שום דבר לא הכין את ציפי רפאלי לנווה תרצה, אבל באותה מידה, שום דבר לא הכין את נווה תרצה לציפי רפאלי. וכך קרה שביום חמישי שעבר, היום שבו נכנסה לאגף "סביון" בכלא, זינקה לעברה אחת האסירות - צעירה מהצפון שהורשעה ברצח בעלה בעשרות דקירות סכין - והתקשתה להסתיר את התרגשותה. "היא ניסתה לגעת בה, ללחוץ לה את היד, להגיד לה: 'את אמא של בר רפאלי הדוגמנית המפורסמת? וואו'", מספרת אחת האסירות באגף.
כתבות נוספות למנויים:
רפאלי, למותר לציין, לא בדיוק ידעה מה הנוהל במקרים כאלה, ונקלעה לסוג של הלם. "ראו עליה שהיא נבהלה, היא הייתה בשוק, לא הבינה מאיפה זה בא לה, אבל הסוהרים התעשתו מיד והעיפו משם את האסירה לחדר שלה. מאז לא שמעו אותה יותר צועקת באגף".
רוצים לקרוא כתבות נוספות? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ועדיין, קשה יהיה לטעון שרק האסירות באגף התרגשו. כלא הנשים הישראלי שראה כבר הכל ואת כולן - מאתי אלון, דרך מארי פיזם ועד שולה זקן - טרם חווה סלב, כלומר אמא-של-סלב, מגזרת ציפי רפאלי. המסדרון צוחצח, הסוהרים והסוהרות שנבחרו למשמרת הופיעו בבגדים מגוהצים, ולהבדיל מהנוהל הרגיל - שבמסגרתו כל אסירה חדשה מלווה לחדרה על ידי מפקד האגף או הקצין התורן - רפאלי זכתה לפמליה שכללה שני קצינים וסוהרת. או שאולי הם אלו שזכו, קשה לדעת.
"נדמה שהסגל ב’סביון’ הוחלף לאנשים יותר נעימים, פחות צועקים ומאיימים", אומרת אחת האסירות. "התחושה היא כאילו הם מנסים להראות לרפאלי שמדובר באגף שקט ומתורבת. זאת בדיחה כמובן, נראה כמה זמן ההצגה הזאת תחזיק מעמד".
אחרי קבלת הפנים המלכותית במונחים של נווה תרצה, הובלה רפאלי לחדרה החדש - כן, חדרה, כי בניסיון להעניק לאגף שבו שוכנה רפאלי דימוי נעים יותר אין כאן "תאים" אלא "חדרים". "סביון", הממוקם בקומה השנייה של מבנה הכלא, נחשב, נו, לסביון של נווה תרצה; לשכונת היוקרה. כרגע שוהות בו 52 אסירות וגם תינוק אחד - בנה של אסירה שהורשעה בגניבה ויישאר שם, כמתחייב לפי חוקי הכלא, רק עד גיל שנתיים.
מדובר באגף שנחשב נקי מסמים ומאלימות, ומשתכנות בו בעיקר נשים שהורשעו בעבירות צווארון לבן - זהו גם האגף שבו שוכנה בעבר שולה זקן. נכון שנמצאות כאן גם כמה אסירות שהורשעו ברצח, אבל מדובר בכאלה שניהלו חיים נורמטיביים עד לביצוע פשע. בהתחשב בכך שאגפים א' ו-ב', בקומה הראשונה, מארחים בעיקר זונות, נרקומניות ונשים עם עבר של אלימות, ברור למה כל אסירה שואפת להגיע לכאן.
האגף כולל מסדרון ארוך שבמרכזו חדר אוכל שמתפקד בימים רגילים גם כמועדון, מטבחון עם מקררים וכיריים, פינת כביסה, ויש גם כמה טלפונים ציבוריים שבהם אפשר להשתמש לאורך שעות היום - ובקיצור, סטנדרט לא רחוק מדי מזה של מחנה קמפינג. "זה כמו משפחה אחת גדולה שחיה בבית אחד, 24 שעות ביממה וחולקת ציוד", מסבירה אחת האסירות.
