31 שנים אחרי שיצא לאוויר העולם אחד משירי האהבה היפים בשפה העברית, עלה על בימת 'נשף רוק' הילל גזית בן ה-17 ושר 'הו, אילנה'. הקהל השתגע, אולי בגלל נוסטלגיה, אולי בגלל סנטימנטליות, אולי כי אמא אילנה ברקוביץ', מושא שירו של אביב גפן, עמדה בקהל. ואולי זה קרה פשוט בגלל שגם כשהוא מוקף בכריזמה של משפחת גפן, ברור שתחת שמי פארק הירקון נולד כוכב.
כתבות נוספות למנויים:
כל הדבר הזה קרה ממש בטעות. "היינו בעל האש אצל אביב, ודילן (גפן. ר"א) ואני אמרנו 'חייבים לעשות גרסה מזרחית ל'אילנה'', הכי בסתלבט כזה", משחזר גזית. "פתאום אביב בא ואמר, 'רוצים לעלות עם השיר מתישהו?' ואני אומר לו, 'כן, בנשף רוק' ודילן ואני צחקנו. לא תיארתי לעצמי שזה באמת יקרה".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
סתם זרקת "נשף רוק" כי זה הרגיש לך מופרך?
"כן, בראש שלי זה היה חסר סיכוי. אני עושה מוזיקה כל החיים שלי, בגיל צעיר יותר הופעתי מול בית הספר ואלה היו חוויות פחות נעימות".
למה?
"כי היו מסתכלים עליי מהצד וצוחקים. כמובן שזה גרם לי לחשוש מהבמה הגדולה הזו. מהרגע שהבנתי שזה קורה ועד שעליתי לבמה הייתי נורא לחוץ, אבל כשאביב התחיל להופיע הסתכלתי מהצד ופשוט נרגעתי. לא יודע למה. בשנייה שדרכתי על הבמה התבגרתי, לא יודע להסביר את זה".
ואיך זה היה לשיר את "אילנה"?
"מדהים. זה שיר על אמא שלי, אנשים יודעים את זה. כל החיים שלי שרים לי את השיר הזה, ביסודי, בחטיבה, אומרים: 'אמא של הילל, אמא של הילל'. זה לא הפריע לי, התגאיתי בזה. עד היום אני מתגאה בזה".
אבל הציקו לך עם הדבר הזה.
"ניסו, אבל זה מעולם לא הציק לי. אני אוהב את אביב, אני אוהב את השיר הזה, אני אוהב את אמא שלי וכל מה שקשור לשיר יפה בעיניי. הוא מהמם, מיוחד, מרגישים במילים שיש אהבה".
ואיך זה לשיר את זה בתור הבן של?
"וואי, מרגש בטירוף. לאמא ולי יש קשר מיוחד, תמיד היינו חברים טובים. אני הכי אוהב אותה בעולם, והייתי יותר מגאה לשיר לה את זה".
איך היא הגיבה לזה?
"היא ממש התרגשה. נראה לי שזה עשה לה את היום".
ואילו תגובות קיבלת?
"מלא תגובות מדהימות. 'איזה יפה שרתם', כאלה".
התחילו איתך?
"אני לא יודע. כתבו לי באינסטגרם, אבל אני לא מחפש כרגע. אני רוצה למצוא מישהי אמיתית, ובשביל זה צריך כימיה עם בן אדם. אני לא יכול להתחבר דרך האינסטגרם".
הוא ביישן, צנוע ולא לגמרי מבין את כל הבאזז סביבו מאז אותה הופעה בפארק. מהחומרים שרק תורמים לבייגל'ה הבלתי נראה, אך המורגש, שצף לו מעל הראש. ההופעה ההיא לא הייתה יריית הפתיחה של גזית, ברזומה שלו יש כבר קמפיינים, כמו זה האחרון ל-fix, פרסומות, תפקיד משמעותי בעונה השנייה של סדרת הילדים 'מה הבעיה?' (ערוץ ZOOM ב-yes), ובשאר הזמן הוא באולפן, עובד על מוזיקה משלו. הטאלנט הצעיר חתום בסוכנות אלינור שחר, לצד שלומית מלכה, דר זוזובסקי ואסף אמדורסקי. לא רע לשמיניסט בבגרויות.
"אני עובד עכשיו על פרויקט מוזיקלי וממש מתרגש שכולם ישמעו את זה. בא לי שאנשים ישמעו את המוזיקה שלי כי אני אומר שם דברים אמיתיים מהלב שלי. יש לי שירים עוד מכיתה ב'".
