שלי סנדרוב, או שלקה בשבילכם, ממש לא ראתה את זה מגיע. רגע לפני הטיסה לארץ מברצלונה, היא התיישבה בשדה התעופה ליד זוג צעיר וכהרגלה מיד שברה איתם דיסטנס. "מתישהו אמרתי להם שאני 'פרום ישראל', ואז הגבר התחיל לקלל אותי. אחר כך הם הלכו, אבל אז הבחור נזכר שהוא שכח משהו ליד איפה שישבתי, אז הוא שוב התקרב אליי, אמר 'פאק יו' ונתן לי יריקה. באותו רגע כבר היו לי דמעות".
זה הפחיד אותך?
"פחדתי לרגע. אז מה אם אני מישראל? אני מתגאה בזה, אני לא רואה בזה בושה".
אפשר לומר ששלקה הגיעה למפגש הטעון הזה מוכנה כבר מהבית. בחודשים האחרונים ספגה יוצרת התוכן ויוצאת 'האח הגדול' ביקורת מהבייס שלה, אחרי שהצליחה לעורר סערה במהלך טיול במזרח. זה התחיל בסרטונים שבהם לימדה מקומיים שירים בעברית, מה שעורר אצל חלק מהעוקבים תחושה של זלזול והשפלה, והגיע לשיא בתיעוד מביקור בחוות פילים, שהעלה טענות על תמיכה בתעשייה הכרוכה בהתעללות בבעלי חיים.
"אני יודעת שלא כפיתי את עצמי על אף מקומי", היא מוחה. "אני יודעת שהם נהנו. לא הייתי גורמת לאף אחד לסבול, ואם מישהו היה אומר לי 'אל תעלי את הסרטון', לא הייתי מעלה. הרי זה לא מביא לי עוקבים או חשיפה, וזה גם לא מביא לי שיתופי פעולה מסחריים. התדמית הממלכתית והשקטה עושה טוב למותגים. תמיד שאלתי אלף פעמים את המצולמים אם אפשר לצלם אותם. שמחתי איתם ונהניתי איתם. ותאמין לי שאם הייתי לרגע חושבת שאני פוגעת במישהו, זה לא היה עולה".
והביקורות על ההתעללות בפילים?
״לעולם לא הייתי פוגעת באף בעל חיים, בחיים שלי. אמרו לי שזו חווה טיפולית שמשקמת פילים. אני לא ידעתי אחרת ואז הגיבו לי בתגובות שמסממים אותם. אני נשבעת לך שלא ידעתי. לא ביררתי לפני".
עם כל הביקורות שקיבלת, הצלחת גם ליהנות?
"מאוד. נסעתי לארבעה חודשים והייתי ביפן, קוריאה, תאילנד, וייטנאם והפיליפינים. במקומות שהיו בהם ישראלים, כל הזמן שמעתי 'אפשר תמונה', 'אפשר סרטון', 'אפשר ברכה לדודה רותי', ובפיליפינים באמת רצו להכיר את שלי. ממש התרגשתי מזה. בכלל, כל הטיול ביגר אותי. עברתי שם דרך עם עצמי".
יש מלא בנות שהבינו שצריך לשמור על הפה, לשחק את המשחק, וסורי, אני לא יכולה. בגלל זה איבדתי כמות עבודות מטורפת. אבל אני בת 20, אני גרה לבד, מפרנסת את עצמי ומציגה את החיים שלי, אז סליחה שאני לא מראה אמריקנו קר בציפוי שמיים ורודים
אז יש תובנות מהמסע?
״קודם כל, שנדיר לי ברמות לבד. היו לי קשיים, אבל כל יום היה לי יותר טוב מהקודם. לא מביך אותי לרגע לאכול לבד במסעדה, לישון לבד בהוסטל. אהבתי את הלבד".
ואולי למדת גם להיות יותר מודעת למה שאת מעלה?
״אני הבן אדם הכי לא מחושב בארץ. אני נופלת בפה שלי מרוב שאני כל כך אמיתית ואותנטית. אין לי עצם בפה. היום יש מלא בנות שהבינו שצריך להיות דוכסית קטנה ולשמור על הפה, לשחק את המשחק, וסורי, אני לא יכולה. בגלל זה איבדתי כמות עבודות מטורפת. הרבה מותגים יכולים להגיד 'וואלה, היא לא מתאימה לי תדמיתית', הם לא יודעים איזה בן אדם אני ואיזה קשה אני עובדת. אין לך מושג על כמה אנשים אני משפיעה וכמה נשים שמעריצות את התוכן שלי אומרות שאני מראה להן את המציאות. אבל אני בת 20, אני גרה לבד, מפרנסת את עצמי, ואני מציגה את החיים שלי, אז סורי שאני לא מראה אמריקנו קר בציפוי שמיים ורודים״.
