ליאור מילר זוכר את הרגע שבו מאס בעולם הפרסום והזוהר. הוא לא בטוח אם זו הייתה חזרה להצגה או אודישן, אבל את מה שקרה לאחר מכן הוא לא שוכח. "כל כך נכנסתי לדמות שכשחזרתי הביתה, התחילו לי בערב התקפי חרדה. זה ליווה אותי שמונה חודשים, ברמה שפחדתי ללכת לישון מהחשש שלא אתעורר. זו הייתה תקופה מאוד מורכבת, אחריה החלטתי שאני משתחרר מזה. לא רציתי את זה יותר. התמקדתי בתיקלוט וסירבתי לאודישנים שהגיעו.
"הרגשתי שזה כבר לא אני ולא קשור אליי בשום צורה. תמיד אמרתי שההצלחה מסתובבת באוויר ומחפשת פראיירים, כי זה רק נראה נוצץ. אלה חיים מאוד מורכבים. לאבד אנונימיות זה דבר מאוד מורכב למי שאוהב להיות אנונימי. יש אנשים שמוכרים את אימא שלהם כדי להיות מפורסמים, וזו בחירה שלהם".
חתיכת דרך עבר מילר. מהפריצה הראשונה לחיינו, כבחור צעיר בפרסומת הבלתי נשכחת ל"קסטרו" עם יעל אבקסיס. צמד היפים והנכונים של הניינטיז, אף היו נשואים למשך מספר שנים והביאו לעולם ילד משותף. מאז הוא כבר הספיק לעזוב את תל אביב לטובת מכמורת ולהינשא מחדש לגלית, עמה הביא לעולם את בנם המשותף ניו שבגיל שלוש עבר תאונה קשה שהותירה אותו עם נזק חמור בגזע המוח. גם הקריירה שלו עברה מהפך - מהפרונט אל מאחורי הקלעים במקום משמעותי מאוד בתעשיית המוזיקה. שמונה שנים הוא שימש כמנהל של הראפר טונה, והיום הוא עומל על הקמת לייבל מוזיקלי משלו. למרות זאת, הוא לא ויתר לגמרי על עולם המשחק, ובימים אלו הוא משחק בתפקיד קטן ב"האהבות שלנו", סרטו החדש של אבי נשר המתרחש סביב אירועי 7 באוקטובר.
"בגיל 22 התחלתי את כל הבלגן, את כל השיט הזה. חלק מהדברים היו זוועות, חלק היו ממש יפים", הוא נזכר בתחילת הדרך, "אני לא רוצה לפגוע באנשים, אבל דברים מסוימים שעשיתי בזמנו, היום בוא נגיד שהם לא היו עוברים מסך".
אז מה לא היה זוועה?
"הקמפיינים שעשיתי היו כיפיים. היו סדרות שהיה כיף לעשות. זו הייתה תקופה שהיה בה מישהו שקראו לו ליאור מילר, בחור חביב, ממש נחמד, אבל זו דמות כזאת. גם לי קוראים ליאור מילר, אבל יש את הדמות ויש אותי. מתישהו הם מתמזגים יחד, אבל רק בחלקים הפנימיים שלהם, לא בחיצוניות".
מי זה ליאור מילר היום?
"אין לי מושג. זה משהו שמתגלה כל הזמן. בכל פעם יש עוד איזה חלק שחוזר לתוך המהות האמיתית שאתה בא איתה. אני יכול להגיד שאני אוהב את מי שאני הרבה יותר מאי פעם".
מה השתנה?
"בעיקר היסודות שהפכו להיות יותר ויותר מוצקים. הרבה יותר קשה לטלטל אותי היום. זה לא שאני לא מטולטל מדברים שקורים, אבל אני יכול לחזור למרכז שלי ולהסתכל עליהם ממקום של משקיף, לא רק כמישהו שמעורב בהם רגשית".
אמרת שהיום הרבה יותר קשה לטלטל אותך. הייתה תקופה שבה זה היה אחרת?
