גם שיר אלמליח שאלה את עצמה מה הסיכויים שזה יקרה לה עוד פעם. איך אחרי הגירושים הכואבים מהכדורגלן אלרואי כהן, היא שוב תמצא את עצמה בנישואים שמרחפת מעליהם עננה של הימורים. פרסומים בתקשורת רמזו שגם הנישואים שלה למייקל זנזורי, יהודי איטלקי שאיתו התחתנה לפני שנה וחצי בלבד, הסתיימו על רקע דומה, פלוס ילד משותף, רפאל, היום בן 11 חודשים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
אלמליח, שגם בלי קשר לנושא נפיץ מתנהלת כמו קפיץ מתוח, נזהרת מאוד בכבודו של האקס הטרי. אף פעם לא הייתה מהז’אנר שמצלם לסטורי את סל הכביסה. כשאני מספרת לה שמצאתי כמה כתבות בתקשורת האיטלקית על תחרויות פוקר מקצועי שזנזורי לקח בהן חלק לפני כמה שנים, היא לוקחת פאוזה ארוכה. "מייקל בעברו הרחוק היה שחקן פוקר מקצועי, וכשהכרתי אותו הוא ממש לא עשה את זה. ידעתי את הפרט הזה רק אחרי החתונה. לא התחתנתי עם שחקן פוקר מקצועי, התחתנתי עם מייקל איש הנדל"ן. אני חושבת שהוא לא סיפר לי את זה במיידי כי הוא ידע שיש לי טראומה, וכשסיפר ידעתי שזה בעבר, לא משהו שבהווה".
ואיך הגבת?
"הופתעתי. זו הייתה אכזבה. נכנסתי לחרדה כי לא ידעתי מתי זה יכול להתפרץ שוב. משחק מקצועי או לא מקצועי, קיים בי פחד מהנושא הזה חד־משמעית. פוקר מבחינתי זה הימורים לכל דבר, את שמה את הכסף ולא יודעת אם תרוויחי או לא. בתים נופלים מהדברים האלה, אנשים נכנסים לחובות של החיים! אז אני לא רואה את זה בעין יפה ולעולם אני לא אראה. כששמעתי את הפרט הזה, שאלתי את עצמי 'מה הסיכוי?'. ניסיתי לחיות עם הסיטואציה, לשאול אותו אם הוא עדיין אוהב את זה, אבל אני מבינה שאני כבר בתוך זה, ומנסה רק לחשוב איך לא לפרק בגלל זה משפחה".
הוא נתן הבטחות?
"ידעתי שאני עם שחקן פוקר לא רציתי להיות, אז הוא הבטיח שהוא לא יעשה את זה יותר בחיים, אם זו השאלה".
הבטיח וקיים?
"זה כבר ביני לבינו. את הכביסה המלוכלכת אני לא רוצה לכבס בחוץ".
הוא שלף את הדבר שיושב בול על החרדות שלך.
"בראש שלי, בלי קשר למייקל ואלרואי, הימורים זה רצון לעשות כסף קל, ואני מאמינה בעבודה קשה. זה לא משנה אם יש לך כסף או לא, אתה תמיד יכול להפסיד את כל הונך כשאתה מהמר. אני בן אדם שאוהב ללכת על בטוח, עם הכסף שלי והעבודה שלי. אני תמיד אעבוד בשביל להכפיל את הכסף שלי ולא אהמר, וידעתי שאני לא רוצה להתמודד עם זה שוב בשום צורה, בין אם זה מקצועי ובין אם לא".
תקציר הפרק הקודם: אלמליח וכהן התגרשו אחרי זוגיות של עשור ובראיון למוסף 7 לילות בשנת 2017, סיפרה: “ריחפה מעלינו בעיית ההימורים של אלרואי שגרמה לבעיות בזוגיות בינינו ויצרה בי משקעים שלא יכולתי להתמודד איתם” (כהן הכחיש בעבר את הפרסומים שלפיהם סבל מבעיית הימורים).
לפני החתונה סיפרת למייקל את הסיפור של הגירושים הקודמים שלך? הוא ידע שדבר כזה יכול להיות אפילו דיל ברייקר?
"נכון, ובגלל זה יכול להיות שאני כבר לא מאמינה באנשים יותר".