איזה שיר כתבת בכיתה ב'?
"קוראים לו 'אנשים מטופשים'".
איך הבנת שזה מה שאתה רוצה לעשות ושזה לא בגדר תחביב?
"שמעי, אני אוהב את הלייף-סטייל הזה. אני אוהב לדגמן, אני ממש אוהב לשחק ואני אוהב מוזיקה. אני בר-מזל שיש לי את האופציות לעשות את זה. זה לא בא ברגל, עבדתי קשה בשביל זה, ועדיין אני מרגיש בר-מזל. תמיד עשיתי מוזיקה ותמיד הסתכלו עליי מוזר. צחקו עליי".
היית שונה?
"הייתי ילד שמנמן, קצת אחר. עד היום אני קצת מוזר, אבל למדתי לקבל את זה. זה מי שאני. אני זוכר שהייתי לבד ביום כיפור. לא הזמינו אותי לרכוב על אופניים. זה זיכרון ממש חזק, שנסעתי לבד ליד הבית, ראיתי את הילדים מבית הספר והם לקחו צעד אחורה ופשוט צחקו וברחו. זה לא שחוויתי בריונות, אבל אנשים עד היום מסתכלים עליי מוזר. היום זה פשוט לא מפריע לי. אני רוצה להעביר מכאן מסר ישיר לילדים שעוברים דברים קשים חברתית: תתעלמו מילדים כאלה כי הם עושים את זה מחוסר ביטחון. צריך להרים את הראש ולא לחשוב על זה, להמשיך קדימה. הילדים האלה אפסים, אני מרחם על בריונים. אני לא אומר את זה סתם בשביל לגרום לאנשים להרגיש טוב, אני באמת מרחם עליהם כי יש להם בעיה".
נשמע שעברת חוויות לא פשוטות בבית הספר.
"כן, זה היה ממש קשה כילד. אבל אני שמח שזה קרה לי, אם לא היה לי את זה, אז לכי תדעי מי הייתי היום. יש המון ילדים שחצנים שיש להם מלא חברים כל החיים, ואני חושב שמה שחוויתי מונע ממה שאני חווה עכשיו לעלות לראש".
לתחושתי, הימים שהסתכלו עליך כמוזר נגמרו.
"לא כזה אכפת לי. שיסתכלו עליי מוזר. זה נותן לי דרייב להמשיך".
על הרגליים של גזית מקועקעים שני מספרים משמעותיים: 1977 – שנת הלידה של אמו, ו-1973 – שנת הלידה של אריק בנאדו, שנכנס לחייו בגיל שנתיים. "נראה לי שאעשה סדר אחת ולתמיד, כי זה מבלבל אנשים", הוא מודה ומסביר: "לאבא שלי קוראים אוריה גזית, והוא ואמא נפרדו כשהייתי בן חודשיים. כשהייתי בן שנתיים אריק נכנס לנו לחיים, וזה הקשר הכי מיוחד בעולם, כי מצד אחד אני לא קורא לאריק אבא, ומצד שני זה אבא וזה החבר הכי טוב באותו זמן. אני אוהב אותו הכי בעולם. יש פה אבהות ויש פה המון חברות, אני יכול לדבר איתו על כל דבר, ובאותו זמן יש לי את אבא שלי, שגם איתו אני יכול לדבר על מה שאני רוצה. אבא שלי גר בחדרה, ממנו יש לי שני חצאי אחים, ומאמא ואריק יש את אסא בנאדו, הילד הכי חתיך במדינת ישראל. אני רוצה שתכתבי את זה".
כתבתי.
"עכשיו לאמא יש בן זוג בשם איתמר, שאני מאוד-מאוד אוהב אותו ושמח שהוא בחיים שלי. יש לו פיצה מדהימה בכל שני וחמישי ב'חוד המחט'".
הסתדרת.
"אבל אני אלרגי לגלוטן".
חתיכת עץ משפחתי.
"אני מודה לאמא שלי שעשתה את מה שהיא צריכה בלי לחשוב עליי או על אח שלי, פשוט עשתה מה שהיא הרגישה שנכון. אני מעריץ אותה על זה. אני חושב שזה חיזק אותי כבן אדם, שבזכות זה אני מי שאני היום. לא אשקר, אני לא רואה את אבא שלי כל כך הרבה, אבל אנחנו מדברים מלא בטלפון, גם עם האחים שלי, ואני הכי אוהב אותם בעולם. אני יכול לדבר עם אבא שלי, עם אריק, עם בן הזוג של אמא שלי ועם אמא שלי".