"כן. בקורונה, למשל, היו כל כך הרבה רעש ודעות, מחוסנים, לא מחוסנים, וקראו לנו בשמות איומים, לאנשים שסירבו להתחסן. מצאתי את עצמי הרבה יותר פעיל ברשתות החברתיות. לא באינסטגרם, אבל בפייסבוק הייתי כל היום עונה לאנשים.
"יום אחד קמתי בבוקר ואמרתי: 'וואו, כמה אנרגיה מטופשת אני משקיע בתקשורת שאין לה שום תוצאה'. קשה מאוד לשנות דעות של אנשים כשאתה לא יודע מאיפה הם מקבלים את המידע שלהם, באיזה מקום הם נמצאים בחיים ומה מניע אותם. באותו יום עצרתי הכול. מאז ביקרתי בפייסבוק אולי 15 פעמים. אני לא נמצא גם בטוויטר או בטלגרם. גם אחרי 7 באוקטובר, חוץ משבוע שבו הייתי בהלם וצפיתי בחדשות, לא התערבבתי בשום מקום, כי אף אחד לא באמת יודע כלום".
אנשים חשבו אז שהתחרפנת.
"כן. שאלו איך אני יכול להגיד את מה שאני אומר, באיזו זכות, שאני מסכן אנשים ומה עם ההורים שלי, כל בלבולי המוח. אני הייתי נאמן למה שהרגשתי, למה שחשבתי ולמה שהבנתי באותו זמן.
"שילמנו מחיר על זה שכינו אותנו 'מפיצי מחלות'. היו אנשים שלא רצו להתקרב אליי, וגם בעבודה היית צריך להתנהל בצורה מסוימת עם כל התו הירוק. אני יכול להגיד שהרבה אנשים שאני מדבר איתם, בדיעבד מצטערים שהם עשו את החיסונים. אני לא חושב על זה יותר מדי; פשוט הלכתי עם האינטואיציה שלי ועם מה שהרגיש לי".
היום אתה אוהב את עצמך יותר מאי פעם. זה תופס אותך גם מבחינה חיצונית?
"בטח. איכשהו, בלי לעשות מאמץ מיוחד, אני די יודע לשמור על עצמי. בעיקר סביב תזונה, קצת ספורט. אבל זה מגיע מדברים עמוקים יותר. זה מגיע גם מאהבה מאוד גדולה במקום הזוגי והחברי. לכל הדברים האלה יש משקל מאוד רציני גם לאיך שאתה נראה בסופו של דבר. כשטוב לך, זה מוקרן החוצה. זו אנרגיה שיוצאת. גם כשלא טוב לי רואים את זה מיד. אתה לא יכול להיות בדאון ולהיראות מיליון דולר, לא משנה כמה מייק-אפ תשים ומה תלבש. מי שרגיש לדברים האלה מזהה את זה בשנייה".
היית הפנים היפות של שנות ה-90, בפרסומות, בקמפיינים ובתפקידים. אתה מסתכל על עצמך היום ואומר שהתבגרת יפה?
"לגמרי. אין משהו שמפריע לי. גם לא השקיות מתחת לעיניים, אני מת עליהן. לא תראה אותי מנתח משהו או עושה משהו חיצוני. אני פחות בטרנדיות הזאת. זה בדיוק העניין בטרנד, זה משהו שאין לו בסיס. כמו שהוא בא, ככה הוא הולך".
תמיד היו גברים יותר יפים חתיכים ממני. כנראה הייתי במקום הנכון ובזמן הנכון. כנראה שבאיזשהו תפקיד של הקוסמוס הייתי צריך להיות שם ולשרת את מה שהייתי אמור לשרת. אני מקבל את זה ולא מצטער על שום דבר שקרה
כשאתה רואה תמונות שלך מפעם, מה אתה חושב?
"אני אוהב את איך שנראיתי. אני חושב שנראיתי סבבה. אבל אני אוהב יותר את איך שאני נראה היום. אני אוהב את הבגרות, אני אוהב את הקמטים, אני אוהב שרואים על הפנים את המסע ואת הדברים שהולכים איתך. אליי זה יותר מדבר כבן אדם. יש אנשים שרוצים שהכול יהיה פלסטי, וזה בסדר, אני לא שופט אותם. זה עניין של טעם ונקודת מבט על מה שאתה ומי שאתה.
