גם אחרי ששי חי נשלח לעשות אקו לב בדחיפות, הוא עדיין היה בטוח שמישהו צוחק עליו. הרי הוא תמיד היה בכושר, תמיד התאמן, מעולם לא הרגיש חולשה, איזשהו סימפטום, או אפילו רמז לכך שהלב שלו הוא פצצה מתקתקת. ההבנה שמשהו אולי באמת לא תקין הגיעה אליו רק עם תוצאות הבדיקות. או יותר נכון – רק אחרי שהזין את התוצאות לצ'אט כדי להבין מה הן אומרות וקיבל ממנו את התשובה: "קודם כל תשב".
שבעה חודשים אחר כך וחי הוא הראשון להודות שאם הוא לא היה הולך למיונים של "הישרדות", הוא כנראה לא היה איתנו היום. "בתחילת המיונים לתוכנית נשלחתי לבדיקות רפואיות, כמו כל המתמודדים. נכנסתי לרופא מדהים, שבכלל לא ידע מי זה שי חי מהריאליטי. הוא זיהה אותי רק מאומנויות הלחימה. עשיתי בדיקת מאמץ, הלכתי על ההליכון והכל יצא מצוין. אבל אז הוא שם לי סטטוסקופ על הגב ונהיה לבן. ישר הבנתי שמשהו לא בסדר. הוא אמר 'אני לא חותם לך כרגע על כלום. יש לך בעיה רצינית'. אמרתי לו, 'איזו בעיה? הבוקר רצתי עשרה קילומטר, אני ספורטאי מקצוען'. הוא אמר לי לבדוק את זה בדחיפות ולעשות אקו לב".
"הברזייה" עם שי חי
למחרת, עם התוצאות פלוס הלחצה מהצ'אט, הקרדיולוג הסביר שיש לו דליפה חמורה במסתם המיטרלי. "הוא אמר 'הלב שלך בסדר גמור, העורקים בסדר, אתה בריא ובכושר טוב ולכן לא הרגשת תסמינים. אבל המסתם שלך נפתח ודולף בחזרה לתוך הלב. הלב שלך יכול להתפוצץ ואתה יכול בכל רגע למות'. שאלתי כמה זמן יש לי לטפל בזה. הוא אמר 'די דחוף, כי אתה יכול למות גם היום'. ברגע שהוא אמר את זה ידעתי שאני הולך ל'הישרדות'. אין שום מצב שהדבר הזה קרה מסיבה אחרת".
אבל הרופאים דיברו על ניתוח לב פתוח ושנת החלמה. איך חשבת להגיע לאי בתוך חודש וחצי?
"התייעצתי עם ראשי מחלקות ורופאים, וכולם אמרו שהמצב דורש ניתוח לב פתוח - לפתוח דרך עצם החזה ואז שנה של החלמה. כשאמרתי שיש לי עוד חודש וחצי 'הישרדות', הם צחקו. פתאום הרגשתי חוסר אונים. הגוף שאימנתי כל השנים בוגד בי מבפנים, במקום הכי לא צפוי. חבר נתן לי שם של מומחה גדול, פרופ' אהוד רענני, שפיתח שיטה לעשות את הניתוח לא דרך עצם החזה אלא דרך הצלעות. זה יותר כואב, אבל ההחלמה בערך חודש. נכנסתי לפרופ' רענני ואמרתי 'אני חייב עזרה. בעוד חודש וחצי אני צריך להיות על אי בודד. זה חשוב לחיים שלי בהרבה היבטים'. הוא אמר לי להרים חולצה, הסתכל עליי ואמר 'אני אעזור לך'. שבוע אחר כך הייתי בחדר הניתוח".
פחדת שלא תקום בבוקר?
״בטח. יש לי ילדים. הסיכון פה מאוד גבוה. אם זה רק אני, הכל בסדר – סיימתי וביי. אבל יש ילדים וזה משנה הכל. אתה לא יכול להתייחס לחיים שלך כאילו הם רק שלך".
