זהר צוקרל היא המתנה הכי משמעותית שהעניקה פרלה דנוך לבעלה, אליל הטף מני ממטרה, לחגיגות ה-40. אחרי שנתיים של הפריות מבחנה ושימור עוברים היא הרתה בדרך הטבעית, והם בישרו על כך לאומה בסרטון מושקע. עכשיו, חודש וקצת אחרי שהפכה לאמא אמיתית – לא רק אמא של דמות הרשת הוויראלית “סאפיר” - פרלה עדיין מבקשת לשתף. בכאבים שעדיין מלווים אותה, אבל גם באושר הגדול.
אומרים שקומדיה טובה נולדת מדרמה, ובמקרה שלהם זה נכון. "אבל זהו, נגמרו הדרמות, אני אמא", מכריזה פרלה בעודה נעה באיטיות על גלגל גומי, שהוא גלגל ההצלה של כל יולדת טרייה. "זה לא אומר שהאימהות כיבתה לי את שריר היצירה, ממש לא, אבל אני אמא של המתוקית הזו ותודה לאל, הכל טוב".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
"נכון שהיא יפה?" מני אוחז בבתו הבכורה בגאווה. "כשנכנסנו לחדר הלידה עוד התלבטנו בין שני שמות. כשהתינוקת יצאה, המיילדת אמרה לפרלה 'כמה שהיא ברורה', ואני אמרתי לה 'תראי, היא זוהרת'. ההתלבטות הסתיימה. תגידי, באיזה גיל אני יכול לחקות לה בת יענה? ואם היא לא תאהב? אני מת לראות אותה צוחקת".
הקשר הרומנטי ביניהם התחיל בידידות ארוכה שנולדה בצוות הבידור של המימדיון ("ביום הראשון לעבודה אמרו לי לחפש בחור עם שיער מוזר שיכניס אותי לתפקיד. מצאתי בחור עם שיער מאוד-מאוד מוזר"). כשעמדו מתחת לחופה, לפני שלוש שנים וחצי, הם כבר היו סלבס. הזוג שלא ניצח בריאליטי "זוג מנצח", אבל זכה באהבת הקהל. מני כבר היה כוכב ילדים ("לא רציתי להתחתן לפני שאני מתבסס בקריירה, פרלה ואני נכנסנו לזוגיות אחרי שחתמתי אצל יובל המבולבל. רק אז הרגשתי שאני מוכן לשלב הבא"), ואילו היא הייתה רגע לפני הפריצה. הדרך לשם לא הייתה קלה. העובדה שבגיל 17 התחילה להופיע עם אביה, רמי דנוך, מייסד צלילי העוד ("מכרתי כרטיסים ועשיתי קולות"), לא העניקה לה חסד בתחום. למרות שאהובה עוזרי האיצה בה לשיר ולהקליט, פרלה העדיפה לשייט בין תפקידי משנה (שכנתו של אביב אלוש ב"להיות איתה" ופרח ב"שנות ה-90") עד שתתבסס כקומיקאית וחקיינית. "להצחיק זו זכות ענקית", היא אומרת.
הלחץ מהסביבה להביא ילדים, היא מספרת, התחיל לפני שהפכה לגברת צוקרל כדת וכדין, עוד כשהיו מאורסים. "וואלה, אתם מתחתנים? יופי, מתי ילדים?" היא מחקה את הקולות ששמעה כבר אז. שנה אחרי החתונה היא כבר התחילה להרגיש שכל המדינה מסתכלת לה על הבטן. "בהתחלה לא התרגשתי מהשאלות, לא נתתי להן לחלחל".
איך?
"הייתי שלמה עם עצמי, רציתי לרצות להיות אמא וידעתי שאני חייבת להתבשל בקצב שלי. לקחתי את הזמן ומני חיכה לי עד שחיפשתי משמעות שלא קשורה במקצוע. התחלנו לנסות, חודש ועוד חודש, בלי לחץ, בכיף שלנו, ועם הזמן הבנו שלהיכנס להיריון זה לא כל כך פשוט. באינסטגרם כל בחורה שנייה מעלה סרטון של 'טיילתי בקניון ופוף, יצאה לי בטן'. ראבק, על מי את עובדת?"
