ב-19 במאי 1962 נערכה לנשיא ארצות הברית דאז, ג'ון קנדי, חגיגת יום הולדת מוקדמת באולם מדיסון סקוור גארדן שבניו יורק. מי שגנבה את ההצגה באותו ערב הייתה מרילין מונרו, שבעודה לובשת שמלה קצרצרה מעוטרת ב-6,000 אבני חן בעלות של 12 אלף דולר, שרה לאורח הכבוד "יום הולדת שמח, אדוני הנשיא" בהופעה שהפכה לאגדית, וכנראה לביצוע המפורסם ביותר לשיר יום הולדת.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות קודמות בסדרת שדרת הכוכבים:
- רוק הדסון - איך הפך שחקן בינוני לכוכב שכל העולם מודה לו?
- כישורי משחק בינוניים, הר של כריזמה: כך כבשה אודרי הפבורן את הוליווד
- הנמסיס של מרילין מונרו: חיי הזוהר ומותה הטרגי של ג'יין מנספילד
הכוכבת שהופיעה באותו הערב על הבמה לא הייתה רק תומכת נלהבת של הנשיא המכהן. השמועות על הרומן בין השניים, שמעוררות עניין עד היום, הגיעו אז לשיאן הודות להופעה נוטפת הסקס שנתנה מונרו. ייתכן שזו אכן הייתה תקופת השיא של הקשר האינטימי ביניהם, ומצד שני – אולי גם השלב שבו הנשיא מאס סופית בפילגש התלותית שלו.
מרילין מונרו שרה "יום הולדת שמח" לנשיא
באותה תקופה מונרו הייתה עדיין כוכבת גדולה מאוד, אבל בכל הקשור לקריירה הקולנועית שלה, הפסגה כבר הייתה הרחק מאחוריה. הלהיט הקופתי האחרון שלה, "חמים וטעים", יצא שלוש שנים לפני כן, ואחריו הגיעו עוד שני סרטים בלבד, "בואי נעשה אהבה" ו"יוצאי דופן", שלא ענו על הציפיות. כל זה לא אומר שמונרו כבר לא עניינה את הציבור. היא אומנם משכה פחות קהל לקופות, אך עדיין כיכבה במדורי הרכילות באופן תדיר והייתה אחד מסמלי המין הגדולים ביותר של אותן השנים. היא נחשבה לכוכבת נוצצת, אך בחדרי חדרים מצבה היה הרבה פחות זוהר. היא ובעלה השלישי, המחזאי ארתור מילר, התגרשו זמן קצר לפני כן. היא הייתה מכורה לסמים וסבלה מדיכאון ומבעיות רפואיות שונות. כשצילמה את "יוצאי דופן", לא פעם נאלצו לאפר אותה לקראת צילומי הסצנות שלה בזמן שהייתה מעולפת כתוצאה מהכדורים הרבים אותם לקחה. בשלב מסוים אף נאלצו לעצור את הצילומים לשבוע על מנת שתתאשפז במכון גמילה.
הקאמבק הגדול שלה תוכנן להיות באמצעות הסרט Something's Got to Give, שהיה אמור להחזיר אותה לימי התהילה ולהזכיר לציבור למה נחשבה לאישה הנחשקת ביותר בעולם. האולפנים אף הזמינו את התקשורת לסט הצילומים במהלך סצנה שבה שחתה עירומה בבריכה - פעם ראשונה שבה כוכבת גדולה הצטלמה בעירום לעיתון. אך הקאמבק הזה לא נועד לקרות. בעיותיה הרפואיות עיכבו את הצילומים, והאולפנים, שהיו בטוחים שהיא מזייפת את מצבה, החליטו לבטל את הסרט ותבעו אותה על סך 750 אלף דולר. שני הצדדים אומנם הגיעו לפשרה והסכימו להמשיך את הצילומים, אבל בסופו של דבר זה לא קרה. ב-4 באוגוסט, חודשיים לאחר יום הולדתה ה-36 של הכוכבת, היא כבר לא הייתה בין החיים. והסיבה? תלוי לאיזו גרסה מאמינים, אבל מה שבטוח – המעניינת יותר מביניהן היא זו שכוללת את משפחת קנדי.