עד שיגיע פרק ג'.
"אם יהיה. למדתי שהכל בסימן שאלה בחיים".
משהו שלמדת בגירושים הראשונים והצלחת לא ליפול בו בשניים?
“אני בן אדם שלא מתלהם, ולמזלי זה ליווה אותי לאורך כל הדרך. אני יודעת שכשאת מדברת יפה מקשיבים לך יותר”.
עו״ד אדם פרומקין מסר בשם מייקל זנזורי בתגובה: “לפני כמה שנים מרשי השתתף במספר תחרויות פוקר מקצועי וספורטיבי באיטליה. מכיוון שזה היה לפני שנים רבות זה לא הפריע לשיר, לפני או במהלך הקשר שלהם, ואין לזה שום קשר לסיבת הפרידה ביניהם”.
עוד לפני שנודע לה על הפוקר, הרגישה שיר אלמליח (31) שעלתה עם זנזורי (36) על רכבת מהירה מדי. הזוגיות שלהם התקדמה בקצב טיל, כשהיא עצמה נשארה בתחנה, מתבוננת על המציאות מבחוץ, כאילו מדובר בחיים של מישהי אחרת. "התחלנו מהסוף להתחלה - קודם התחתנו ואז רק הכרנו. הוא הציע לי נישואים אחרי ארבעה חודשים, ואחר כך נכנסתי להיריון, הקדמנו את החתונה בגלל זה ואז עברתי הפלה. התחתנו, עברתי עוד הפלה ובפעם השלישית ילדתי. היום אני מבינה שחייתי בתוך סרט נע, שזו הייתה טעות. אם היית מדברת איתי לפני שנתיים, הסיכוי שהייתי אומרת לך שבא לי להביא ילד היה אפס. לא רציתי ילדים, לא רציתי עוד חתונה".
גרתם יחד לפני ההצעה? כמה מספיקים להכיר בארבעה חודשים?
"הוא חי אז ברומא ואני כאן, כל שבוע - שבוע וחצי הוא היה עולה על טיסה ומגיע לפה לארבעה ימים, לפעמים לשבוע. תקופה שהרגישה כמו ירח דבש. לא באמת חיינו יחד עד חודש לפני החתונה, כשהוא עשה עלייה לישראל במיוחד ועברנו לגור יחד".
מתי בפעם הראשונה חשבת שעשית פה טעות?
"חודש לפני החתונה. המשפחות בחרו בגדים, ושתי השמלות שלי תלויות מוכנות, ואני בראש שלי עומדת בצומת דרכים ושואלת את עצמי אם לעשות את זה. ביום החתונה עצמו הייתי בהלם שאני מתחתנת שוב. רגע לפני שנכנסתי לחופה אמרתי לאבא שלי באוזן, חצי בצחוק, ‘אולי אני אברח?’. אמרתי את זה בציניות, והוא צחק, לקח את זה כבדיחה. זו הייתה החרדה מלעבור את זה שוב. הייתי עדיין בטראומה. הפחד מחתונה הוא הפחד מגירושים, והפחד מגירושים הוא הפחד מזה שהם יסתיימו ברע. אחרי שהתגרשת פעם אחת מגבר שחשבת שתהיי איתו כל החיים, את אומרת ‘עכשיו טוב לך, אבל אי אפשר לדעת מה יקרה’. לא יכולתי שלא לדמיין איך שוב אצטרך לקחת עורך דין ולהתחיל במלחמה מול מי שהיה החבר הכי טוב שלי, כמו שהיה עם אלרואי”.
ובכל זאת את צועדת לחופה עם מייקל.
"הייתי עיוורת, הרצון להיות מאושרת גבר על הכל. ובאיזשהו מקום רציתי להוכיח להורים שלי שאני לא הילדה הזאת שהיא הכי לא נורמלית, שלא רוצה להביא ילדים ולא רוצה חתונה. ההורים שלי מגיל 15 יחד, זה המודל שראיתי כל החיים וגרם לי לחשוב שמשהו אצלי לא בסדר".
איך עברה עלייך החתונה שלכם?