רוב החדרים ב"סביון", כוללים שירותים ומקלחת ומיועדים לשתי אסירות, שחולקות מיטת קומותיים. רפאלי, כיאה למעמדה, שוכנה בחדר מס' 1, סמוך לדלת החירום הנעולה בקצה המסדרון, שנחשב לטוב ולמבוקש ביותר באגף. החדר גדול ומרווח מהחדרים האחרים ומיועד במקור לארבע נשים, אבל רפאלי חולקת אותו עם שתי אסירות בלבד, שתיהן נשפטו על עבירות תעבורה חמורות: מעיין קריף, שהורשעה בהריגתו של רוכב האופנוע מאור קלצ'י ז"ל בבת-ים לאחר שנכנסה לצומת באור אדום ונידונה לארבע שנות מאסר; וחגית עמר, שהורשעה בגרימת מותה ברשלנות של הקשישה אביבה לינדן ז"ל - גם היא בזמן שנסעה באור אדום - ונידונה לשנת מאסר בפועל. בזמן שקריף ועמר חולקות מיטת קומותיים, רפאלי - שהועברה לכאן לאחר שבועיים שבילתה בבידוד, בגלל הקורונה - זכתה לקבל את המיטה הבודדת שהוצבה קרוב לחלון. לגמרי סולו.
"הבחירה לשים את רפאלי איתן נעשתה על דעת הגורמים המקצועיים בשב"ס, בהם מפקדת הכלא, קצינת המודיעין והעובדת הסוציאלית", אומרות אסירות המקורבות לשתיים. "גם קריף וגם עמר נחשבות לאסירות נוחות ולא בעייתיות שלא 'מתערבבות' עם שאר האסירות באגף".
איך היא מסתדרת איתן?
"בהתחלה היא הייתה קצת בשוק, אבל בסך הכל היא התאקלמה שם יפה מאוד והיא די מרוצה בחברתן. אומרים עליה שהיא מאוד מנומסת וחביבה לכולן, מברכת את כולן בחום, עונה בחיוך ובנועם לכל מי שפונה אליה והיא בכלל לא סנובית כמו שחשבנו שתהיה. רואים שעשו לה הכנה טובה לפני שנכנסה לכלא, והסבירו לה איך כדאי לה להתייחס לאסירות כדי לשרוד".
כמו לכל אסירה, גם לרפאלי יש ארונית שבה היא מאפסנת בגדים ונעליים ומצרכי מזון יבשים. ולמרות יחסי הידידות החמים עם שתי שותפותיה לתא, היא כבר קנתה בקנטינה מנעול עם קוד והתקינה אותו בדלת הארונית, כדי למנוע גניבות. ואי-הנוחות הזו, קל להניח, היא כרגע התחושה המרכזית של רפאלי, כי עם כל המרחב היחסי של התא, הוא עדיין רחוק מלהזכיר את הווילה של משפחת רפאלי בהוד-השרון, שכוללת חצר מרווחת ובריכת שחייה שכיכבה בחשבונות האינסטגרם של ציפי וילדיה.
"הכיור נמצא בתוך החדר והשירותים צמודים לחדר וכוללים גם מקלחת שהיא די בסדר, אבל ברור שזה לא דומה לפינוקים שרפאלי מורגלת אליהם", אומרת אחת האסירות.
גם הנוף שנשקף מחלון החדר מעט אפרורי. לאורך 16 החודשים שנגזרו עליה, לא כולל ניכוי שליש, רפאלי תראה דרכו את החצר של אגף ב', את בניין המרפאה ואת הכניסה למרכז התעסוקתי - ומעבר להם את החומה וגדרות התיל שמעליה, ש"מזכירות לנו כל הזמן איפה אנחנו נמצאות", כדברי אחת האסירות.
איך היא תעביר את היום?
“היא תשובץ לעבודה במרכז התעסוקתי או במרכז החינוך. הגורמים המקצועיים בכלא ישבו איתה בצורה מסודרת עוד בזמן שהיא הייתה בתא הסינון (התחנה הראשונה של כל אסירה שמגיעה לכלא), הכינו לה תוכנית שיקומית, וכבר החליטו במה היא תעסוק. אני מקווה בשבילה שישבצו אותה במתפרה, זה מקום העבודה הכי מבוקש. אפשרות אחרת היא במכבסה והיא יכולה גם להיות מורה של אסירות במרכז החינוך".
רפאלי, שהואשמה עם בתה, דוגמנית-העל בר, בהעלמת מס בסך 34 מיליון שקלים, לקחה על עצמה את מרבית האשמה, ונידונה במסגרת עסקת טיעון ל-16 חודשי מאסר בפועל ולקנס של שמונה מיליון שקלים. כחודשיים לפני כניסתה לכלא אושפזה בבית החולים תל השומר לסדרת בדיקות והליך רפואי יזום שנקבע מראש. השופטת ציינה שבהחלטתה לקבל את עסקת הטיעון היא התחשבה במצבה הרפואי של רפאלי, ובעובדה שהוא מציב אותה בקבוצת סיכון לקורונה.
