החשיפה לא זרה לדנית גרינברג (34) כבר הרבה שנים, אבל כמשפיענית רשת ויוצרת תוכן מובילה היא מקפידה לשים גבולות איפה שצריך. "יש הרבה חדש אצלי, ואני במין שלב קצת יותר חשוף בחיים שלי", היא מספרת בפודקאסט "הברזייה" של מגזין סופ"ש של ynet. "אבל בסוף אני בוחרת מה לשתף. אני 12 שנה חשופה לעיני הציבור, ועם השנים הבנתי שאני חייבת להציב גבולות ברמת החשיפה, כי נכוויתי ונפגעתי, אבל בעיקר כדי לא לחיות את כל חיי מול המסך. מאוד חשוב לי לחיות, להרגיש ולהיות נוכחת ברגע.
"גם בסגנון העבודה שלי אני די שונה מהשאר: אני מצלמת ורק לאחר מכן מעלה. אני לא רוצה להעלות תוך כדי. איפה שאני יכולה לשים את הטלפון בצד, אני לגמרי עושה את זה. חד-משמעית יש לי חיים ודברים שאני חווה שהם לא חשופים - חברים, סביבה ודברים שאני עוברת. לאורך השנים רוב העניין בי היה סביב מערכות יחסים. כששמתי אותן בחוץ, זה היה נתון לתגובות ולביקורת, וגם להמון פירגון. היו לי שתי מערכות יחסים מתוקשרות שנגמרו, אחת בצורה תקשורתית ואישית מאוד לא טובה, ואחת בצורה טובה.
הברזייה עם דנית גרינברג
מה למדת מזה?
"אני וברק (חקמט, בעלה השני - ב"ז), אבא של פרדי, שמנו לעצמנו מטרה לסיים את זה בצורה הכי טובה שיש. אנחנו חברים עד היום וממש חולקים יחד את הגידול שלו. זה היה תלוי בנו. אז הבנתי שאני לא רוצה לשים את זה יותר בחוץ. אני לא רוצה לחוות את הפירגון, האהבה והחיבוק, וגם לא את הביקורת, הטוקבקים והתגובות כשזה נגמר. מותר לי להשאיר משהו לעצמי. אחרי זה הייתה לי מערכת יחסים טובה של שנה וקצת, שאותה השארתי לעצמי. הרגשתי שהשליטה בידיים שלי ושאני לא נתונה לרעשי רקע. לי זה התאים וזה הצליח לגמרי.
"אחת הפרידות הטובות שהיו לי"
את מני יונה, בן זוגה הנוכחי, הכירה דרך חבר משותף. "מההתחלה זה עבד ממש. היינו יחד שמונה חודשים. ראיתי את מני, קודם כל, חתיך הורס, בן אדם עם ראש על הכתפיים. אנחנו הכי באותו וייב, אוהבים ונהנים מאותם דברים. יש לנו כיף משותף, שזה מאוד מאוד חשוב. הייתה התחלה מאוד מבטיחה, וזה גם המשיך לתוך הקשר, עד שהגיע שלב שהתחלנו יותר לדבר על הזוגיות מאשר לחיות את הזוגיות. הגיעו אתגרים ופערים. בכל זאת, אנחנו שני אנשים שונים שחיו חיים שלמים לבד עד הנקודה הזאת, כל אחד עם היחסים שלו עם עצמו, עם התקשורת שלו ועם העניינים שלו. היו בינינו פערים שלא ממש הצלחנו לתקשר.
"אני חושבת שכותרת הפרידה שלי ושל מני הייתה פחד. שנינו הרגשנו משהו מאוד אמיתי, שיכול אולי ללכת לכיוון של 'פור לייף', וזה מפחיד. הפחד הזה מאינטימיות גרם לי להתנהג בצורה מסוימת, ולו להתנהג בצורה מסוימת. אני התחלתי לחפש מה לא טוב ולא הבאתי פגיעות. גם הוא פחד מאינטימיות ולא הביא את הכנות להגיד מה מפריע לו. בעצם לא נתנו אחד לשנייה הזדמנות להשתפר, וזה מאוד הרחיק בינינו".
איך קרתה הפרידה?