איך היום כאדם מבוגר, אתה מסתכל על הטייטל של 'סמל מין' שהחזקת בו?
"לא התחברתי לטייטלים האלה. זה תמיד נראה לי לא קשור אליי. תמיד היו גברים יותר יפים חתיכים ממני. כנראה הייתי במקום הנכון ובזמן הנכון. כנראה שבאיזשהו תפקיד של הקוסמוס הייתי צריך להיות שם ולשרת את מה שהייתי אמור לשרת. אני מקבל את זה ולא מצטער על שום דבר שקרה. הייתי חוזר הביתה, יושב עם אלון (ריינהורן, דוגמן ושחקן. ב.ז), והיינו צוחקים על כל הטירוף הזה מסביב: 'מה נסגר? מה הם רוצים מאיתנו?'".
אנשים עדיין מזהים אותך?
"כן, בעיקר אנשים בני 45 או 50, ואפילו קצת יותר. היום הם מחזיקים תפקידים מאוד גדולים במשק".
אתה בן 55 בעוד ארבעה חודשים. איך הגיל הזה מרגיש?
"כשאתה אומר את זה, אני אומר: 'וואו, 55, זה חתיכת מסע'. אבל זו תקופה מדהימה עבורי. אני חושב שזה אחד העשורים הטובים שלי. אתה תופתע כמה כיף זה וכמה דברים אתה משיל מעצמך: דברים חסרי משמעות, אנשים רעים, בחירות הזויות שאתה מנסה להבין".
"לא מגיע ל-90 אחוז מהאודישנים"
את עולם המשחק, מילר מגדיר כיום כ"חיידק שקיים". הוא אמנם לא הדבר המרכזי בחייו, אבל הוא קיבל לאחרונה מקום עם התפקיד ב"האהבות שלנו". הסרט של נשר עוקב אחר מספר דמויות שחייהן נשזרים זה בזה בערב ה-6 באוקטובר 2023, רגע לפני פרוץ טבח 7 באוקטובר ואירועי המלחמה. הדמויות לכודות במערכות יחסים מורכבות, כושלות, כאובות ומפתיעות.
"כשבאתי לפגישה עם אבי נשר, לא באתי בשביל התפקיד", הוא מספר איך התגלגל לשחק בסרט, "זו זכות גדולה לעבוד עם נשר, אבל באתי להיות איתו. ידעתי באיזה מקום הוא היה בגלל מה שקרה לארי. באתי לפגוש אותו בעיקר בשביל זה. זה הדבר הראשון שאמרתי לו באודישן, ואז הוא אמר: 'מה אכפת לך? בוא תעשה רגע את האודישן ונראה. יכול להיות שזה לא יעבוד'. אני שמח שזה יצא. זה תפקיד קטן, אבל נראה לי שאני עושה אותו סבבה".
מילר מגלם בסרט גבר שאשתו רוצה לעזוב אותו ב-6 באוקטובר מבלי שהוא מצליח להבין. "זו דמות קצת נטולת רגשות, מאוד יבשה", הוא אומר.
אתה שמח שזה תפקיד קטן?
כן. אני חושב שכל דבר בא אליך במידותיך באותו רגע. אני לא נלחם על תפקידים וכמעט לא הולך לאודישנים. ל-90 אחוז מהאודישנים אני לא מגיע, גם כי אין לי זמן, גם כי אני לא יכול להתחייב וגם כי אני לא יודע אם כל כך בא לי על זה. יש אנשים שרוצים את זה יותר ממני, אז בא לי שזה יהיה שלהם ולא שלי על הדרך, רק כי אני יודע להביא דברים או כי יש לי איזה שם. אם אתה רוצה להיות רציני במה שאתה עושה, אתה צריך לפנות לזה זמן".
כמה זמן לא עשית הפקה כזאת?
"שנים. בגלל שזה היה קצר, כמה ימים, זה היה סבבה. אם זה היה מעבר לזה, סביר להניח שזה היה מורכב יותר עבורי. אבל מתישהו ארצה לעשות את תפקיד חיי, משהו שהוא הפוך מהטייפקאסט שלי".