החודשים שעברו מאז התקבלה עסקת הטיעון ביוני האחרון סיפקו לרפאלי שפע של זמן להשלים עם העונש שהוטל עליה, ולנסות להבין איך העסק צפוי להיראות. נדמה שהייתה חסרת סבלנות ולהוטה להתחיל כבר בריצוי העונש, כי בשב"ס לא זוכרים אסירה שהפגינה כזאת התלהבות מהכניסה לכלא.
רפאלי, שהפעם עשתה, לשם שינוי, מאמץ ניכר להימלט מהפפראצי, התייצבה ב-21 בספטמבר כבר בשש בבוקר בשערי נווה תרצה, רק כדי לגלות שאף אחד לא מחכה לה שם. בשעה תשע זכתה סוף-סוף להיכנס פנימה, הועברה לבידוד ונשארה שם 14 יום. מיד עם כניסתה לכלא קיבלה שמיכות, ציוד היגיינה ומדים שאותם היא חייבת ללבוש בכל יציאה מהאגף, כולל לחצר, לעבודה ולחדר הביקורים. באגף עצמו היא רשאית ללבוש את הבגדים האזרחיים שהביאה מהבית. עם כניסתה שמחה לגלות שהרבה מהאסירות מעדיפות בגדים מתוצרת "הודיס", המותג שבתה שותפה לבעלות עליו. "זה הכי נוח", מבהירה אחת מדיירות האגף.
אסירה אחרת שאיתה שוחחנו השבוע, מסרה שרוב הזמן רפאלי לובשת טייטס של הודיס בצבע ירוק-זית בגובה הברך וחולצה נוחה ורחבה בצבע דומה. את רוב התכשיטים נאלצה להשאיר בבית, שכן רשויות הכלא מאפשרות לאסירות לענוד רק טבעת נישואים, אבל האסירה ציינה שרפאלי עונדת טבעת שחורה שלא ממש נראית כמו הטבעת התקנית.
השמועות אמרו שהצמידו לה אסירה מלווה.
"שטויות. את זה מקבלות רק בחורות שסובלות מבעיות נפשיות וכאלה שהורשעו בתיקים כבדים. בכלל, כל הסיפורים המפחידים על הכלא שמסתובבים בחוץ ממש לא תואמים את המציאות, כמו למשל שהיא פחדה לפגוש את מארי פיזם. מארי בכלל לא נמצאת באגף 'סביון' והועברה מזמן לאגף שיקומית".
בשבועיים שהיא נמצאת באגף, רפאלי הספיקה להתחבר עם כמה אסירות. נכון לעכשיו, חברתה הטובה היא טלי קידר, לשעבר היועצת הבכירה לשר החקלאות יאיר שמיר, שהודתה בלקיחת שוחד מיועץ התקשורת רונן משה ונידונה בעסקת טיעון לעשרה חודשי מאסר בפועל. "ציפי נמצאת איתה פיזית כל הזמן", מספרת אסירה, "נראה שהיא הכירה אותה עוד קודם או שמישהי חיברה ביניהן".
אסירה נוספת שאיתה התיידדה רפאלי היא ר’, השותפה לחדר של קידר, שאת פרטיה האישיים נאסר לחשוף. "קידר ו-ר' נמצאות בחדר 13. בימים האחרונים רואים את שלושתן אוכלות יחד ומבלות הרבה יחד. למרות שהחדר של רפאלי רחוק משלהן היא שורצת אצלן".
ב"סביון" משתכנת כרגע אסירה מוכרת נוספת: כוכבת האינסטגרם פרסיליה קשתי, שנידונה ל-24 חודשי מאסר אחרי שהורשעה בדריסתו למוות של תושב ראשל”צ דוד מזרחי בן ה-82. לפני שרפאלי הגיעה לנווה תרצה הופיעו פרסומים לפיהם היא תצטרף לקשתי בחדרה, אבל אז התברר שקשתי קיבלה קיצור של שליש - שאגב, לבסוף לא יצא לפועל - והעניין נפל. "לא נראה לי שלציפי יש שפה משותפת איתה", אומרת אסירה שמכירה את שתיהן. "הן לא ממש מדברות".
אגף "סביון" מתעורר לחיים כל בוקר בחמש, ורפאלי לא תוכל ליהנות כאן מיקיצה טבעית מפנקת שכן היא אמורה לקום בזמן כדי להספיק להתקלח ולעמוד, עם שותפותיה, ליד מיטה מסודרת. בשש מתחילה ספירת האסירות - וכל מי שלא מופיעה בזמן לספירה נענשת. עד שבע רפאלי נהנית מזמן התארגנות עד לארוחת הבוקר, ואחרי הארוחה אפשר לשבת באגף עד עשר בערב. באמצע היום מתקיימת עוד ספירה. באזורים המשותפים נדרשות האסירות לחבוש מסכות, כשבחדר הפרטי הן פטורות מהחובה.
