מאיה ורטהיימר: עם פיג'מה ובגדי ספורט
נשואה 9 שנים לאסף זמיר
הצעת הנישואים שלי הייתה אמורה להיערך בכלל בבית העירייה בפריז. הכל כבר היה מתוכנן בקפידה, אבל אסף לא ממש התאפק והחליט בלילה לפני כן, כשהיינו בלונדון, שזה צריך להיות אינטימי ושזה יהיה הרגע שלנו. בבוקר, לפני שעלינו על הרכבת לפריז, הוא אמר לי: "אני רוצה שנעשה הליכה", ואני גם ככה רצה בבקרים, אז אמרתי לו: "יאללה, תצטרף אליי לריצה?" והוא ענה: "את תרוצי ואני אלך".
אספי הולך ואני רצה ופתאום הגענו לאגם מקסים בהייד פארק, מלא בברבורים וציפורים, ואני מאוד אוהבת בעלי כנף. קראתי לו בהתרגשות, "אהובו, אהובו, תראה", והתחלתי לרוץ אליו. פתאום, במקום לרדת על ברך אחת, הוא, תדמיינו רגע את התמונה הזו – פורס את שתי הידיים שלו ובבת אחת יורד עם שתי ברכיים על הדשא. אתם רואים גבר כמו אסף עושה כזאת תנועה, מיד בטוחים שהוא חוטף אירוע לבבי.
אני רצה אליו ושואלת "אהובו, הכל בסדר?" והוא מתחיל "אהבה שלי", לא מצליח לדבר מההתרגשות, ואני בלחץ שזה התקף לב, וממשיך "אני רוצה לחיות איתך כל החיים", ואני עונה "גם אני, אבל אתה בסדר?" ואז הוא אמר "רוצה שנתחתן?" ורק אז הבנתי שזו הצעה והלחלוחית שלו בעין זה מהתרגשות.
הייתי בהלם והתחלתי לצרוח שכן, ונקרענו מצחוק. עשינו תמונה ממש מכוערת בהייד פארק, כשאני עם חצי פיג'מה וחצי בגדי ספורט ובלי לק בציפורניים, כי אף אחת מהחברות שלי לא אמרה לי להכין את עצמי. זה היה הדבר הכי טוב בעולם.
ירדן ג'רבי: כל מה שתיכננתי, רציתי וחלמתי - קרה הפוך
נשואה כשנה לעדי אמבר
בסביבות מאי 2023, עדי התחילה איתי באינסטגרם. לא הכרתי אותה, לא ידעתי מי היא, אז עניתי שכרגע זה פחות מתאים (טעות ענקית ומזל שכיפרתי עליה). אחרי כמה ימים ראיתי אותה במסיבה ונוצר בינינו קשר חברי שעם הימים הפך להיות רומנטי. לשמחתי, שתינו חיפשנו מערכת יחסים רצינית שתוביל להקמת משפחה יחד.
הצעת הנישואים שלי, לעומת זאת, הייתה כאוס. כל מה שתיכננתי, רציתי וחלמתי קרה הפוך. זה התחיל מזה שהיא האמינה שאציע לה בסופ״ש שלנו במלון בראשית ביום ההולדת שלה, אבל זה היה כל כך צפוי שרציתי להפתיע. אז החלטתי שביום רנדומלי בשבוע פשוט אציע לה בבית.
לעדי יש הרגל קבוע, לחזור הביתה אחרי העבודה ולהחליף בגדים. אני בינתיים הכנתי את הסלון עם נרות, פרחים, מוזיקה, אפילו הלבשתי את החתול שלנו בטוקסידו. רק שעם המזל שלי, באותו יום היא החליטה להמשיך ישר מהעבודה לשופינג עם אמא שלה. ישבתי וחיכיתי במשך שעות, עד שנאלצתי לבקש מחברה לרמוז לה בעדינות לחזור הביתה. ביקשתי מהשומרת בבניין לעדכן אותי כשהיא מגיעה, כדי שהכל יהיה מוכן, אבל אז עדי נכנסה מכניסה אחרת ופשוט דפקה בדלת. מרוב התרגשות, פתחתי לה והתחלתי לבכות. לא יצאו לי מילים מהפה, היא לא ממש הבינה למה, עד שהצלחתי להוציא משפט. לפחות היא לגמרי הופתעה.