איפה 7 באוקטובר תפס אותך?
"אחרי מופע זריחה של טונה במצדה. זה היה בלילה שבין חמישי לשישי. חזרנו הביתה ב-6 באוקטובר באזור 14:00-15:00, מאוד עייפים, אחרי שתי הופעות. בדיוק פרסמנו הופעה שהיינו אמורים לעשות בתאילנד, בקופנגן, והיינו מבסוטים על זה. חזרתי הביתה ולדעתי הלכתי לישון ב-18:00 או 19:00. הבת שלנו התקשרה מקוסטה ריקה ב-6:30 בבוקר. הסתכלתי על השעון ולא הבנתי מה קרה. גלית וניו היו בחו"ל. שאלתי אותה: 'לולה, מה קרה?' ומאז שלושה ימים לא ישנתי. הייתי מול הטלוויזיה. בלתי נתפס".
"האהבות שלנו" - טריילר
(באדיבות סרטי יונייטד קינג)
האירוע חידד עבורך גם את מה שאתה חושב על הבחירות ועל הקלפי?
"האירוע רק חידד מה אסור לשים בקלפי. דרוש פה שינוי רציני"
"אני יכול לשים את טונה בקורת גג אחת עם שלום חנוך וברי סחרוף"
בחיבור שהצליח להפתיע רבים, מילר שימש במשך שמונה שנים כמנהל של הראפר טונה, מהמוזיקאים הפורים והמצליחים בישראל כיום. מה שגרם לחיבור הזה לעוד יותר מעניין, הוא שעוד בטרם נוצר החיבור ביניהם, מילר אוזכר בשיר של טונה "גם זה יעבור" בו מוקראים שמות של אייקונים וסמלים רבים משנות ה-90.
"מוזיקה היא המהות שלי מגיל צעיר מאוד, יותר מכל דבר אחר", אומר מילר, "אני לא שר ולצערי לא מנגן, אבל אני מאזין. אני אוהב מוזיקה ומרשה לעצמי לומר שאני גם מבין. יש לי אוזן מוזיקלית מאוד טובה. אני יוצר מוזיקה אלקטרונית ומנגן כדי-ג'יי. בשנים האחרונות הייתי עסוק בכל מה שקשור לטונה. למה הוא בחר בי צריך לשאול אותו".
איך החיבור המקצועי ביניכם התחיל?
"זה הגיע תוך כדי פגישה אחרת, שהייתה קשורה למשהו אחר. אני כבר שמונה שנים מפיק ומנהל אמנותי של פסטיבל המוזיקה וי-סאונד של וולבו בתל אביב. החיבור עם טונה נולד איפשהו במסגרת הזו. טונה כבר היה אחרי שני אלבומים מדהימים, 'גם זה יעבור' ו'טונהפארק', שלא הכרתי אגב".
על הפרידה מטונה: החלטנו שזה זמן טוב לעשות שינוי עמדות ושמישהו אחר ייקח את זה. אין משהו ספציפי או איזה משבר שקרה. פשוט הבנו שזה נכון עבור שנינו, כדי שאוכל לעשות דברים בצורה אחרת. זה נעשה בהסכמה, חברות ואהבה
אבל אני בטוח ששמעת את האזכור שלך ב'גם זה יעבור'.
"נכון, ועפתי על זה. אני לא אשכח את הפעם הראשונה ששמעתי את זה. היינו אצל הסייעת של ניו, ממש אחרי התאונה, ואמרו לי: 'שמעת את השיר המגניב שהוציא מישהו בשם טונה?'. אני זוכר שישבנו אצלם בבית, לחצתי פליי, שמעתי את השיר ואמרתי: 'וואו, איזה שיר בן זונה, איזה כיף', אם כבר להיות בשיר, אז להיות בשיר כזה".
הייתם יחד הרבה שנים.
"חתיכת מסע של החיים. אבל זה לא רק עניין של ניהול. זו המשפחה שלי. זה שאני לא המנהל יותר, לא משנה את זה. אלה חברים שלי, אחים שלי, עשינו דרך יחד"
למה הפסקת לנהל אותו?
