חוקי מדינת קליפורניה דורשים ממי שרוצים לשנות באופן רשמי את שמם החוקי, לפרסם מודעה בעיתון מודפס - לא באינטרנט! - בעל תפוצה כללית במחוז שבו הם גרים. המודעה, שמנוסחת בצורה זהה בידי בית-המשפט, צריכה להתפרסם פעם בשבוע במשך חודש. מטרתה לאפשר ל"כל אדם בעל עניין להופיע בפני בית-משפט כדי לטעון מדוע אין להסכים לעתירה לשינוי השם". בחודשים יוני-יולי האחרונים הופיעו ב-Los Angeles Daily Journal, עיתון יומי מקצועי שמתמקד רק בנושאי עולם המשפט של מדינת קליפורניה, שתי מודעות נפרדות. אחת התייחסה לבקשה שהגישה "זהרה מארלי ג'ולי-פיט" לשנות את שמה ל"זהרה מארלי ג'ולי". השנייה הייתה של "מדוקס צ'יואן ג'ולי-פיט", שביקש לשנות את שמו ל"מדוקס צ'יואן ג׳ולי". כמובן שלא לקח הרבה זמן לגלות את המודעה הצנועה והמוסתרת של האח בן ה-25 והאחות בת ה-21, וגם היה ברור כי רק אדם אחד עשוי היה להתעניין בה: אבא בראד פיט. ארבעת השבועות חלפו, איש לא הרים יד להתנגדות, והשמות הוחלפו.
לא רק זהרה ומדוקס הבהירו שהם לא רוצים קשר עם האבא כוכב-העל שלהם. כל ששת ילדיהם של בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי, שלושה מהם מאומצים, מוחקים אותו מחייהם, משפטית ומעשית. הבת הבכורה, שיילו, שינתה את שמה מיד כשמלאו לה 18, ב-2024, ועכשיו היא שילו ג'ולי. ויויאן, שחגגה 18 בחודש שעבר, כבר הגישה בקשה לבית-המשפט לשינוי השם. אחיה התאום, נוקס, עוד לא עשה צעד רשמי, אבל השתמש בשם "נוקס ג‘ולי", בתעודת סיום לימודיו בתיכון.
5 צפייה בגלריה
בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי עם ילדיהם, לפני הפרידה
(צילום: GVK/Bauer-Griffin/GC Images/Getty Images)
פאקס בן ה-22 הוא היחיד שלא שינה את שמו. אבל כבר ב-2020 אפשר היה להבין מה הוא בדיוק חושב על אביו, כשהעלה פוסט באינסטגרם ביום האב, ובו כינה את בראד פיט world class asshole. "הפכת את חייהם של הקרובים אליי לגיהינום מתמיד", כתב פאקס, אז רק בן 16, "שוב ושוב הוכחת איזה בן אדם רע ומגעיל אתה. אין לך שום אמפתיה לילדים הצעירים שרועדים מפחד ממך. אתה יכול להגיד לעצמך ולעולם מה שאתה רוצה, אבל האמת תצא לאור יום אחד. יום האב שמח, חתיכת פאקינג חרא בן אדם“. אחרי פוסט כזה, שינוי שם נראה כמעט כמו צעד מיותר.
לבראד פיט יש הרבה כישרונות, אבל צריך כישרון מיוחד כדי לגרום לכל ששת ילדיך לשנוא אותך בעוצמה כזו. אף שהעולם עבר כמה וכמה גלגולי חיים, הרי עברו רק 20 שנה מהרגע שבו נודע על הרומן של פיט עם אנג'לינה ג'ולי, על הסט של "מר וגברת סמית", בעודו נשוי לג'ניפר אניסטון. האיחוד הזה הפך את השניים לפאוור-קאפל שרק ביונסה וג'יי-זי נמצאים בליגה שלו. המותג "בראנג'לינה" היה שווה בשיאו כחצי מיליארד דולר. למשל, את תמונות התאומים, ויויאן ונוקס, הם מכרו ב-14 מיליון דולר (ותרמו את הכסף לצדקה).
השחקן אריק רוברטס היה כל כך רע לבתו, השחקנית אמה רוברטס, ואמה, קלי, עד שאחותו, ג'וליה, התערבה לטובת הבנות. היא מימנה לקלי עורכי דין במאבק המשמורת נגד אריק, שבו הוא אכן הפסיד
אך כגודל המותג גודל ההתרסקות. הסיפור מוכר: בספטמבר 2016 ניהלו "מר וגברת סמית" עימות פיזי ומילולי בטיסה פרטית מצרפת ללוס-אנג'לס, בנוכחות ששת הילדים. ג'ולי טענה כי פיט היה תחת השפעת אלכוהול ונהג באלימות כלפיה וכלפי הילדים. פיט הכחיש את האשמות האלימות. הרשויות בלוס-אנג'לס וה-FBI חקרו, והתיק נסגר ללא אישומים. ימים ספורים לאחר הטיסה, ג'ולי הגישה בקשה לגירושים ומשמורת מלאה על הילדים.