לאור ההצעה שלי, היה ברור שיהיה תיקון. בשישי אחר הצהריים, כשנסענו לדרום, היא אמרה שיש מקום מיוחד לשקיעה, שחברה שלה סיפרה שהוא מדהים. לאורך כל הנסיעה אנחנו מתרחקות מאזור השקיעה, הר מסתיר את השמש ואני תוהה אם החברה שלה אמינה. האמת שגם הייתי בלתי נסבלת ואמרתי לה שאני מסתובבת, כי לא נראה לי כל הסיפור. בסוף הגענו לאמצע המדבר, למקום מהמם, עם מוזיקה, נרות, מדורה קטנה, רק היא ואני, ואז היא הציעה לי. מאוד הופתעתי, ואני חושבת שהיא עשתה את זה כל כך הרבה יותר טוב ממני.
יעל גולדמן: הוא פשוט חירטט אותי
נשואה 18 שנה לאורי פפר
במשך תקופה ארוכה אורי ניסה להתחיל איתי ואני לא שיתפתי פעולה. זו האמת. הוא ראה איזה שלט חוצות שלי באל־איי ואמר לחבר 'כזו בחורה אני רוצה', והחבר אמר לו 'אה, איזה קטע, היא ישראלית'. מאז הוא ניסה כל הזמן לפגוש אותי, לא קרה. סימס לי, שלח אליי מלא אנשים, מנועה תשבי ועד עפר שכטר ‑ לא הייתי בעניין. גם כי לא רציתי לצאת עם שחקן, וגם כי לא היה לו איזה מוניטין מדהים. אורי נחשב פרפר, לא רציני, לא גבר לחתונה אלא גבר ליהנות איתו, וזה פחות אני.
יום אחד הוא כתב לי שהוא הולך להופעה של דנה ברגר וירמי קפלן, ובגלל שגם ככה הייתי אמורה לראיין אותם, במסגרת העבודה שלי, נפגשנו שם. אפילו לא ידעתי לבטא את השם שלו נכון – חשבתי שהוא אוּרי. הוא שאל אותי "מה בא לך מהבר", אמרתי "מים, קולה", ואז הוא אמר לי "אני אתחתן איתך, את תהיי אשתי", באיזה עולם הוא אומר דבר כזה? בסוף החלטתי שאבוא אליו פעם אחת, אסמן וי ונגמור עם זה.
קאט להיום, אחרי שלושה ילדים משותפים ו־18 שנים יחד. הצעת הנישואים הייתה מאוד מיוחדת. הוא בדיוק סיים לצלם סדרה וסיפר לי שיש לו טקס מיוחד כשהוא מסיים פרויקט בעבודה, לעלות בלילה למצדה. פשוט חירטט אותי. הריץ אותי את שביל הנחש בחמש בבוקר, והציע לי למעלה במצדה. הייתי באה יותר חגיגית אם הייתי יודעת ולא עם דגמ"ח. זה היה פשוט, אמיתי וצנוע. שני אנשים, בטבע, בזריחה, במצדה, עם כל המשמעויות ההיסטוריות של המקום. אורי מאוד אוהב היסטוריה.
ציפי שביט: לא חיכיתי דקה וכל החברים ידעו שהוא הציע לי
נשואה 51 שנה לאבישי דקל
הכרתי את אבישקי בבריכה ברמת אביב. הוא היה הגבר הכי חתיך שראיתי, עם כל השרירים האלו וחיוך עם מאה שיניים לבנות, והשתגעתי ממנו. כאילו בראד פיט קפץ לרמת אביב.
אמרתי לחברה שלי, שישבה לידי, שאני אתחתן איתו. שעה וחצי היא רק צחקה, כי לא הייתי רותם סלע בדיוק, אבל אז התחלנו לדבר והוא היה עדין ומתוק באופן נוגע ללב. ראה חבית קטנה עם שנורקל והתאהב. התחלנו לצאת לאט-לאט, בגישוש עדין, ברכות גדולה, בחברות גדולה.
