רגע אחד מרגש, בלתי נשכח, כזה שאחריו נדמה היה שהכל נסלח לו, הצליח יורש העצר הנסיך צ'ארלס לרשום בפרשת הארי ומייגן; זה קרה ביום חתונתם. למעשה כמה ימים קודם, כשהתברר שאביה של הדוכסית לעתיד פנה לה עורף ומכר את סיפור חייה לצהובונים. בהיעדרו, מי שהוביל לבסוף את מייגן אל החתן שלה היה הנסיך צ'ארלס, אביו של בן זוגה. מאות מיליוני בני אדם שצפו ברגע ההוא לא יכלו שלא להתרגש מהמחווה. בכותרות עיתוני הממלכה נכתב: "האבא שלא היה למייגן".
כתבות נוספות למנויי +ynet::
זה היה מפנה משמעותי בעלילה; אחרי שנחשב לאורך עשורים שלמים לגבר השנוא בממלכה, לבעל הבוגדני והאכזר שהרס את חייה של הנסיכה דיאנה, קיבל צ'ארלס לפתע הזדמנות נוספת. הציבור, נדמה, מחל לו, והסכים אפילו לקבל בזרועות, ובכן, חצי פתוחות, את מערכת יחסיו עם קמילה פרקר בולס.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
החתונה סימנה שינוי לא רק עבור האזרחים, כי אם גם בצ'ארלס עצמו: לדברי מקורבת שעבדה איתו בצמוד במשך כמה שנים, ברגע המתוק שבו ליווה את מייגן לחופה, צ'ארלס היה "בנקודה הכי קרובה בחייו להגדרה של אדם מאושר. גם חבריו הקרובים סיפרו שהוא מאושר כפי שלא היה אף פעם". זו הייתה תקופה קצרה וטובה במיוחד כנראה. "אהבתו לקמילה הסבה לו אושר רב, הנכדים הוסיפו ממד אחר לחייו, בניו גדלו ובראו לעצמם חיים עצמאיים ומאושרים אחרי טראומת מות אמם. אפילו כלי התקשורת הפסיקו ללעוג לו".
אבל תפניות בעלילה הן, כידוע, מה שבארמון בקינגהאם קוראים לו יום עבודה, ועכשיו נרשמת תפנית נוספת: דווקא חתונתם ההיא של הארי ומייגן סימנה, מתברר בדיעבד, את המשבר הגדול הבא במשפחת המלוכה – כזה ששוב יפער את האדמה תחת הנסיך צ'ארלס.
המשבר הזה הגיע השבוע לשיא בראיון המדובר שנתנו בני הזוג לאופרה ווינפרי. אף על פי שהארי ומייגן נמנעו במהלכו מלהפנות אצבע מאשימה לעבר אנשים ספיציפיים והתמקדו ביחס שקיבלו ממוסד המלוכה כולו, צ'ארלס יצא ממנו רע במיוחד. לא רק שלא הצליח להציל את כלתו מייגן מהרדיפה התקשורתית הבלתי פוסקת – אותה אחת שהרסה את חיי אשתו הראשונה דיאנה – אלא שהוא גם נתפס כמשתף פעולה עם היחס האכזרי שקיבלה וכאב מתנכר, שלא לומר כזה שסינן את בנו בטלפון. "קיימתי שלוש שיחות עם סבתא שלי ושתי שיחות עם אבא שלי, עד שהוא הפסיק לענות לטלפונים ממני", גילה בראיון הנסיך הארי, כשהתייחס לשבועות שקדמו לפרישתו הדרמטית עם מייגן מארמון המלוכה. "הוא ביקש ממני שאפרט את התוכניות שלי בכתב, הוא לא רצה לדבר איתי עליהן בגלל שלקחתי את העניינים לידיי. אני מאוכזב בגלל שהוא עבר דברים דומים עם דיאנה. הוא יודע איך מרגיש כאב".
גרוע מזה: בראיון גילתה מייגן – והארי אישר – כי מישהו בארמון המלוכה הביע בפני הארי חשש שהתינוק שיוולד לו ולמייגן יהיה כהה מדי. הציטוט הפך לכותרת המשמעותית ביותר שהניב הראיון, בעיקר מכיוון שהוא מסמן את ארמון המלוכה כמוסד לא רק שמרני ועבש – אלא גם גזעני, ולא בפעם הראשונה; שמועות קודמות דיברו על היחס הקר שקיבלה מייגן מבני משפחת המלוכה לנוכח היותה ממוצא מעורב.