"היינו במלחמה עם איראן, זמן מאוד אינטנסיבי. חוסר ודאות במדינה, פחד, כולנו עברנו את זה. מצבי קיצון כאלה יכולים מאוד לחבר, או לא, ואצלנו זה לא קרה. זה די השפיע עלינו. הצלחתי לעלות על טיסה וממש ברחתי, פיזית ברחתי, לחברה שלי בניו יורק. עוד לא נפרדנו, לקחנו ספייס כזה. נפגשתי עם הפסיכולוגית שלי יום כן, יום לא. עברתי שם ריטריט אינטנסיבי ממש. רציתי לדעת שלא משנה איזו בחירה אקבל, וגם הוא, אני אדע שזאת הייתה בחירה מודעת ובוגרת, ממקום אמיתי ושקול. כל יום הלכתי לפארק וכתבתי. אלה לא דברים שאני עושה ביום יום. ממש לקחתי את הזמן הזה כדי להיכנס לתוך עצמי.
"כשחזרתי, נפגשנו והחלטנו להיפרד. ידעתי שאני חוזרת עם התובנה הזאת והוא לא הופתע, היינו שם. הוא אמר שאולי ננסה, אולי כן נצליח, אבל לא אני ולא הוא באמת חשבנו שזה יכול לעבוד. הוא היה ג'נטלמן של החיים. שיחת הפרידה הייתה באמת פנומנלית, פשוט שיחה מדהימה. אני זוכרת שדיברתי עם חברות שלי ואמרתי: 'וואו, אחת הפרידות הכי טובות שהיו לי'. זה מטורף. הפרידות שהיו לי לאורך החיים היו מוחלטות. מבחינתי, כשאני עושה בחירה, זאת בחירה מוחלטת ואני לא מסתכלת אחורה.
"גם כאן חשבתי שזה המצב. נפרדנו, ואני חוזרת לשוק הרווקות. המשכתי בטיפול שלי. אני כבר כמה שנים בטיפול פסיכולוגי, והפעם אמרתי למטפלת שלי: 'נכון אני ומני נפרדנו? עכשיו אני רוצה שתוציאי את כל התותחים הכי כבדים שלך. אני רוצה לצאת למסע פנימה ולהבין מאיפה הבחירות שלי מגיעות. מה אני צריכה לרפא, באיזה דברים אני לא מוכנה להודות בפני עצמי'.
ומה גילית?
"אלה היו חודשיים מאוד אינטנסיביים, עם שאלות מאוד עמוקות. זאת הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שאני סוחבת כל כך הרבה פצעים מקשרים שהיו לי, ושסוף סוף אני מוכנה להגיד: 'אחותי, תטפלי בזה. תטפלי בעצמך'. הרגשתי שאני בלופ כבר שמונה שנים. הלופ התחיל כשיצאתי ממערכת יחסים עם המנטרה שלעולם לא אהיה יותר תלויה באף אחד, והבחירות שלי קידשו אותה. בחרתי באנשים שגם אם הייתי רוצה, לא הייתי יכולה להיות תלויה בהם.
"תמיד הייתי בעמדת כוח, תמיד השליטה הייתה אצלי. לא הראיתי פגיעות לאף אחד. מבחינתי, אם זה נגמר, זה נגמר. אול גוד, יבוא אחד אחר. אני בן אדם מאוד קליל ובאמת מאמינה שדברים נגמרים ודברים מתחילים, וזה בסדר. דברים קורים בחיים. אבל אף פעם לא צללתי פנימה כדי לבדוק איפה האחריות שלי, למה לא עובד לי, מה מונע ממני להיפתח ולהביא את הלב לשולחן. הבנתי שאם אני לא מראה את עצמי בהכי חשוף שיש, ואם אני אומרת שאף אחד לא יכול לפגוע בי, איך באמת יכולים לאהוב אותי עד הסוף?
מני ואני סגרנו טיסה לכרתים, וידעתי שאני הולכת להציע לו חברות. ישבתי עם החברות והכנו 'הסכם חידוש התקשרות זוגית'. הבאתי לו אותו ממש לפני ההמראה, שלא יוכל לברוח
"זה הפך לצורך קיצוני בחופש ובספייס. לא הצלחתי להכניס באמת אף אחד למרחב שלי וללב שלי. כשקלטתי את הדברים האלה, זאת הייתה תקופה של מלא בכי, אבל גם של מלא תובנות. רציתי להבין מה הרכיב את דנית. לאט לאט הצלחתי לחשוף את עצמי, קודם כל בפני עצמי. זו גם הייתה תקופה של חוסר ביטחון של 'מה עשית עד גיל 34? רק עכשיו את מבינה?', אבל הבנתי שכל החיים אנחנו נלמד, ושיהיו לי עוד תובנות כאלה".