השלב הבא היה ביקור אצל מומחה פוריות, ואז הגיעה האבחנה: רזרבה שחלתית נמוכה. "במילים אחרות, השחלות שלי לא מייצרות מספיק זקיקים", היא מסבירה, "הרופא הפנה אותי לתהליך שימור והקפאת עוברים. הלם. זה לא היה הסצנריו שתיכננתי לעצמי. התחלתי להזריק הורמונים שטירללו אותי לחלוטין וגם הכניסו אותי לפחדים. מה יהיה אם זה ייקח לי שנים? אחרי שלוש שאיבות היו לנו חמישה עוברים ורציתי להפסיק, חשבתי שחמישה עוברים זה די והותר, אבל הרופא טען שרק עובר אחד מחמישה נקלט. אין ברירה, חייבים להמשיך".
מני: "כשהייתי רווק, חצי מדינה התעסקה בשאלה האם זה השיער האמיתי שלי או פאה. אחרי החתונה, כל המדינה התחילה להתעסק בלמה אני עוד לא אבא. כשלא הופיעה בטן, הציבור החליט שפרלה לא רוצה להיות אמא ושהיא גורמת לי להתנהג כמו סנדלר שהולך יחף"
ככל שעבר הזמן, פרלה גילתה עד כמה קשה לבצע תהליך רפואי כה פרטי כששני ההורים לעתיד מושכים מבטים. "בבקרים נסענו לאיכילוב על האופנוע, מני נשאר על המדרכה, חמוש במשקפיים וקסדה, בתקווה שאם היא תסתיר את הפריזורה הוא לא יזוהה. בחדר ההמתנה, שבו כל הנשים יושבות עם בן או בת זוג, אני הייתי תמיד לבד ועם המחשבות, למה זה מגיע לי? עשיתי למישהו משהו רע?"
כי התביישת?
"במה יש להתבייש? בזה שרציתי ילד? אבל זה היה מאוד-מאוד לא נעים. שיא השיאים היה כשהבטן שלי התנפחה בגלל הליקובקטר, חיידק במערכת העיכול. אישה זרה קלטה אותי במסעדה, ניגשה לשולחן שלי ואיחלה לי מזל טוב בקול רם".
גם מני ספג לא מעט בתקופה הזו. "כשהייתי רווק, חצי מדינה התעסקה בשאלה האם זה השיער האמיתי שלי או פאה. אחרי החתונה, כל המדינה התחילה להתעסק בלמה אני עוד לא אבא. הציבור החליט 'מני ופרלה צריכים ילד', וכשלא הופיעה בטן, הציבור החליט שפרלה לא רוצה להיות אמא ושהיא גורמת לי להתנהג כמו סנדלר שהולך יחף".
והייתה גם הודעה אחת שהם זוכרים עד היום: "מישהי כתבה לי 'למה התחתנת עם כוכב ילדים? אם את לא רוצה לעשות לו ילד אז שחררי אותו'", פרלה נזכרת. בתגובה היא כתבה, הקליטה וצילמה את הגרסה שלה ל"יוניקורן" של נועה קירל, "צאו לי מהשחלות". "האם הממטרה עובדת? מתי את כבר יולדת?" היא פוצחת בשירה, "אולי תצאו לי מהשחלות, תפסיקו עם השאלות... אולי אני מנסה ולא מצליחה, אולי אנ'לא רוצה, מה את מלחיצה?"
פיפס חרישי מקפיץ את מני. עד שישוב לחדר העבודה המשותף לשניהם (מחשב וחצובה שלה לצד בובות של מני ממטרה) כשזהר בזרועותיו, פרלה מגלה לי שההתלהבות של בעלה הייתה קצת מוגזמת. "לא קראנו לה זהר רק בגלל שמני אמר שהיא זוהרת. לפני עשר שנים, כשמני ואני היינו רק ידידים, דיברנו על שמות ושאלתי אותו איך הוא רוצה לקרוא לבתו הבכורה. כשהוא אמר 'זהר' היו לי פרפרים. זה היה השם שאני רציתי לתת לבתי".
רצית לקרוא לה זהר בלי ו'?
"לא", החיוך שלה מתרחב, "זהר בלי ו' זה רעיון של שרה, האישה המדהימה שעשתה לי את עיסוי הרחם שבזכותו נקלטתי כנגד כל הסיכויים. הנס של הניסים".