מי הביע את החשש המפורש לגבי התינוק? בני הזוג סירבו לחשוף, אבל רבים בבריטניה מאמינים כי מדובר בצ'ארלס. "הוא במצב של ייאוש מוחלט אחרי השידור", העיד חבר של צ'ארלס שהתראיין השבוע ל'סאן'. "הראיון מזיק מאוד ליחסים במשפחתו של הנסיך ועלול להיות המסמר האחרון בארון הקבורה של היחסים בין שני האחים". ומקור בארמון הוסיף כי "הארי לחץ על כפתור שהפיל פצצה גרעינית על משפחתו".
מקור בארמון אמר כי הטענות של הארי, לפיהן צ'ארלס התעלם מבנו, אינן נכונות. "צ׳ארלס יצא מגדרו כדי לתמוך כלכלית בבנו ובכלתו", אמר. יום לאחר הראיון, כינס הארמון ועידת חירום, בהשתתפות המלכה, צ'ארלס, וויליאם ויועציהם הבכירים. בעוד שארמון המלוכה קיבל תמיכה רבה בבריטניה, היו גם קולות אחרים, בהם של יו"ר מפלגת הלייבור, סר קיר סטרמר, שקרא לפתוח בוועדת חקירה בנוגע לטענות של מייגן על גזענות. "אנו חייבים להתייחס לטענות הללו ברצינות רבה".
כבר בשנה שעברה הואשם צ'ארלס בגזענות ובחוסר רגישות לקהילות אתניות. באירוע חגיגי של הקרן הבריטית־אסיאתית, שמגייסת תרומות עבור קהילות עניות בדרום אסיה, החליט צ'ארלס לחשוף את שגרירת הארגון: הזמרת האמריקאית (והלבנה מאוד) קייטי פרי. אנשים ממוצא אסיאתי ברחבי העולם הגדירו את הבחירה כמפגן של חוסר רגישות וחוסר הבנה. תגובתו של צ'ארלס לא סייעה להנמכת הלהבות: "קייטי מחויבת למטרות צדקה רבות ברחבי העולם", אמר. כל זה קרה דווקא כשכבר היה קרוב כל כך להפוך מחדש ליקיר האומה, או לפחות למקובל עליה.
השנה האחרונה, שבמהלכה גם חלה בקורונה והחלים, גילתה לצ'ארלס כי האושר חמקמק כמו צלם פפראצי שמסתתר מאחורי שיח. הסיוט הגדול ביותר של מוסד הכתר התממש השבוע, כשנמתח קו ישיר בין דיאנה ומייגן. שתיהן נשים שחיו בכלוב הזהב של הארמון וסבלו, כתוצאה, משלל מצוקות נפשיות. שתיהן נחלצו מהארמון בקושי ואז התחשבנו עם המוסד שהתעלל בהן. חייה של דיאנה, כזכור, הסתיימו באורח טרגי, וצ'ארלס נתפס לאורך שנים כמי שתרם להידרדרותה ולא סיפק לה את ההגנה הראויה. הראיון של הארי ומייגן לא הותיר מקום לספק באשר לדמיון ביחס לו זכו שתי הנשים מהארמון.
"בוודאי היה קשה להארי להגיד שאבא שלו איכזב אותו, ולצ'ארלס לשמוע את זה ממנו", אמרה השבוע ל'ואניטי פייר' שרה גריסטווד, המתמחה בכתיבת ביוגרפיות מלכותיות. "קשה לדעת אם הארי מודע לנזק שהוא עשה. האם הוא התכוון מראש להציג את אבא שלו ואת המשפחה המלכותית באור כל כך שלילי? אנחנו לא יודעים. מה שצריך להדאיג את המונרכיה ואת התפיסה שלה בציבור הוא שחשבנו שמותה של דיאנה גרם לשינוי גדול. השבוע זה נראה כאילו דבר לא השתנה. דווקא עכשיו, כשהזמן חלף וצ'ארלס נראה פופולרי יותר משמישהו ציפה, המוניטין שלו התנפץ".
