דור רפאלי הוא כמעט פוסטר של ילד סנדוויץ', רק בגרסת נטולת גלוטן וסוכר, כי הדיאטה מחייבת. על סף גיל 38, הוא מודה שמעולם לא שאף לדגמן כמו אחותו הגדולה בר (39) וגם לא פזל לעבר משחק כמו אחיו און (27), ושחלום חייו בכלל היה להיות זמר. "אני חולה מוזיקה, מנגן בגיטרה ומוכן לעשות הכל ולהחליף הכל כדי לקבל קול יפה. אבל מה לעשות, אין לי את זה".
הגנים האמנותיים פסחו עליך?
"למה ככה? האמנות שלי באה לידי ביטוי בעבודת ידיים. אני רתך לא רע, ואבא בנה לי בבית מסגרייה קטנה. גם אבא בתולה-פרפקציוניסט כמוני, נולדנו באותו התאריך וזה היה הבונדינג שלנו מאז ומתמיד. בבית הייתי יד ימינו של אבא שמתחזק את השטח, שניים וחצי דונם, בחריצות ובהקפדה. מעולם לא היה אצלנו גנן. הכל במו ידיו. באיזשהו שלב התהפכו היוצרות, אני יודע לעבוד יותר פרקטי ויעיל וכשהוא מזעיק אותי, אני בא כמו פועל שמקבל הוראות".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויים:
בעונה השנייה של 'רפאליס', שמשודרת בימי שני-רביעי ב-3HOT, ב-HOT VOD וב-Next TV, הוא לעיתים מסתובב באחוזה המשפחתית כמו מי שרק נקלע לסיטואציה, אבל הוא עצמו נעלב מהתיאור הזה. "ככה הרגשת אותי? חבל. הייתי מי שאני. אף אחד לא הכריח אותי להצטלם ואף אחד לא הגדיר לי את גבולות הגזרה. אני בסדרה בגלל שאני נהנה לצלם אותה. למה? בגלל שאצלנו אין ארוחת שישי בשבע וחצי, אף פעם לא הייתה לנו, גם לא בילדות, בגלל שההורים שלי אף פעם לא היו הורים רגילים".
באיזה מובן?
"ההורים של רוב הילדים שהכרתי עבדו בעבודות מסודרות, תשע עד חמש, אז הם חזרו מבית ספר לבית ריק, ובערב לא היה עם מי לדבר בגלל שההורים היו עייפים. לדעתי, זה מה שעומד מאחורי הצורך להתכנס סביב השולחן ולעשות קידוש ולדבר. למשפחה שלנו לא היה צורך בזה מפני שהיינו כל הזמן ביחד. ילד רגיל חוזר הביתה, זורק את התיק, אוכל משהו ורץ למגרש. כבנם של ציפי ורפי חזרתי הביתה, זרקתי את התיק, שמחתי לראות שיש אוכל, ובזמן שחיממתי את הצלחת, קלטתי שאבא שלי בדיוק מכניס נסורת חדשה, אז ישר עזבתי הכל ורצתי לאורווה. בפתח תמיד עמדו שני כלי עבודה - את חפירה גדול לאבא ואת מיניאטורי, שלי. מאז שנעמדתי על הרגליים והתחלתי לזוז, כל מה שאני עושה זה עם אבא, אבל באיזשהו שלב זה התחיל להיות מתסכל שאני עדיין צריך לחזור לשם בשביל לתקן משהו".
צריך?
"כן. אני נהנה לעבוד עם אבא, אבל חשבתי שמתישהו אני אעביר את השרביט הלאה, לאון, וזה לא קרה בגלל שהוא ילד קקה. התסכול שלי נובע מהידיעה שאני תמיד אהיה זה שמגויס לכל משימה. אבל רגע, בקשר לקביעה שלך".
איזו?
"שנראה כאילו אני נקלע לסיטואציה. בסדרה אני לא על הדרך. אני שם, אני מאוד נוכח ואני נורא נהנה, מפני שבשנים האחרונות הקרבה המשפחתית קצת התרופפה. בר הייתה בחו"ל ויש לה בית ומשפחה משלה, אני עברתי לתל-אביב. פתאום מצלמים סדרה, יש לנו לו"ז משותף וזה כיף".
ב"מחוברים", אתה ובר לא הייתם בסט-באדיז כמו ב"רפאליס".
"אל תשאלי אותי על מה רבנו בגלל שאני כבר לא זוכר. הזיכרון שלי גרוע. החברים שלי מסתלבטים עליי, 'איזה כיף לך, כל יום אתה כאילו נולד מחדש'. כל יום אני שולח להם את הסרטונים שכבר שלחתי אתמול".
קינאת בהצלחה הבינלאומית המדהימה שלה?
