יום רביעי בבית של דולב כהן (33) מכונה "רביעי אהובי". כינוי החיבה הזה לא הוצמד לרביעי בגלל שזהו יום שבו היא מרשה לעצמה לסיים לעבוד מוקדם מן הרגיל או בגלל שזהו היום שבו היא ובן זוגה יוצאים לדייט, אלא דווקא בגלל שזהו יום שבו היא מבצעת פעילות שרבים מאיתנו שונאים, ניקיון.
כהן היא מכורה לניקיון שחולה על ריח של אקונומיקה. היא סחפה עוקבים רבים אחרי השיגעון שלה. בעמוד האינסטגרם שלה, שלו יותר מ-240 אלף עוקבים, היא משתפת סרטוני ניקיון ומלמדת את העוקבים שלה איך עושים את זה נכון.
היא גרה באשקלון עם בעלה אדיר וארבעת ילדיהם. המקצוע הרשמי שלה ועיקר פרנסתה הוא בכלל מהעסק שלה לעיצוב גבות.
איך התחילה האהבה שלך לניקיון?
"זה בא מהבטן. אימא שלי גם חולת ניקיון, אבא שלי גם כזה, זה בא מהבית. מגיל קטן, אנחנו קוראים ליום רביעי – 'רביעי אהובי', זה היום שאני הופכת את כל הבית, פסח בכל שבוע. הכול זז, מורם, מתפרק. זה יום הכיף שלי".
ניקיון זו פעולה שהרבה אנשים שונאים. מה את אוהבת בו כל כך?
"יש כאלו כמוני שאוהבים ניקיון ברמות קשות, כל אחד והתחביבים שלו. אני חושבת שזה הדבר הכי כיף בעולם. מה יותר כיף מלהיכנס לבית נקי ומבריק? אני מכורה לניקיון הזה".
איך נראה "רביעי אהובי" בפועל?
"זה מתחיל ביום שלישי בערב, אז נערכות כל הקניות, ניקיון של המטבח, להוציא ולהחזיר, לנגב, המקרר מדוגם, הכול. ביום רביעי בבוקר אני מנקה את כל החדרים, הכול מתפרק. אני שמה את הילדים במסגרות, חוזרת בשמונה וממשיכה עד הערב-לילה כזה. אני גרה בדירת גן, אז אני מגיעה גם ללובי וגם לגינה. שוטפת את החצר, את הפרגולה, מוציאה את הרשתות של החלונות, שוטפת אותם בחוץ. חשוב מאוד מקלחת ושירותים, אני חייבת שהם יהיו כל הזמן נקיים, וגם המטבח. אין משהו שאני לא מנקה, זה השיגעון והאהבה שלי. אני אוהבת לנקות גם את הרכב.
אני חייבת לעלות לישון כשיש לי ריח של אקונומיקה בידיים. זה הקרם הגוף הכי טוב שיש
"בנוסף, אני פעם בחודש צובעת את הבית לבד ועושה גם תיקונים. אני הולכת לחנות באשקלון ויודעת בדיוק מאיפה לקנות כל דבר. בעלי אומר לי: 'אין לי מה לתקן אחרייך'.
איך נראה פסח אצלך?
"פסח זה קרחנה. בפסח הדגש הוא על מיון של בגדים – מה לבשו, מה לא לבשו, מה קטן ומה מתאים עדיין. פתאום בא לי לזרוק הכול – לא השתמשתי? יאללה, לשחרר. אני שונאת לאגור. זה ריענון כללי לבית, אבל הניקיון הוא אותו הניקיון".
חומרי הניקוי לא גורמים לך לסחרחורת או לכאב ראש?
"אולי פעם, כשהייתי מערבבת דברים. היום למדתי שמסיר שומנים לא מערבבים עם אקונומיקה. אני נהנית מהריח הזה, אם אני לא מריחה אותו אני לא רגועה. אני חייבת לעלות לישון כשיש לי ריח של אקונומיקה בידיים. זה הקרם הגוף הכי טוב שיש".
איך זה מסתדר עם ארבעה ילדים בבית?