"חודשיים רק דיברנו, בלי אינטימיות"
אבל במהלך התקופה הזו קרה עוד משהו: גרינברג הבינה שאת הגילוי העצמי הזה היא רוצה לעשות ביחד עם מני. "עברתי תהליך עם עצמי, עברתי שינויים. היו המון דברים במערכת היחסים שלי עם מני שלא ראיתי. ודרך זה שעברתי דרך עצמי, פתאום התבהרו לי מלא דברים".
מה למדת על עצמך?
"גדלתי בבית עם ההורים הכי מדהימים והכי תומכים. הם ההורים הכי טובים שיכולתי לבקש בחיים שלי. הם נתנו לי רשת ביטחון מאוד חזקה, ובזכותם אני יודעת לקחת סיכונים, עומדת על שלי, אוהבת את עצמי, חברה טובה ואחות טובה. כל הזמן הם אמרו לי: 'את מושלמת, אין עלייך'. זה מדהים לגדול ככה, אבל לאורך השנים גיליתי שאני לא מושלמת. בתהליך שעברתי אחרי הפרידה הבנתי שיש המון דברים שאני צריכה לשפר בעצמי. אני גם לא בת זוג מושלמת. אני מנסה להיות הכי טובה שאני יכולה, אבל יש לי עוד הרבה מה לשפר כדי להיות אדם טוב יותר.
ידעתי שאני צריכה להביא לשולחן את מה שהבנתי על עצמי, כי רציתי שמני יכיר אותי באמת. לא היינו בקשר חודשיים, ועניין אותי לדעת מה איתו. הפרידות שלי תמיד היו מוחלטות, אז הכול היה חדש לי. מה זה לשלוח הודעה לאקס? זה לא משהו שאני עושה. לא מתוך אגו, פשוט לא. שלחתי לו: 'מה קורה? אני ליד הבית שלך, רוצה לבוא לספסל?' היה שם ספסל שהיינו יושבים עליו. הוא אמר שכן ובא.
"כשראיתי אותו, ראיתי בן אדם אחר. הסתכלתי עליו ואמרתי לעצמי: 'גם הוא עבר משהו בחודשיים האלה, אין מצב שלא'. הבנו ששנינו בתוך תהליך עצמי עמוק. ככה התחלנו את הקאמבק שלנו, שלקח חודשיים. ממש לא חזרנו מיד. בשלבים הראשונים, בשיחות שלנו, הבאנו את כל השיט שלנו. במשך חודשיים היינו בשיחות כאלה, בלי אינטימיות, וככה נבנתה התקשורת בינינו".
איך לא הייתה אינטימיות?
"זאת הייתה החלטה מודעת. לא רצינו שהאינטימיות תמסך לנו את התהליך. בסוף זה מישהו שהיית איתו, יש תשוקה כזאת, אתם נפגשים אחרי חודשיים וזה רק מה שבא לך. לא רצינו שזה יטשטש אותנו, כי בקלות זה יכול לטשטש. העדפנו ללכת בדרך הארוכה, הקשה והנכונה עבורנו".
אפילו עשיתם הסכם כתוב.
"כשהרגשנו בשלים, סגרנו טיסה לכרתים, וידעתי שאני הולכת להציע לו חברות. ישבתי עם החברות שלי ערב קודם והכנו 'הסכם חידוש התקשרות זוגית'. זה היה ארבעה דפים קורעים מצחוק, אבל היו בו גם דברים באמת מהותיים לגבי זוגיות בריאה. הבאתי לו את ההסכם ממש לפני ההמראה, כדי שלא יהיה לו לאן לברוח, כמובן. הוא מאוד מאוד התרגש וכמובן חתם. אני חייבת להגיד שלא אני ולא הוא טיפוסים רומנטיים כל כך, אז מחווה כזאת אצלנו היא חתיכת אירוע".
דנית של לפני שלוש שנים בטח הייתה מסתכלת על זה בצורה צינית.
"ברור שהתבגרתי. חלק מההתמסרות לחזרה הזאת היה להבין שאם אני רוצה משהו שונה, אני צריכה להשתנות. אני לא יכולה לחזור אותו דבר. כשאני מתחייבת לבן אדם ובוחרת בו להיות הפרטנר של החיים שלי, והוא בוחר בי, אנחנו בוחרים גם את העתיד. כשאני ומני היינו ביחד בפרק א', אם היו אומרים לידינו את המילה 'ילדים', שנינו היינו מתכווצים. לא היינו שם. זה אף פעם לא היה איזה רצון חבוי בתוכי. שנינו אנשים נהנתנים שאוהבים את החיים, וזה לא היה בראש מעיינינו. אני חושבת שכשחזרנו ובחרנו אחד בשנייה, בחרנו גם בזה שכנראה הוא יהיה אבא של הילדים שלי ואני אהיה אימא של הילדים שלו. זה הוביל אותי לעוד לבל באישה שאני. אני מסתכלת עליו כעל אבא של הילדים שלי וזה מרגש אותי".