"הרגשתי כאילו אני באה לאירוע השקה. הייתי ממש חיצונית לסיטואציה. עם כל האהבה שיש לי לבן אדם, אם זה היה תלוי בי לא הייתי מתחתנת, והנה אני עושה את זה בכל זאת, בשביל לשמח את מייקל ואת המשפחה שלו ושלי. 250 איש מהמשפחה שלו עלו על מטוס כדי להגיע לחתונה, ומבחינתי רציתי 200 איש בסך הכל. ואני בכלל לא אוהבת לרקוד, אבל לא הפסיקו להקפיץ אותי עד שנשברו לי העקבים והרגליים שלי רעדו. הגיעו גם אנשים שלא מכירים אותי אלא כשיר המפורסמת, ועל כל צעד שאני עושה באולם מבקשים ממני סלפי בחתונה שלי. הרגשתי שבאתי לעבוד, בקיצור".
לפחות זו לא החתונה עם אלרואי, 700 איש באולמי אבניו.
"החתונה הזו עוד הייתה תיקון לקודמת, שבאמת לא סבלתי בה כלום. הכל שם היה גרנדיוזי וטו מאץ' בשבילי. איכשהו כל הזמן נפלתי לחתונות שהן לא אני. נקלעתי לסיטואציה".
עשית הרבה כדי לרצות את ההורים, ולא עצרת לשאול מה עם שיר. מה למדת מזה?
“לא להקשיב לקולות רקע יותר. הבנתי שאני יודעת הכי טוב מה נכון בשבילי”.
אולי כאישה היו ציפיות ממך שתרצי להתחתן, ללדת כבר, להישאר בזוגיות בכל מחיר?
“כלפי חוץ הציפיות ממני היו כמו בעידן הזה, שבו נשים לא מתחתנות בגיל 18 אלא קודם עושות קריירה ומטיילות בעולם. אמא שלי נכנסה להיריון בגיל 19 וההורים שלי רצו להיות סבא וסבתא צעירים. תמיד אמרתי שאני חזקה ועושה מה שאני רוצה, אבל זה כן חילחל אליי כבת בכורה. רציתי להגשים להם את החלום הזה ממקום שלם עם עצמי. עם מייקל חשבתי שאני במקום שלם, והחיים הפתיעו”.
וגם שוב התחתנת ברבנות, אחרי שבסיבוב הקודם שילמת הרבה כסף כדי להיות חופשייה.
"זה הפחיד אותי. הפסקתי להאמין ברבנות ובמוסד הנישואים אחרי הגירושים, את חושבת שאפשר לחיות ביחד גם בלי כל זה. אבל ראיתי שלמשפחה של מייקל זה חשוב. הבנתי איך הנפשות הפועלות פועלות".
ובינתיים ההיריון מסתיים בהפלה.
"נחתנו ברומא לביקור אצל המשפחה שלו לפני החתונה. התחלתי חודש שלישי, ופתאום התחילו לי דימומים חזקים. אמא של מייקל לקחה אותי לבית חולים פרטי, בדקו דופק של העובר ואמרו לי שהכל בסדר, רק תהיי בשמירה. ואני ממשיכה לדמם המון. למחרת עשו אולטרסאונד ואמרו שצריך גרידה, רק שמעתי הרדמה מלאה והתחלתי לבכות. נכנסתי לחרדה וביקשתי כדורים של הפלה, ושאם יש שאריות שיוציאו בארץ. זה כאב פיזי מטורף, וזו לא אמא שלי פה, ולא השפה שלי ולא בתי החולים שאני מכירה".
ההפלות הכניסו אותך למערבולת רגשית?
“לא בדיוק ניסינו להיכנס להריונות, זה פשוט קרה, ושני היריונות נפלו בגלל קרישיות־יתר. ידעתי שמייקל מאוד רוצה להיות אבא, וכשחשבתי שכבר הגעתי למקום שלי, לא פחדתי להיכנס להיריון. פחדתי רק מזה שזה לא הצליח בהתחלה״.
מתי את עוצרת, מחתימה נוכחות בחיים שלך?
"הפעם הראשונה ששאלתי את עצמי 'שיר, איפה את?' הייתה בגל הראשון של הקורונה, כשהעבודה נעצרה בגלל הסגר. פתאום אני ומייקל כל הזמן באותו הבית והשאלות צצות. אני באמת הולכת ללדת כשיש סיכוי שהילד יגדל להורים גרושים? ללכת עם הלב או לא?"
