יותר מ-200 אלף נשים ישראליות כבר חברות ב'צבא הקסקסות' שבראשו עומד נדיר אליהו (32), יוצר תוכן ומשפיען רשת שנושא שליחות לאומית – להקליל. הוא לא מכיר את כל החיילות שלו בשמות, אבל מזהה את תמונות הפרופיל שלהן, ועם כמה מהן, אלו שהוכיחו את עצמן כקלילות ומקלילות, הוא גם מנהל קשר אישי. בזמן האחרון גם התרגל לשמוע מהן ביקורות, אבל גם הוא לא ציפה למיני-מהומה שהתרחשה מאחורי הקלעים.
"בדרך כלל אני לא מתרגש מתגובות שליליות כמו 'מה קרה לך שהתמסחרת?' או 'אתה כבר לא רלוונטי'. כיוון שהקריירה שלי התחילה רק בגיל 28, אני לא לוקח ללב כמו בת 16 שמתחילה ליצור תוכן וחוטפת גידופים. למדתי לדפדף, להקליל את השלילי, אבל בשבוע שעבר הפתעתי את עצמי. גיליתי שאני ממש לא חסין".
זה קרה כשנעמה קסרי העלתה תמונה שלה עם רועי, בנה הבכור, שהתגייס. "מלא קסקסות כתבו לי, 'יו, איך הבן שלה דומה לך כשהיית חייל'. הסתכלתי וראיתי דמיון. שלחתי את התמונה של רועי לאמא שלי והיא אמרה 'זה אתה'. אז העליתי קולאז' של תמונות שלי כחייל לצד התמונה של נעמה ורועי. פתאום מישהי כתבה לי, 'כפרה, רועי בכלל לא דומה לך, הוא חתיכי באמת, לא להיעלב'. הלם. זה כמו שאני אגיד לך, 'את אפסה, את כלומניקית, אל תיעלבי'. למה לא להיעלב ממשהו מעליב?"
נעלבת?
"לא נעלבתי בכלל, בגלל שמי כמוני יודע שבתור חייל הייתי מכוער ברמות, אבל נכנסתי לפרופיל של הגברת, ראיתי שהיא סבתא לנכדים, ושאלתי את עצמי מה גורם לסבתא לכתוב לי דבר כזה. עניתי לה בשאלה, 'ראית איך את נראית?' והתחיל פינג פונג. היא שאלה, 'מה זה קשור אליי? אני בגיל של אמא שלך', ועניתי, 'מצידי שתהיי בגיל של בן-גוריון, אני מאחל לנכדים שלך שהם בחיים לא יקבלו הודעה כזאת'. היא התעצבנה ואמרה, 'אני מורידה עוקב, אתה בהמה', אז עניתי לה, 'אל תורידי, אני חוסם אותך'. ככה העמדתי אותה במקומה".
אל תיעלב, אבל יכול להיות שאם הסבתא בחרה להפוך לקסקסה בצבא שלך זה אומר משהו עליה.
"אני לא כוכב ילדים, הגרעין הקשה של הקסקסות שלי הן חיילות ומעלה, אבל יש לי גם מבוגרות בנות 50 ויש לי רופאות ועורכות דין. התפקיד שלי זה להקליל את החיים ואליי נכנסת כל מי שרוצה לברוח מהמציאות, לא בהכרח מהמציאות של המלחמה. כותבות לי נשים בטיפולי פוריות ובנות שעוברות הפלות, וזה מה שמוכיח שהתפקיד של משפיען הוא לא רק למכור. אני לא משתף בסטורי את ההודעות השבורות שאני מקבל כי יש חטופים בעזה ויש חיילים שנלחמים ויש אנשים עם תפקידים הרבה יותר חשובים משלי, אבל למישהי היה יום חרא בעבודה, הבוסית התנכלה לה, היא התגרשה אחרי עשר שנים ורבה עם הילדים, ובסוף היום היא נכנסת לאינסטגרם ונתקלת בסרטון שלי וזה מצחיק אותה קצת. זה לא העביר לה את הבאסה, הבאסה נשארת, אבל העברתי לה את המוד הרגעי".