בינואר 1961, ג'ון קנדי החל את תפקידו כנשיא ארצות הברית ה-35 במספר. הוא היה אז בן 44, הנשיא השני הצעיר ביותר אי פעם אחרי תאודור רוזוולט, וגם הראשון שנולד במאה ה-20. כשנכנס לבית הלבן הוא הביא איתו לא רק השקפת עולם מתקדמת יותר מזו של דווייט אייזנהאואר, קודמו בתפקיד, אלא גם משב רוח רענן ותדמית זוהרת. הוא לא היה רק פוליטיקאי צעיר יחסית אלא גם כריזמטי, רהוט וכמובן בהחלט נאה לעין. אשתו ג'קי הייתה חיננית בעצמה והתהדרה בחוש אופנתי מפותח. במהרה השניים הפכו לזוג נערץ, כנראה דיירי הבית הלבן הראשונים שעניינו לא רק את עמודי החדשות אלא גם את מדורי הרכילות, ובהתאם הם התיידדו עם לא מעט מכוכבי התקופה, שחקנים, מוזיקאים וספורטאים שקפצו לא פעם לבקר בבית הלבן בארוחות ערב מפוארות שנערכו בו.
קנדי נחשב לנשיא אהוב במיוחד, אבל בתור בעל הוא היה מוצלח הרבה פחות. הוא ואשתו התחתנו ב-1953, וכשנכנסו לבית הלבן היו הורים לשני ילדים, קרולין וג'ון ג'וניור. בת נוספת, ארבלה, מתה זמן קצר לאחר שנולדה. בימים קנדי ניהל את המדינה, ובלילות מצא לו שעשועים שלא כללו את אשתו. יודעי דבר סיפרו כי לא הפגין לה נאמנות רבה או בכלל, וכי בגד בה ללא הרף: "אם אני לא עושה סקס מדי יום, אני מקבל כאב ראש", נהג להגיד לחבריו הקרובים.
בין הנשים שאיתן התרועע היו כוכבות כאלה ואחרות, עובדות הבית הלבן וגם כמה ממזכירותיה של אשתו. היא בהחלט ידעה על מעלליו של בעלה, ולא הייתה מרוצה כמובן, אך העלימה עין כל עוד הרגישה שהוא לפחות מנסה לשמור על בגידותיו בסתר על מנת שלא לפגוע בה. וזה לא שהיא הרגישה שהיא מפספסת משהו שנשים אחרות קיבלו במקומה: "הוא גומר מהר והולך לישון", אמרה עליו פעם, כפי שמספר הספר "הימים המעטים היקרים הללו", אשר מתעד את שנת חייו האחרונה של הנשיא.
אך כל אותן נשים שחלקו עם בעלה את מיטותיהן לא היו מרילין מונרו, כלומר אחת הכוכבות הגדולות והסקסיות בעולם. וכשהיא נכנסה לתמונה, ג'קי כבר הייתה הרבה פחות מרוצה.
מתי הכירו ג'ון ומרילין? כמו הרבה פרטים הקשורים למערכת היחסים שלהם, גם כאן הדעות חלוקות. ב-1961 ערכו פטרישה קנדי, אחותו של ג'ון, ובעלה, השחקן פיטר לופורד, ארוחת ערב שאליה הוזמנו בין היתר הנשיא וגם מונרו, ידידתם הקרובה.
אחרים טוענים שההיכרות הרשמית בין השניים, או שאולי הפעם הראשונה שבה שוחחו לעומק, הייתה בתחילת 1962, בארוחת ערב בביתו של הזמר פרנק סינטרה. מבין כל האורחים באותה סעודה, קנדי ציפה במיוחד לראות את מונרו: "סוף-סוף הגעת!", קרא לעברה בהתלהבות כשנכנסה, ודאג לקבל ממנה את מספר הטלפון שלה לפני שעזבה.
בכל אופן, נראה שיש הסכמה על הפעם הראשונה שבה השניים עשו יותר מרק לפטפט. במרץ אותה שנה, קנדי הזמין את מונרו להצטרף אליו לביקור בביתו של הזמר בינג קרוסבי. ג'קי לא הייתה אמורה להצטרף, וג'ון ידע שיהיה חופשי לעשות ככל העולה על רוחו. מונרו כמובן נענתה להזמנה.
המעסה האישי של הכוכבת, ראלף רוברטס, סיפר לימים כי השניים אכן נכנסו אז למיטה, וכי הוא דיבר איתם בשלב מסוים של הערב. מונרו התקשרה אליו על מנת לבקש עצות בענייני מסאז' עבור קנדי אשר סבל מכאבי גב, והנשיא הצטרף לשיחה ודיבר איתו גם הוא. לגבי מה שקרה בין השניים לאחר מכן, רוברטס טוען ששם התחיל ונגמר הרומן: "מרילין אמרה לי שהלילה ההוא במרץ היה היחיד שלהם יחד. הרבה אנשים חושבים שהיה שם יותר, גם לאחר מכן, אבל קיבלתי ממרילין את הרושם שלא היה מדובר באירוע חשוב מדי עבור אף אחד מהם. זה קרה פעם אחת, באותו סוף שבוע, וזהו זה".