הראיון של הארי ומייגן מצטרף לקריאות הבוז שספג צ'ארלס לפני חודשים ספורים ברחוב בלונדון. זה קרה כשנסע עם קמילה במכונית השרד המלכותית לארמון שלהם. עוברי אורח זיהו את בני הזוג, אבל במקום להריע למלך העתידי של בריטניה הם החלו לצעוק "חלאות". האירוע התרחש שבועות ספורים אחרי עליית העונה הרביעית של הסדרה 'הכתר', שהחזירה לחיים את שערוריית היחסים בין צ'ארלס ודיאנה.
בעקבות הסדרה, ו־25 שנה אחרי שהתגרשו, הוציאה התקשורת הבריטית מהארכיון את כל הסיפורים השליליים שהרסו אז את תדמיתו וחזרה לאוורר אותם. ערב עליית העונה החדשה של 'הכתר', ביצע ארמון המלוכה מהלך נדיר למדי ופירסם הודעת התנערות וגינוי של הסדרה. שליחים של צ'ארלס אמרו כי הנסיך "רותח מכעס" והאשימו: "נטפליקס מנצלת את כאבה של משפחת המלוכה למען רווח פוליטי בשעה שהיא מציגה עלילה בדויה כאמת עובדתית. זו סדרת דרמה שנועדה לבידור מסחרי והיא נעשתה ללא התחשבות באנשים האמיתיים שחייהם נוצלו. בתוכניות ריאליטי יש כתובית האומרת שחלק מהסצנות הומצאו לצורך בידור, בעוד שכאן אין כזו".
אלא שההצהרה הזאת התפרשה דווקא כהודאה של משפחת המלוכה בכוחה של הסדרה להשתלט על סדר היום, וסימנה כי הארמון עדיין רדוף על ידי רוחה של דיאנה, וכמובן על ידי התקשורת. אקט ההתגוננות של הארמון לא היה משולל יסוד. העונה הרביעית של 'הכתר' מציגה את הקשר בין צ'ארלס לדיאנה בעיקר מנקודת מבטה של הנסיכה המנוחה, תוך שהיא אורגת טלאי אירועים לעלילה דרמטית אחת, מוקצנת במכוון, גם במחיר של סטייה מהאמת העובדתית. הצופים נשבו בקלות בנרטיב שמציג את צ'ארלס כארכי־נבל, וכל עבודת המיתוג מחדש שלו כסבא חביב וכבן נאמן למשפחת המלוכה ירדה לטמיון. לא מפתיע שאחת הכותרות השכיחות באירועי השבוע האחרון הייתה "הם לא למדו דבר ממותה של דיאנה".
בראיון השבוע בלט סיפור אחד, לכאורה אזוטרי, שמדגים שוב את הפער בין המתחולל בתוך המוסד העתיק שהוא בית המלוכה הבריטי לבין מה שמוצג כלפי חוץ. מייגן סיפרה לווינפרי כי כאשר הגיעה בפעם הראשונה לארמון בקינגהאם, חשבה בתמימותה שהיא לא אמורה להשתחוות בפני המלכה בתוך מה שמשמש, אחרי הכל, כביתה הפרטי. "חשבתי שהקרנבל הזה הוא רק כלפי חוץ", אמרה. וכשהמלכה אליזבת הגיעה לארוחת הצהריים המשפחתית, לחשה מייגן להארי: "הנה סבתא שלך", והוא ענה לה: "היא המלכה".
מייגן ראתה במשפחת המלוכה בראש ובראשונה משפחה שחבריה קשורים זה בזה בקשר של שותפות גורל. אבל הנחת המוצא הזאת שלה התבררה כמוטעית. אחד הכללים הבסיסיים בארמון הוא שהאינטרסים של המוסד קודמים לאינטרסים של בני המשפחה. צ'ארלס, אולי יותר מכל אדם אחר, מדגים את האופן שבו המחויבות לכתר דוחקת הצידה כל רגש אנושי. הוא נשא לאישה את דיאנה למרות שהיה מאוהב באישה אחרת, קמילה, לאחר שהובהר לו שלא יוכל להינשא לה שכן שמה נקשר עם כמה וכמה גברים. "אתה צריך לשאת בחורה ללא רבב", הסביר לצ'ארלס הלורד מאונטבאטן, ששימש לו דמות אב בשנות ילדותו. גם היועצים של אמו הודיעו כי לא יאה שהמלכה העתידית תהיה "אישה משומשת", כפי שהגדירו אותה במיזוגיניות תקופתית אופיינית. הבחירה בדיאנה לא הייתה תוצאה של התאהבות עיוורת אלא מהלך מחושב של קמפיין שנועד למצוא את הכלה הצחורה שתהיה יום אחד מלכה.