את הצבא שלו אליהו בנה בארבע השנים האחרונות שבהן הפך מאנונימי למשפיען. "שתי כפות הידיים שלי יספיקו כדי למנות את מספר הגברים בצבא שלי", הוא אומר ברצינות תהומית, "וזה בסדר, בגלל שבנות אוהבות לרכל ו'קסקסה' הוא כינוי לרכלנית".
באיזו שפה?
"מישהי אמרה לי שזה באמהרית, יש מצב שזה בתוניסאית, לא בראש שלי לעשות עבודת שורשים. מבחינתי, קסקסה זה חלק מהלקסיקון העסיסי של אמא שלי, ככה היא קראה לשכנה רכלנית, וזה הייחוד שלי. אני מצליח בגלל שאני מביא את השפה של הפריפריה, את ההומור של הבית והשכונה".
הצבא הזה נוסד בראשית דרכו המקצועית, "כשהטרלתי כל מיני מפורסמות במסגרת הייעוד שלי בחיים – ליצור מקום מפלט לכל אלה שמתות למשהו קליל. כשרותם סלע פתחה באינסטגרם חלון לשאלות-תשובות, שלחתי הוראה לקסקסות: 'תשאלו אותה באיזה קופת חולים היא'. להגיד לך שהסקרנות שלי בערה והייתי חייב לדעת לאיזו קופת חולים רותם משתייכת? שקר. המטרה הייתה להפציץ אותה בשאלות הזויות, כדי שבסוף הסשן היא תעלה לסטורי שלה דוגמה לשאלה מוזרה. אחרי כמה משימות כאלו מישהי כתבה לי, 'תקשיב, זה ממש צבא'. עניתי לה, 'נכון, זה צבא הקסקסות', והשם הזה תפס".
× × ×
הנרטיב, כמקובל בז'אנר, הוא סינדרלה מדימונה. "אני גם דרומי וגם גיי וגם נהנה מהחיים. אנשים אוהבים חבר'ה מהפריפריה שמצליחים", מספר אליהו שנולד בתאריך יום ההולדת של אביו, שהתלהב מצירוף המקרים. "אבא אמר שזה משהו נדיר והחליט לקרוא לי נדיר".
ואיך אתה חי עם השם הדי נדיר הזה?
"בתור ילד לא אהבתי אותו. כילד אתה רוצה להיות כמו כולם, עדיף שיקראו לך משה. היום אני מרגיש שהשם הזה יושב עליי בול. אני לא יודע אם הפכתי לבנאדם כל כך נדיר בגלל שזה השם שלי, אבל אולי הוא נתן לי חותמת".
מאיזה גיל אתה נדיר?
"מאז שאני זוכר את עצמי הייתי חריג. כשכל החברים שלי שמעו מזרחית, שמעתי בריטני. ידעתי שיש לי סגנון מסוים ושאני מצחיק, אבל לא היה לי מושג לאן זה יוביל אותי. אבא שלי, אבנר, שעובד במפעל תריסים בדימונה, ההפך ממני. הוא שקט ומופנם. אמא, סיגל, עבדה שנים במלונות בים המלח, עד שחלתה בפיברומיאלגיה והפכה לעקרת בית, ובזכותי היא הפכה לכוכבת. עשינו קמפיינים ביחד. היא אוהבת לקטר 'פעם יכולתי לצאת לירקנייה עם פיג'מה, היום אני לא יכולה כי עוצרים אותי להצטלם'".
כבר ביסודי הבינו הוריו שהוא, אכן, נדיר. "שתי אחיותיי הגדולות, ספיר וסהר, היו תלמידות מצטיינות וילדות טובות ואמא לא הכירה את המורים בגלל שבחיים לא הזעיקו אותה לבית הספר. אמא מספרת, 'כשקראו לי בגללך הרגשתי במעגל של דן שילון, אני באמצע וכל המורים סביבי'. זה לא שהייתי ילד שמרביץ או מעשן, אבל אף פעם לא התאמתי למסגרת".