לפני הקורונה יכלו האסירות לאכול יחד בחדר האוכל, או לקבל את הארוחה לחדר באדיבות אסירי חוליה מיוחדת שהסתובבו באגף עם עגלת המזון. עכשיו, הן מדווחות, כל האסירות עומדות מחוץ לדלת חדרן ונקראות בתורן לגשת לדלפק במטבחון, שם הן מקבלות את האוכל למגשים האישיים שלהן.
אסירות רבות מתלוננות על האוכל (וגם, כמו בבדיחה הוודי-אלנית הישנה, על כמותו המצומצמת), אף שבמבט חטוף ההיצע לא נראה גרוע במיוחד: ארוחת הבוקר כוללת חלב, גביע קטן של גבינה או אשל, חצי עגבנייה, חצי מלפפון או זיתים, לצד לחם פרוס המחולק חופשי - מי שרוצה יכולה לקבל גם לחם מלא. בצהריים כולל התפריט קציצות בשר או דג, שניצל עוף מעובד, נקניקיות או שקשוקה - לכל מנה יש את היום הקבוע שלה בשבוע, ללא שינויים.
התוספות נעות בין בורגול, אורז והרבה פתיתים, כששני האחרונים יחזרו ויופיעו גם בארוחת הערב, שמחולקת כבר בחמש אחר הצהריים וכוללת גם חביתה או פלאפל או בורקס ומרק בחורף. כל אסירה זכאית לפרי אחד בשעות הערב, בתנאי שלא תשמור אותו בחדר. בשבת בבוקר מופיע צ'ופר בצורת פרוסת עוגה ושוקו ובצהריים חמין צמחוני.
מאז הגעתה של רפאלי, עושה רושם, קורה באגף משהו טוב גם בגזרה הזו. "אני שנים פה, ופתאום בחג חילקו לנו, במקום צ'יפס מוכן, צ'יפס מתפוח אדמה חי, ובמקום ופל פרווה קיבלנו עוגייה עטופה בנייר צלופן. לא יודעת אם זה בגללה", אומרת אחת האסירות. רפאלי, בכל מקרה, נערכה לבישולים במטבחון שבאגף באמצעות רכישות מהקנטינה. “היא קנתה טונה, גולש בשר, פסטרמה, אורז, פסטה, נס קפה ומוצרי חלב", מספרת אסירה ותיקה, ונראה שהבישולים לא יאחרו לבוא.
לא מעט אסירות, אגב, מעדיפות לחלוק בקניות בקנטינה ולבשל יחד, בעיקר בסופ"ש. "האסירות הערביות, למשל, מכינות מקלובה עם גולש בשר מקופסאות או קציצות חריפות מטונה”, מספרת האסירה. לא ברור עדיין איזה פורמט בישולי תעדיף רפאלי, אבל בינתיים היא מאפסנת את הרכישות, כמו כל שאר האסירות, באחד משני מקררי האגף - "אחד פתוח ומיועד למוצרים קלים, והשני נעול ומיועד לאוכל היותר יקר, כשפעמיים ביום הסוהר פותח את המקרר ואז אפשר להוציא משם אוכל ולבשל", כדברי האסירה.
מעבר לאוכל, ההנאה הנוספת הזמינה היחידה היא שופינג. או, במושגי נווה תרצה, העפלה לקנטינה של הכלא. כל אסירה זכאית לרכוש בקנטינה פעמיים בחודש, בכל פעם בסכום של עד 800 שקלים מהכסף שמשפחתה הפקידה עבורה. גם כאן, לדברי כמה אסירות, רפאלי זכתה ליחס מועדף. כבר לאחר שסגרה בקושי שבוע ב"סביון" רפאלי הספיקה לערוך, לדברי האסירות, שלושה מסעות שופינג לקנטינה, במסגרתם הצטיידה במזון, בטרנזיסטור ובהרבה סוכריות ומסטיקים. "בקצב הזה", צוחקת אחת מהן, "היא תעלה בחזרה את כל מה שהיא הורידה במהפך שעשתה".
מה בעצם קונים שם?
"הקנייה הראשונה היא הכי יקרה. היא הייתה צריכה לקנות הכל - סבון, שמפו, מרכך, משחת שיניים, מברשת שיניים וכל מה שצריך, כולל חומרי ניקוי לחדר שלה וטואלטיקה".