העיתונאית קתרין מאייר, שכתבה לפני שש שנים את הביוגרפיה 'צ'ארלס - לב של מלך' אחרי שזכתה לגישה חסרת תקדים ליורש העצר ולמקורביו, סיפרה בראיון למוסף זה שכמו דיאנה, גם צ'ארלס הבין שהוא עושה טעות עם הנישואים ההם. "ההכנות לחתונה המלכותית היו חלק ממכונת אדירה שפעלה במשך כמה חודשים, ככל שהתקרב יום החתונה", סיפרה. "צ'ארלס לא ידע כיצד לנהוג באותם ימים ופנה לחבריו בבקשת עצה. כמה מהם הזהירו אותו מפני החתונה וטענו שהוא עושה שגיאה, אבל רוב חבריו ויועציו הורו לו להמשיך בתוכניות. בדיעבד, סיפרו חברים שלו שהאיש לא הבין בכלל למה הוא נכנס. למרות היותו מבוגר יחסית, צ'ארלס היה חסר ניסיון. עד שהכיר את דיאנה הוא ניהל כמה מערכות יחסים שבהן היה בעמדת הנסיך הכל־יכול, ולא חווה מערכת יחסים שוויונית, שבה יש צורך בדיאלוג ממשי עם בת הזוג. דיאנה התגלתה כדעתנית ומורכבת והוא התקשה להתמודד. אבל בסוף, גברה תחושת השליחות החזקה שלו כמי שנועד, לפחות לתפיסתו, להיות שחקן מפתח בעולם, והכריעה את הכף לטובת קיום החתונה כמתוכנן. הוא לא יכול היה לשאת את המחשבה לבטל את החתונה שכל העולם ציפה לה".
מהשיחות שקיימה עם צ'ארלס התרשמה מאייר שהוא התאושש רק בקושי מהצל הכבד שמותה של דיאנה הטיל עליו. הנישואים לקמילה עזרו לו להשתחרר מעט, ועדיין, המוות הטרגי והאירועים שבאו בעקבותיו המשיכו ללוות אותו עוד שנים ארוכות. כל מי שבילה סביב הבנים וויליאם והארי יודע לספר כי דיאנה עדיין נוכחת מאוד בחיי ילדיה, ומותה מגדיר במידה רבה את חייהם. הם מאוד דומים לה באופיים. "מעצם היותה אינסטרומנטלית בחייהם, היא נוכחת גם בחייו של צ'ארלס", לדברי מאייר.
מותה של דיאנה היה יום הכיפורים ביחסי הארמון והתקשורת. השנאה והאיבה התחלפו בסוג של חשבון נפש. ארמון המלוכה הגיע להסכם הפסקת אש עם מועצת העורכים של עיתוני בריטניה. במסגרת ההסכם, התחייבו הצהובונים להפסיק את המרדף אחר בני משפחת המלוכה והארמון התחייב למדיניות דלת פתוחה בהשוואה לעבר. ההסכם החזיק מעמד היטב לאורך השנים; וויליאם וקייט נפשו את ירח הדבש שלהם ללא הצקות צלמי פפראצי, כלי התקשורת לא פירסמו תמונות חושפניות מדי וצ'ארלס וקמילה קיבלו את השקט שלו היו זקוקים. את הפרנויה של צ'ארלס אפשר היה לסכם במילים שאמר לפני כמה שנים: "ככל שאנשים יודעים פחות על מה שמתרחש, כך קל יותר להשתמש בכוח ובסמכותנות".