"מה פתאום, זאת אחותי. תמיד שמחתי בשבילה. תמיד רציתי שיהיה לה פי מאה ממה שיש לה. כשבר עברה ללוס-אנג'לס פירגנתי, אבל השיחות הפכו לבנאליות - 'מה קורה? מה חדש?' באותה תקופה אבא לא ירד לי מהווריד: דיברת עם בר? דבר עם בר. בסדרה הוא קורא לי 'מלך', אבל הוא המלך האמיתי. אבא יעשה הכל כדי לשמור על הרמוניה משפחתית. פעם זה היה מעצבן אותי, כשהתבגרתי התחלתי להעריך את הרצון הזה. אולי זה משהו שהיה חסר לו בילדות".
מלבד בר ואון שבחרו בתעשיית היופי והבידור, יש לך אח נוסף מאותה אמא, ניל בן פורת, שהוא מסעדן. ומה איתך? היית אומר שאתה איש עסקים?
"לא, מפני שעוד אין לי עסקים להראות. אני משתדל לחיות עם כמה שפחות הגדרות. השקעתי בנדל"ן בארה"ב, אני מושקע בסטארט-אפ 'קוני', מערכת אידוי שמתחברת לאפליקציה בסלולרי והדייר יכול לכוון ולגוון, בבוקר ריח פאצ'ולי בעוצמה מסוימת ובערב ריח אחר בעוצמה שונה. ועכשיו בר ואני בתקופה נהדרת, אנחנו מלא ביחד בזכות העסק, מוצרי טיפוח עור".
עוד ערכת איפור?
"להפך. בר אמרה, 'כל המאפרים הכי טובים בעולם איפרו אותי, שמו עליי הכל, ואף אחד לא הציע לי מסיר איפור איכותי, לכן אני רוצה לתת לנשים את השגרה שלי לשמירה על עור הפנים'. אני נורא מתחבר לקונספט בגלל שאני אוהב יופי טבעי, שהיום הוא כבר דבר נדיר. אתה הולך לישון עם מישהי אחת וקם עם מישהי אחרת. בנות 12 מזריקות לשפתיים, זה הזוי. לחברה שלנו קוראים 'ליבאל', זה ליב ואל, שתי הבנות של בר. שם גאוני שאמא שלי המציאה. אנחנו מייצרים רק בארץ ואמורים לצאת לדרך בספטמבר. בהתחלה הייתי מתוסכל מכמות הזמן שזה לוקח, אבל בר ידעה בדיוק מה היא רוצה מכל מוצר ובדקה אותו על עצמה ועל חברות שלה, כאן היא לא אהבה את המרקם ושם היא לא הרגישה מספיק השפעה. היא לא יודעת לעשות משהו חצי כוח. גם אני לא יודע".
זה נשמע כמו מתכון לחיכוכים.
"כשיש בינינו בעיות אני זה שמתפשר, ככה זה בתולה - שומרים הרבה בבטן. בר כוחנית במובן הטוב של המילה, היא לא מוותרת במילימטר, ואני יודע לנהל. תני לי מטלה ואני אעשה אותה הכי טוב שאפשר".
כבן למשפחה שלא מצליחה לרדת מהכותרות גם כשהיא נורא מתאמצת ("לא תשמעי אותי מתמסכן על זה שכולם שונאים אותי מרוב קנאה"), לרפאלי יש מודעות עצמית מרשימה והוא מכיר את עצמו לעומק. "בכל רגע נתון אני חייב לתחזק שלוש-ארבע התמכרויות. לפחות. עכשיו אני מכור לספורט, תזונה, ירי ואופנועים. ובכל אחד מהתחומים האלה אני הולך עד הסוף".
איזו התמכרות הייתה הראשונה?
"קעקועים. התחלתי בגיל 16. אני אוהב את האמנות שבהם, את הסיפור שמאחוריהם. בדרך כלל, הקעקוע הראשון זה תאריך יום ההולדת שלך, משהו בנאלי. אצלי כל הקעקועים הם דברים משמעותיים. קעקועים עם משמעויות מחזקים אותך. הקעקועים שלי הם התשוקות והתחביבים שלי. הנה אופנוע. בבית יש לנו גרז' מגניב עם עשרה אופנועים ואנחנו משפצים ובונים. אני עושה הכל ואבא יושב לידי ואומר לי מה צריך לעשות. הנה אקדח ועוד אקדח", הוא ממשיך להדגים ולפרט. "על האצבעות יש בנג-בנג. יריות. כשואלים מה המקצוע שלי אני אומר 'מדריך ירי'. בחיים לא תתפסי אותי בלי אקדח בחגורה. סבא שלי מצד אבא היה בא אלינו עם נשק. בכיתה ג' כתבתי עבודת חקר על הבליסטיקה של האקדח. התחלתי לירות בגיל 16 וכדי שלא יחשבו שאני שחצן, הודעתי לכולם שרק כשאעמוד בפעם הראשונה על הפודיום אקעקע אקדח. וכך היה. באליפות ישראל האחרונה הגעתי למקום השלישי במחלקה שלי, שנקראת פרודקשן - יורים באקדח כמו שהוא יוצא מהקופסה, בלי שינויים. והנה הכלבה שלי אסתר, שנפטרה לפני כמה חודשים. וזה המשפט שהוא הכי אני", הוא מתרגם מאנגלית, "'תהיה ביקורתי, אל תהיה שיפוטי'. והנה עוד אקדח".