לקח לשניים שמונה שנים כדי להגיע להסכם גירושים, ובזמן הזה איבד פיט, לאט-לאט, את ילדיו. הילדים התקרבו מאוד לג'ולי, בעוד מקורבים לאבא האשימו את האם בריחוק. כך או אחרת, הסכם המשמורת שעוד היה בין ג'ולי לפיט הסתיים בחודש שעבר, כאשר ויויאן ונוקס הגיעו לגיל 18, ועכשיו כל ששת הילדים כבר אינם קטינים. מקור המקורב לפיט אמר ל-BBC שהוא מצטער על האופן שבו הדברים התפתחו וכי אף שהוא ”שבור לב", הוא מכבד את החלטות ילדיו. פיט יכול להתנחם בכך שהוא רחוק מאוד מלהיות האבא הרע ההוליוודי הראשון - אם כי לאבד קשר עם שישה ילדים זה כנראה כן סוג של שיא.
× × ×
משפחות מתפרקות וילדים והורים מתנתקים מכל מיני סיבות, אבל כמו כל דבר בהוליווד, גם התופעה הזו מקבלת שם עוצמה אדירה במיוחד, והסיבות שמניעות אותה לא דומות לאלה של העולם הנורמלי. חלק לא קטן מזה הוא תוצאה של העבודה שבה בחרו הכוכבים האלה: נסיעות והיעדרויות ארוכות מרחיקות אבות מפורסמים מהבית במשך חודשים; קריירות מהסוג הזה דורשות רמות גבוהות של נרקיסיזם ומיקוד עצמי; כסף בלתי מוגבל יכול להסיר גבולות בריאים; גידול ילדים באור הזרקורים מביא לכיבוס כל הלכלוך בצהובונים ובאינטרנט; לא מעט כוכבים רודפים אחרי התהילה כדי לרפא את פצעי הילדות שלהם עצמם, ואין להם כלים לגדל משפחות בריאות משלהם.
הכנסייה הסיינטולוגית נמצאת במקום הראשון אצל קרוז. שמירה על קשר עם בתו סורי אחרי הנטישה של גרושתו קייטי הולמס את הכנסייה, הייתה מציגה אותו כמי שמפר את החוקים
ההיסטוריה של הוליווד מלאה בסיפורים על אבות רעים - וגם כמה אמהות לא טובות במיוחד. אנשים מוכשרים מאוד, חלקם על סף הגאונות, עם שריר אמפתיה כל כך מפותח עד שהם יכולים לגלם כל דמות, אנושית או לא. אבל כשהם הולכים הביתה, הם לא מסוגלים להיות סתם הורים טובים לילדים שלא בחרו בשום דבר מזה.
טום קרוז, למשל, מנותק לגמרי מבתו, סורי, בגלל השתייכותו לכנסייה הסיינטולוגית. איכשהו, העובדה שקרוז הוא הפנים הציבוריות של כת בעייתית מאוד, מעולם לא פגעה בפופולריות העצומה שלו. וגם לא העובדה שהוא נטש לגמרי את בתו. ב-2012 הגישה אשתו של קרוז, קייטי הולמס, בקשת גירושים שתוכננה בסודיות מוחלטת כדי להגן על הילדה בת השש מפני השפעת הסיינטולוגיה. במסגרת הסדר הגירושים היא השיגה משמורת פיזית מלאה על סורי, וקרוז חויב בתשלום מזונות עד גיל 18 ומימון המשך הלימודים שלה גם אחרי. הוא אכן משלם, ובזאת מסתיימת מעורבותו בחיי בתו.
חוק הניכור של הסיינטולוגיה דורש מחברי הכנסייה לנתק כל קשר מאנשים שהוגדרו כ"אישיות מדכאת" או מאלה שמביעים התנגדות חריפה לדת. מאחר שהולמס עזבה את הדת והרחיקה ממנה את סורי, הכנסייה מחשיבה אותן כמתנגדות וכמובן שהן "אישיות מדכאת". עריקים מהסיינטולוגיה הסבירו כי מנהיג הכנסייה דיוויד מיסקביג‘ - שהיה השושבין של קרוז בחתונה עם הולמס - והמוסד הזה כולו נמצאים במקום הראשון אצל קרוז. שמירה על קשר עם סורי אחרי הנטישה של הולמס הייתה מציגה אותו כמי שמפר את החוקים, וזה קצת יותר מדי "מאווריק" בשביל קרוז בחיים האמיתיים.
קרוז - לא רק כוכב קולנוע אדיר ונדיר אלא גם איש חכם מאוד - הצליח עם השנים להעלים לגמרי את חייו האישיים הקריפיים למדי. רק פעם אחת נאלץ להתייחס לנושא, אחרי שהגיש ב-2013 תביעת דיבה נגד כלי תקשורת שטענו כי נטש את בתו. במהלך עדותו תחת שבועה, נשאל ישירות אם קייטי הולמס עזבה אותו כדי להגן על סורי מהסיינטולוגיה. קרוז כעס על השאלה, אך השיב: "זה היה אחד הניסוחים, כן“.