השחקנית סוזן סטרסברג, שהייתה חברה קרובה של השחקנית, תומכת בדבריו: "היה לה נחמד לשכב עם הנשיא הכריזמטי, ומרילין נהנתה מהסודיות ומהדרמה שבסיפור, אבל קנדי לא היה מסוג הגברים שהיא רצתה לבלות איתם את שארית חייה, והיא הבהירה זאת היטב".
ויש הטוענים אחרת, שהלילה ההוא הוביל לכמה מפגשים נוספים שגרמו למרילין לראות בנשיא פוטנציאל רומנטי, ולפנטז על מקום לצידו גם מחוץ לחדר המיטות. מונרו חשה שתהיה מושלמת בתור הגברת הראשונה, ובשלב מסוים אף שכנעה את עצמה כי קנדי יעזוב את אשתו עבורה. בניסיון לזרז את העניין, היא התקשרה אליה וסיפרה לה על הרומן. זו הייתה שיחה שג'קי ממש לא שמחה לקבל, אך היא הצליחה לשמור על קור רוח וענתה לכוכבת: "מרילין, תתחתני עם ג'ון, נהדר. תעברי לבית הלבן, תאמצי את המחויבויות של האישה הראשונה. אני אעזוב, ואת תישארי עם כל הבעיות".
כחודשיים לאחר מכן התקיימה החגיגה הבומבסטית של קנדי. היה מדובר באירוע כפול – מסיבת יום הולדתו של הנשיא, אשר שולבה עם אירוע התרמה למפלגה הדמוקרטית. שיא הערב, מלבד העוגה הענקית שהוכנה במיוחד עבר חתן השמחה, היה כמובן הביצוע הבלתי נשכח של מונרו, שיר יום ההולדת שבו היא שילבה שיר נוסף, "Thanks for the Memory", והוסיפה לו מילים שחיברה במיוחד: "תודה לך אדוני הנשיא, על כל מה שעשית, הקרבות שבהם ניצחת, הדרך שבה אתה מתמודד עם פלדה אמריקנית וטונות בעיותינו, אנחנו מודים לך כל כך". אגב, מונרו הוצגה על הבמה בתור The Late Merilyn Monroe – בדיחה על כך שאיחרה להגיע, אך המשמעות השנייה של המילה, "מנוחה", הפכה את המשפט בדיעבד למצמרר ומטריד.
אם עד אז הרומן בין הנשיא והכוכבת היה בגדר שמועה בלבד, הביצוע נוטף הסקס שלה רק חיזק את ההשערות על טיבו של הקשר שלהם. מי שלא הייתה שם כדי לחזות במחזה במו עיניה הייתה דווקא אשת הנשיא. התירוץ הרשמי להברזה היה שהערב הוגדר כאירוע התרמה פוליטי, ולכאלו העדיפה בדרך כלל שלא להגיע, אך מקורות רכלנים שמחו לספר שהסיבה האמיתית לכך שנעדרה הייתה כי לא רצתה להיות נוכחת באותו מקום עם הפילגש המפורסמת של בעלה.
לאחר האירוע, באפטר-פארטי בביתו של מפיק הקולנוע ארתור קרים, צילם צלם הבית הלבן ססיל סטאטון את התמונה היחידה שבה מופיעים השניים. זו גם הייתה הפעם האחרונה שבה הם היו באופן רשמי באותו מקום. באופן מעניין, התמונה נשמרה בסוד לאורך השנים, ופורסמה רק לאחר שסטאטון הלך לעולמו ב-2008.
מונרו לא הגיעה לחגיגה בידיים ריקות. כמתנת יום הולדת היא קנתה לקנדי שעון רולקס יוקרתי שעליו היה חרוט: "ג'ק, אוהבת כמו תמיד, מרילין", עם התאריך: 29 במאי 1962. השמועות מספרות כי היא לא הצליחה לתת לנשיא את המתנה באופן אישי, ולכן העבירה אותה למישהו מפמלייתו. כשהנשיא קיבל את השעון, הוא העיף בו מבט קצר והורה לסובבים אותו: "תיפטרו מזה". השעון נמכר לפני כעשור עבור 120 אלף דולר, במכירה פומבית.
