סוף היא אמרה לו כן, ועוד פעם כן, הפעם עם מסכה. אבל גם מגפה עולמית לא תכניע את שרית פולק וסטטיק, ואחרי שתי דחיות של החתונה, השניים יינשאו בעוד שבועיים בהפקה שתשים את פולק, מפיקת אירועים, על המפית של הז’אנר. "אני לא רוצה לחשוב על אסונות, אבל הפעם נתחתן ויהי מה", היא מכריזה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
- נועה תשבי: "אנחנו צריכים להפנים שלאנשים יש בעיה עם יהודים"
- סיפור סינדרלה שהשתבש: החיים הסוערים של אווה גרדנר
- אירית רחמים: "כולם סבלו בקורונה, אבל אני סבלתי יותר"
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אם יקרה משהו, חלילה וחס, נעשה את זה ברחוב או בגינה. כבר שנתיים אנחנו מאורסים, כבר שנתיים אני מסתובבת עם טבעת שלירז הזמין, יהלום ענקי שמוקף בעלים עם יהלומים, אז די, מספיק, הגיע הזמן. אנחנו רוצים לשמח את המשפחות שלנו שכל אחת מהן התמודדה עם תיק משלה. ללירז יש אח גדול, עידו, שגר בלונדון, הילד הביולוגי של הוריו. הוא משהו בהיי־טק, וכבר שנתיים לא הגיע ארצה בגלל המגפה. אחי האמצעי, צחי, ילווה את הטקס מלמעלה, הוא נהרג בתאונת עבודה לפני 15 שנה. לירז כבר יודע שהשם השני של הבן הבכור שלנו יהיה צחי או יצחק".
אורטל עמר, האקסית של בן־אל, תוזמן לחתונה?
"הרשימה עוד לא סגורה, אבל נראה לי שלא. לבן־אל יש זוגיות חדשה, בר פרץ, בחורה מקסימה ואני לא רוצה ליצור סיטואציה לא נעימה. אורטל יודעת שאני אוהבת אותה והיא לא תיפגע אם לא תוזמן".
אתן עדיין חברות למרות הפרידה הלא־ממש נעימה שלה מבן־אל?
"היום זה יותר מורכב ואני לא לוקחת שום צד מפני ששניהם חברים שלי. בן־אל הוא אבא מסור ונהדר ואורטל שולחת לי מדי פעם תמונה של הילד תו. כשהעניינים ביניהם התחילו להסתבך לא נקטתי עמדה מפני שאני מעולם לא עברתי פרידה במהלך היריון. מי אני שאשפוט? היה לי עצוב, קיוויתי שהם יצליחו לגשר ולהסתדר. אני מתה שאורטל תמצא אהבה. הבטחתי לשלוח לה את הבחור הכי מושלם, אם אמצא".
ואת נופר, האקסית של לירז, תזמינו? פורסם שהייתן חברות קודם.
"מי מזמין אקסים לחתונה? גם זה סיפור שנופח על ידי התקשורת. כשהיא יצאה עם לירז היינו בקשר של ‘היי, מה העניינים, מה נשמע’. הצעתי לה עבודה בבר שניהלתי בחיפה וזה פשוט לא הסתדר. היא לא בלופ שלי מזמן".
לפחות שיר חופה כבר יש?
"את מאמינה לי שעוד לא בחרנו? לירז מופיע כל ערב ובימים הוא עובד באולפן של ג'ורדי על חומר חדש. אנחנו צריכים לקבוע דייט כדי לסגור את הפינה המוזיקלית. אבל גם את הרב עוד לא סגרנו. הרב שרצינו ביקש שנבוא אליו לפגישת היכרות בירושלים וזה לא מסתדר בגלל שלירז מצטלם גם ל'כוכב הבא' וגם ל'זמר במסיכה'. אפילו רשימת המוזמנים שלנו עוד לא סגורה".
בעיה של המפיקה.