כשצברו מספיק עוברים והגיע שלב ההחזרה, הרופא המליץ לקחת חודש הפסקה מהטיפולים. "על המקום אמרתי 'למה חודש? אני לוקחת שלושה חודשים', ובשלושת החודשים האלה החלטתי שאני לא רוצה לחשוב על זה ולא רוצה לדבר או לשמוע על זה, הפסקה אמיתית. בינתיים הגיע 7 באוקטובר, החיים נעצרו, ואז אחותי סיפרה לי על חברה שלה, שבמשך שבע שנים עשתה הזרעות ושאיבות וכל מה שצריך, עד שעברה עיסוי רחם אצל אישה שגרה בשומרון ונקלטה באופן טבעי".
כבוגרת הפריות מבחנה אני מבינה אותך, אבל מי שלא הייתה בסרט הזה עשויה לפקפק ולהגיד שעיסוי רחם עוזר כמו כוסות רוח למת.
"זה גם מה שאני חשבתי", מודה אביה של זהר, "אבל לא התנגדתי. הייתי סקפטי בלב".
6 צפייה בגלריה
מני צוקרל ופרלה דנוך. "המצלמה על החצובה תיעדה את מני מתעורר ומוצא אותי בוכה"
(צילום: טל שחר)
"שרה סהלו אלבז", פרלה מבטאת את שמה בהדרת קודש. "באתיופיה סבתא שלה הייתה מעסת רחם וכל אישה שנגעה בה נכנסה להיריון. הסבתא רצתה להעביר את הסגולה הנדירה לנכדתה, אבל שרה סירבה מפני שהיו לה תוכניות אחרות. היא למדה פסיכולוגיה, טיפלה בעברייני מין בכלא, אבל כשנאלצה לעבור כריתת רחם בעקבות סיבוך, היא נכנסה לקומה וראתה את סבתא שלה שאמרה לה 'לקחו לך את הרחם, אבל את תיתני רחם לנשים אחרות'. כששרה חזרה לעצמה היא התחילה לטפל בנשים עקרות, וזו השליחות שלה".
הפריע לך שמני לא נסע איתך אליה?
"לא, ידעתי שמני לא רוחני כמוני. מהרגע שנכנסתי לבית שלה הרגשתי שאני בתדר אחר, יש סביבה איזו הילה. במהלך העיסוי שרה סיפרה לי כל מיני דברים עליי, על השליחות שלי בעולם והיא לא אחת בקיאה בסלבס. כשיצאתי ממנה אמרתי 'אני לא מאמינה שאיכנס להיריון בזכות העיסוי, אבל טוב שהלכתי אליה מפני שהיא נתנה לי משהו לנפש'. הרגשתי שהיא כאילו הרכיבה משהו שהיה חסר לי בפאזל.
"כדי להירגע קצת נסענו ליוון, היה טיול מעפן, נפלתי על הרגל, וכשחזרנו ארצה התחיל דימום שפסק למחרת. התקשרתי לשרה והיא אמרה 'יכול להיות שזה היה דימום של השרשה'. קניתי כמה ערכות של בדיקות היריון ביתיות ופחדתי לנסות. כל יום הסתכלתי על המקלון שעמד על הכיור ואמר לי 'אני מת שתעשי עליי פיפי' ופחדתי להתאכזב. ככה עבר יותר משבוע, עד לבוקר שבו כבר לא יכולתי להתאפק. המצלמה שעל החצובה תיעדה את מני מתעורר, נכנס לסלון ומוצא אותי גועה בבכי".
ב-9 באוקטובר, יומיים אחרי השבת השחורה, מני ופרלה, כמו המדינה כולה, צפו בסרטון שגרם להם לשפשף עיניים בתדהמה. נראו שם מחבלי נוח'בה שנעצרו, יושבים על הקרקע בעיניים מכוסות, ובמשך שמונה שעות שומעים בלופ את השיר "ממטרה עם מטרה", חלקם אפילו מתנדנדים לפי הקצב המידבק.
"כמו כל המדינה הופתעתי, חשבתי שזה פייק, לאט-לאט הבנתי מהרשת שזה אמיתי ועוד איך. למחרת אחד המפקדים המסווגים שלח לי הודעה ארוכה. הנוח'בות יימח שמם זימזמו את השיר הזה ואחר כך גם זימזמו בחקירה. שמחתי לתרום לצה"ל", הוא צוחק. על תמלוגים הוא לא בונה.