החשדנות שלו כלפי התקשורת צצה מחדש בשנת 2005. צ'ארלס ובניו נסעו אז לחופשת סקי בשווייץ ובמסגרת ההסכם הוזמנו צלמים לתעד אותם. אחד המיקרופונים שהיו בקרבת צ'ארלס תיעדו שיחה שניהל עם וויליאם ואת חוסר הביטחון התהומי שלו ליד נציגי התקשורת. "מה אני עושה? האם אני כורך את זרועותיי סביבך?", שאל צ'ארלס את וויליאם. "לא, אבל אתה יכול להוריד את המשקפיים הנוראיים שלך", השיב וויליאם. צ'ארלס נזף בו: "אל תהיה חצוף, זה הדבר האחרון שאני צריך עכשיו. מה אנחנו עושים?", וויליאם השיב: "תמשיך לחייך". ניקולס וויטצ'ל, כתב הבי־בי־סי, שאל את וויליאם איך הוא מרגיש לגבי חתונת אביו עם קמילה. וויליאם השיב בדיפלומטיות: "אני מאוד־מאוד שמח", אבל צ'ארלס סינן בשקט: "האנשים הארורים האלה. אני לא יכול לסבול את האיש הזה. הוא נוראי!".
גם כשהתחתן עם קמילה, בסוף שנות החמישים לחייו, צ’ארלס נאלץ לספוג לא מעט תגובות לועגות שנבעו מהבוז – מיזוגיני במידה גם הוא – שרבים בבריטניה רחשו ל"אישה האחרת". בעשור האחרון התנהל קמפיין תקשורתי רחב היקף בממלכה למיתוג מחודש של קמילה. למהלך הייתה חשיבות כפולה: להעביר את קמילה מעמדת "האישה האחרת" לעמדת אשת המלך הבא - אבל גם לצחצח את התדמית השלילית של צ'ארלס בציבור. המהלך לווה במיצובה של קמילה כפטרונית של ארגוני צדקה בעלי מסר אוניברסלי חיובי. פרויקט הדגל שלה הוא טיפוח קריאה בקרב ילדים ובני הדור הצעיר. כך, אחת למספר חודשים, מתפרסמות תמונותיה של הסבתא החביבה מקריאה סיפור לחבורת ילדים.
אבל קשה להאשים את קמילה בכל פעם שצ'ארלס נקלע למשבר תדמיתי. אחת מבעיותיו העיקריות נובעת מהתדמית הפלקטית שלו; הציבור הבריטי לא באמת יודע מי האדם שמאחורי המסכה. לא רבים יודעים שצ'ארלס הוא איש עסקים מחונן, שכבר בשנות התשעים השכיל להמר על אנרגיות מתחדשות ועל פרויקטים של קיימות, השקיע את הונו האישי בחברות בתחומים אלה וגם ייסד כמה חברות בעצמו. ההשקעות הוכיחו את עצמן בשנים האחרונות והארמון מיהר לרתום את ההבנה של צ'ארלס בשדה הרלוונטי כדי לנסות ולקנות עוד כמה נקודות זכות עבורו. ניסיון מעניין נרשם בחודשים האחרונים כשצ'ארלס הפציר בבריטים, בנאומים ובמאמרים שכתב, להבין את לקחי מגפת הקורונה, להיות ידידותיים יותר לאמא אדמה ולצרוך מוצרים בני קיימא.
אבל גם האובססיה של צ'ארלס בענייני סביבה וקיימות גרמה בעקיפין להסתבכות בשערורייה משפטית. זה קרה כשלפני כמה שנים דרש 'הגרדיאן', בשם חוק השקיפות הממלכתי, לחשוף שורה של מכתבים ששלח צ'ארלס בשנים 2004־2005 לראש הממשלה לשעבר טוני בלייר ולמשרדי ממשלה. במכתבים דרש צ'ארלס להשפיע על מדיניות הממשלה בנושאים שונים, חלקם קשורים לעסקיו בחקלאות ובאנרגיה ירוקה, ובחלקם אף ניסה להשפיע על מינוי מקורביו לתפקידים רשמיים.
מעורבות של בן משפחת המלוכה בענייני ממשלה או מדיניות נחשבת בבריטניה לחציית קו אדום, שכן בני משפחת המלוכה נדרשים להיות ניטרליים מבחינה פוליטית. הפרשה הצמידה לו את הכינוי "הנסיך המתערב". ארמון המלוכה יצא להגנתו והממשלה הבריטית נאלצה לשלם חצי מיליון פאונד כשכר טרחה לעורכי דין, בהליך המשפטי שנידון אצל 16 שופטים. בסופו של דבר, ב־2015, הכריע בית המשפט בעד פרסום המסמכים.