"זו אני. לפני הקורונה פתחתי חברת הפקות עם שותף, וקראנו לה 'דרים'. אחרי הקורונה, כשפתחנו אותה מחדש, שינינו את שמה ל'רוסו'. זה יהיה שם המשפחה החדש שלי ואני מתה על השם הזה. החתונה שלנו תתקיים ב'קאי' של מושיק רוט בעמק חפר ביום ראשון. בחמישי בערב אני אלך עם חברות למקווה ואחרי הטבילה אחזור לישון אצל ההורים כדי שנגיע לחופה עם ים של געגועים. בראשון בבוקר אני אפקח על הקמת התפאורה – החלטתי להכניס את 600 האורחים לאווירה של חופשה טרופית במלדיביים – ובחמש אחר הצהריים אני אוציא את האוזנייה מהאוזן, השותף שלי יתפוס פיקוד, ואני אהפוך לכלה רגילה, למרות ששום דבר לא רגיל אצלנו".
באיזה מובן?
"יש לנו שני צדדים. בפן הרציני אנחנו מתכננים את העתיד. בקרוב נעבור לדירת גן בחיפה. היא הרבה יותר גדולה מהדירה הנוכחית שלנו בגלל שלירז צריך משרד בבית וחוץ מזה הוא גיימר, יש לו מלא משחקים, והגן ישמש את שני הכלבים המלטזיים שלנו, סאצ'י ומילאנו. ואנחנו צריכים חדרי ילדים, כמובן. החלום שלנו זה משפחה גדולה. אבל כשאף אחד לא רואה לירז ואני מתנהגים כמו שני ילדים. עושים פרצופים, משפריצים זה על זה ברובה מים, מנהלים מלחמת דגדוגים. זה הכיף שלנו. אין לנו שגרה".
קורה שאת מרגישה שאת ממוקמת בסולם העדיפויות שלו אחרי המוזיקה והקריירה?
"מה פתאום. אני מרגישה שאני במקום הראשון, ואני נותנת לו את כל המרחב לפיתוח הקריירה שלו. אישה שמחה זה משפחה שמחה וגבר שמח הוא זה שעושה את מה שהוא אוהב. אני תמיד לידו ומאחוריו. אין לי שום קנאה במעריצות שלו, אני גאה שמעריכים אותו, ואני לא נוסעת איתם לכל הופעה כדי לשמור על לירז. אמון זה הבסיס. הרבה פעמים אני מעדיפה להישאר בבית כדי לעשות ספונג’ה - אין לנו מנקה - או לבשל - עד שיהיה לנו ילד אני דואגת שלירז יאכל ארוחות מסודרות ולא שוכחת לתלות באמבטיה מגבות ריחניות. עוד לא טסתי איתו לארצות־הברית. כשהוא ננעל באולפן ועובד על שירים באנגלית, אני לא רוצה שהוא יהיה מוטרד בגללי. שלא ישאל את עצמו אם אכלתי ואם מצאתי תעסוקה. כשהוא ובן־אל טסו לאמריקה ישנתי אצל אורטל עמר".
אומרים שהיה פיצוץ בין סטטיק ובן־אל לפני כמה חודשים.
"איזה פיצוץ? מתי? למה? לי לא ידוע על משהו כזה. אני גם לא חושבת שכל אחד מהם חולם על קריירה של סוליסט. כל אחד מהם יצא לעולם לבד ומשהו לא עבד. רק יחד נהיה להם בום. אני לא רואה לזה סוף".
הם נפגשו לפני חמש שנים בתל־אביב, ורק אחרי שהפכו לחברים טובים נזכרו שהם בכלל גדלו באותו רחוב בחיפה, שההורים שלהם היו מיודדים ושהם שיחקו יחד. "לירז חזר לחיים שלי כשהייתי בת 26. בן־אל הכיר לי אותו".
הדיבור הוא שבן־אל היה בן הזוג שלך לפניו.