וכשאת אומרת את זה בקול?
"שיתפתי את המשפחה שלי מההתחלה, והם ניסו לעשות שלום בית. כיבדתי אותם והסכמתי, למרות שבתוך־תוכי ידעתי שזה מזמן לא שם. עשינו שיחות, הלכנו לטיפול זוגי, עשינו הכל בשביל הילד. אני בן אדם חזק שיתמודד עם הכל, אבל ידעתי כמה יכאב להורים שלי לראות אותי גרושה פלוס ילד".
איך מייקל קיבל את זה שאת רוצה להתגרש?
"הוא היה עצוב, רצה שהילד שלו יגדל עם אבא בבית, והבין שאנחנו לא נהיה המשפחה שהוא חלם עליה. שנינו נלחמנו על שלום בית. בספטמבר טסנו לרומא כמבצע הצלה לזוגיות. חשבנו שנתנתק מהארץ, נעשה קניות, נשב במקומות יפים, נטייל במונטה־קרלו ובסיציליה, שהחיבור למשפחה שלו יעשה טוב. היינו שם חודש, והרגשתי כל כך לבד. ידעתי שאנחנו לא שם יותר, שלא נוכל לתקן".
כמה מהר הם דהרו? זנזורי כרע ברך והוציא טבעת אירוסים בחופשה חלומית באיי הבהאמה, עוד לפני שבאמת הספיקה להכיר אותו להורים. "ההצעה הייתה הפתעה מוחלטת. עם הפרשי השעות שכחתי שארבע בבוקר בישראל, וכשהתקשרתי להורים לספר אמא שלי חשבה שאני עובדת עליה. והשארתי אותה ככה, לא מבינה. זה קטע, כבר תקופה היא קוראת לי 'מכת מצרים', כי כל פעם אני באה עליה עם מכה אחרת. היא כבר מאוד רצתה שאני אכיר את הבן אדם הנכון, אבל כשזה קרה אחרי ארבעה חודשים עם מייקל, זה הכניס אותה להלם. לאבא שלי לקח יום להתקשר אליי חזרה, לעכל".
ואת בעצמך לא היית צריכה לעכל?
"ברגע של הצעת הנישואים הייתי באופוריה. אני נמצאת במקום קסום, הגבר המושלם כורע ברך ואני מסתכלת לו בעיניים וחושבת שהגעתי סוף־סוף למנוחה ולנחלה. כמה ימים אחר כך זה נחת עליי. אמרתי לעצמי שלא יהיה מצב פה שאני גרושה בפעם השנייה, כי גירושים שניים נראו לי כמו הכישלון הכי גדול".
הם הכירו דרך מעצב השיער שלה, כשנתיים אחרי הגירושים שלה מכהן, איתו הייתה מגיל 16. אלמליח בשלב ההוא בעיקר הדפה פניות. "הייתי חוזרת מצילומים, מכינה כוס תה או קפה, רואה טלנובלה והולכת לישון. היה לי טוב. יצאתי לשוק הרווקים־רווקות בגיל 26 והתחלחלתי. כל הצעה שקיבלתי הייתה יותר הזויה מהשנייה. הודעות מגברים שמנופפים ברכוש שלהם, כותבים לי שירים, מתקשרים. הייתי מנתקת להם ישר. כשמעצב השיער שלי אמר לי שיש לו מישהו להכיר לי, אמרתי לו 'עזוב'. הוא סיפר שזה בחור מאיטליה ואמרתי שלא בא לי על הנסיעות האלה שוב כי כבר היה לי חבר איטלקי (ג'וזף קראדו, צלם אופנה איתו יצאה חצי שנה – ט"ג). אחרי שהוא ישב לי על הווריד אמרתי שאפשר. לא עברה חצי שעה ומייקל התקשר. חשבתי לעצמי, 'אוקיי, רגע'. לא עניתי. רק בערב חזרתי אליו בווטסאפ, כי מה יש לי לדבר בטלפון עם אדם שאני לא מכירה?"
ייבשת אותו קצת.