כפי שאפשר להבין, בשלב הזה ג'ון מיצה את הקשר עם מרילין, וכשהבין שהיא לא מתכוונת לעזוב אותו במנוחה גייס את אחיו, התובע המחוזי רוברט קנדי, והעביר את הכוכבת לטיפולו. הביוגרף ג'יימס ספדה כתב: "היה די ברור שהיו לה מערכות יחסים עם שניהם... כשלג'ון נמאס ממנה, הוא העביר אותה לאחיו". הטענה הזו מקבלת חיזוק ממכתב מאוד מפרגן ששלחה למרילין אחותם של השניים, ג'ין קנדי סמית', שבו כתבה: "אני מבינה שאת ובובי אייטם טרי! כולנו חושבים שאת צריכה להגיע איתו לביקור משפחתי". מובן שההצעה הזו הייתה בדיחה - רוברט עצמו היה נשוי ואב לשבעה. בסופו של דבר, גם הוא קץ בקשר עם הכוכבת והפסיק להחזיר לה טלפונים.
לאחים אולי נמאס ממנה, אבל מרילין ממש לא התכוונה לוותר בקלות – היא התקשרה אליהם ללא הפסקה, וכשנתקלה פעם אחר פעם בחוסר מענה, איימה לספר לתקשורת על מעלליהם: "אם לא אשמע מבובי קנדי בקרוב, אני אכנס מסיבת עיתונאים ואפוצץ את כל הסיפור. אספר לכולם על היחסים שלי איתם", אמרה לאחר מחבריה. אלו שהכירו מקרוב את מונרו ידעו שלא מדובר באיום סרק.
הכוכבת גם ככה הייתה במצב לא מזהיר מבחינה רגשית. ספדה מספר כי הפופולריות שלה בקרב הקהל לא פיצתה על כך שהרגישה שבהוליווד לא מתייחסים אליה ברצינות. היא רצתה לעשות תפקידים דרמטיים, כאלה שאליזבת טיילור בדרך כלל קיבלה, אך אפילו לא נלקחה בחשבון עבורם. גם מחייה האישיים היא לא הייתה מרוצה: גרושה בשלישית, ללא ילדים (אך השתוקקה להפוך כבר לאם), ומערכות היחסים הכי רציניות שלה היו כאמור עם צמד אחים שראו בה לא יותר מאשר תחביב צדדי להעברת הזמן: "היא הייתה פגיעה ושבורת לב. היא הרגישה שהאחים השתמשו בה כמו בחתיכת בשר", אמר לימים רופרט אלן, היחצן שלה וידידה הקרוב. העיתונאי סימור הרש טען שהאחים הבינו שהיא מסוכנת עבורם: "היא לא הייתה יציבה, ולכן היוותה איום תמידי עליהם", כתב בספרו. ב-5 באוגוסט 1962 האיום הזה הוסר - חודשים ספורים לאחר שגנבה את ההצגה ביום הולדתו של הנשיא, מונרו שוב הייתה בכותרות, אך הפעם בנסיבות טראגיות.
באותו יום, בסביבות השעה 12 בלילה, סוכנת הבית של מונרו, יוניס מוריי, הבחינה באור דולק מבעד לדלת חדרה של הכוכבת, וכשדפקה עליה לא קיבלה תשובה. היא הזעיקה את הפסיכיאטר של מונרו, שהסתכל מבעד לחלונה וראה אותה שרועה על המיטה עירומה, כשידה אוחזת בטלפון וקופסת תרופות ריקה לצידה. הוא שבר את החלון, נכנס לחדרה והתקשר לרופא האישי שלה שקבע את מותה. המשטרה הוזעקה למקום רק כמה שעות לאחר מכן, ב-4:25 לפנות בוקר. שני הרופאים הסבירו שחיכו להוראות מאולפני פוקס, שהפיקו את הסרט שאליו הצטלמה מונרו באותו הזמן.