"מה? זאת הפעם הראשונה שאני שומעת את הרכילות ההזויה הזאת. מה, אני יוקו אונו שהפרידה בין פול מקרטני לג'ון לנון? ממש לא. אחרי הצבא עבדתי במועדונים, הכרתי את בן־אל והפכנו לחברים טובים. התייעצתי איתו על גברים, מי כן ולא מתאים לי. בן־אל תמיד אמר לי, 'מי שיתחתן יהיה מלך' ואני בכיתי על הכתף שלו 'נו, מתי המלך הזה יגיע ויהפוך אותי למלכה?' באיזשהו שלב בן־אל אמר, 'אני חייב להכיר לך את סטטבוי, החבר הכי טוב שלי', ורק אז לירז ואני קלטנו שאנחנו מכירים מילדות. בהתחלה לא חשבתי עליו באור רומנטי, התרגלתי לצאת עם אנשים שגדולים ממני בשבע שנים ואפילו יותר, אבל פתאום היה בינינו איזה ניצוץ שהפתיע את כולם ובעיקר את שנינו. הוא כבר היה מפורסם ואני הייתי אז צ'יפס".
מה זה אומר?
"הייתי בשנה השלישית ללימודי משפטים, עם מלא מבחנים. חשבתי לסיים את התואר ולהמשיך ללימודי קרימינולוגיה. וגם תכננתי שבגיל 30 כבר יהיו לי ילדים. כשהופיע הניצוץ והתחלנו לצאת, שמרנו את זה בסוד. אפילו לחברים הטובים לא גילינו".
למה?
"רצינו להתנהג כמו זוג רגיל שיוצא לכמה דייטים ובודק לאן הרוח נושבת לפני שהוא יוצא לאור. רצינו שקט ופרטיות. אני התאהבתי בו מיד, אחרי שבוע אמרתי לאמא שלי, 'אני מרגישה שזה הבן אדם שאני אמורה להתחתן איתו ואני אהיה עצובה מאוד אם הוא לא יהיה האבא של הילדים שלי'. ישנתי אצלו, בכל פעם הבאתי עוד כמה בגדים. לא היה לנו טקס של 'הנה, אני נותן לך את המפתח לדירה'. בוקר אחד, לפני שהוא יצא לאולפן, לירז אמר לי, 'את לא חייבת לחזור להורייך, את מוזמנת להישאר גם כשאני לא כאן' ומאז אנחנו כפיות. אחרי כמה חודשים, כשהבנו שהכל קטן עלינו ושאנחנו חזקים, צולמנו יחד וישר התחילו התגובות".
איזה תגובות?
"לא כולם פירגנו לי. כתבו עליי, 'היא לא נראית טוב, מה הוא מצא בה?' וגם 'היא נדבקה אליו רק בגלל שהוא מפורסם'. לקחתי את זה נורא ללב. בכיתי. לא הבנתי מאיפה יצא כל כך הרבה רוע ואיך אנשים מסוגלים לשים עליי כאלה דברים בלי להכיר אותי. העדפתי להיות האישה הקטנה שמחכה לו בבית עד שהוא חוזר מהופעה בשלוש לפנות בוקר. לירז הבין שהעולם הזה לא בשבילי. הוא כיבד אותי ולא לחץ".
ואז?
"אחרי חצי שנה התחילו דיבורים על חו"ל וחוזה עם חיים סבן ורילוקיישן, הבנתי שזה לא הזמן להתחייב לתואר שני וחיפשתי משהו שימלא אותי. הביטחון העצמי שלי לא היה בשמיים גם בגלל התגובות - מי שאומר שהוא לא קורא טוקבקים פשוט משקר - ועוד לא ידעתי אם אני עומדת במקום הראשון או השני אצל לירז. הוא אמר לי, 'כל בן אדם צריך שיהיה לו תחביב, והמצב האידיאלי הוא כשהתחביב הופך למקצוע'. מפה לשם צץ בי הרעיון לבשל ולאפות. את העוגיות הראשונות, עוגיות שוקולד פשוטות, שרפתי. כל הבית התמלא עשן. זה בגלל שהוריי גידלו אותי במלון חמישה כוכבים. לא ידעתי לכוון טמפרטורה בתנור ואיך מפעילים את מכונת הכביסה. התחלתי לבכות, אני רגשנית נורא, גם סרט מצויר מביא לי דמעות, ולירז אמר לי 'שריתוש, אסור להתייאש אחרי פעם אחת'. לקחתי את עצמי בידיים ובניסיון השלישי הצלחתי. העוגיות לא יצאו יפות, אבל טעימות לאללה. לירז חיסל את כל המגש".