"זה הכי הלחיץ אותי. הוא אמר לי שהוא מגיע לארץ והסכמתי לקפה. הוא סיפר לי שהחלום שלו היה להיות כדורגלן, ובאותו רגע רציתי להוריד מסך שחור. כאילו, איזה תיקון מעבירים אותי בחיים האלה עם הכדורגל? די, למה אני לא מתקדמת? גם מתחת לבית שלי היום יש מגרש כדורגל. מהקפה איתו לא נפלתי. ואז הוא חזר לרומא וכתב לי שהוא סגר שוב טיסה לישראל כדי לראות אותי. הפעם הוא הזמין אותי לארוחת ערב, והסכמתי לקרוא לזה דייט. שם הבנתי שהוא הסגנון שלי".
כלומר?
"גבר חנון ומחויט. משהו בחליפה שהוא בא איתה לדייט, המבטא האיטלקי, הג'נטלמניות, הדיבור השקט והעדינות, הכל יחד התחבר לי. בארבעת החודשים שלפני ההצעה הייתה התאהבות מדהימה, הייתי מסונוורת, וזה לא קורה לי אף פעם כי אני קונטרול פריק".
מה סינוור אותך ככה?
"האישיות שלו, כמה שהוא ג'נטלמן. אחרי מה שעברתי, גבר שמבין לליבך ודואג לך - זה עושה לי את זה. אני אוהבת לנהל את החיים שלי עצמאית, תמיד אומרת שאף אחד לא יכלכל אותי, כדי שלא משנה מה יקרה אני אוכל לקחת את התיק וללכת. כשמייקל הגיע הרגשתי שאני יכולה לדבר איתו על הכל. לשים עליו את הראש כשאני צריכה, לא להרגיש שאני לבד בעולם הזה".
גם לשים ראש במובן הכלכלי?
"ממש לא. ברוך השם, אני לא צריכה אף אחד. יש נשמות טובות שאומרות שיצאתי איתו בגלל הכסף, אבל שנים חייתי לבד והחזקתי את עצמי, וחתמנו על הסכם ממון ששומר על שני הצדדים. מייקל הוא גם לא גבר אובססיבי. בזוגיות אני חייבת את הספייס שלי, וזה תמיד גרם לגברים שלי להיות אובססיביים כלפיי".
מה זה אומר?
"לשלוח כמה שיותר הודעות ביום, לבדוק איפה אני, אם אני לבד או עם אנשים. ג'וזף היה מאוד קנאי, מה שהוביל בסוף לפרידה שלנו. כשראיתי שלמייקל אין את הדפוס הזה, האמנתי בקשר איתו".
מייקל עשה בעצם עלייה למענך.
"למשפחה שלו יש גם משרד נדל"ן בארץ, אז הוא עבד איתם. והייתה תקופה שהוא לא מצא את עצמו בארץ. הזכרתי לעצמי שאני לא הייתי מצליחה לעשות מעבר כזה. אמרתי את זה מהיום הראשון בקשר. אני בן אדם שצריך את הסביבה הנוחה שלו, בן אדם שלא מסתגל. אבל אף פעם לא ביקשתי ממנו שיעבור לפה, נתתי לו לקבל את ההחלטה לבד".
השבוע הם היו אמורים להיפגש ברבנות ולגמור עם הנישואים רשמית. הפרידה עצמה קרתה בדצמבר האחרון, אחרי שנתיים ביחד. אלמליח עזבה עם רפאל את הבית המשותף בצהלה ועברה לדירה מעוצבת במגדל ברמת־השרון. עכשיו היא יושבת בה ומריצה בראש את החודשים שעברו, מביטה בלול גדוש הצעצועים שבמרכז הסלון, ואפילו לא מופיעה לה לחלוחית בקצה העין. ככה זה, אין אצלה בסיסטם נפילה אל תהומות, רק תפקודיות ושליטה במצב. אבל זה לא מסתיר את העצב. "אני זוכרת איך רפאל ואני עזבנו את הבית בצהלה שעיצבתי בו כל פינה, ומייקל ואני אמרנו ביי אחד לשנייה. רגע משברי. היו לי יומיים קשים, בכיתי אבל לא לידו".
ועכשיו באיזה קשר אתם?