ועל שולחן הניתוחים נולד גם הספר שלך.
"זה היה כמעט מיסטי. הספר 'בשבח היד הריקה' נכתב בין הרגע שבו הסתכלתי על המנורות ועל כל האנשים בלבן, ממש לפני שההרדמה התחילה להשפיע, לבין הרגע שבו התעוררתי במיטה. הפירוש המילולי של קראטה הוא 'יד ריקה'. אנשים אומרים שזו יד ריקה כי אין בה נשק, אבל כשאתה שוכב שם ומבין שכל מה שבנית במשך שנים כבר לא רלוונטי ומאבד משמעות, אתה שואל מה נשאר לי מהקראטה כשאין לי גוף, כשאין לי יכולת לברוח או להגן על עצמי? אתה מבין שהקראטה לימד אותך משהו: להיות מול מה שבא, לא לברוח, לנשום ולתת לזה לקרות".
"החולשה הפיזית הפכה לשיעור"
חי, 43, הוא אולי אחד מפליטי הריאליטי הזכורים בישראל, שהצליח למנף יפה את הקריירה לא רק כפאנליסט מבוקש בתוכניות אירוח, אלא גם כשחקן מוערך, אבל מבחינתו, הוא קודם כל מאסטר בקראטה, וזה גם מה שהביא אותו בחזרה לעונה החדשה של "הישרדות" ברשת 13. "קיבלתי את ההצעה להשתתף ב'הישרדות' בתקופה שבה התפללתי לאלוהים שיעזור לי לחזור לקראטה, כי קראטה זה החיים שלי. התרחקתי ממנו בשנים האחרונות, היה בי משהו שעצר אותי ולא הבנתי מה. ביקשתי מאלוהים שיעזור לי, שיקבל אותי בחזרה. אמרתי לו 'אולי עשיתי דברים שלא אהבת, אולי בעטתי בקרטונים (אחד הרגעים הפחות-נעימים במהלך העונה השביעית של "האח הגדול"'. שבהם בעט במיצג הקרטון של הדיירת אור סיונוב, דבר שהוביל לפרישתו מהתכנית, ב"ז), אולי חינכתי דורות צעירים לומר את האמת בפרצוף. אולי אתה כועס, אבל סליחה, תעזור לי'. בדיוק אז קיבלתי טלפון מ'הישרדות'. מיד עניתי שסיימתי עם ריאליטי. אחר כך שיחקתי ב'אינדל' וקיבלתי שבחים, עשיתי סרט קולנוע, 'התכשיט', והתגובות היו מדהימות. אמרתי לעצמי שאני כבר לא בריאליטי. לא שזה לא מכובד, אני כוכב ריאליטי ואני גאה בזה, אוהבים אותי. לא ידעתי אם יש בי את המסוגלות להתמודד שוב עם המצלמות. המלהק אמר לי, 'תתחיל את התהליך. אם לא תרצה - לא תרצה, אבל לפחות תהיה לך האפשרות'. אמרתי 'טוב, אני אעשה, אבל כנראה שלא אסע'".
בסוף הוא הגיע אל האי, איכשהו. "הייתי אחרי ניתוח ואחרי פרידה, עם לב שבור פיזית ורגשית. חשבתי לעצמי, אתם רוצים לתת לי פיסת חוף עם ים ושמש? תודה, אני אשמח. האמת היא ש'הישרדות' הצילה לי את החיים. היא הכניסה אותי למסלול שבסופו גיליתי בעיה מסכנת-חיים בלב, עברתי ניתוח וחזרתי אל הקראטה ואל הדברים שהם באמת החיים שלי״.