השב"ס מתקמצן על חומרי ניקוי?
"לכל חדר השב"ס מספק פקק אחד ביום של אקונומיקה מהולה במים, כי מסוכן לתת לאסירות 100 אחוז אקונומיקה, הן עלולות להזיק לעצמן או להרעיל אחרות. מי שרוצה לשמור על החדר והשירותים שלה נקיים לא מסתפקת בזה ומשלימה מוצרי ניקוי בקנטינה".
מה לגבי כביסה?
"השב"ס לא מספק תכשירים לכביסה. רפאלי צריכה, כמו האחרות, לקנות אבקת כביסה ומרכך כביסה בקנטינה. פעם בשבוע כל חדר שולח את הבגדים המלוכלכים בסלסילה משותפת לפינת הכביסה, ויש תורנית שאחראית לעשות את הכביסה".
מה לגבי טיפוח? מותר לה להתאפר?
"גם כאן הכל על חשבונה. היא יכולה לקנות בקנטינה פינצטה לגבות ולהפקיד אותה עד לשימוש אצל הסוהר, לחתום שלקחה והחזירה. אותו דבר לגבי פן לשיער וצבע לשיער, שגם מפקידים אצל הסוהר. בכלא אין מספרה, וציפי היא בלונדינית, אז היא תצטרך לקנות מי חמצן וצבע מיוחד כדי שיישאר לה הבלונד ולא ייצא לה צבע אפור".
ומי יצבע לה את השיער?
“בדרך כלל האסירות צובעות האחת לשנייה".
בשגרה נטולת קורונה, אגף "סביון" פתוח בשעות היום כדי לאפשר לאסירות לצאת לעבודה בשירות חברות עסקיות שונות, שתמורתה ירוויחו פחות משכר מינימום. אסירות אחרות יוצאות לתורנויות, ללימודים, לסדנאות טיפול או לפגישות עם עורכי דין ואנשי מקצוע. אחר הצהריים הן יוצאות לטיול של שעה בחצר. אבל בחודשי הקורונה שתי הפריבילגיות האלה, העבודה והטיולים, הצטמצמו משמעותית.
"האסירות סגורות הרבה יותר בחדרים, רואות טלוויזיה, קוראות ספרים או עיתונים, מקשקשות בטלפון. גם אין הרבה מה לעשות בזמן החגים", מספרת אחת מדיירות האגף. "הרבה בכלל לא יוצאות לחצר כי הטיולים מתקיימים בשעות אחר הצהריים החמות וצריך ללבוש את המדים כדי לצאת, אז הן מעדיפות לעשות הליכות במסדרון הלוך ושוב. ויש עוד בעיה: ל'סביון' עצמו כבר אין חצר, כי השב"ס לקח את השטח והפך אותו לאולם אירועים ומופעים".
אז איפה מטיילים?
"'לסביון' נקבעה שעת טיול בין שתיים וחצי לשלוש וחצי בצהריים בחצר של אגף א'. אסור לנו לשבת שם בצל, כי הפינה שם קצת מוסתרת וקרובה לחדרים של האסירות".
בגלל הקורונה בוטלו גם כל הביקורים והחופשות של האסירים, כך שרפאלי טרם זכתה לפגוש מישהו מבני משפחתה. מותר לה ליהנות ממפגש משפחתי אחד בחודש, אבל לפי חוקי הכלא, בר לא תוכל לקפוץ לבקר אותה שכן היא עבריינית מורשעת בעצמה. כשיוסרו ההגבלות, ולאחר שיחלפו חמישה חודשים מתחילת המאסר, תוכל רפאלי לצאת לחופשה ראשונה של 24 שעות, ואם בתיקה האישי לא יופיעו כל בעיות התנהגותיות, החופשות יוארכו ל-72 שעות.
לקראת ריצוי שני שלישים מתקופת המאסר שהושת עליה, כלומר עשרה חודשים, רפאלי תהיה רשאית להגיש בקשה לשחרור מוקדם, לעבור תהליך שיקום בכלא ולהשתחרר לפני הזמן. רפאלי עשויה גם להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה ואולי גם לקבל. בינתיים, עד שכל הטוב הזה יגיע, רפאלי נחושה - כפי שאמרה למקורביה - לעבור את התקופה בלי משברים והתמוטטויות, ומתכננת לכתוב ספר ביוגרפי על קורות חייה, מימי הדוגמנות הסוערים ועד לכליאתה. לפחות את שלב ההתאקלמות, אפשר לסכם, היא עוברת לא רע.