"הם גדלו לזה. הם יודעים שלא נכנסים לחדרים עם אוכל ושתייה, החדרים הם חדרי שינה. יש חברים שמגיעים מראשון עד שלישי, אבל ביום רביעי אין חברים. אני לא שואגת עליהם ולא מתעצבנת. הם פשוט יודעים: לא נכנסים עם נעליים לבית ולא אוכלים בסלון. אפשר לאכול בפינת אוכל ועשיתי במיוחד פינה בחצר שאפשר לאכול בה עם טלוויזיה. בשאר הבית, משחקים חופשי, מגנטים, לגו, תפזרו. בסוף היום כל אחד מחזיר את המשחקים שלו למקום ואני מאפסת את הבית".
איך את משלבת את האימהות עם העסק והרשת?
"קודם כל, אני אימא לפני הכול. אני אימא טובה לילדים שלי, חוגים, שיעורים פרטיים, קודם כל הם ואז כל השאר. יש לי שעות שאני בכלל לא באינסטגרם, בדרך כלל בין 16:00 ל-18:00. אני אוספת אותם, הולכת איתם לגן שעשועים, לסיבוב או לחוגים ונותנת להם את המענה שהם צריכים. אני מבשלת ועושה הכול. שבת היא שבת, בית מרוקאי־טריפוליטאי, כל המאכלים, סירים, מארחת בכיף ובאהבה".
איך את מנהלת את לוח הזמנים הזה?
"אני צריכה עוד 24 שעות, אף פעם לא מספיק לי. אימא היא ההשראה שלי בחיים. היא הייתה אומרת: 'אל תלכי לישון עד שלא תסיימי את הדברים שיש לך לעשות, אל תשאירי למחר ואל תדחי'. ככה חונכתי וככה גדלתי. אני רוצה להספיק כאן ועכשיו. אני אוהבת לעבוד קשה, אוהבת לחץ ואוהבת מרתון. אני לא אשב מול הטלוויזיה, אני חושבת שזה בזבוז זמן. גם לישון זה בזבוז זמן. בשבת משלימים שעות שינה".
יש ימים שבהם גם לך אין כוח?
"ברור, אני בן אדם. יש ימים שאין לי כוח לבשל, אז אפשר להזמין או ללכת לאימא שלי, שתמיד יש לה שלושה-ארבעה סירים על הגז. אבל אין יום שאני לא עושה כביסות, ואין יום שלא אאפס את הבית. ללכת לישון עם בית מבולגן? זה לא יקרה".
הצילום מאריך את זמן הניקיון?
"בטח. אני יכולה לנקות חמש-שש שעות את הבית, ועם מצלמה זה לוקח יותר. אבל אני נהנית מזה. אני רואה את הטוב שזה עושה לבנות, את התגובות, והן מחכות לזה. הן שואלות אותי: 'איך את עושה את רביעי הקרוב?' ומבקשות טיפים לניקיון".
איזה תגובות את מקבלת?
"הרבה תגובות יפות. יש את המשועממים שאומרים לי: 'את מבזבזת מים'. כמו כל דבר בחיים, זה מתחלק לחיובי ולשלילי ואני רואה את הדברים הטובים. גבר פגש אותי בפארק מים ואמר: 'אני מת על הסרטונים שלך. בחיים לא פירקתי את הווילונות בבית'. הוא סיפר שכבר שמונה שנים לא ניקו אותם, ואמר שעכשיו הוא מפרק אותם כי בסרטון זה נראה קל. בנות אומרות לי: 'בחיים לא רציתי לנקות ככה', 'אני מבשלת בזכותך', 'דולב, תמשיכי'. אני רואה שאני עושה טוב לאנשים. מי שכואב לו, שלא יעקוב אחריי".
ניסיתי בהיריון האחרון להביא מנקה. היו לי דימומים ואסרו עליי להתאמץ, אז הבאתי מנקה. ראיתי מה זה עושה לי בנפש ואמרתי לבעלי: 'תקשיב, אני אנקה. זה מה שעושה לי טוב'
את כבר עושה שיתופי פעולה דרך האינסטגרם?
"בטח. אני חתומה בסוכנות, ועוד לפני שהייתי חתומה עבדתי בשיתופי פעולה עם הרבה חברות מוכרות. לא רק סביב ניקיון, אלא ביוטי, סטייל והרבה דברים. מה שאני רואה לנכון ומתאים לי, אני לוקחת. הסוכנת שלי יודעת בדיוק מה מתאים לי. אני עושה מה שאני מתחברת אליו.
מקלות אוזניים במסילות של החלונות
מה טיפ הניקיון הכי טוב שאת יכולה לתת?