יומיים לפני תחילת הצילומים, חי קיבל את האישור מהרופא לחזור לפעילות מלאה. "אבל ברור שאם הייתי מגיע היום הייתי מתמודד בצורה יותר פיזית. כל החיים סמכתי מאוד על הגוף שלי. אימנתי אותו, רצתי, נלחמתי וידעתי מה הוא מסוגל לעשות. פתאום הייתי חייב להבין שהגוף לא יכול להיות הכלי היחיד שלי. זה הכריח אותי לסמוך יותר על הראש, על קריאת אנשים ועל טקטיקה. במובן הזה החולשה הפיזית הפכה לשיעור, ואולי גם ליתרון שלא היה לי קודם".
איך הייתה החוויה על האי?
״מדהימה וארוכה. הייתי בכיף, חוץ מהגעגוע לילדים שהיה קשה. נכון, אין אוכל, ישנים על הרצפה והמקום מעוצב כדי לשבור אותך. אין אפילו איפה להישען, יש קור בלילה וחום ביום, אבל אני איש של ים ויכול להתמודד עם הרבה. אחרי מה שעברתי, האי היה בשבילי מקום שבו יכולתי להיות, לנשום ולהתחיל מחדש".
דווקא פורסם שעזבת את האי בסערה ורבת עם ההפקה.
"אין לזה קשר למציאות. 'הישרדות' זו 'הישרדות' ותמיד יש שמועות, ושי זה שי, תמיד יש שמועות. כנראה שהמפגש בין 'הישרדות' לשי הוליד שמועה. מה שהיה במציאות זה שחבורה של אנשים סופר-טובים, יחד עם רשת, שהפכה לבית בשבילי, חברו והצילו לי את החיים. הם הביאו אותי למקום נפלא ועזרו לי לעבור תקופה שהייתה מהקשות בחיי. בחיים לא יהיו לי טענות כלפיהם".
"כל יום הסדק הלך והתרחב"
חי פרץ לתודעה בסוף 2015 ב"האח הגדול" והצליח לסחוף קהל מעריצים גדול שכונה "צבא האמת של שי חי". הם הרימו מסוקים מעל בית "האח", הצביעו בהמוניהם וחלקם מלווים אותו באהבתם ובתמיכתם עד היום. עם זאת, הריבים הקשים שהיו לחי במהלך העונה עם הדיירים האחרים ציירו אותו כדמות אלימה ואגרסיבית, עד שרגע לקראת הגמר, הוא החליט לפרוש.
"אפשר לספר על זה מיליון סיפורים וכולם נכונים. אבל הסיפור שהכי מדויק לי, אולי, הוא שהיה לי באותה תקופה פחד מהצלחה. הייתי בטוח שאני הולך לנצח. היה קשה להתעלם מזה: היו מסוקים כל יום וצעקות מבחוץ שהרעידו את הזכוכיות. אולי הדבר הזה היה גדול מדי בשבילי באותו זמן. היום אני מסתכל על זה אחרת - אני לא חי בשאלה מה היה קורה אם הייתי נשאר. מה שקרה היה צריך לקרות, והחיים שהגיעו אחר כך נבנו גם מתוך ההחלטה הזאת".
בדיעבד החוויה שם זכורה לך כטובה?
״אין בעיניי דבר כזה חוויה טובה או לא טובה. יש חוויה נעימה או לא נעימה. 'האח הגדול' הייתה חוויה לא נעימה, בלשון המעטה, אבל זה לא אומר שהיא לא הייתה טובה עבורי. היא בנתה אותי והובילה אותי למקומות שלא הייתי מגיע אליהם אחרת. ברור שהיום הייתי עושה הרבה דברים אחרת, אבל אם הייתי עושה אותם אחרת, כנראה שלא הייתי יושב פה איתך היום״.