6 צפייה בגלריה
מתוך סרטון המחבלים העצורים כשברקע מתנגן "מני ממטרה". לא בונה על תמלוגים
(צילום: מתוך היוטיוב)
את הכינוי מני ממטרה קיבל בסוף היסודי, כשהתחיל לבצע חיקויים, ובעיקר אחד מוצלח במיוחד של ממטרה ("החברים דרשו את החיקוי הזה כל הפסקה"). בגיל 17 הופיע עם חבר כצמד סטנדאפיסטים. אחרי הצבא ירד לאילת, שנתיים בצוות הבידור של בית מלון, ואז התחיל להופיע בימי הולדת. "כשסיפרתי לאבא שלי שאני רוצה להיות כוכב ילדים הוא שאל 'זה עבודה זה?'" הוא מספר, "היום, כשהוא רואה אותי מזיע בהצגות גדולות, הוא אומר 'זאת עבודה'".
לפני כמעט עשור קיבל את חסותו של יובל המבולבל, שגם כתב לו את השיר "ממטרה עם מטרה". בהמשך, "מצעד החיקויים 2" שמני כתב בעצמו גרף כבר יותר מ-50 מיליון צפיות. היום יש לו מופע משלו, ולאחרונה הצטלם לסרט ההמשך לגולסטאר "מרוסקים 2". "לקחתי את זה בזמן חופשת הלידה של פרלה רק בגלל שדיברו איתי על יום צילומים אחד", הוא ספק מתנצל, "התפקיד שלי גדל תוך כדי תנועה ונעדרתי מהבית שלושה ימים".
מה לגבי מופע משותף של שניכם?
"כרגע לא על הפרק, אבל אנחנו לא שוללים".
בחזרה לחודש התשיעי להיריון של פרלה, שהיה קשוח, כהגדרתה. "מני השתתף ב'מותק', הפקת חנוכה, ואני הייתי בבית לבד, בקושי מרימה את עצמי מהמיטה, הורמונים, דמעות, הייתי הכי בודדה בעולם. תחושת הבדידות לא נבעה ממקום של 'אין לי חברים'. רציתי שבעלי יהיה איתי, שיחווה איתי את השבועות האחרונים. מתוך הבדידות והחרדה ראיתי סיוטים. התרחיש הקל, יחסית, היה שמני על הבמה כשמודיעים לו שאני בחדר לידה, והוא טס מבאר-שבע לתל-אביב, אבל לא מספיק להגיע לרגע שהתינוקת יוצאת. בתסריט למתקדמים, מני ואני מגיעים בשעה טובה לחדר הלידה, מחברים אותי לאינפוזיה, מני רואה טיפה של דם ונופל, כל הרופאים עטים עליו ואני נשארת בצד ובלית ברירה מיילדת את עצמי. זה לא קרה, תודה לאל".
יומיים לפני הלידה התעוררה פרלה בארבע לפנות בוקר בגלל מה שהתפרש אצלה כצירים. "איך יכולתי לנחש איך ציר מרגיש?" היא מתגוננת. "המשכתי לשכב במיטה בשקט. למה להעיר את מני לפני שהוא יוצא ליום האחרון של 'מותק'? לא חראם?" בכל זאת מני התעורר, הם נסעו למיון והמתינו שעות. "המוניטור לא שיקף צירים, רק צירונים, ומני בלחץ, בשלוש הוא אמור להיות על הבמה של 'מותק' בבאר-שבע", היא נזכרת. "בשתיים אפס-אפס מני נתן לי נשיקה ויצא לדרך. כשהרופאה אמרה לי, 'מאמי, כנראה שלא תלדי בשעות הקרובות, סעי הביתה', תפסתי מונית ובדרך שיכנעתי את עצמי שהכל לטובה. כיוון שקיבלתי דחיית לידה אספיק לקיים את המצווה של המקווה. זאת סגולה. כשאישה בחודש התשיעי טובלת במקווה – מי שטובלת אחריה תיקלט. קבעתי במקווה עם מישהי שמנסה כבר שלוש שנים".
את חזקה במצוות.
"קצת אחרי שנולדתי אבא שלי עבר ניתוח להסרת גידול בראש והתעוור, ובעקבות כך הוריי חזרו בתשובה. בגיל שמונה, כשהתקבלתי לפסטיגל, אבא פסל את זה בגלל ההופעות בשבת וכל לילה הרטבתי את הכרית בדמעות. הייתי דתייה עד גיל 20, ויש לי חיבור גדול עם אלוהים. בלי אמונה קשה לשרוד את החיים".