יום אחד חזרתי מהופעה במועדון התיאטרון בחיפה, אבישקי חיכה לי, ואמר שהבית שקט מדי בלעדיי. אמרתי לו: ״אני יכולה לדבר איתך עד סוף חיי. רוצה?״ הוא אמר לי ״כן״. לא חיכיתי דקה וכבר כל החברים שלי ידעו שהוא הציע לי חתונה בדרכו המיוחדת, בלי לכרוע על הברכיים, בלי שקיעות בקוסטה-ריקה, בלי שש שמלות, ואנחנו יחד כבר 50 שנה. לא יכולתי לבקש לעצמי מישהו טוב, ישר ואהוב ממנו.
עד היום הוא מחכה לי ערב-ערב אחרי ההצגה. לפעמים הוא נרדם, אבל אני מדברת אליו ומספרת לו על ההצגה כאילו אמצע היום. הוא עדיין מלווה אותי באופן שקט ויציב ומכיל, בעיקר אחרי העצב הגדול בעקבות הניתוח הגורלי שעברתי ברגל. פעמיים הוא אפילו הסכים לרדת מהאופניים ולעשות לי שני ילדים שהם אהבת חיי, ובלי להסס, הייתי מתחתנת איתו שוב.
ירדנה ארזי: אם הייתי מחכה להצעת נישואים מנתן, כנראה שעוד הייתי רווקה
נשואה 43 שנה לנתן תומר
הכרנו בבית של חברים משותפים. אני כבר לא זוכרת מה הייתה הסיבה למסיבה, אבל כשהגעתי ראיתי בחור חתיך יושב על הרצפה ומשהו בו תפס אותי. בלי להתבלבל שלחתי חברה משותפת להגיד לו שיתקשר אליי. כן כן, אני התחלתי איתו.
נתן בדיוק חזר משהות ארוכה בארה״ב ולשמחתי, לא היה לו מושג מי אני. הפלייליסט שלו לא כלל את להקת הנח״ל ולא את שוקולד מנטה מסטיק. מבחינתי, זה היה יתרון גדול.
שנינו כבר היינו אחרי פרק א' ובמקרה שלו, הוא גם היה אבא לשני ילדים. התחלנו לצאת. החיבור היה נפלא מהרגע הראשון, אבל ממש לא בער לו להתחתן שוב. חלפו שנתיים ושלוש, הזוגיות התפתחה לעבודה משותפת. נתן הפך לכוח מניע משמעותי בקריירה שלי: הוא עודד אותי להקליט את אלבום הבכורה שהוצאתי ואפילו הציע רעיון מהפכני - שנפיק אותו בעצמנו. עד אז אף אמן ישראלי לא הוציא אלבום בהפקה עצמית. אנחנו היינו הראשונים, וזה בזכותו. עד היום, כל האלבומים שלי הם בהפקת נתן תומר. אבל הצעת נישואים לא הגיעה.
כנראה שאם הייתי מחכה להצעה מנתן, הייתי עוד רווקה.
התחלתי לרמוז לו בעדינות. אחר כך בישירות. בלילה לפני שהלכנו לישון הייתי אומרת לו: בוא נתחתן, נעשה אירוע קטן, רק חברים קרובים. אבל בכל פעם שהעליתי את הנושא - הוא מיד היה נרדם.
זה לקח שנה בערך, אבל בסוף הוא השתכנע. התחתנו על הגג של קרלטון, בנוכחות החברים הקרובים, ולמחרת בבוקר כבר הייתי באולפן, להקליט את האלבום השני שלי. אבל עד היום, כשהוא לא מצליח לישון, אני ניגשת אליו ואומרת: נתן, בוא נתחתן. והוא מיד נרדם.
ספיר ברמן: בסמי עופר, על הדשא
נשואה שנה לבר אווסקר יצחק
אני אתחיל ממה שהכי חשוב. בר היא האהבה הכי גדולה בחיים שלי, היא הנשמה התאומה שלי, כל מה שעברתי בחיים היה כדי להכין את עצמי לזוגיות המושלמת איתה.