הביקורות ששלקה מקבלת אולי מניעות אותה לפעולה, אבל בטח שלא מאיימות עליה, אולי אפילו להפך - בסוף הן אלו שמושכות אליה, לצד האש, גם תשומת לב שמתורגמת לעוד עוקבים. קחו כדוגמה את "השלוקים של שלקה" – משקאות דמויי טרופית של פעם שהיא הוציאה יחד עם רשת סוויט-טיים. הביקורות על הטעם ועל המחיר (15 שקל ל-250 מ"ל משקה) היו כל כך קטלניות, שאי־אפשר שלא להסתקרן, ושלקה למדה על הדרך את השיעור הכי בסיסי בשיווק: פרסום רע הוא לפעמים הפרסום הכי טוב שאפשר לבקש.
"ידעתי שזה לא זול, אבל לא הכרחתי אף אחד לקנות. זו הבחירה של כל בן אדם ללכת ולרכוש את השלוק. בסוף אתם יכולים גם לקנות שלוק בסופרים בעשרה שקלים לקופסה. אז מי שרצה דווקא את זה קנה, והשלוק עשה סולד-אאוט. אני גאה בעצמי, זו חותמת. הוצאתי מוצר משלי, עם הפרצוף שלי, וילדים אהבו ועפו על זה, אז עשיתי את שלי. אני שלמה עם המוצר הזה מכף רגל ועד ראש. ידעתי את הבעיות על המחיר ועל הטעם, ידעתי שיהיו על זה טענות, אבל אם אתה לא מעז בחיים שלך ולא לוקח סיכונים, לא תגיע לשום מקום״.
כמה הרווחת מזה?
"לא מדובר פה באקזיט. יש פה הרבה מאוד הוצאות לחברה, אבל עשיתי סכום יפה שאשמור לעצמי. אבל שלא יחשבו שאני קונה עם זה בית".
"לא מרגישה בנוח עם עצמי, לא כיף לי עם הבטן"
במקום ההארות הרוחניות המתבקשות מטיול במזרח, שלקה הביאה איתה במזוודה דווקא החלטה לעשות מהפך חיצוני. "כל הטיול התלוננתי כמה קשה לי להסתובב בבגד ים, אבל מצד שני גם דחפתי כל היום פיצות וג'אנק. אכלתי שולחנות, אז ברור שאני לא ארגיש בנוח. מהיום שחזרתי לארץ נרשמתי לאימונים. כבר ירדתי שבעה קילו. הבטחתי לעצמי שאני עושה שינוי בשביל הנפש שלי. התחלתי איפוס חריג: לא מכניסה ג'אנק, רק גלידה של 99 קלוריות. נמאס לי לשמוע 'מלאונת', 'את אוכלת כמו פרה'. אני רוצה להיות בריאה".
מישהי אמרה עליי 'איך היא מצפה שמישהו יתחיל איתה כשהיא אוכלת כמו בהמה?' אלה דברים נוראיים, אבל אני רגילה לשמוע אותם. בצער רב וביגון קודר, מודל היופי רוצה את כולן דוכסיות. המון בנות אומרות 'כשאני מרזה, נפתחות לי דלתות'. זה עצוב, אבל זה נכון
מה היה הטריגר לשינוי?
"מישהו אמר לי, 'תשמעי, את כל היום מבלבלת את המוח. זה לא שאת יוצאת לרוץ ואת משמינה. את אוכלת ג'אנק ואז את באה בטענות שאת לא נכנסת לבגד ים. אז אולי תעשי משהו עם זה ואז באמת תהיי שלמה עם עצמך'?"
בעבר דיברת על קבלה עצמית. איך זה מסתדר?
"יש בנות שניגשו אליי ואמרו 'איזה ביטחון יש לך? עובדה שאת לא שמה ביקיני'. נכון, עובדתית אני לא מרגישה בנוח עם עצמי, לא כיף לי עם הבטן. אני יודעת שיש נשים מלאות שבטוחות בעצמן, אבל אני בילבלתי לעצמי את המוח".
אני מניח שהערות באינסטגרם גם לא עזרו.
"מישהי העלתה סטורי עם סרטונים שלי ואמרה 'איך היא מצפה שמישהו יתחיל איתה כשהיא אוכלת כמו בהמה ודוחפת ידיים לפה?' אלה דברים נוראיים, אבל אני רגילה לשמוע אותם. בצער רב וביגון קודר, מודל היופי רוצה את כולן דוכסיות. המון בנות אומרות 'כשאני מרזה, נפתחות לי דלתות'. זה עצוב, אבל זה נכון. דלתות יותר נפתחות, בין אם זה בקטע מסחרי ובין אם זה עם גברים. סורי, אבל זו המציאות, גם אם היא כואבת״.
אז חלק מהמוטיבציה לשינוי זה למצוא זוגיות?