מני נזכר: "באותו ערב קבעת גם מקווה וגם הפרשת חלה!"
"נכון", היא מאשרת, "אחרי המקווה חזרנו הביתה ועשינו הפרשת חלה עם הבחורה שטבלה אחריי ועם מלכה, כמובן".
מלכה צוברי (72), שכנתם ביד אליהו, מכונה "הסבתא החורגת של זהר". כבר שש שנים הם גרים במרחק שני בתים, אבל הקשר ביניהם נוצר רק ב-7 באוקטובר. "בבית שלנו אין ממ"ד, רצנו לממ"ד השכונתי, ובדרך עברנו ליד הבית של השכנה שאפילו לא ידענו מה שמה", מספרת פרלה. "פתאום היא פתחה את השער ואמרה 'תיכנסו'. לא קלטתי איך זה הגיוני שבמרחק כמה מטרים ממני גרה אישה בודדה, דתייה, שעושה שבתות וחגים לבדה. הודעתי למני שכל ערב אנחנו יושבים איתה. היא אימצה אותנו ואנחנו אימצנו אותה. בהיריון היא דמיינה אותי דוחפת עגלה ורודה לפני שידענו את מין העובר. עכשיו היא נכנסת כל ערב ומקפלת את הבגדים של זהר שיצאו מהכביסה. סבתא בנשמה. גם הכנסתי אותה לסדרה שלי, 'סאפיר', והיא הפכה לסלב של השכונה".
פרלה: "היצירה של 'סאפיר' הרבה יותר חשובה לי מעוד תפקיד בטלוויזיה, ולתוכן שהיא מביאה יש המון ערך. היא מדברת על אלימות כלכלית, גזלייטינג וזוגיות רעילה, והיא לא מוכנה להישאר במקום הקטן שהועידו לה. היא מקבלת רייטינג מטורף, 400 אלף צפיות לפרק, וזה מפצה אותי על החיבוק שאני לא מקבלת מהתעשייה"
מאז הפכה לאמא של זהר, העלתה פרלה רק שני פרקים בסדרה "סאפיר". "היא לא אני ברמה של אחת על אחת, אבל העולמות שלנו מאוד מקבילים", היא מספרת, "והיצירה שלה הרבה יותר חשובה לי מעוד תפקיד בטלוויזיה. אני כותבת את מה שאני אוהבת, אני לא מגשימה חלום של מישהו אחר, ולתוכן ש'סאפיר' מביאה יש המון ערך. היא מדברת על אלימות כלכלית, גזלייטינג וזוגיות רעילה, והיא לא מוכנה להישאר במקום הקטן והנמוך שהועידו לה".
6 צפייה בגלריה
פרלה דנוך כ"סאפיר". "לא מוכנה להישאר במקום הקטן והנמוך שהועידו לה"
(צילום: מתוך הפייסבוק של פרלה דנוך)
והמספרים מדברים בעד עצמם: כל פרק של "סאפיר" זוכה ל-300-400 אלף צפיות. "זה רייטינג מטורף, וזה מפצה אותי על החיבוק שאני לא מקבלת מהתעשייה. שלא יפרגנו לי, אני בסדר".
מי לא מפרגן לך?
"לאור ההצלחה ההיסטרית של ‘סאפיר’ מתבקש שהיא תעבור לנקסט לבל, לטלוויזיה, כבר היו דברים מעולם. זה קרה למשל לאודי כגן. יש סיפורים על יוצרי תוכן ברשת שהתפתחו למקומות שנחשבים ליותר חשובים, ויכול להיות שזה עוד יקרה, אבל אני כבר לא מחכה, כי מה שיש לי כרגע ביד גדול מכל סדרה. גם אם ייקחו את 'סאפיר' לטלוויזיה, סביר להניח שהרייטינג שלה ברשת יהיה כפול, כמו עכשיו. היא כבר פרסונה בפני עצמה שמקבלת פרסומות לחברות כמו ויזה כאל, מיטב השקעות, יוחננוף. פעם הייתי מעלה שני פרקים בשבוע, כשנכנסתי לטיפולי פוריות 'סאפיר' ירדה לפעם בשבוע, בסוף ההיריון 'סאפיר' נעלמה, ובקרוב היא תחזור בגדול".