לאחר היציאה שלי מהארון, במסיבת העיתונאים המפורסמת, הסתובבתי בתל-אביב כדי לספוג תגובות ומחמאות. פגשתי לא מעט אנשים, ביניהם גם בר. באותם ימים היא הייתה מנכ"לית של פרויקט גילה, להעצמה טרנסית, והציעה לי לשמוע על העמותה ולהתנדב. אני הייתי מוצפת בהצעות באותה תקופה ואמרתי לה שאדבר איתה "בסוף העונה". היא לא הבינה בכלל על איזו עונה אני מדברת, אז הבהרתי "עונת הכדורגל!"
ביוני קיימתי את מה שהבטחתי, שלחתי לה הודעה וקבענו לפגישת עבודה. תוך כדי הסברים שלה על פרויקט גילה, קטעתי אותה וביקשתי: "תספרי לי יותר עלייך". כן, כן, אני התחלתי איתה.
תוך שבועיים עברנו לגור יחד, ולאחר שנה של זוגיות מאוד-מאוד-מאוד צמודה, בר התחילה לארגן את הצעת הנישואים. הרימה הפקה בסדר גודל מטורף. זה היה באצטדיון סמי עופר, על הדשא, עם לא אחר מישי לוי, ששר לנו “בשבילי את השער לגן עדן", והמון חשיבה על כל פרט קטן. הייתי מופתעת לחלוטין. חשבתי שאני מגיעה בכלל לאירוע של כדורגל. יש לי אישה שיכולה הכל בעולם הזה.
אני עדיין מודה כל יום על הזוגיות עם בר, ומחכה לרגע שבו המשפחה שלנו תגדל ותתרחב ונהיה אמהות.
פנינה רוזנבלום: לא הופתעתי, שמחתי, וזה מה שחשוב
נשואה 22 שנה לרוני סימנוביץ'
את רוני הכרתי דרך חברה ששידכה בינינו. זה היה מצחיק קצת, כי אני ממש לא רגילה לשידוכים, אבל היא ישבה לרוני על הראש שיכיר אותי וישבה לי על הראש שאני אכיר אותו, וזה מה שקרה, ובסוף גם הסתיים בחתונה.
את הצעת הנישואים קיבלתי בשנגחאי, כשהיינו בטיול בסין. אני זוכרת שהיה בית מלון עם איזה 50 קומות ומסעדה על הגג, ושם הוא הציע לי להתחתן. זו הייתה התרגשות מאוד גדולה. בשנגחאי הוא גם קנה לי את הטבעת.
לא הופתעתי מההצעה, ידעתי שאני אתחתן שוב. היינו כבר תשעה חודשים יחד והיה ברור לנו שזה מוביל לשם. שמחתי, וזה מה שהיה חשוב. התחתנו ב-2004, באירוע מאוד יפה, עם מאה איש. משהו מצומצם לאנשים קרובים בבית כנסת בהרצליה. בהמשך עשינו מסיבה של אלף-אלף מאתיים איש בסיטי טאוור. כל המדינה הייתה שם, היה מדהים.
מאיה בוסקילה: אמרתי: "מאמי, למה אתה לא אוכל? קרה משהו?"
נשואה שנתיים לשאולי שלוים
הכרתי את שאול, שהוא מעסה ומדקר רפואי, אחרי שחבר משותף עשה אצלו עיסוי שבסופו שלח לי וידיאו ואמר: "את לא מבינה איזה עיסוי עברתי עכשיו". השעה הייתה 12 בלילה, ואמרתי לו "יואו איזה כיף לך, גם אני רוצה". שאול הצטרף לווידיאו, ראיתי אותו והרגשתי משהו שלא הרגשתי אף פעם. ממש חיבור נפשי. אני לא בן אדם שמאמין באהבה ממבט ראשון, עברתי הרבה בחיים, זה היה משהו נשמתי.