"חסר לי החום והאהבה הזאת. בא לי לחזור הביתה ושמישהו ייתן את החיבוק ואת המעטפת. היום אני פורקת רק למצלמה, בא לי לפרוק לבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם. עד עכשיו קיבלתי המון ברקסים, אני לא מתביישת להגיד. ואתה לא יודע כמה נתתי מעצמי. אני הכי פתוחה, הכי באה לאהוב, הכי נותנת את הלב. לא שפטתי בחיים. זה לא מעניין אותי אם הוא עם בלורית ואם יש לו קוביות ואם הוא נראה כמו יהודה לוי. אני רוצה את הפרטנר שלי".
בעקבות הפרסום מתחילים איתך יותר?
"יש כאלו שמתחילים איתי בשביל אינטרס, לקבל איזה אייטם קטן בעמוד בידור באינסטגרם. 'איך אני שרוף עלייך, בואי נשב לקפה. אבל לאבא שלי יש עסק לווילונות, אם אכפת לך גם לפמפם אותו על הדרך'. ויש גם כאלו שנרתעים ממני. אני לא חושבת שצריך לשנות את שלי, אבל אני חייבת קצת למתן לפעמים. זה נחמד לבוא ולהגיד 'יאללה, אני שלי וזאת מי שאני, ועל הביפ שלי הכל', אבל אני לא יכולה כל פעם לאכול את הבחור".
"אני רוצה בגיל 24 כבר לקנות לעצמי דירה"
עוד לפני העבודות ברשת והמוצר עם הפרצוף שלה, שלקה כיכבה בבית 'האח הגדול', בעיקר כמי שהייתה על תקן החברה הטובה של ארז איסקוב, שמאוהבת בו בסתר ובו־זמנית גם תומכת בחברה שלה בבית, תרצה כהן, שבעצמה פיתחה כלפיו רגשות. היום היא מתנערת מכל זה. "כולם היו בטוחים שאני הבן אדם הכי תלותי בעולם, אבל מה שהיה לי שם, לא מעניין אותי, לא מזיז לי. זה רחוק ממני שנות אור״.
איך היה לראות את עצמך בתוכנית? הקטע שבו ישבת בחדר של האח ובכית "אני מחוסלת" נחשב לאיקוני עד היום.
״וואלה לא הייתי משנה שום דבר, גם את ה'מחוסלת'. זה באמת אני, אני קיצונית אחושילינג, אני דרמטית ברמות. ידעתי שזה מה שיהיה איתי, ידעתי שאני אתפס על מישהו, ידעתי שאני אקנא לבנות שהן כוסיות, אני מכירה את עצמי, אבל לא הייתי בצל של מישהו. הייתי דמות מספיק מרכזית ומספיק נוכחת בשביל שיזכרו אותי יותר מאשר צל של בן אדם".
את בקשר עם מישהו מהעונה?
״כן, אני בקשר עם ארז מוגרבי ולורן גוזלן. אלו האנשים שאני באמת מדברת איתם והולכת אליהם לקידוש. מוגי הוא אבא ואמא שלי. בחיים לא היה לי בן אדם כזה בחיים".
ומה לגבי תרצה?
"אנחנו לא בקשר היום. אני מאוד אוהבת אותה, רואה את כל העשייה שלה ברשת ותופסת ממנה. ברור שהיא סלחה לי, אבל חברות לא נהיה. נשב לקפה? לא נשב".
היא גדלה באשדוד. כשהייתה בת שנתיים הוריה התגרשו והיא נשארה לגור עם אמה. "אני באה מבית של רופאים", היא מספרת על הבית שבו גדלה. "מבחינת סבא וסבתא שלי, אם אני לא רופאה - זו רעידת אדמה באוזבקיסטן. זה בית שרוצה לימודים, הצלחה, עבודה בטוחה, אבל גם תמיד תמכו בי, גם כלכלית. חסר אצלנו חום, אבל חוץ מזה לא חסר לי כלום. אמא שלי תמיד דאגה שיהיה לי הכל. אני מאוד תופסת מאמא שלי, בת 45, קרייריסטית, רופאת שיניים, קנתה דירה, טיפלה בהכל. אז מה, אני אבכה על מה שלא קיבלתי? חיבוק אני אקבל במקום אחר, הכל בסדר. כמה אפשר להתמרמר?"
אז המטרה שלך זה להיות קרייריסטית כמוה?
"חשוב לי מאוד להגשים את עצמי. אמא שלי מעולם לא הייתה תלויה באף אחד, וגם אני אהיה בדיוק כמוה. אני מאמינה בלהיות אישה עובדת. זה לא ימנע ממני לבשל, כמובן, אבל אני לא רואה את עצמי כל היום יושבת בבית. יש לי את המטרות שלי. אני רוצה בגיל 24 כבר לקנות לעצמי דירה, אני רוצה ללמוד להתנהל נכון עם הכסף שלי. החלום הכי גדול שלי בחיים זה לפתוח משרד פרסום ושיווק. אבל ללא ספק אני אעשה גם תואר. אני מאוד מאמינה בזה, בין אם אחר כך אני אשתמש בו או לא. אני עושה את זה בשביל עצמי. וגם הבטחתי לסבא וסבתא".