"קודם כול, אף פעם לא יהיה לך נקי אם את לא מרימה את הדברים. אי אפשר לנקות בחפיף מלמעלה ומסביב, צריך להרים. הרבה מים, הרבה ניקיון, אקונומיקה זה חובה. ולאהוב את זה, פשוט לאהוב את זה. למי שיש מנקה - אז גם את המנקה תחנכי לנקות כמו שצריך ולהזיז את הדברים.
את בעצמך לא מוכנה להיעזר במנקה?
"ניסיתי בהיריון האחרון. היו לי דימומים ואסרו עליי להתאמץ, אז הבאתי מנקה. ראיתי מה זה עושה לי בנפש ואמרתי לבעלי: 'תקשיב, אני אנקה. זה מה שעושה לי טוב'. לאט ובזהירות ניקיתי עד שבוע 40, ואז הייתה לי ירידת מים והלכתי ללדת. אימא שלי תמיד אומרת: 'אף אחת לא תנקה לך, כמו שאת מנקה לעצמך'. גם אם תשלם לה 200 שקל לשעה, זה לא יהיה אותו דבר".
מה את עונה לתגובות שטוענות שאישה שמנקה היא דבר פרימיטיבי?
"יש אנשים שתמיד יש להם מה להגיד ורואים רק שלילי. אני לא מסתכלת על זה, זה עובר לידי. פעם הייתי נפגעת, היום לא אכפת לי. בסופו של דבר הכול תלוי באיך שאתה רואה את החיים. אני אומרת: 'תעשה טוב, תקבל טוב, תראה טוב'. למה להיות שליליים?"
מה הדבר הכי מוגזם שניקית והפך לטרנד?
"מקלות אוזניים במסילות של החלונות. תמיד הייתי מנקה עם מקלות אוזניים. אימא שלי הייתה אומרת לי: 'אם את לא מצליחה להיכנס לפינות, תכניסי קיסם שיניים או אוזניים, הכול נכנס לפינות'. אמרו לי גם על המקרר, ועכשיו אני רואה את כל הרשת מנקה את המקרר. אני רואה את הבת שלי מנקה את הפייה של הבקבוק עם קיסם, ובעלי אומר לי: 'דפקת אותם'. דפקתי אותם לטובה, מה רע בזה? כל הכבוד, היא אלופה".
חשבונות המים והחשמל שלכם גדולים משל אחרים?
"כן. הכול עובד אצלי שעות נוספות. המזגן לא נכבה, המדיח עובד שעות נוספות ולמכונת הכביסה אין רגע דל. תמיד אני אמצא להכניס עוד כרית או לדחוף עוד שמיכה. מזל שאנחנו שומרי שבת".
את מרגישה שאת מהווה השראה לעוקבות שלך?
"כן, חד־משמעית. יש מלא שיחות נפש. הן רוצות את הנייד שלי, לדבר איתי על דברים ולהתייעץ. אני זורמת, בגבול הטעם הטוב. למה לא?"
מה את אומרת למי שחושב שהאובססיה לניקיון היא שיגעון?
"אני חושבת שאלה שלא אוהבים ניקיון הם המשוגעים. מה רע בניקיון? זה טוב, זה כיף. אם יגידו שאני משוגעת, לפחות יגידו שאני משוגעת מניקיון. בעיניי זו מחמאה".
איך הפרסום השפיע על החיים שלך?
"זה כיף, אבל אני עם הרגליים על הקרקע. אני בן אדם רגיל כמו כולם. תודה לקדוש ברוך הוא, הכול טבעי וכיף ואני נהנית מהדרך. יש לי עוקבות שהן כמו חלק ממני. בנות שאני באמת אוהבת ואפילו לא ראיתי אותן, רק מההודעות ברשת".
מה הדבר הגדול הבא שאת עובדת עליו?
"בעזרת השם, מותג הניקיון שלי יהיה הצעקה האחרונה. חומרי הניקוי הכי טובים, לא בארץ, בעולם. עובדים על זה שעות נוספות. זו עבודה קשה מאחורי הקלעים, אבל אני מדייקת כל דבר ולא מתפשרת על שום דבר. אין מוצר ניקיון שלא עבר לי בידיים, שלא ניסיתי ושלא ניקיתי איתו. אני מנסה את המוצרים ומשפרת דברים. זה לא לקחת מוצר ולשים עליו מדבקה; יש עולם מאחורי כל דבר. את השם אני עדיין לא נותנת".