התחלנו לצאת, היה מהמם, אחרי חודשיים בערך עברנו לגור יחד, עם לני, הבן שלי. אחרי שנה וחצי הוא לקח אותי למסעדה בחיפה שרציתי לבדוק ואמרתי "איזה כיף". כשהגענו לשם, פתאום אני קולטת שאני אוכלת מנות מדהימות, גורמה ממש, ולמרות ששאול מטורף על אוכל, הוא קצת חסר תיאבון. טעם בקטנה כזה. אמרתי לו: "מאמי, למה אתה לא אוכל? קרה משהו?" הוא היה לחוץ בטירוף.
עוד קודם הוא דאג שהצוות במסעדה יניח שני כיסאות מתחת לעץ זית ענק וביקש מאיזה זוג שיצלמו אותנו. ואז הוא כרע ברך ואמרתי "כן". הייתי מופתעת בטירוף, למרות שדיברנו על זה כל הזמן. בינינו, בחורה שטוענת שהיא לא אומרת לגבר שלה איך היא רוצה שהטבעת תיראה היא שקרנית, כולנו מתכננות ומפנטזות. ועדיין, הייתי מופתעת מאוד באותו הרגע וזה היה מקסים.
מיכל אנסקי: בכינו וצחקנו ושרנו "ערב של שושנים"
נשואה שמונה שנים לאייל אמיר
מאי 2018. הפנים שלי עדיין היו משותקות לגמרי. התקופה ההיא הרגישה כמו חיים שנעצרו באמצע משפט, כשכל מבט במראה מזכיר לי כמה התרחקתי מעצמי. ודווקא אז, כשהרגשתי הכי שבירה, אייל תיכנן לנו בשקט עתיד. רקם את הצעת הנישואים עם אמא שלי ועם דניאלה, בתי הבכורה, שהייתה שותפה מלאה לסוד הגדול והתרגשה לשמור עליו יותר מכולנו.
נסענו לירושלים, לבית של סבתא שלי. בגינה עמד עץ התאנה הגדול, זה שסוחב עליו כבר עשרות שנים של קיץ, משפחה וזיכרונות. קראו לי החוצה לראות משהו, דניאלה שכמעט התעלפה מהמעמד תפסה מקום על העץ. ואז, מתחת לעץ התאנה, במקום שמסמל בשבילי חיים, שורשים והמשכיות, הוא ירד על ברך אחת והציע לי נישואים.
אני זוכרת את הרגע הזה כמעט מחוץ לזמן, בכינו וצחקנו יחד. שרנו "ערב של שושנים" עם חברים שהגיעו מהקיבוץ. הבית הקטן בירושלים התמלא ורדים, אוכל, חיבוקים והמון תקווה. הייתה שם תחושה מאוד ברורה שהחיים עוד לא אמרו את המילה האחרונה. שמתוך כל הבלבול והכאב יכולה לצמוח אהבה כזו גדולה.
משה פרץ: אחר כך עלינו לסיבוב על כרכרה
נשוי 13 שנה לירדן
באחד בסופי השבוע בטבריה, כשהגעתי לבקר את ההורים והחברים שלי, יצאנו לצ'וקו בר. ראיתי שם את הבחורה הכי יפה בעולם, בשמלה בצבעי אדום־ורוד. מסתבר ששמה ירדן והיא ניהלה את הבר, שהיה שייך למשפחתה. החלפנו פרטים, ואז היא נסעה לחו״ל והקשר התנתק. כשהיא חזרה נפגשנו שוב ולא נפרדנו, ולאחר כשלוש שנים של זוגיות החלטתי להציע לה נישואים.
היא בדיוק נסעה ללונדון, לטיול בנות עם האחיות והחברות שלה, אז החלטתי לטוס אליה שלושה ימים אחר כך, בלי שהיא תדע. קניתי כרטיסים, לקחתי איתי טבעת והזמנתי מקום למסעדה מרוקאית בשם מרקש. תיכננתי שכולם יקומו ויעלו על הכיסאות בזמן שאני מבקש ממנה להתחתן איתי. ואז, כששנינו עמדנו על הכיסאות, הוצאתי את הטבעת, הצעתי לה נישואים והיא אמרה לי כן. אחר כך עלינו על כרכרה ויצאנו לסיבוב ברחובות לונדון כזוג מאורס.