"אנחנו מדברים, אנחנו לא ברוגז. לרפאל יש אצל מייקל צעצועים וחדר, הוא גר עדיין בבית בצהלה. מייקל ורפאל מאוד מחוברים אחד לשני".
ואיך מייקל כגרוש?
"כבר למדתי שכשאת נפרדת מבן אדם את עוברת להתנהל מול האגו שלו, לא מולו. אבל זה לא מה שחוויתי פה. אנחנו בכיוון של להסתדר, ושולחים אחד לשני סרטונים כשרפאל עושה משהו בפעם הראשונה".
הגירושים האלה גרמו לך לפקפק באינטואיציות שלך?
"להפך. אם הייתי מקשיבה להן לא הייתי כאן עכשיו. בנישואים האלה הלכתי נגד האינטואיציות שלי כשהן אף פעם לא הטעו אותי. אני לא רוצה לצאת בהצהרות, אבל אני לא רואה את עצמי נופלת עוד פעם. אחרי השנים האלה, אני לא אעשה בחיים משהו שאני לא שלמה איתו במיליוני האחוזים”.
את בטיפול?
"יש לי פסיכולוגית מדהימה שמלווה אותי, ויש תקופות שאני הולכת אליה פחות ויש תקופות שיותר".
איך התמודדת עם כל הכותרות על הגירושים?
"בסביבה הקרובה אמרו לי 'תעשי מה שטוב לך, אבל גם תדעי שעכשיו יצא לך שם של גרושה פעמיים. תחשבי אם את רוצה את זה'. אבל זה שאני דמות ציבורית ומדברים עליי לא אומר שאני צריכה להישאר ביחסים שלא טוב לי בהם, רק כי אני מפחדת ממה שאנשים יגידו. החוזק הוא דווקא בלקום כשלא טוב לך".
קשה יותר להתגרש כשיש ילדים. חוץ מתחושת כישלון, מתגנבת אלייך גם תחושת אשמה על רפאל?
"אולי בקטנה, כי כל הזמן אמרתי לעצמי שהילד שלי צריך לגדול בסביבה עם אנרגיה טובה. הוא ילד שמח, פחדתי שלגדול להורים שרבים יכבה אותו".
יש לפעמים תחושה שאת תקועה בתוך לופ?
"אני בעיקר עדיין לא מבינה איך זה קרה לי. צברתי כישלונות בחיי הזוגיות שלי, משהו שבקריירה לא היה לי. אני לא יוצאת לדייטים, אף פעם לא הייתי לחוצת חתונה, בזוגיות מעולם לא שיקרתי ומעולם לא בגדתי. ואיכשהו אני גרושה פעמיים. אבל היום יש לי את המתנה הכי גדולה שיש, ילד נסיך".
עם יופי ישראלי שאוהבים לאהוב בחו”ל, אלמליח לא נשארה יותר מדי זמן במדורי הרכילות של עיתוני הספורט כאשתו של כדורגלן. היא פרצה בקריירה כדוגמנית, כבשה שערים וקמפיינים בינלאומיים ברוסיה ובאיטליה, ועלתה משנה לשנה בדירוגי “הישראלית הסקסית ביותר”. לפני שש שנים נכנסה לעונה השנייה של ‘האח הגדול VIP’, והפכה לכוכבת שהיא הרבה יותר מסך נתוניה. במהלך ההיריון המשיכה לדגמן, וגם הלידה לא הרחיקה אותה מהסטים. עכשיו למשל היא מובילה את הקמפיין של חברת לאונרדו קוסמטיקה. “התאמנתי לאורך כל ההיריון עם מורה פרטי לפילאטיס מכשירים, אכלתי נכון, ולמרות זאת עליתי 20 קילו. חודש אחרי הלידה חזרתי להתאמן. זה הרבה יותר מלחזור לגוף שלך, כי הגוף שלי הוא העבודה שלי. היו גם יתרונות, השפתיים שלי מאוד התנפחו בהיריון”.
5 צפייה בגלריה
שיר אלמליח בקמפין של 'לאונרדו קוסמטיקה'. ''הבנתי שכשאמא מאושרת גם הילד מאושר''
(צילום: שי פרנקו)
אהבת את שיר ההריונית?