"אני לא כוכב ילדים, הגרעין הקשה של הקסקסות שלי הן חיילות ומעלה, אבל יש לי גם מבוגרות בנות 50 ויש לי רופאות ועורכות דין. אליי נכנסת כל מי שרוצה לברוח מהמציאות, לא בהכרח מהמציאות של המלחמה. כותבות לי נשים בטיפולי פוריות ובנות שעוברות הפלות, וזה מה שמוכיח שהתפקיד של משפיען הוא לא רק למכור"
החלום של אמא היה שתתיישר וגם תביא לה כלה נחמדה?
"אמא ראתה אותי. כילד שיחקתי בברביות והיא לא מנעה ממני. תמיד ידעתי שאני גיי ולא הסתרתי את זה. יש גייז שבילדותם היו מבולבלים ורצו לנסות עם בת, אבל אף פעם לא הייתי עם אישה בגלל שהייתי בטוח בעצמי. אני חושב שגם היום, עם כל הפתיחות לגייז, אף הורה לא מאחל לעצמו ילד גיי, כי ילדים הם עם מאוד אכזרי. למזלי, תמיד היו לי חברות ששמרו עליי. כשמישהו אמר 'הנה ההומו', הן קפצו עליו. אבל כשהלכתי בלעדיהן וראיתי מולי קבוצה של סטרייטים, וידעתי שהם יציקו לי ויקראו לי הומו, העדפתי לחצות את הכביש. הילד שהכי הציק לי בבית הספר עוקב אחריי, קונה מהקישורים שלי ואנחנו מדברים".
הוא התנצל?
"הוא לא הרביץ לי, הוא רק קרא לי 'ההומו' ואני לא חושב שהוא רואה בזה משהו שדורש התנצלות, אבל מבחינתי זאת הנקמה המתוקה. אתה עשית לי את המוות בבית הספר, ועכשיו אותה שואל אותי על מברשת שיניים חשמלית וקונה את החולצה שראית עליי. ביונסה אמרה שהנקמה הכי טובה היא בהגשת הקבלות. היום הוא צורך את הקבלות שצברתי, אולי הוא רואה בי מודל למשהו, המעגל נסגר".
× × ×
אחרי שירותו הצבאי ("הייתי מש"ק משמעת, שק"מיסט ועובד רס"ר, חייל טיפה בעייתי") הוא נשאר בדימונה וחיפש את עצמו, בגיל 25 עבר לבאר-שבע ועבד בסלון לחתנים. "כשהתחילה הקורונה וכולם הוצאו לחל"ת הבנתי שאני חייב איזה מקצוע, אז התחלתי ללמוד עיצוב גרפי, התקבלתי למשרד פרסום ושם התחולל המהפך".
איך?
"התחלתי להעלות תכנים מהמשרד ופתאום גיליתי שזה צובר קהל. הודעתי במשרד, 'תקשיבו, כשאני מגיע ל-50 אלף עוקבים אני עוזב אתכם', וכולם ידעו שזה בצחוק. העליתי כל מיני סתלבט על תוכניות ריאליטי, העליתי את אמא שלי מבשלת ומקללת, הצחוקים הרגילים שלי, ופתאום כל מיני מפורסמות תייגו אותי – דניאל עמית וקרן שחם ומאיה ורטהיימר. ואז קיבלתי הודעה מסוכנת המשפיענים גלי בראון, 'בוא ניפגש'. ברוב תמימותי עניתי לה, 'אני לא יכול, אני עובד כל יום'. היא המשיכה לחזר אחריי עד שיום אחד נפגשנו והיא הסבירה לי איך הכל עובד. למחרת התפטרתי".
"עד שפגשתי את נפתלי הרגשתי שאני לא עומד בסטנדרט של הקהילה. לא הייתי המאצ'ו האולטימטיבי, שמתאמן חמש פעמים בשבוע ויוצא למסיבות. היו מקרים שקיבלתי דחיות בגלל המקצוע שלי, משפיען נשמע כמו משהו שטחי ונחות, אחרים חושבים שזה מקצוע נשי - מה, כל היום אתה מתעסק בבגדים ובקרמים?"
