לפני מספר שבועות, אחרי ארוחת הערב המשפחתית, אור בת התשע, הבת של גורו הכושר אירה דולפין, ניגשה אליה וסיפרה שהיא מרגישה לא בנוח עם הירכיים שלה, שנראות לדעתה לא יפות. המשפט הקצר הזה החזיר את דולפין בשניות, עשרות שנים לאחור, והזכיר לה את הטראומה שחוותה במהלך גיל ההתבגרות. טראומה ששמרה עד היום בסוד במגרה האחורית של הזיכרון, מגרה שעליה מודבקת המילה אנורקסיה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"לילדה שלי הייתה השבוע יום הולדת תשע והיא הסיבה שבגללה אני עומדת כאן היום וחושפת את האמת שלי", מספרת אירה ומתקשה לעצור את הדמעות. "כמו שאר הילדים בני גילה, גם היא גדלה לתוך הרשתות החברתיות. היא רואה כל מה שקורה באינסטגרם ביום־יום ולאחרונה התחילה לשאול אותי שאלות. ואת השאלות שהיא שואלת אותי אני לא אוהבת בכלל".
מה למשל?
"לפני מספר שבועות היא ניגשה ושאלה אותי איך נראה הירך שלה, ראתה מישהי באינסטגרם שמדברת על זה. אור היא ילדה מאוד ספורטיבית, רבע עוף, רזה, והיא מתחילה לשאול אותי שאלות על הגוף שלה. באותו הרגע השתתקתי, נכנסתי לטראומה, חזרתי להיות אותה ילדה קטנה שסובלת מדימוי גוף נמוך ובעיקר ממחלה שעד היום לא קראתי לה בשמה האמיתי – אנורקסיה".
במה זה התבטא?
"מגיל צעיר סבלתי מהפרעות אכילה. אני זוכרת את אבא שלי הופך לי קערת מרק על הראש כי אני יושבת מול הצלחת ופשוט לא אוכלת. ההורים שלי מדהימים, שום דבר לא באשמתם, החינוך שלהם היה מעולה ומעצים, אבל בקטע של אוכל הייתה לי בעיה ואף אחד לא יכל לעזור לי בה. הייתי עומדת מול המראה, נראית כמו שלד, חולה מאוד, אבל מה שאני רואה במראה זו ילדה שצריכה לרזות עוד ועוד כדי להיות יפה ומקובלת. היה לי חוסר מודעות מוחלט".
הרעבת את עצמך?
"בגיל 12 היו שני מקררים בבית. אחד היה המקרר של אירה שנמצא בחדר שלה, כי אירה לא אוכלת את האוכל של אמא, ואחד במטבח לכולם. לא היה במקרר הזה הרבה. בעיקר ירקות, יוגורטים למיניהם וכל מיני חטיפים דלים".
הלכת לטיפולים?
"לא, זה היה די מוסתר כל הסיפור. ההורים שלי ניסו למצוא פתרון בעצמם".
ומתי זה פסק?
"לקראת סוף התיכון אמא שלי התחננה ממני ללכת ללמוד על הגוף והשרירים, ללמוד תזונה בצורה מקצועית. הקשבתי לה ולמדתי איך הגוף עובד. אז התחילו ליפול לי אסימונים לקראת סוף התיכון. הדימוי גוף שלי השתנה, הראש פעל, התחלתי להסתכל על ערכים תזונתיים במקום על קלוריות, לאט לאט התחזקתי ונהייתי מי שאני היום, גורו כושר".
לפני שבוע העלתה דולפין (40) פוסט לאינסטגרם שהסעיר את הרשת וגרר לייקים, תגובות ושיתופים לרוב. היו בו שלוש תמונות שלה שבהן היא חושפת את הצלוליטיס בישבן, בטן ללא קוביות וירך מתעגלת, בקיצור – תמונות שפחות תואמות את הפיד (העמוד) שלה מהשנים האחרונות ובטח שלא מיישרות קו עם תרבות הפילטר שמככבת אצל רוב הביצה הסלבריטאית.