״התחברתי אליה ברמות. הסתכלתי במראה ואמרתי, איזו סיטואציה עוד תהיה לי בחיים לראות את עצמי 20 קילו יותר? היה בזה משהו עסיסי ויפה ושלם”.
וגם קיבלת הזדמנות לשחרר קצת את המשמעת.
״לא שיחררתי את המשמעת, הזכרתי לעצמי שיש לי עבודה לחזור אליה”.
ילדת בעצם בשיא הקורונה.
"ילדתי בגל הראשון, כשכולם הרגישו שזה סוף העולם. אף אחד לא היה יכול להיות איתי בחדר הלידה חוץ ממייקל. זה היה הכי כיף להיות רק איתו".
התכוננת ללידה כמו לנחיתה על מאדים.
"זה היה היריון בסיכון. לבית החולים הגעתי עם דימומים, לא סבלתי מצירים, אחרי שכל ההיריון הכי פחדתי מצירים. אחרי הלידה התעלפתי פעמיים כי איבדתי הרבה דם. רפאל נולד עם קשיים בנשימה, שמו אותו בפגייה, ובגלל הקורונה לא נתנו לנו לראות אותו יותר מ־20 דקות ביום. בכיתי המון. חזרתי הביתה בלי רפאל ולא הפסקתי לבכות, אין לי כבר את הבטן עם התזוזות שלו בתוכי, והוא רחוק ממני".
הינקת?
“לא הינקתי. פחדתי איך זה ישפיע על הגוף שלי אחרי מה שהוא עבר. ידעתי גם שאם אני אכנס לזה, זה סוג של השתעבדות. את לא ישנה, את לחוצה. הבנתי שכשאמא מאושרת גם הילד מאושר. אני אדם טוטאלי, ואחת הסיבות שפחדתי להביא ילדים הייתה שמה, אני אנטוש עכשיו את הקריירה, או שאני לא אהיה מספיק זמן עם הילד? אני אמא במשרה מלאה”.
איך את מסתדרת כאם חד־הורית?
"כשיש לי יום צילום אמא שלי מגיעה מהצפון. עושה נסיעה של שלוש שעות משדה נחמיה, ולפעמים רפאל גם יכול להצטרף אליי לסט".
היא נולדה וגדלה בקצרין, לאבא איש קבע ואמא מעצבת שיער. כן, נתקלה בילדות בתאיר ראדה ולמדה בבית הספר שבו נרצחה. את הקריירה שלה בדוגמנות אלמליח התחילה כמו עומר אדם ב'כוכב נולד'. "הלכתי להיבחן לתחרות מלכת היופי בגיל 16. תנאי הסף לתחרות היה גובה 1.70 מ' והייתי 1.68 מ', אבל אמרתי, אני אכתוב שני סנטימטרים יותר, יאללה, מה כבר יכול לקרות. במיונים עמדה לידי מישהי שהיא 1.78 מ'. נראיתי מאוד נמוכה לידה, אז מדדו לי את הגובה וקלטו ששיקרתי. אבל יצא שבטי רוקאוויי ראתה אותי שם, וקבענו פגישה. באתי מקצרין, לא הכרתי את התעשייה, הייתי צריכה ללמוד על בשרי מה נכון לי. היו הרבה טעויות בתחילת הדרך, דברים שלא הייתי עושה היום".
למשל להיות שוטפת רכבים סקסית בקליפ של דודו אהרון, 'האוטו שלי, היופי שלך'?
"לא הייתי עושה. ממש לא".
צילומים בעירום עם שלייקעס בלבד?
"לא הייתי עושה".
הריאליטי 'מאמא ליגה’ על נשות הכדורגלנים?
"לא הייתי עושה".
'האח הגדול'?
"הייתי עושה. שם היה המעבר בין מי שהייתי אז לבין מי שאני היום, כי שם הכירו את האופי שלי, לא רק ציצים בשלייקעס. יש משהו פרימיטיבי במדינה שלנו, שלא מעריכים מספיק את עולם הדוגמנות. אם דוגמניות של ויקטוריה'ס סיקרט היו מצטלמות עירומות, זה היה נחשב אמנות, ופה זה לא. ואני כיוונתי לבינלאומי".