הציבור הגיב לפרסום בביטול וצ'ארלס זכה לתמיכה רבה בארמון וגם מחוצה לו. אבל הפרשה הדגימה גם את הסגנון המלוכני העתידי שלו כמי שיסרב להימנע מנקיטת עמדה פוליטית. דיווחים שונים טוענים כי המלכה ובנה מתנגשים בעניין זה - היא דורשת שישמור על מוסד נטול פניות ומעורבות פוליטית, בעוד צ'ארלס מבקש להשפיע מהארמון.
לצ'ארלס מערכת יחסים קרובה עם וויליאם, גם אם לא לגמרי נטולת מטענים. עיתונאי המסקר את משפחת המלוכה סיפר על התבטאות מרירה למדי של צ'ארלס דווקא בעניין קייט. באחד הביקורים הרשמיים שערך בקנדה, ביקשו יועצי התקשורת של צ'ארלס להפיץ תמונת מהמפגשים שערך לכלי התקשורת בבריטניה, אבל העיתונאים גילו עניין זעום ותמונות מהביקור נדחקו לעמודים הפנימיים. בינתיים, בלונדון, הגיעה קייט לביקור בנשיונל גאלרי, לבושה בשמלת מעצבים וחמושה בכריזמה של כוכבת, וקטפה בקלות את שערי העיתונים. לפי אחד הדיווחים צ'ארלס אמר, ספק בבדיחות הדעת, ספק ברצינות: "אני צריך להביא איתי את קייט לכל האירועים כדי לקבל סיקור תקשורתי".
השבוע השלים ארמון המלוכה את הריקוד הקבוע שלו עם התקשורת והציבור - צעד קדימה, שניים לאחור. גורם בארמון אמר כי "ייקח שנים לתקן את הנזק התדמיתי של הראיון של הארי ומייגן". את מלאכת התיקון יצטרך, יותר מכולם, לבצע צ'ארלס בעצמו. צ'ארלס הצהיר בעבר לא פעם כי הוא מתכנן לבצע שינויים גדולים במוסד המלוכה, בהם קיצוץ מספר בני המשפחה המועסקים בשירות הכתר, כך ששגריריו יהיו יורשי העצר הישירים של המלך. במקרה שלו מדובר בוויליאם, קייט וילדיהם, אך בלי יוג'יני וביאטריס, בנותיו של הנסיך אנדרו, שהורחק מהארמון לאחר שהואשם כי קיבל טובות הנאה מיניות מהמיליונר הפדופיל ג'פרי אפשטיין.
מומחים למשפחת המלוכה טוענים כי צ'ארלס עשוי לשנות את שמו כשיוכתר למלך. הוא לא יהיה המלך הבריטי הראשון שיעשה כך, אבל במקרה שלו, הם אומרים, מסתתר גם מהלך מודע למיתוג עצמי מחדש, רחוק מדמותו כיורש העצר שנאלץ להמתין את התקופה הממושכת ביותר בהיסטוריה עד שיוכתר. קתרין מאייר אומרת כי "צ'ארלס נמצא בשנים האחרונות במרוץ להספיק כמה שיותר ולהכשיר את דרכו לתפקיד המלך".
בשנה האחרונה נשמעו שוב הקולות הקוראים לדלג על צ'ארלס ולהעביר את כס המלכות מאליזבת לנכד וויליאם. מאייר אומרת ש"צ'ארלס ושאר בני המשפחה מכירים את הקריאות האלה אבל מתייחסים אליהן בביטול וחושבים שזה רעיון טיפשי כמו הקריאות התכופות לבטל בכלל את מוסד המלוכה".
נראה כי מבחינה טכנית, האפשרות הזאת לא ממש מעשית. דילוג על יורש העצר מחייב חקיקה מיוחדת שמעורבים בה מוסד הכתר, 16 המדינות שמרכיבות את המונרכיה והממשלה הבריטית עצמה. והסיכוי שצ'ארלס יוותר מיוזמתו על כס המלוכה שקול לסיכוי שמייגן תשוב לארמון.
פורסם לראשונה: 07:24, 12.03.21