כמה חשוב לך מה שכותבים עלייך?
"לא מזמן מישהו כתב עליי, ‘אני בכלל לא מבין למה היא עובדת, עם בעל כמו סטטיק היא יכולה לשבת רגל על רגל’. רתחתי. מחקתי את שם הכותב כדי לא לפגוע בו ורשמתי פוסט ארוך. אם אני מתחתנת עם גבר שמרוויח המון זה סימן שעליי לוותר על המימוש העצמי שלי? החיים שלי זה עבודה. יש לי תואר במשפטים, עסקתי ביחסי ציבור למועדונים, ניהלתי בר, עבדתי בפנימייה לנוער בסיכון והשאיפה שלי היא להפוך את חברת רוסו להפקת אירועים לחברה בינלאומית. כבר יש לנו אירוע בקפריסין ויש משא ומתן על אירוע במיאמי. אין דבר יותר משמח מלשמח בני זוג שמתחתנים".
את יכולה להבין למה מישהו חושב שבזכות בעלך לעתיד השתדרגת מבחינה כלכלית?
"ברור. לירז מרוויח סכומים מטורפים, אבל הוא עובד קשה נורא למען העתיד של המשפחה שלנו. הדירה הנוכחית שלנו מאוד צנועה. אנחנו לא גרים במגדל. זה נכון שלירז לא מפסיק לפנק אותי במתנות, אבל אני לא מתרגשת מהכסף שהוא משקיע בי, אלא מהמחשבה. בפעם הראשונה שטסתי בענייני העבודה שלי כמפיקה נורא רציתי שהוא יבוא איתי, וזה לא הסתדר עם הלו"ז שלו. כשחזרתי הביתה אחרי שלושה ימים הוא חיכה לי בפתח עם זר פרחים וצמיד יהלומים. התרגשתי מאוד מהפרחים מפני שהוא התנהג כמו אבא שלי, שכל שנה, ביום ההולדת של אמא, מביא לה תכשיט זהב ומגיש לה זר פרחים שהוא קטף. כשאמרתי כמה שהפרחים מרגשים אותי לירז הוציא את הצמיד ואמר, 'אני רוצה שהוא יהיה על היד שלך כדי להזכיר לך אותי גם כשאני לא יכול להיות לידך'. ברור שדמעתי. עשיתי שלולית".
מה המתנה הכי יקרה שאת קנית לו?
"לירז אוהב תכשיטים, זה לא סוד, אי־אפשר שלא לראות. בטיול הראשון שלנו לרומא היה צמיד זהב שמצא חן בעיניו ואמרתי לו, ‘יום יבוא ואוכל לקנות לך צמיד גדול שלא ייבלע בתוך ים התכשיטים’. בכל מה שקשור בלירז אין לי דחיית סיפוקים אז הלכתי עם אבא שלי לצורף בחיפה והזמנתי לו צמיד זהב כבד שעליו כתוב ‘סטטיק’ והוא משובץ ב־450 יהלומים. אבא שלי אמר לי ‘שרית, זו הוצאה גדולה’, נדמה לי שהוא עלה 30 אלף שקל, אבל קניתי בתשלומים. אני יודעת להתאזן מבחינה כלכלית. בתחילת הדרך שלי נכנסתי למינוס של 6,000 שקל והוריי ישר קפצו ‘אנחנו נסגור לך’. עניתי ‘תודה, אבל לא. אם תכסו את המינוס שלי איך אני אלמד?’ למדתי בדרך הקשה".
עשיתם הסכם ממון?