את סיפור הלידה של זהר ומה שהתרחש אחריה היא שמחה לשתף לפרטי פרטים. "כשירדו לי המים, שעות אחרי המקווה והפרשת החלה, אמרתי למני 'זה המאני-טיים, קדימה' והוא מיד נכנס לפעולה. ביומיום שלו מני קצת עפיפון, תמיד אני צריכה להגיד לו 'מני, מני', כדי לשלוף אותו מעולמו, והפעם הוא פשוט הוכיח את עצמו. לקח את התיק ולא שכח את הקלסר עם המסמכים.
"הגענו לחדר הלידה די מהר, וכמובן שאמרתי 'חבר'ה, אפידורל, לא באתי לסבול'. הגיע רופא מרדים, עשה את מה שעשה והאפידורל עבד לי רק על חצי גוף. שוב הזעיקו את המרדים והוא הוסיף עוד חומר, ועוד חומר, הייתי תשושה וזה נמשך עד בלי סוף. 13 שעות. כשהגענו לרגע הלידה האפידורל בכלל לא עבד וזה היה פשוט..."
גיהינום.
"נכון. התברר שהתינוקת שלי החליטה לצאת במנח הפוך. הסבירו לי שאם דבר כזה קורה בהיריון ראשון אין מצב ללידה טבעית, זה או ואקום או קיסרי. עוד ועוד רופאים נכנסו לחדר והלחיצו את יהודית, המיילדת המדהימה שלי, שהזיזה אותם לצד ואמרה 'לא ואקום ולא ניתוח, חכו'. המשכתי ללחוץ, הגעתי לאפיסת כוחות, חשבתי שזה לא ייגמר לעולם".
ובכל זאת זה נגמר, זהר הגיחה לאוויר העולם - וממטרות הדמעות של ההורים המאושרים נפתחו. "הסוף היה הרגע הכי מרגש בלידה", היא מחייכת בהקלה. "הסתכלנו זה לזה בעיניים, אמרנו שאלה הדקות האחרונות שלנו כזוג, לפני שנהפוך למשפחה, התרגשנו נורא, האוקסיטוצין שלי עלה, הייתי יותר רגועה, ושנייה לפני שחיברו לי את הוואקום הוצאתי את התינוקת. 2.795 ק"ג. תינוקת שלי!"
פתאום, כאילו משום מקום, נוחתת עליה עננה. "למה אף אחד לא מדבר על הלילה הראשון?"
הלילה הראשון בבית?
"לא, הלילה הראשון אחרי הלידה, שבמקרה שלי היה איום ונורא. יש רק שתי אחיות במשמרת, לידי יש תינוקת, אין לי מושג מה עושים עם הדבר הזה, ואי-אפשר להשאיר אותי לבד עם הדבר הזה. לפני דקה סיימו לתפור אותי, אני פצועה, כרגע אני אפילו לא יודעת איך קוראים לי. תנו לי דקה לעצמי, לנשום, והנה, היא שוב בוכה".
6 צפייה בגלריה
מני ופרלה. "לא מדברים על הדברים הטבעיים האלה, מתכחשים לקיומם, כנראה שזה לא מנומס"
(צילום: טל שחר)
גם ההנקה היא נקודה כואבת שהיא רוצה לפתוח בכנות שכל כך חשובה לה. "כל חמש דקות נכנסת לחדר יועצת הנקה אחרת, ולכל אחת מהן יש המלצה שונה. הן טוחנות לי על החשיבות של חלב אם, כאילו שאם לא אחלוץ שד אהיה אמא פחות טובה. הרגשתי שאני משתגעת, לא עדיף שלתינוקת תהיה אמא בריאה בנפשה?
"בבוקר צלעתי לחדר ההנקה וראיתי שורה של אמהות טריות שמתרווחות בכיסאות ומחייכות לתינוק ומניקות, ורק אני יושבת על הברכיים ובוכה ובוכה. הן מסתכלות עליי בתדהמה, 'את בסדר?' ואני בוכה, 'אל תרחמו עליי, אל תדברו אליי'. חזרתי לחדר, קיבלתי משאבה וזהר שתתה את החלב שלי, אבל שמעתי את הנשים מדברות עליי. 'ידעתי שפרלה לא תניק'. היום הן כותבות לי באינסטגרם, 'הייתי חדר מולך, הייתי וילון לידך, ראיתי אותך, כאב לי הלב לראות אותך ככה'. מה שכואב באמת אלה השיפוטיות, הביקורת ותרבות השקר".