הלב שלי פתוח. אני רווק ומעוניין להכיר, אבל אני לא רץ להחליף ולא רץ לחפש. אחרי קשר של 11 שנה קשה להתייחס להיכרות כאל משחק. אני יודע איך מרגישה שותפות עמוקה, בית וילדים ובגלל זה אין לי עניין להיכנס למשהו רק כדי לא להיות לבד
מי שליוותה אותו לאורך כל ההיסטריה של תחילת הפרסום ועד היום היא תניה גרבר, אלא שממש במקביל לניתוח הלב שחי עבר, יצאה גם ההודעה על הפרידה של השניים, לאחר 11 שנות זוגיות וילדה משותפת, ג'ונו בת החמש. חי מדגיש ששני האירועים הלבביים לא קשורים זה לזה. "הקשר שלי ושל תני הוא על־זמני. נדיר מאוד למצוא קשרים כאלה. היינו יחד 11 שנה ואנחנו עדיין חברים מאוד טובים. יש בינינו אהבה מאוד גדולה, תמיד. יש לנו ילדה מדהימה, ותני היא כמו אמא לילדים הגדולים יותר שלי (קיואקי בן 13 וריי בת 12, מבת זוגו הקודמת). אבל זוגיות היא דבר מורכב. לא היה מקרה אחד שאפשר להגיד שהוא גרם לפרידה. היה סדק קטן, ועוד אחד ועוד אחד בתקרה, וכל יום הסדק הולך ומתרחב ומתארך. אתה לא שם לב, כי בבית יש אהבה והכל טוב, עד שיום אחד התקרה מתמוטטת".
אף אחד לא עוצר לשים גבס ולתקן?
"כנראה שהיינו צריכים להאשים את האדריכל בצוות הבנייה. כולם מבינים מה זו זוגיות ומה זה סדק שמתרחב. יום אחד אתה מסתכל ואומר: משהו צריך להשתנות, צריך לקבל החלטה ולהילחם על הקשר. המילה 'להילחם' לא תמיד רלוונטית באהבה. לפעמים לא להילחם, לתת לדברים מרחק וזמן, זה הדבר הנכון לעשות. אני לא יודע מה יקרה בעתיד ביני לבין תני. היום אנחנו חברים מאוד טובים, מדברים כמעט כל יום ומתראים. יש לנו ילדה משותפת ואנחנו משפחה".
קשה להתנתק רגשית כשאותו אדם נשאר ברקע כל הזמן.
"אתה לא יכול לנתק מישהו מהחיים שלך, ואני לא מאמין בלהחליף אדם אחד באדם אחר. הלב שלי פתוח. אני רווק ומעוניין להכיר, אבל אני לא רץ להחליף ולא רץ לחפש. מאוד קשה למצוא מישהי שכל הכוכבים יסתדרו בשורה כדי שזה יתאים. זה כמעט נס. הפרידה כואבת מאוד, אבל צריך לדעת לעמוד בתוך הכאב, לא לעשות מעשים מתוך הכאב ולא לפעול מתוכו".
אתה יוצא לדייטים?
״לא ממש. רוב הפעמים זה לא מגיע לדייט, כי אני מיד רואה ומרגיש שזה לא יתקדם מעבר לזה, ואין לי רצון לשחק באף אחת. אני לא יודע מה העתיד יביא, ואני רוצה לקחת את הדבר הזה באחריות. אחרי קשר של 11 שנה קשה להתייחס להיכרות כאל משחק. אני יודע איך מרגישה שותפות עמוקה, בית וילדים, ובגלל זה אין לי עניין להיכנס למשהו רק כדי לא להיות לבד".
איך זה לחזור לחיות לחיות לבד?
״יש דברים טובים ויש דברים רעים. בחודשים הראשונים הייתי בהלם שאני יכול לשמוע מוזיקה. פתאום אתה שם מוזיקה ולא מפריע לאף אחד. לא שהיא לא הייתה שותפה נפלאה לגור איתה, אבל כשחיים בבית משותף אתה מתחשב. אחרי כל כך הרבה שנים יחד, הדברים הקטנים הם אלה שממחישים את השינוי, לא איזו דרמה גדולה. יש בזה חופש, אבל יש גם שקט שיכול להיות מאוד חזק".