יש אופציה לחתונה שלישית?
"זה לא דחוף לנו. אולי נרצה למסד את הקשר או להגן עליו באיזושהי דרך, ויש היום המון דרכים לעשות את זה. כנראה שזה לא יהיה בדרך המסורתית. כבר עברתי את התהליך הזה, והרבנות זה לא דבר פשוט או נעים. אם זה יהיה מאוד חשוב למני, מה שאני יודעת שזה לא, אז אני לא בהתנגדות מוחלטת. אבל אני הייתי מעדיפה שלא".
"אני לא מתנצלת על הכסף שאני עושה"
לאחרונה גרינברג עלתה שלב לא רק בזוגיות, אלא גם בעולם המשפיענות, כשהשיקה מותג ניחוחות חדש. "תמיד הציעו לי לעשות משהו משלי. ברור שזה משהו שהדהד בי, וידעתי שזה הנקסט לבל של יוצרת תוכן, מוכרנית, משפיענית, אני כבר לא יודעת איך לקרוא לעצמי. אבל לא עשיתי את זה רק כי צריך. עבדתי המון שנים עם מותגי בישום, והבנתי שעולם הניחוחות מחרפן אותי בקטע טוב. הוא זורק אותי למקומות ומזכיר לי קטעים מהילדות.
"לפני שנה ומשהו שאלתי את העוקבות שלי: 'אם הייתי מוציאה מוצר, מה הוא היה?', העוקבות שלי הן המצפן לכל דבר שאני עושה. בסוף זה הקהל שלי. 90% מהתגובות היו 'בושם'. התקשרתי לאירן, הסוכנת שלי, התחלנו לבדוק, ומשם זה התגלגל. והנה, היום יש לי מותג שנקרא DONE. יש לנו כרגע שני ניחוחות, וגם קרם גוף וג'ל רחצה. בעתיד, כמובן, יהיו עוד מוצרים. השקנו אותו בדיוטי-פרי וזה היה סופר מרגש".
כשדניאל ואמילי חשפו את הזוגיות שלהן, כמעט התעלפתי. מיד הגעתי אליהן הביתה, כי דניאל מאוד רצתה, ככה לפחות הרגשתי, שאהיה חלק מהאהבה הזאת. הן זוג מהמם
יש הרבה ביקורת על העולם הזה, הכסף שמרוויחים. קצת פותחים על זה עיניים.
"אנשים רואים דקה אחת של קמפיין. הם לא רואים את כל 12 השנים שעבדתי כל כך קשה כדי שהדקה הזאת תהיה שווה משהו, וכדי לבנות את האמון שגורם לה להיות שווה משהו. לעבודה הזאת יש מחיר של חשיפה, של פחדים מסוימים ושל השאלה אם את רלוונטית או לא. בסוף, העבודה שלנו תלויה בהרבה גורמים. אבל היא מאוד מתגמלת. מאוד.
"לי יש מערכת יחסים מאוד טובה עם כסף. גדלתי בבית שכסף לא היה בו אישיו, לא כי היה וגם לא כי לא היה, היינו מאוד ממוצעים. פשוט לא דיברו אצלנו על כסף כל הזמן, וככה גדלתי. לא אכפת לי שבן אדם ירוויח מלא כסף, שיעשה הרים וארגזים של כסף. זה על חשבוני? אני לוקחת כסף מהכיס שלי ומביאה לו? לא. בסופו של דבר, יש לנו כוח שיווק מטורף וכוח מכר מטורף. תגיד לי כמה מרוויחים מנכ"לים בכירים, גם מלא כסף. הם בכותרות? לא תמיד. אנחנו פשוט בפרונט.
"אני גאה להגיד שזה אחד המקצועות היחידים שבהם נשים נמצאות בטופ ומרוויחות הכי הרבה כסף, ואני לא מתכוונת להתנצל על זה. אם לא הייתי מביאה עוד ערך דרך צינור ההשפעה הזה, שהרווחתי ביושר, כנראה שגם לא הייתי מרוויחה את הכסף הזה. אין לך זכות קיום ברשת אם אתה לא מביא משהו מעבר לתכנים שיווקיים. גם אם מחר יסגרו את אינסטגרם, ברור לי שאני ארוויח כסף".