"החלטנו שזה זמן טוב לעשות שינוי עמדות ושמישהו אחר ייקח את זה. אין משהו ספציפי או איזה משבר שקרה. פשוט הבנו שזה נכון עבור שנינו, כדי שאוכל לעשות דברים בצורה אחרת. זה נעשה בהסכמה, חברות ואהבה. טונה מאוד ייחודי במה שהוא עושה. אני יכול בכיף לשים אותו תחת קורת גג אחת עם שלום חנוך, ברי סחרוף ועוד רבים וטובים".
היו ביניכם חילוקי דעות?
יש דעות, אין חילוקי דעות. כל אחד מביע את דעתו, איך שהוא מבין ורואה את הדברים. בסופו של דבר מתקבלת החלטה, וזה מה שעושים".
אמרו לי שקשה לעבוד איתך.
יכול להיות. אני פשוט שומר על הערכים שלי ועל הדברים שאני מאמין בהם. אי אפשר לקנות אותי בשום צורה. רוב האנשים לא מאושרים מפני שהם עושים דברים שהם לא אוהבים. המחיר הנפשי, אם הם מבינים אותו או לא, הוא קטסטרופה. בסופו של דבר, לא משנה איפה אתה ומה אתה, אתה הכי חשוב. אם אין אותך, אין כלום. לא משנה באיזה מעגל אתה נמצא, אתה צריך לשמור על זה".
בימים אלו הוא שוקד כאמור על הקמת לייבל משלו. "אנחנו רוצים לתת שירות של 360 מעלות לאמן, כל מה שקשור להפצה, למאסטרים, יחסי ציבור", הוא מפרט את החזון.
אתה מבין למה אנשים מופתעים מכך שעברת מקדמת הבמה אל מאחורי הקלעים?
"אני יכול להבין, אבל אין לי מה להסביר להם. עשיתי את זה גם קצת לפני טונה, אמנם בסקייל אחר לגמרי, ואז עשיתי הפסקה. אני חי את העולם הזה. היום, אחרי כל מה שעברנו ובמקום שאנחנו נמצאים בו, הכול הרבה יותר ברור".
"יעל היחידה שיכולה הייתה לעשות את הסרט על ניו"
בחודש יוני האחרון, זכתה גרושתו של מילר, יעל אבקסיס בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים על סרטה "אני ניו", המתעד את חייו של בנם המשותף של ליאור וגלית אחרי התאונה הקשה שעבר.
מבחוץ זה יכול להיראות מורכב: האקסית שלך, שאיתה יש לך ילד, עושה סרט על החיים החדשים והמשפחה האחרת שלך.
"זו תפיסה שאין לה אחיזה במציאות. יעל היא חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלי, גם היום. היא תמיד הייתה ותמיד תהיה. זה שנפרדנו כזוג לא אומר שהאהבה בינינו מתה. היא קיימת, והיא גם גדלה עם השנים, שזה בכלל מדהים לראות. גם שלה איתי וגם שלה עם גלית, אשתי, זוגתי. אנחנו באיזו אידיליה מאוד פשוטה עבורנו. נכון שמבחוץ זה נראה 'איך זה יכול להיות?', כי רוב האנשים שנפרדים, נפרדים בבתי משפט ובמלחמות. חבל. יעל היא היחידה שיכולה הייתה לעשות את הסרט הזה".
אחרי התאונה, עלתה לך השאלה "למה זה קרה דווקא לי?".
"יש לי אפס שליטה על המסע שלי בסופו של דבר. גם של ניו ושל כל מי שהיה מעורב בדבר הזה, הבחירה היחידה שיש לנו היא איך אנחנו לוקחים את זה. זו הבחירה היחידה שיש לך כאדם. אתה יכול לקחת את זה לאבל, ואתה יכול לקחת את זה למקום אחר".
"החיים שלכם טובים היום?
"החיים שלנו טובים כמו שלא היו מעולם. יש קשיים, זה לא שאין. התאונה מאוד הרעידה את הבית, והיא יכולה לפגוע בקשר. ראינו בשיקום משפחות שמתפרקות".