אליהו הגיע לתל-אביב היישר לזרועותיו של אהובו, נפתלי נפתלייב (35,"חצי קווקזי-חצי רוסי"), שאותו הכיר, איך לא, באינסטגרם. "עד שפגשתי את נפתלי הרגשתי שאני לא עומד בסטנדרט של הקהילה מבחינת הנראות החיצונית. לא הייתי המאצ'ו האולטימטיבי, השרירי והגברי, שמתאמן חמש פעמים בשבוע ויוצא למסיבות. היו מקרים שקיבלתי דחיות בגלל המקצוע שלי, משפיען נשמע כמו משהו שטחי ונחות, אחרים חושבים שזה מקצוע נשי. מה, כל היום אתה מתעסק בבגדים ובקרמים? נפתלי הוא בן הזוג הרציני הראשון שלי".
היציאה מהארון הייתה "הכי לא דרמטית", כהגדרתו. "אמא שלי ראתה אותי גדל, ראתה את החברות שלי, את החברים הגייז שלי, האחיות שלי עקבו אחריי, זה לא היה סוד, אבל אף פעם לא הרגשתי צורך לבוא ולהגיד 'אני גיי'. כשהכרתי את נפתלי, לא רציתי שאמא תשמע ממישהו אחר שיש לי בן זוג אז באתי ואמרתי לה. היום ההורים שלי מתים עליו. נראה לי שהם גאים בי. אמא שלי יודעת שלא הייתי מצליח כמו שאני מצליח אילו הייתי סטרייט".
למה?
"אין מה לעשות. גייז הרבה יותר כיפיים מסטרייטים, יותר מצחיקים, יותר פלפלים, יותר מביני עניין.
"נפתלי מפתח תוכנה, הכי רחוק מהעולם שלי, בדיוק כמו שרציתי. לא חיפשתי מישהו מהתחום שלי. אנחנו כבר ארבע שנים ביחד ואצל גייז זה כמו 40 שנה. אנחנו מאוד הפכים והוא מאזן אותי. אני רעש וצלצולים ויש לי פתיל נורא קצר, נפתלי סבלני ויש לו נחת רוח. והכי חשוב – אנחנו מאוד חברים".
חתונה?
"לגמרי, אבל אנחנו לא ממהרים כי במדינה שלנו זה לא אומר כלום, זה נטו האירוע, אז לא דחוף לנו. גם ילד יהיה לנו, אבל יש לי עוד דברים להגשים. יוצרי תוכן שהתחילו בגיל התיכון מגיעים לתקרה שלהם בגיל 30, ואני עוד לא שם. נפתלי עובד בסטארט-אפ וחולם על אקזיט והלוואי שזה יקרה. בזוגיות חד-מינית ילד זה הרבה כסף".
מה אתה פחות אוהב בעבודה שלך?
"את זה שהופכים אותי לשירות לקוחות - מאיפה הארון שלך, מאיפה השטיח ואיפה אכלת את השווארמה מהתמונה שהעלית לפני חצי שנה. כשמישהי מתלוננת על פאלטה במשלוח אני משתדל לעזור, למרות שזה לא העסק של אבא שלי. מדי יום ביומו אני חייב להמציא את עצמי מחדש, ויש תחזוקה שוטפת של הקסקסות שהפכו לחברות. הייתי בחתונה של אחת מהן, עם אחרות אני בווטסאפ, זה לא נגמר".
יש משהו שתסרב לפרסם?
"ברור. למשל, יש חברה של ויטמינים לשיער שמחזרת אחריי ואני מסרב לה לא בגלל שאני לא מאמין במוצר, אלא בגלל שפעם בשבוע אני במספרה, זאת השגרה שלי, שיער-זקן-שפם".
מה יעלה בגורלך אם יסגרו את אינסטגרם?
"שום דבר לא נצחי בעולמנו. אני לא יודע אם אהיה רלוונטי בעוד עשר שנים, כל יום צומח כוכב רשת חדש. כיוון שאני חושב על העתיד, על דירה וילד, בחיים לא תראי אותי מגהץ בכיכר המדינה. אני קונה ממשפיענים, וכשאני קם על צד שמאל אני מחפש סרטון של משפיען ספורט, יונק ממנו השראה, יוצא להליכה ומקליל לי את המשך היום".