתית, ביחסי הציבור. וזה התפתח להסדר עם אמנים כמו שרית חדד, עברי לידר ואייל גולן, שלא שירת שירות מלא. מה עמד מאחורי ההסדר הזה? רצון להביא את האנשים האלה למילואים. הם מקיימים הופעות בחינם מול חיילים וכך הם בעצם משלמים את חובם למדינת ישראל”.
בוסקילה ספגה לא מעט ביקורת ציבורית על כך שלא התגייסה, והכעס כלפיה תורגם גם לפגיעה כספית. בצעד חריג היא החליטה ללבוש מדים בגיל 30 והשאירה את רעשי הרקע מאחור. “היה לי חשוב לעשות את זה. לסגור מעגל עם המדינה ועם עצמי”, היא מספרת. “גם עשו הגבלות על מופעים גדולים, ימי עצמאות וכאלה, וזה חלק ניכר בקריירה של זמר. לא אתיפייף פה. ההחלטה להתגייס הייתה גם מקצועית וגם ערכית”.
הרגשת כעס שלא נותנים לך להתפרנס?
“לא, הרגשתי שזה פייר. למה שהם ייתנו לי הופעות שקשורות למדינה בזמן שאני לא נתתי למדינה? לא רציתי להיכנס ללהקה צבאית בשום פנים, שלא יגידו שעשיתי לעצמי חיים קלים. העברתי הרצאות לכיתות י”א וי”ב על השתמטות מצה”ל. הם היו מביאים את התלמידים לתל השומר ואני הייתי מספרת על הטעות שלי ועל זה שצריך לעשות צבא. הרגשתי גאווה שיכולתי לעשות שינוי”.
הצלחת לנהל קריירה תוך כדי?
“עשיתי שירות של שנה וחצי, כי זה מה שהיה לגיל שלי, וניהלתי קריירה תוך כדי אבל זה היה יותר מורכב מאשר היום. היו אישורים, לפעמים את כן יכולה לצאת ולפעמים לא. בואי נגיד שאני מאוד מקנאה באמנים שמתגייסים לצה”ל עכשיו”.
ואיך היה השירות עצמו?
“בשלושת השבועות הראשונים של הטירונות התנהגו לכולם ואליי מאוד בקשיחות. לא נתנו לישון. שום הנחות. אחר כך כבר היה יותר קל. אחרי שהדיסטנס הסתיים כולם עשו תמונות והמפקדת והמפקד רצו חתימות ותמונות, ואת מרגישה קצת מובכת מזה”.
מאז הגיוס של בוקסילה עבר צה”ל עוד פאזה, והגיע לשלב הנוכחי. “וזה שלב הסקאוטינג”, מוסיף שכניק. “צה”ל אומר - במקום שנגרום להם להתלבט, כן ללכת לקב”ן, לא ללכת לקב”ן, אנחנו אומרים, אנחנו מבינים אתכם ומודעים לזה שיש אמנים מעטים שמאוד בולטים. אז נקל עליכם. למה זה טוב לצה”ל? אחד, אתם מתגייסים. שתיים, תמונה של נועה קירל במדים, זה שווה לנו לאלפי מיועדים לגיוס שמעריצים אותה וכך נפתח מסלול הסלבס”.
אז הצבא שיחק אותה.
“הצבא נוהג בחוכמה. נלחם בהשתמטות באמצעים יעילים. נכון, זה מכעיס, אבל כמה נועה קירל, שהיא כוכבת באמת ענקית, יש במדינה?”
בקרוב צה"ל ייערך להשקה נוספת. בשבוע הבא אמורה הזמרת עדי ביטי להגיע לבקו"ם. היא תתגייס על תקן אמן פעיל ללהקה צבאית, אחרי שעברה ארבעה אודישנים. לביטי וקירל יש היסטוריה משותפת. בילדותן הן נחשבו למתחרות ונעשתה ביניהן השוואה תמידית. וכמו קירל, ביום הגיוס ביטי תצטלם, תעשה שרשרת חיול ותיסע הביתה לנוח. ב־17.2 הן יגיעו שוב לצבא, הפעם כדי להתגייס באמת. האם צה"ל בחר להפריד בין שני האירועים כדי לזכות בסיקור כפול? בסוכנות של ביטי דוחים את הטענה הזאת. "עדי עכשיו בחו"ל", אומרת אוראל סופר מסוכנות יולי שמייצגת אותה, "התאימו את זה ללוחות הזמנים שלה".
אתם נערכים לאירוע ביום הגיוס שלה?
"אנחנו לא בתחרות. יש התעניינות ואנחנו מזמינים תקשורת כמו כל סלבס שמתגייס. הצבא מבין שזה עושה לו שירות טוב. עם כמה שגיוס זה דבר אישי, כשאתה טאלנט במדינתנו הקטנה, אין הרבה דברים אישיים".
תל השומר, 8:30. ההשקה תכף מסתיימת. קירל התראיינה לכולם ועשתה תמונות מתחת לשלט "לשכת הגיוס תל השומר". עכשיו הגיע הזמן להוריד את המדים של חברת האופנה ולהחליפם במדים של חברת צה"ל. קול במערכת כריזה סוגר את האירוע לגמרי: "המתגייסת נועה קירל מתבקשת לקחת את ציודה האישי וללכת לאוטובוס הממתין ברחבת החניה, תוך כדי הצגת תעודה מזהה". קירל הולכת לאוטובוס ושואלת את אביה אם הוא חושב שהיא באמת צריכה להביא תעודת זהות. "אולי", הוא אומר לה בטון מבודח. "אולי יש מישהו שלא מזהה אותך".
בדרך היא נפרדת מהצלמים, העיתונאים, היחצן, הסוכן והתיק שנשאה על גבה כל היום ומתברר כעת שהוא אפילו לא באמת התיק שלה. הוא פשוט שייך למותג של חברת האופנה שהיא הפרזנטורית שלו, אבל הצטלם נהדר. התיק מוחלף מהר בתיק האמיתי שאמא מביאה לה וקירל מנופפת לשלום. אחר כך היא נכנסת לאוטובוס ריק לחלוטין. רק היא, המלווה הצבאי והחום של המזגן באוטובוס. תכף היא תחליף למדים, וצה"ל יפיץ בבלעדיות את התמונה הראשונה שלה כחיילת. אחר כך היא נוסעת הביתה לנוח קצת. יומיים אחר כך היא הייתה אמורה לטוס לתאילנד עם בן זוגה החייל, אבל נגיף הקורונה ביטל להם את התוכניות. לא קל בצבא.