קנית עכשיו דירה בלב תל אביב.
"אני עדיין לא כל כך קולטת את זה. חיפשתי הרבה זמן דירה, בסוף מצאתי והייתי עליה במשא ומתן המון זמן. הם רצו מלא כסף ולי לא היה את כל הסכום הזה, אבל הצלחנו להגיע לעסקה טובה. כדי לקנות את הבית בתל אביב מכרתי דירה להשקעה שהייתה לי בנתניה. זה לא שאני בעלת נדל"ן שקונה דירות, ממש לא. יש לי משכנתאות וחישובים מפה ועד להודעה חדשה, ועכשיו גם את כל ההוצאות של השיפוץ.
אנחנו נמצאים לפני בחירות בשנים מאוד קריטיות למדינת ישראל. להגיד 'אני לא מבין בפוליטיקה' זה כמו שאני אגיד שאני לא מבינה בעונות השנה ולא יודעת אם עכשיו קר או חם
"לא חשבתי שאקנה דירה לבד בתל אביב בגיל 34. חשבתי שהסיפור שלי יהיה אחר, שאת הבית הראשון שלי אקנה עם בן זוג ואולי שני ילדים. אבל החיים הביאו לי משהו אחר, ומשהו מהמם. אני מאוד שמחה במסלול שאני נמצאת בו, ושיום אחד אוכל להגיד לילדה שלי: 'אימא שלך קנתה דירה בגיל 34, בעצמה'. לפני כמה ימים ליקוש נכנסה אליי הביתה והתחילה לבכות. שאלתי אותה: 'מה יש לך? למה את בוכה?' והיא אמרה לי: 'את קולטת שעשית את זה לבד, בעשר אצבעות? אני כל כך גאה בך'. היא ממש לא טיפוס רגשן, אז כשהיא אמרה את זה התחלתי לבכות איתה. ואז הבנתי שכן, זה מטורף. אני גאה בעצמי".
"אני לא פותחת מצלמה ברגעים הקשים"
אווירת הבחירות המתקרבות מורגשת גם באינסטגרם של גרינברג, שמארחת בפינה "מה הדל"פ שלך" דמויות מעולם הפוליטיקה. "הרבה פוליטיקאים רוצים להגיע. הם גם צריכים להביא את עצמם ואת המצע שלהם ואיזה שינוי הם הולכים לעשות. איך הם יפיצו את המסרים שלהם אם לא דרך הרשת? כולנו נמצאים היום ברשת, גם כשהטלוויזיה שלנו דלוקה אנחנו גוללים. היו אצלי בנט, יועז הנדל, גנץ, יאיר לפיד, נעמה לזימי והרשימה עוד ארוכה. אנחנו פונים לכולם מכל הקשת הפוליטית. הלוואי שביבי יבוא, וואלה אני אשמח".
ומה הדל"פ שלך?
"זה לא דל"פ בעיניי, אבל מפורסמים ואנשים שיש להם השפעה והרבה עוקבים אומרים 'אני לא מדבר על פוליטיקה כי אני לא מבין בפוליטיקה'. זה לא מגניב. אנחנו נמצאים בשנים מאוד קריטיות למדינת ישראל, וגם לפני בחירות. להגיד 'אני לא מבין בפוליטיקה' זה כמו שאני אגיד שאני לא מבינה בעונות השנה ולא יודעת אם עכשיו קר או חם. יש כל כך הרבה דרכים ללמוד. היום יש את הצ'אט, יותר קל מזה באמת אין. עשו לנו את החיים הכי קלים בעולם. להגיד 'אני לא מבין בפוליטיקה', זה להגיד 'אני לא מבין את החיים שלי'".
את מיוצרות התוכן המובילות בישראל, משחקת בטלוויזיה, מראיינת פוליטיקאים. יוצא לך לעצור ולהגיד: "וואלה, דנית, את משחקת אותה בגדול"?
"לא מספיק. וגם לא הכול מדהים. באינסטגרם אנחנו מראות בעיקר את ההצלחות שלנו. אני לפחות מנסה להעלות חיוך לאנשים ולתת השראה באיזושהי דרך. אני לא פותחת מצלמה ברגעים הכי קשים בחיים שלי. יש גם כישלונות. לאחרונה הייתה לי השקעה עסקית מאוד לא מוצלחת, והפסדתי בה הרבה מאוד כסף. היה שם אולי אלמנט של פזיזות וגם מקום רגשי. הפסדתי כסף, אבל שמחה שזה היה שכר הלימוד ולא יותר.