הנתיחה שלאחר המוות קבעה כי מונרו מתה כתוצאה ממנת יתר, אך כמו כל מוות הוליוודי שמכבד את עצמו – גם במקרה זה השמועות ותיאוריות הקונספירציה עשו להן כנפיים, והחשודים העיקריים היו כמובן האחים קנדי. אלו שחקרו לעומק את האירוע מצאו חורים בעלילה – כמו העובדה שלא הייתה בחדרה כוס מים, על אף שכביכול בלעה 50 כדורים לפחות. בנוסף, הפתולוג קיריל ווכט, נשיא האקדמיה האמריקנית למדע ומשפט, טען בזמנו כי לא נמצאו בקיבתה שאריות מהכדורים, והוסיף: "יש חשד גדול כי הזריקו לה. אחרת איך אפשר להסביר את כמויות הסמים הגדולות שנמצאו בדם שלה?". ועוד פרט מוזר – חוקר מקרי המוות לקח דגימות מקיבתה במטרה לבצע בדיקות אשר יקבעו בדיוק איך הסמים נכנסו לגופה, אך הן לא נערכו, ויתרה מכך, הדגימות נעלמו באופן מסתורי זמן קצר לאחר מכן.
השמועות מספרות כי בנוסף הסתובבה לה קלטת מטרידה, עדות לכך שהאחים צותתו לכאורה לטלפון של מונרו, ובה נשמעו קולותיהם של גיסם של השניים, רוברט הזועם ומונרו הצווחת. שכניה של הכוכבת סיפרו כי עוד לפני שנמצאה מתה הבחינו באמבולנס מסתורי אשר חנה ליד ביתה של הכוכבת, ושמעו הליקופטר באוויר. מביתה של מונרו, הם סיפרו, שמעו צעקות וזכוכיות נשברות. שכן אחד סיפר ששמע אישה צועקת: "רוצחים! רצחתם אותה! אתם מרוצים עכשיו כשהיא מתה?". ב-1983 הסופר אנתוני סאמרס, שכתב ביוגרפיה של הכוכבת, סיפר בריאיון ל-BBC שבאחת משיחותיו עם עוזרת הבית של מונרו היא הודתה שבובי הגיע לבית בערב שבו מונרו נמצאה מתה: "למה אני צריכה להמשיך להסתיר את מה שקרה?", אמרה בייאוש. "ברור שהוא היה שם באותו הלילה, וברור שהיה ביניהם רומן".
מי שסבר גם הוא שהאחים קנדי היו מעורבים במותה של מרילין היה בעלה לשעבר, שחקן הבייסבול המפורסם ג'ו דימאג'יו. בספר ביוגרפי שפורסם ב-2017 טוען הסופר ד"ר רוק פוסטיאנו כי גם לאחר שהתגרשו, מונרו עדיין הייתה יקרה מאוד לדימאג'יו, שהמשיך לגונן עליה. "הוא חשב שהיא מאוד פגיעה ומתוקה, והיה קל לאנשים לנצל אותה". באחת משיחותיהם אמר לו הכוכב: "הם הצליחו להתחמק עם זה... תמיד ידעתי מי הרג אותה, אבל לא רציתי לעורר סערה במדינה. היא אמרה לי שמישהו יהרוג אותה, אבל אני שתקתי". בפעם אחרת אמר דימאג'יו: "הם הרגו את מרילין המסכנה שלי. היא לא ידעה מה פגע בה". לאחר יציאת הספר, פוסטיאנו ניסה לעדן ולהבהיר את טענותיו של דימאג'יו: "המעורבות של מרילין עם הקנדיז לא הייתה טובה עבור בריאותה הנפשית או הרגשית. הוא חשב שהם היו השפעה לא טובה עליה".
והייתה גם מישהי שממש נלחצה ממותה של מונרו – השחקנית ג'יין מנספילד, שניהלה בעצמה רומן קצרצר עם קנדי ופחדה שגורלה יהיה זהה. גיסו של קנדי ניסה להרגיע אותה: "אבל ג'יין, לא עשית לג'ק בעיות. לא היית רכושנית כלפיו, ולא היו לך דרישות ממנו. אף פעם לא התקשרת אליו כמו מרילין, תמיד חיכית שהוא יתקשר אלייך".
עד סוף אותו עשור, גיבורי הסיפור היו כולם מתים. שנה לאחר מותה של מונרו, בנובמבר 1963, נרצח הנשיא קנדי על ידי מתנקש, לי הארווי אוסוולד (שבעצמו נרצח זמן קצר לאחר מכן). רוברט קנדי נרצח גם הוא ב-1968. העובדה שכל השלושה מתו, וזמן קצר כל כך לאחר הפרשה, תרמה להאדרת השמועות והספקולציות, ועד היום נחשבת תעלומת מותה של מונרו לאחת החידות הגדולות של הוליווד, והרומן הסודי בינה לבין קנדי נחשב לאחד מסיפורי הרכילות המסקרנים של המאה ה-20.