"למה להיכנס לנו לכיס? בעיקרון, הסכם ממון זה משהו טוב ובריא. נכון לעכשיו עוד אין לנו חשבון בנק משותף, בטח נפתח ביום שאחרי החתונה כדי להפקיד את הצ’קים, אבל אנחנו מתנהלים בשותפות מלאה. כשצריך, אני מגהצת את האשראי שלו והוא לוקח מזומן מהארנק שלי".
למי מכם יש יותר בגדים ונעליים בארון?
"לירז עוקף אותי בגדול. זה לא שהוא בחור גנדרן שמורח קרמים על הפנים. הוא אוהב להתלבש יפה, הוא מבין באופנה וזה מקסים. אני גונבת ממנו קפוצ’ונים ותיקים וכובעים. הבעיה היא שהוא אגרן. לכן יש לנו חוק. על כל פריט שהוא מביא יש פריט אחד שהוא מוציא. אנחנו תורמים שקים. זו הדרך שלנו למנוע חיכוכים. האמת היא שאין לנו זמן לריב. פעם, בהתחלה, כשהוא אמר משהו שלא מצא חן בעיניי, הלכתי לצד כדי לבכות בשקט. זה מה שאני רגילה לעשות מאז שאחי נהרג. לירז בא אחריי ואמר, ‘נעלבתי, זה לא מנומס שאני מדבר איתך ואת חותכת לי בפרצוף’. יצא ששנינו ביקשנו סליחה. ומאז אני לא מתביישת לבכות בנוכחותו".
פולק בהחלט עפה ביום הולדתה ה־28, כשסטטיק הציע לה נישואים בהפקה גרנדיוזית מצולמת, מול כל המדינה. "זה התחיל ברגל שמאל", היא נזכרת. "לירז שלח אותי עם ספיר, חברה טובה שלי, לצאת בלימוזינה למסע מחיפה לתל־אביב עם תחנות בדרך. הוא צילם סרטון משימות שבו שתי שחקניות סיפרו שהוא נחטף ושאני צריכה למצוא אותו. התחנה הראשונה הייתה אצל דודו אוטמזגין בחיפה, משם עברנו לספא מפנק, ובערב הגענו למלון סטאי ביפו שבו נפתחו לי הברזים בעיניים. איזה מין יום הולדת יש לי בלי לירז? אפילו ספיר לא ידעה מה הוא זומם.
"בבוקר שמענו דפיקה בדלת, הגיעה מאפרת, נתנה לי סט לבן ללבוש ועדיין לא עבר לי בראש שהוא עומד להציע. כשנכנסתי, הופתעתי מזה שאף אחד לא צעק 'הפתעה!', מרוב שהייתי נבוכה אפילו לא הורדתי את משקפי השמש וככה צילמו אותי וזה היה הסרטון שעלה בכל האתרים תוך דקה. אחרי כמה ימים לירז אמר לי שהציעו לו שער זוגי ב'פנאי פלוס'. התגובה הראשונה שלי הייתה 'לא, מה פתאום, אני לא חולת פרסום', וגם הפעם לירז לא לחץ. הוא רק אמר, 'אני אשמח אם יכירו אותך, אני אשמח שכולם יידעו באיזו מתנה זכיתי'. וזה מה שקנה אותי".
פולק לא ממש נהנתה בפעם הראשונה שלה מול מצלמה מקצועית. היא הייתה נבוכה מדי, לא לגמרי בטוחה שהיא נמצאת במקום שמתאים לה, "אבל לירז עודד אותי להיפתח ולזרום. גיליתי שבתעשייה יש גם אנשים נחמדים וגם גיליתי שראיון יכול להיות כמו טיפול פסיכולוגי. התלהבתי מזה שכולם רוצים לדעת עליי כמה שיותר ונהניתי מזה שאני נכנסת לעולם של לירז ושאחרי הצילומים המשותפים יש לנו על מה לדבר. התחלתי להעלות פוסטים על נושאים שחשובים לי. אני דעתנית וזכותי להתבטא. חודשיים אחרי האירוסים כולם התחילו לשאול אם אני בהיריון וזה הרגיז אותי".