"הפוסט הכי חשוב שכתבתי עד כה", כתבה בתוספת שני סימני קריאה אדומים. "כושר ובריאות עבורי לא סובבים סביב קוביות בבטן, טוסיק מורם וגוף חטוב. כושר ובריאות נראים אחרת על כל אחת ואחת. גם לי לפעמים הבטן נשפכת ורואים צלוליט וזה סבבה לגמרי. אל תאמיני לכל מה שאתן רואות ברשת כי זה לא החיים האמיתיים".
למי היה מכוון הפוסט?
"לכולם, נשים וגברים, מאמנים ואושיות רשת. הרגשתי שאני חייבת לצעוק את הדברים האלה החוצה. לא ידעתי איזה באלגן יצרו התמונות האלה אבל הייתי חייבת".
ציפית לתגובות האלה?
"לא. אני בנאדם שנוי במחלוקת, לא בקונצנזוס, יש אנשים שהם אהובים ואני לא שם. משהו בקשיחות שלי מרתיע. פתאום, כל התגובות, כולן, היו מדהימות. הגיעו לי למייל, לטלפון האישי, רשמו לי – 'תודה שאת קיימת', 'איזה מזל שעשית את זה, יש סיפורים שנגעו לי בלב שאמרתי, אני מוכנה ללכת עם זה צעד קדימה ולחשוף את האמת האמיתית שלי מאחורי הפוסט".
שזו האנורקסיה.
"בדיוק. מילה שלא אמרתי עד לשבוע האחרון בחיים. לא קראתי לילד בשמו וזה הראה לי כמה הייתי חולה באמת. חשוב לי לספר מה עבר עליי עד שהגעתי לרגע הזה של החשיפה, בתור מישהי שכביכול מקדשת את הגוף והאימונים לא העזתי לספר שלא תמיד הייתי בריאה, לא ראיתי את הגוף כמו שצריך לראות אותו באמת. פתאום הבנתי כמה אחריות יש לי על הכתפיים, אחריות שאני חייבת לגדל את הילדים שלי אחרת ואת כל הדור הזה".
את רואה את החוסר מודעות הזו גם אצל המתאמנות שלך שהן בוגרות יותר?
"אני חייבת להגיד משהו קשה. כל בחורה שלישית ורביעית שאני מכירה סובלת מהפרעות אכילה כאלה ואחרות. לפחות עשר פעמים ביום משתפת אותי באינסטגרם בחורה, בזה שיש לה בעיות אכילה, כותבת לי שהיא אפילו לא אוכלת אלף קלוריות ביום אז למה היא לא מרזה? וגם המון גברים, אל תטעו, גם שם יש הפרעות אכילה קשות".
איך מגיבים לזה?
"אני משתדלת לא להתעצבן ונזכרת שגם אני הייתי ככה, אני כל כך כועסת בתוכי".
זו הייתה שנה לא פשוטה עבור דולפין. היא הייתה מחלוצי המפורסמים שחלו בארץ בקורונה, נדבקה ביום ההולדת של מלכת היופי טיטי איינאו שזכתה לכינוי "מסיבת ההדבקה". גם בעלה נדבק והיא הוכנסה מיד לבידוד עם שני ילדיה. בזמן הזה מעגל ההדבקה גדל וגדל ועשרות מתאמנות שלה, ילדים בבית הספר של ילדיה ועוד, היו צריכים להיכנס לבידוד ולהיבדק במיידי.