תרבות השקר?
"כל הדוגמניות, השחקניות, המשפיעניות יוצאות מבית החולים עם הג'ינס של טרום ההיריון ומייצרות איזו פיקציה שקרית והזויה. אף אחד לא הזהיר אותי שאחרי הלידה תהיה לי עוד לידה, של השליה, ויתפרו אותי במשך שעה כשהרגליים שלי רועדות וכולי קרועה. אף אחד לא מדבר על משכב לידה, שהוא לא פחות קשה וכואב מהלידה עצמה. לא מדברים על הדברים הטבעיים האלה, מתכחשים לקיומם, כנראה שזה לא מנומס".
פרלה: "מגיע לנשים לקבל את האמת. את יודעת כמה נשים מודות לי? אני מחוללת שינוי עצום בשיח ההיריון והלידה בארצנו, מדינה שמקדשת ילודה ועומדת במקום הראשון בעולם בהפריות מבחנה. אני חושבת שהשליחות שלנו, כאנשים מפורסמים, היא לא רק קוד קופון. אם לא נעשה משהו משמעותי אז בשביל מה באנו לעולם?"
והיא לא מתכוננת להיות מנומסת. "איך זה שאנחנו, הנשים החזקות והעוצמתיות שעברו משהו כל כך גדול, מסכימות לשתף פעולה עם התרמית הגדולה? במקום לצלם סרטון של איך אני מטיילת בקניון גבעתיים עם עגלת סייבקס, צילמתי את עצמי יושבת על גלגל ההצלה והודעתי שאני הולכת לדבר על לידה אמיתית, בלי המצאות ובלי שקרים. מספר העוקבות שלי נסק מפני שנשים רוצות לשמוע את האמת לאמיתה. קיבלתי אומץ והעליתי סרטון שצולם שבועיים לפני הלידה".
זה היה סרטון שנקלט במצלמת האבטחה של הרחוב. הם בדרך הביתה, היא מתלוננת שהשלפוחית שלה לוחצת, הוא מסתבך בפתיחת השער לבית והיא צוחקת, עד שהיא מאבדת שליטה. "צולמתי באמצע הרחוב, מפשקת את הרגליים והפיפי זורם. כמה תגובות! נשים כתבו לי 'איזו מלכה, את מנרמלת משהו שכולנו עוברות, אבל אף אחת לא מדברת עליו'. נירמלתי את חוויית הלידה ומשכב הלידה, והמשכתי להעלות סרטונים כמו שאני נראית אחרי לידה, עם הגבות והשפם, רוב הזמן בפיג'מה, מכנסי מיקי מאוס ודינוזאור על החולצה".
בעתיד את עלולה להתחרט על החשיפה מהסוג הפחות נוצץ.
"לא יקרה. מגיע לנשים לקבל את האמת. את יודעת כמה נשים מודות לי? וזה מחזיר אותי לנושא הפוריות, שגם עליו מדברים רק בחצי קול. כל אישה ישראלית שלישית סובלת מבעיות פריון, מה לעשות? אנחנו חיים במדינה סופר-לחוצה, קשה כאן וזו אחת מהתוצאות. אני מחוללת שינוי עצום בשיח ההיריון והלידה בארצנו, מדינה שמקדשת ילודה ועומדת במקום הראשון בעולם בהפריות מבחנה. הדור הנוכחי שקוע בייצור פיקציה של החיים המושלמים, הכל מהמם, הכל מפולטר, אין אף פאק ואף שריטה, ואילו אני חושבת שהשליחות שלנו, כאנשים מפורסמים, היא לא רק קוד קופון וכיף. אם לא נעשה משהו משמעותי אז בשביל מה באנו לעולם?"
כשתעלי סרטון של זהר בת השנה יתחילו לשאול אותך מתי תביאי בן למני ממטרה.
"אף אחד לא ישאל. יפחדו ממני, ולא בגלל שאני מפחידה. אבל את מוזמנת לשאול מה יקרה בעונה החדשה של 'סאפיר'. היא תיכנס להיריון! איך ניחשת?"
פורסם לראשונה: 00:00, 07.03.25