שיא הקריירה שלך?
"הקמפיין של משרד התיירות. אין יותר גדול מלהיות הפנים של מדינת ישראל, ולמצוא את עצמך בפרסומות בטיימס סקוור ועל אוטובוסים באירופה".
אלמליח כבר מזמן לא על תקן הפרובוקטיבית, ולראיה אם בעשור הקודם היא דיגמנה כל דגם של חזייה, עכשיו היא המציאה את עצמה מחדש כאשת עסקים עם מותג משלה להלבשה תחתונה. מהלך קריירה מובן בתקופה שבה סלבס מתחרים באספירציות הקמעונאות של רמי לוי ומשיקים מוצרים משלהם חדשות לבקרים, מליפסטיק ללחיים ועד בושם לשיער. אבל במקרה של אלמליח ההלבשה התחתונה היא גם ראי לנפש. "אני תמיד עם חזייה ותחתונים תואמים. תמיד!"
תמיד־תמיד?
"ברור. הלבשה תחתונה זה כמו הנשמה של האישה. ואני תמיד צריכה להיות מתוקתקת מלמעלה עד למטה, מבפנים עד בחוץ. ואין לזה שום קשר לגבר. יש משהו בללבוש בגד שרק את רואה, שגורם לך להרגיש שעשית עכשיו משהו גדול בשביל עצמך. זה לא פחות מלעשות שפם וגבות ושהשיער ייראה מושלם".
סט תואם זו גם התדמית שלך, תמיד אסופה ומוקפדת.
"קפוצה, זו התדמית שלי וזו באמת אני. אני אישה מאוד מחושבת, וזו תכונה קפוצה".
ואת מתחזקת גם איזו מושלמות. לא מעלה תמונות עם צלוליט ומתבכיינת בסטורי.
"קודם כל, אין לי צלוליטיס! וגם אם היה, לא הייתי עושה קלוז־אפ ומעלה לאינסטגרם. עם אינסטגרם יש לי יחסי אהבה־שנאה. הוא יכול להיות פולשני מצד אחד, ומצד שני זיכרון יפה".
יש זיכרונות שמחקת?
"האמת שכן. מחקתי כמה תמונות עם מייקל, לא בא לי שזה יהיה לי מול הפנים. אגב, מייקל לא התחבר לעולם הדוגמנות. הוא כל הזמן היה אומר לי שהעולם שלי הוא פייק. והוא צודק, אבל אני בעצמי הכי לא פייק. עושה את העבודה וחוזרת הביתה".
הדוגמנות תפסה כיוון שקצת זר לך.
"דוגמנות היא כבר לא מקצוע מכובד כמו שהיה. את כבר לא עובדת קשה ועושה מיליון אודישנים, חשוב רק איזו אושיה את וכמה טראפיק יש לך. בעיניי זה מוריד מכל מה שגדלתי עליו".
המותג החדש בעיצובה, Collet, נקרא על שם סבתה קולט, ונמכר אונליין. "סבתא הייתה כל עולמי. אישה עם קומביניזונים וכביסה שמריחה טוב, ותמיד מדוגמת. התחלתי בהלבשה תחתונה ואני יודעת בדיוק איך הדברים יושבים על הגוף בצורה הכי טובה. בביקור האחרון שלי באיטליה עם מייקל ורפאל פגשתי את מוטי, איש עסקים ישראלי שגר בסיציליה. הכרנו כשהצטלמתי שם ל'בלייזר'. החברות התחדשה כשבאנו אליו בקיץ, והרגשתי שהכרתי את החבר והמורה הכי טוב לחיים. יצא שבסיציליה משהו בי מת, ומשהו אחר התעורר לחיים. התחלתי לעבוד שם על המותג שלי, אבל גם הבנתי לאן הנישואים שלי הולכים. סיפרתי למוטי שאני מנסה להרים עסק. הוא התחיל לבנות לי תוכנית עסקית, וכל כך נכנס לעניינים שאמרתי שאני רוצה את הבן אדם הזה כשותף. מהרגע שהתחלתי להתעסק במותג משהו התעורר בי, אני מרגישה כאילו השקתי את עצמי מחדש".
פורסם לראשונה: 07:22, 12.03.21