החיבה המוגזמת לכלי נשק הפכה לשימושית במיוחד בחודשים האחרונים. "ב-7 באוקטובר הייתי בשדה התעופה במלדיביים, בסיומה של החופשה המשפחתית השנייה שלנו מאז ומעולם. קיבלתי סרטונים של מחבלי נוח'בה בשדרות וחשבתי שזאת בדיחה. למחרת התייצבתי במטווח ליד הבית, בגלל שכולם רצו להוציא רישיונות. במשך שבועות הדרכתי מהבוקר עד הערב. אבל לדעתי, זה הדבר הכי גרוע בעולם".
למה?
"אני בעד שלכל אזרח בישראל יהיה רישיון. תנו אקדח לכל מי שרוצה להגן על עצמו, אבל תכשירו כמו שצריך. בשביל לקבל רישיון אתה עושה קורס ויורה מאה כדורים מטווח 7 מטר, ורוב האנשים לא יודעים לירות. אם מישהו יצעק בחמישי בלילה באמצע תל-אביב 'אללה אכבר', את יודעת כמה אקדחים שלופים יעופו עליו? זה מסוכן".
ומה פשר ההתמכרות למשטר תזונתי?
"תמיד רציתי להיות כמו אבא, אדם גדול וחזק שכל חייו התאמן. בגיל 14 הוא אמר לי, 'לשריר יש זיכרון, ואם תתחיל להתאמן בגיל צעיר זה יישמר', אז נרשמתי לקאנטרי. אבל בתור בתולה, אני חייב להיות אול-אין, אני לא יכול להתאמן שלוש פעמים בשבוע במשך כל החיים, אני חייב להתאמן שבע פעמים בשבוע. פעם בשנתיים אני נכנס למשטר: כל יום 250 גרם דג לברק חיוור עם קישוא, בטטה, מלפפון ועגבנייה, וגם שיבולת שועל עם יוגורט וחלבון. אני שותה רק מים, כבר חודשיים לא נגעתי בזירו, שותה אמריקנו בלי חלב ואת החביתה שלי לא מטגן בשמן, אלא עם ספריי. אני לא אנין טעם, אני אוכל בשביל לשבוע, לא בשביל ליהנות, ואני לא זז מהתפריט. מדי יום אני צורך שני אחוז ממשקל הגוף שלי. שש ארוחות ביום. אני מרגיש שיפור באיכות השינה ובאנרגיה שיש לי במכון. עכשיו אני טס לחתונה של חבר במיאמי וכבר שלחתי לו רשימה של כל תוספי התזונה שחייבים לחכות לי אצלו".
במיאמי אולי תפגוש את בנו של.
"כבר ראיתי אותו באיזה מקום במיאמי, עם המאבטחים שלו. בושה. אם ביבי מעדיף שבנו הבכור לא ישהה בארץ בתקופה הקשה הזאת, זה סימן שמשהו רע מאוד הולך לקרות".
בבית משפחת רפאלי יש מריבות פוליטיות?
"לא. כולנו חושבים אותו הדבר. אני מאמין שהכת של ביבי נחתכה בעשרות אחוזים. ידידה שלי הייתה הכי ביביסטית, היא גם חשבה שהוא שרמנטי וחתיך, ואחרי 7.10 היא מעלה פוסטים של ביבי אסון".
ההורים מאיצים בך להתחתן?
"לא, ואני מאוד מעריך אותם על זה. אנחנו משפחה מאוד ליברלית והלחץ היחיד מגיע מסבתא שלי הפולנייה. מגיל 18 היא שואלת אותי, 'מה קורה דורל'ה, מה עם חברה?' אני גדלתי והשאלות נשארו אותו הדבר. רוב החברים שלי כבר נשואים, וכשהבנתי שאני מתחיל לחשוב על חתונה רק בגלל הסביבה, החלטתי להיות אמיתי עם עצמי. זה לא שלא בא לי להיות אבא, אבל לא בא לי ילד מחר בבוקר. ואני לא שולל את האופציות הנוספות שקיימות. אפשר לעשות הורות משותפת, אפשר לאמץ. עם ליהיא (הדוגמנית ליהיא פרויד, ס"ש) הייתה לי מערכת יחסים מהממת במשך שנה, אבל היא בת 24. זה פער של 14 שנה".
אתה חולם להביא שלום עולמי?
"לא, אבל כיוון שאף פעם לא חלמתי להיות עורך דין, רופא או מיליארדר, אני חולם שמדי יום ביומו אצליח לעשות דברים שעושים לי טוב. ואני חייב להוסיף עוד משהו בעניין ה'נקלע לסיטואציה' - בטח תופתעי לשמוע שהייתי צעד מאוד משמעותי ב'רפאליס'. עזרתי לזה לקרות. זה היה כשאמא עוד הייתה בפנים. נורא התאכזבתי כשבניגוד להבטחה שלה, אמא לא ישבה לכתוב ספר על חייה. זה הפסד של כולם".
כמה משלמים לך על הסדרה ביחס לבר?
"למה נראה לך שאני אגלה?"