אנחנו נמצאים בעיצומה של מערכה מבצעית שלא ידענו כבר שנים, אבל אם לרגע חשבתם שהצפייה הדרוכה בחדשות בכל שעות היממה תגרום לנו לשאת עינינו לראש הממשלה ולכוחות הבטחון, יש מי שמצאו דמות אחרת לתלות בה את כל מאוויהם. גל גדות. בכל זאת, בשביל מה צריך את ביבי, גנץ וצמרת הקודקדים האחרים אם יש לנו וונדר וומן משלנו?
ב-24 שעות הראשונות של מבצע "שומר החומות" הרשתות החברתיות הוצפו בתמונות של הכוכבת ובציפייה הבכלל לא אילמת שהיא תביע עמדה על הנעשה בארץ מולדתה. מעריציה ביקשו אזכור קטן לנעשה בישראל, מובילי דעה ברשתות תהו למה היא "עוד לא התעוררה", ומקטרגיה רשמו מילים כועסות על "ההתעלמות הגורפת" מהמצב. כשגדות נתפסה בעדשת הפפראצי מעבר לים מטיילת עם בתה ברחבי לוס אנג'לס, האגרסיביות עלתה מדרגה. הסלימה אם להשתמש בז'רגון הפופולרי.
זה לקח לגדות לא מעט זמן – בכל זאת, מדובר בתרנגולת מטילה ביצי זהב של האחים וורנר, היא לא באמת יכולה לכתוב מה שהיא רוצה באינסטגרם שלה - אך לבסוף זה קרה: גדות הגיבה למאורעות הביטחוניים שמתרחשים בישראל. אבל גם זה לא היה מספיק טוב - היא כתבה על תחושת הכאב שמציפה אותה, הדאגה לחבריה ולבני משפחתה והדגישה כי לישראל ולשכנותיה מגיע לחיות חופשיות. כמובן שזה הוביל לזעם על כך שהיא העזה למתוח ביקורת על המנהיגים שלנו כשכתבה "אני מתפללת שהמנהיגים שלנו ימצאו פתרון כדי שנוכל לחיות אחד לצד השני בשלום". יותר מזה, גדות הקדימה תרופה למכה וסגרה את הפוסט לתגובות, ובצדק, כי הזעם לא איחר לבוא.
לא מעט ישראלים משולהבים תהו למה היא לא מתייצבת באופן חד משמעי לצד ישראל, למה הקולגה נטלי פורטמן לא מקבלת ממנה על הראש, ויותר מכל, איך יכול להיות ש"אחת משלנו" לא נלחמת עכשיו עם לאסו האמת שלה בכל מערך ההסברה הפלסטיני ומוכנה לחרב את נפשה והקריירה שלה על גרדום המדינה.
אבל זה הזמן להזכיר שגדות היא אדם פרטי. שחקנית ישראלית מצליחה בהוליווד, שמתבלת את כל הריאיונות שלה בעברית ואפילו דוחפת לפריים טיים אמונות טפלות "שלנו", ועדיין, היא אישה בת 36, אמא לשתי בנות (ועוד אחת בדרך) שלא לקחה על עצמה בשום שלב שהוא את תואר הדוברת של מדינת ישראל. אגב, יש כזה אינסטגרם. אתם מוזמנים לחפש.
יש משהו ממכר בטמפרמנט הישראלי. כשאנחנו אוהבים זה מכל הלב, כשאנחנו גאים אנחנו משוויצים בקולי קולות וכשאנחנו מכתירים מישהי בתור השליחה שלנו להוליווד, אנחנו מסתובבים עם חזה נפוח כאילו עשינו איתה שמירות בצבא וישבנו איתה לקידוש בשישי. לעזאזל, אפילו צפינו ב"וונדר וומן 1984" עד הסוף בשבילה. אבל מה קורה כשאותה גאווה ישראלית לא עומדת בתקן וחמור מכך, מעיזה לסטות מהציפיות שלנו? או אז, אנחנו יודעים להוריד השאולה את אותה שגרירה שהכתרנו רק לפני רגע, ולהיכנס בה בכל עוצמת צבא ההגנה לישראל.
אבל זה בדיוק הזמן לעצור, לנשום עמוק ולהיזכר שהשלום לא יגיע מהאינסטגרם. ולא משנה כמה ג'יג'י ובלה חדיד יעלו פוסטים פרו פלסטינים ויקבלו לייקים מג'סטין ביבר. הוא גם לא יגיע מגל גדות על כל 50 מיליון העוקבים שלה. ונכון, חובבי הסדרה "משחקי הכס" לא היו יכולים להבליג על האירוניה כשהשחקנית לנה הידי שגילמה את סרסיי העלתה פוסט על אימהות שילדיהן שותתי דם, אבל בואו ניזכר לרגע שמדובר בשחקנית שלא באמת שולטת בנרטיב.
אני מאמינה שכולם רוצים שלום ומייחלים לימים שקטים יותר ואין ספק שההסברה הישראלית לוקה בחסר. אבל השלום לא יגיע באמצעות שיתופים, תגובות ולייקים. הוא בהחלט יגיע מאיתנו – אבל במעשים, לא בבהייה במסכים. בעמידה זה לצד זו, בעזרה לזולת ובהבנה כי כולנו רוצים לחיות פה יחד בכבוד. עם קצת מזל, אולי זה יחלחל גם אל המנהיגים שלנו. הם האנשים שאנחנו אמורים לשאת עיניים אליהם, למרות שאף אחד מהם הוא לא וונדר וומן, חבל באמת.