"אני מספרת את זה כדי שיבינו שיש גם הרבה כישלונות. על כל קמפיין מצליח יש גם קמפיין שלא הצליח, שלקוחות ציפו למשהו והוא לא קרה. אני תמיד עושה את הטוב ביותר, אבל לפעמים זה פשוט לא תופס. אני לא מלקה את עצמי על זה. זה קורה הרבה יותר ממה שאנשים חושבים".
"אמילי השלימה לדניאל את הפאזל"
בין המחירים שגובה החשיפה נמצאות גם החברויות המתוקשרות בין משפיעניות הרשת, כשכל תזוזה במערכת היחסים מסוקרת ומנופחת הרבה מעבר לממדיה האמיתיים. לאחרונה זה קרה עם התפרקות "החבורה" - קבוצת החברות שכללה את גרינברג, דניאל עמית, ליקוש (יוצרת התוכן לי מנחם - ב"ז) ויובל כספית. הסיקור והתגובות התמקדו במיוחד בחברות הקרובה של גרינברג ועמית ובריחוק שנוצר ביניהן לפני שעמית הכירה את בת זוגה, שורדת השבי אמילי דמארי.
"וואי, באמת, כמה דרמה על כלום. אני מתרחקת מדרמות, אין לי כוח לשטויות האלה. אני ודניאל היינו חברות מאוד מאוד קרובות. בסוף, חברות היא מערכת יחסים לכל דבר, בדיוק כמו זוגיות. היה שלב שמשהו לא התכנס לנו ביחד. האנרגיות שלנו לא הסתנכרנו. דברים שאני אמרתי עצבנו אותה ולהיפך, ולאט לאט תפסנו מרחק. אבל לאורך כל הדרך דיברנו, גם על זה שאנחנו תופסות מרחק. לא היה אירוע דרמטי. משהו באנרגיה שלנו פשוט לא התחבר באותו זמן, וזה קורה. בסוף אנחנו משתנים, והשינוי הזה אולי הפריע למערכת היחסים שלנו.
"כשדניאל ואמילי חשפו את הזוגיות שלהן, אני כמעט התעלפתי. מיד הגעתי אליהן הביתה, כי דניאל מאוד רצתה, ככה לפחות הרגשתי, שאהיה חלק מהאהבה הזאת. בסוף, לא משנה מה עבר בינינו, אני ודניאל תמיד אהבנו אחת את השנייה. כשהגעתי אליה הביתה ופגשתי את אמילי, הסתכלתי על דניאל וראיתי בה משהו אחר. ראיתי בה רוך, אהבה, אושר ושמחה. אני חושבת שאמילי היא החלק שהיה חסר בפאזל. היא הביאה לחיים של דניאל כל כך הרבה טוב, ולהיפך. הן זוג מהמם".
מה את חושבת כשאת רואה כותרות כמו 'דנית גרינברג ודניאל עמית בביף'?
"זה מבאס. אני שולחת לה את זה והיא שולחת לי, ואנחנו אומרות: 'נו, די, באמת'. לא היה ריב מהותי, לא היה ויכוח ולא היה ניתוק. היה ריחוק, וזה קורה. לפעמים את יותר בקשר עם חברה מסוימת ולפעמים פחות, אבל לא הפסקתי לאהוב את דניאל".
איך את וליקוש היום?
"ליקוש היא אחותי. אני חושבת שהיא הבן אדם שמכיר אותי הכי טוב בחיים, יחד עם עוד כמה אנשים ברמה הזאת. וכשאני אומרת "אחותי", זה שונה מחברה. היא יכולה להגיד לי הכול ואני בחיים לא אעלב, וגם אני לה. אני יכולה לצפות כל התנהגות שלה וכל מילה שלה מראש, וגם היא את שלי. גם לי ולליקוש יש תקופות שבהן אנחנו מדברות יותר ותקופות שבהן פחות, אבל האהבה תמיד קיימת, והיא תמיד תהיה".
ומה עם הצלע הרביעית בחבורה, יובל?
"מה עכשיו אתה עושה דרמות? אני אומרת לך שאני מתרחקת מדרמה ואתה מכניס דרמה. הכל טוב".
צילום: שי הנסב
איפור ושיער: יותם מכלוף
סטיילינג: תום רוזיליו