אתה בעצם אומר שאתה שמח שאמא שלך שמה את האושר שלה במקום הראשון.
"חד-משמעית".
זו תובנה מאוד בוגרת.
"אני אוהב לשבת ולחשוב ולהבין את הדברים בעצמי. אני נכנס למקומות שבן אדם אוהב להדחיק ולשים בפינה. אני מבין שזה מדהים, שזה הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש".
מתי כילד הבנת שיש עניין סביב המשפחה? שאמא שלך היא אישה מוכרת?
"שאלה טובה, אני בעצמי לא יודע. אמא שלי זו אמא שלי וזה מצחיק אותי שפתאום ראיינו אותנו ביחד בהופעה. אני לא רגיל לזה, לא מצטלמים איתי ברחוב וזה לא נכח בבית. יש לנו בית מדהים, משפחה מדהימה, וזה אף פעם לא שינה משהו. הכוכבות לא הייתה משהו שמתחזקים".
כמה נברת בראיונות עם אמא, בדברים שהיא עשתה?
"וואי, אפס".
אין סקרנות?
"באמת שלא".
צפית בסדרה שאביב כתב על חייו, 'שנות הירח'?
"לא ראיתי. גם אמא שלי לא ראתה את זה".
לפי איך שאביב כתב ומספר אותה, היא הייתה אהבת חייו.
"והיא גם אהבת חיי".
אתה ודילן גפן תמיד הייתם בקשר קרוב?
"למען האמת לא. אמא שלי ואביב תמיד היו ממש בטוב, יש שם אהבה ענקית ואני מאוד אוהב את המשפחה. אבל אני מרגיש שדילן ואני התחברנו ממש בשבעה של יהונתן. דילן בן אדם מדהים, חכם כל כך וחבר טוב, ויש לנו מלא דברים במשותף. שנינו נורא אותנטיים, אומרים את מה שאנחנו מרגישים, אני במוזיקה והוא בפודקאסט ('מעניין לי את הסבתא', עם סבתו, נורית גפן. ר"א). אני מרגיש שאנחנו אחים חורגים".
התארחת בפודקאסט שלו. שיתוף הפעולה הזה ימשיך?
"הוא היה חד-פעמי, לפני ההופעה''.
איך היה עם נורית?
"נורית היא הבחורה הכי יפה בעולם. הכי-הכי יפה. אני מת עליה. אני מרגיש שלכולנו יש משהו משותף. עד היום אני מנסה להבין מה זה".
אולי כולכם אוהבים ללכת יחפים?
"לא, זה פחות הקטע שלי. זה מטורף שאביב עושה את זה. ביג ריספקט".
שהוא הולך יחף?
"שהוא עושה מה שהוא רוצה. אני מעריץ את אביב על הדברים האלה".
תגיד, אתה רואה את העתיד שלך כאן, בישראל?
"ברור. אני ואשתי נגור פה, כן?"
אתה כבר יודע את זה?
"ברור. נטייל בחו"ל, אבל בסוף אנחנו נסיים את זה פה".
אבל איך אתה חווה את המציאות הנוכחית? איך זה להיות בן כמעט 18 בתקופה הזו, במדינה הזו?
"המוח שלי כל היום חושב על זה ומריץ את המחשבות. מה שקרה פה זה אסון, אבל אנחנו חזקים ונעבור את זה. צריך להרים את הראש ולהסתכל קדימה".
אתה חשוף לאקטואליה?
"אני לא רואה חדשות. אני יודע מה קורה פה כי אינסטגרם וטיקטוק, אבל אני מנסה כמה שפחות לראות חדשות. סרטונים מ-7 באוקטובר לא ראיתי. אולי זו הכחשה, אבל אני חושב שזה עושה לי לא טוב לראות חדשות".
מה עם צבא?
"אעשה צבא. עדיין לא יודע באיזה תפקיד אשרת, זה בשלבים ועוד מעט אדע. חשוב להיות בצבא. אנחנו גרים במדינה שלא קל לגור בה, אבל מדהים פה וזו הארץ שלנו, וצריך להגן על המדינה הזו. ברור לי שאני צריך לתרום למדינה משהו, כי פשוט אין מקום יותר טוב מהמקום הזה".
אביב שר 'דור מזוין' לפני 30 שנה, אבל אתם דור של קורונה, של בידודים, של מלחמה. קצת נדפקתם.
"כן, אבל בזכות זה אנחנו הולכים להיות הדור הכי טוב שהיה כאן עד עכשיו, אי פעם".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.06.24