מה עשית?
"מאיה ורטהיימר יצאה עם הסיסמה 'צאו לי מהרחם' ולא רציתי לגנוב את הקמפיין שלה, אז החלטתי להמשיך אותו בצורה אחרת. כתבתי 'אל תחטטו ואל תשאלו' וקיבלתי מאות תגובות מנשים שלא מצליחות להרות. הבנתי שיש לי כוח בידיים. ופתאום לירז קיבל הצעה לקמפיין זוגי ל'פרטנר'. התגובה האוטומטית שלי הייתה לא. הרי אני לא דוגמנית ולא שחקנית ובטח שלא זמרת. בעיני עצמי אני אפילו לא טאלנט. אני רק ארוסתו־של שבקרוב מאוד תהפוך לאשתו־של".
ובכל זאת חתמת בסוכנות טאלנטים.
"כשהתחילו להגיע אליי יותר מדי הצעות הבנתי שמישהו צריך לנהל את העניינים. מאחת שתמיד אומרת ‘לא’ עברתי לקיצוניות השנייה, על כל הצעה אמרתי 'כן, בואו ננסה', וזה לא בריא. צילומי הפרסומת היו בשבילי חוויה אלוהית רק בגלל שלירז היה לצידי. בהתחלה הייתי קפואה. שאני אשחק? שאני אשיר? אני לא מי יודע מה זייפנית, אבל נינט אני בטוח לא. יצאתי בסדר בהקלטה".
מה השלב הבא, תצוגות אופנה?
"בואי, הטוקבקים כתבו עליי שאני נדחפת, אבל אף אחד לא כתב שאני חיה בסרט. אני מציאותית. אני לא מחכה שיזמינו אותי לצעוד בתצוגה של ויקטוריה’ס סיקרט. אין לי נתונים. אני מטר ובמבה. 1.63 מטר. בעיני עצמי אני לא יפה. לא שאני מכוערת, אבל אני רחוקה מאוד מאמא שלי שהיא יפהפייה אמיתית. אחי הגדול דומה לה, הוא חתיך לאללה. אני לקחתי מכל צד את מה שלא רציתי לקחת. איפה האף המושלם של אמא שלי? איפה העיניים הירוקות של אבא שלי? אין להם זכר. כבר שנים אני עובדת על הביטחון העצמי שלי, עוד לפני שהכרתי את לירז, ואני מקווה שאצליח בגלל שהדבר היחיד שבאמת קוסם לי זה לשחק בסדרה או בסרט".
משהו כמו ‘חזרות’ או ‘המפקדת’?
"אני מוכנה לקחת שלושה ימי חופש גג בשביל תפקיד קטן בעונה הבאה של 'המפקדת'. היא החזירה אותי לשירות הצבאי שלי. הייתי סמלת בחוות השומר, עם נערי מכ"מ, היו חיילים שאשכרה הצלתי אותם ושעד היום שומרים איתי על קשר".
באמצע מבצע שומר החומות התנפלת על מיה לנדסמן ששיחקה במפקדת וכתבה על שייח’ ג’ארח.
"זה היה פוסט שנכתב בעיצומה של המלחמה. אני חולה על המדים ומעריצה את החיילים שעושים עבודת קודש ועוד יותר את ההורים שנותנים את ילדיהם למדינה. כשמדינת ישראל נמצאת במתקפה שלא הייתה כמוה מעולם – לא רק פיגועים ורקטות, אלא מתקפה בינלאומית של דעת קהל - וכשילד בן חמש נרצח בממ"ד, איך את יכולה להביע רחמים על הצד השני? זה הזמן להתנגד לכיבוש? כשראיתי את מיה ב'מפקדת' עפתי עליה, חשבתי שהיא שחקנית מדהימה למרות שהפייבוריטית שלי היא חן אמסלם, אבל לדעתי היא ניצלה את התדמית שלה כמפקדת למטרה שלילית".