הסערה סביב דולפין כללה הודעות שבהן מאיימים לפגוע בה ובילדיה, גל ביטולי מנויים לרשת חדרי הכושר שלה "פינק רום" והורים זועמים בקבוצות הכיתתיות. ואם זה לא הספיק, בעקבות המשבר הכלכלי היא נאלצה לסגור שניים מתוך שלושת הסניפים, כדי להישאר עם הראש מעל הקרקע. "מבחינה עסקית, חוויתי הרבה טלטלות השנה, הקורונה חיסלה אותי", משתפת אירה ולוגמת שלוק מים שיעזרו לה להמשיך לדבר. "חליתי בקורונה ממש בהתחלה של כל הבאלגן במסיבה של טיטי. הייתי טרף קל, כולם אמרו שאני הבאתי את הקורונה לארץ, אנשים לא היו סלחנים. ימים ספורים לפני שגיליתי נפגשתי עם המון אנשים ואת כולם הכנסתי לבידוד, הורים של ילדים, מתאמנים, עשיתי זעזוע. גם אני וגם בעלי חלינו ויש לנו שני ילדים שגם נכנסו לבידוד, היה ברדק".
לא פשוט.
"בכלל. זה השפיע עלי עסקית והשפיע עלי אישית בתוך חיי המשפחה. היה מאוד קשה ואיפה אתה פורק את הקושי? בבית. כולם רצו לבטל מנוי, התקשרו אלי מערוצי תקשורת ואמרו שנשים רוצות לתבוע אותי שהדבקתי אותן בקורונה – פחדתי לענות לטלפון. היו רגעים שהייתי בשפל המדרגה".
ואת מי את מאשימה בעליהום הזה שנהיה סביבך?
"אני הרבה מאשימה את הרשת החברתית. גם לי לא הכל מושלם, גם לי כואב, אבל אין לאף אחד טיפת רחמים. היו אנשים שאיימו לרצוח אותי. רצו לתבוע אותי. הורים בקבוצות של הילדים של הכיתה יצאו עלי בפומבי. לא יודעת איך יצאנו מזה אני ובעלי".
והחברים למקצוע?
"גם, הרבה הפנו לי עורף. גם עכשיו על הפוסט לא היו כמעט תגובות מסלבס, בעיקר מלכות יופי לשעבר ואנשים שמבינים בכושר".
לתחום הכושר המקצועי הגיעה אחרי הצבא, כשעשתה קורס מאמני כושר. היא התמידה, חקרה על הנושא ולפני שש שנים הגיעה הפריצה הגדולה שהפכה אותה למאמנת שכולם מפחדים ממנה. "אחרי הצבא עשיתי קורס מאמני כושר כבקשתה של אמא שלי, מאוד חשוב לה לימודים. ב־2010 הייתי מפיקה במדורי ספורט וכתבתי מדור רכילות ורק לפני שש שנים התחלתי לאמן כושר. הגעתי מאפס למאתיים ביום מבחינת פרסום. המיתוג היה גאוני – הכל בוורוד – פינק רום. לפני שש שנים לא היו סטודיואים והייתי חלוצה בנוף התל־אביבי. גם אם לא היית מתייגת באינסטגרם את הפינק רום אנשים היו יודעים שהוא קיים. קמו מלא חיקויים שלי, במלא מקומות בארץ".
חוץ מהמיתוג, מה היה הסוד?
"בגלל שהייתי כתבת בחיי הלילה הגיעו אלי מלא סלבס - מיכל הקטנה, נסרין קדרי, נטלי דדון, רותם כהן, מורן מזור. זה היה המתכון לפתוח סטודיו שישמעו עליו, להכניס קצת סלבס. ומאז נפתחו לי כל שנה סטודיואים חדשים - ברמת אביב ובצהלה. שש שנים היה לי את דיזינגוף עד שנסגר. רמת אביב עדיין קיים עם הצוות שלי ואני מבקרת ועושה אימונים. הקורונה הוכיחה לי שלא צריך סטודיו, המון השקעה, זה כאב ראש רציני. תשמעי עוד סוד, לא מרוויחים מסטודיו כושר כל כך הרבה כסף. לא אני ולא שר פיטנס ולא ליקי. לא אעשה את הכסף שלי משם, אלא משיתופי פעולה".
אמרה וביצעה. החודש נפתח שיתוף פעולה של אירה דולפין עם רשת הענק של חדרי הכושר "הולמס פלייס" שבכלל נחשב למתחרה שלה. אנחנו נפגשים בעזריאלי שרונה בסטודיו 1rebel שהוא הבייבי החדש של אירה. מקום יוצא דופן בעיצוב, עם בר משקאות בכניסה, וניחוח של אירופה. "מפגש אקראי ביני לבין מנכ"לית הולמס פלייס, קרן שתוי, באירוע מתוקשר הוליד כימיה מטורפת ורעיון ענק", העיניים שלה חוזרות להיות קורנות. "הרעיון הזה היה החלום שלי כבר שנים לפני, תראי כמה היקום מזמן דברים בלי שאת יודעת".
ומה הרעיון?
"יש רשת חדרי כושר בלונדון שהתאמנתי בו בטיולים שלי, התאהבתי ורציתי להביא לארץ. אחרי כמה חודשים, בפגישה עם קרן, דיברנו והיה קליק לשיתוף פעולה, לא דמיינתי שיבוא יום ונשב פה במקום הזה. רציתי להביא משהו חדשני שאנשים עוד לא חוו. אחרי שנים שעשיתי הרבה דברים רציתי משב רוח מרענן. נסעתי עם קרן לחו"ל וראינו כמה מקומות עד שנפלנו על 1 רייבל. אנחנו הזכיינים שלהם בארץ ושיש להם שם שמונה סניפים. הסניף הזה הוא בדיוק אותו הדבר כמו שם, אפילו הריח זהה".
ומה יוצא דופן בו?
"זה אימון 'מסיבה', עוצמתי ששורף המון קלוריות. אימון שנוצר בשביל הפאן לא בשביל לסבול. אנחנו רוצים שאנשים ייהנו ושישרפו קלוריות ולא יבואו רק בשביל להעביר את זה. אני גאה לעמוד בראש הדבר הזה, אני מרגישה שזה פרויקט חי. פחדתי מה יהיה אחרי הבייבי שלי שהוא הפינק רום, וזה אחלה מקום להתחיל מחדש".
אבל עם כל הכבוד לאתגר המקצועי החדש, לדולפין חשוב לא פחות להעביר מסר לאושיות הרשת ומאמני הכושר: קחו אחריות על המתאמנים והעוקבים שלכם. "חייבים להראות את האמת", היא אמרת בלהט. "שלשום הייתי באירוע של מיכל הקטנה, שאלו אותי שם למה עשיתי את זה לעצמי? למה חשפתי תמונות לא יפות שלי ברשת. הסברתי שאני בוחרת להצטרף לחבר'ה הטובים מעכשיו, כי יש לזה המון כוח. לאלה שמראים שלא הכל מושלם. גם למאמני כושר יש שומן וגם הם מתמודדים עם צרות של היום ־יום. אסור להשפיע לרעה על דור העתיד. לא חושבת שמישהו צריך להיות חטוב אם זה מלווה בסבל, זה ירדוף אותך ויפתח הרבה בעיות בריאות אחרות. נפש בריאה בגוף בריא, זה המסר".
השבוע מתאמן בחדר כושר הרים משקולת שנפלה לו על החזה והוא מוגדר במצב קשה. כמה אחריות יש למאמנים על הבטיחות?
"זה מקרה יוצא דופן, לא שמעתי על דבר כזה שקרה מעולם וזה אירוע מאוד מצער. אין לדעת מה היה שם ואין לי מושג באמת אשמת מי זה, אף אחד לא יכול לשפוט מהצד בלי להתבסס על עובדות. על עצמי רק אני יכולה לספר שהריכוז שלי תמיד הוא על המתאמנים שלי, אני לוקחת את העבודה הזו קשה מידי. אני זוכרת את השמות של כולם, זוכרת איך כל אחד התאמן והאם הייתה לו פציעה כלשהי. כל אדם הוא עולם ומלואו וחייבים להתייחס אליהם ככה. זה מה שהופך אותך למאמן טוב".