ממעורבותו של קרוז בסיינטולוגיה ניתזו עוד שבבים, למשל לעבר אשתו השנייה, ניקול קידמן. השניים היו נשואים בין 1990 ל-2001, ואימצו שני ילדים: איזבלה ג'יין, היום בת 34, וקונור אנטוני, בן 31. לאחר הגירושים בחרו שני הילדים, שעדיין היו קטינים, להישאר עם אביהם, בזמן שקידמן החליטה לעזוב את הכנסייה. חוק ניתוק הקשר נכנס לפעולה, והילדים אכן התנתקו כמעט לחלוטין מאמם. קידמן לא נכחה בחתונות של שניהם ולא מדברת עליהם.
סורי קרוז הגיעה לפני שנתיים לגיל 18, והדבר הראשון שעשתה היה לשנות את שמה ל"סורי נואל". כמו ילדיו של בראד פיט, גם היא השאירה מאחור כל קשר לאבא הסופרסטאר שלה. ד"ר בקה בלנד, יועצת משפחתית המתמחה בנושאי ניכור, אמרה ל-BBC כי אנשים שמגיעים למצב שבו הם מחליטים לשנות את שם משפחתם, עושים זאת כמנגנון הגנה פסיכולוגי, "כדי לעזור להם להתנתק ממשהו שעלול להיות בעייתי או טראומטי. שינוי שמם יביא לכך שהם לא יצטרכו לחזור שוב ושוב על שם משפחה שהם עשויים לקשר עם זיכרונות רעים".
× × ×
חלק מהסיפורים על אבות הוליוודיים רעים נשמעים בעצמם כמו תסריט לסרט אימה דל תקציב. אנתוני הופקינס, למשל, קונצנזוס של אחד מגדולי השחקנים, מנוכר לחלוטין מבתו היחידה, אביגיל. היא נולדה ב-1968 מנישואיו הראשונים לשחקנית הבריטית פטרונלה בארקר. כשהייתה בת פחות מארבע, הופקינס עזב את אמה ועבר לגור בהוליווד כדי לפתח את הקריירה. הוא סבל אז מהתמכרות קשה לאלכוהול, ממנה נגמל ב-1975. אביגיל גדלה בלונדון עם אמה, וכמעט שלא ראתה את אביה. בתחילת שנות ה-90, כשהייתה בשנות ה-20 לחייה, השניים ניסו לשקם את הקשר. זה לא עבד, הקשר נותק לחלוטין, ואביגיל סבלה מהתמוטטות עצבים ודיכאון קליני ממושך.
מה שהופך את המקרה הזה לחריג במיוחד הוא הצורה שבה הופקינס מגיב כשהנושא עולה בראיונות. ב-2018, במהלך ריאיון לרדיו בריטי, נשאל אם הוא סבא. "אין לי מושג", ענה חניבעל לקטר, "משפחות מתפרקות וממשיכים בחיים. אנשים עושים בחירות. אני לא יודע איפה היא גרה, ולא באמת אכפת לי. זה נשמע קר? ובכן, החיים קרים“. אביגיל, גם אם הופקינס לא יודע, חיה בבריטניה ועוסקת באמנות. היא שומרת על פרופיל נמוך מאוד, ומסרבת לדבר על אביה אחרי שנים רבות של טיפולים נפשיים.
"הפכת את חייהם של הקרובים אליי לגיהינום מתמיד", כתב פאקס בגיל 16 על אביו, בראד פיט, "אתה יכול להגיד לעצמך ולעולם מה שאתה רוצה, אבל האמת תצא לאור יום אחד. יום האב שמח, חתיכת פאקינג חרא בן אדם"
גם הסיפור של ראיין אוניל ובתו, טייטום, הוא מיתוס הוליוודי אפל במיוחד, כולל טענות של השחקנית שזכתה באוסקר בגיל עשר על התעללות רגשית ופיזית. ב-1973 כיכבה טייטום לצד אביה ב"ירח של נייר", והפכה לזוכת האוסקר הצעירה בהיסטוריה. אבא אולי אהב את הדובשנית הקטנה שלו, אבל לא עד כדי כך שהוא לא יקנא בזכייה שלה באוסקר.
"הוא החל לשנוא אותי והרגיש תחרותי מאוד נגדי", כתבה טייטום באוטוביוגרפיה שלה מ-2004 שנקראה "חיי נייר". הוא העניש אותה על הצלחתה, לעג למראה שלה והעליב את האינטליגנציה שלה. בספר פירטה טייטום על ילדות כאוטית תחת הוריה - אמה, שחקנית שנות ה-50 המצליחה ג'ואנה מור, סבלה כמו בעלה מהתמכרויות לסמים ואלכוהול - כולל התעללות פיזית מצד אביה. אוניל הכחיש בפומבי את הטענות, וכינה אותן "שקרים זדוניים" שנועדו למכור ספרים. בעשור הקודם היו כמה ניסיונות פיוס, כולל, כמובן, איך לא, סדרת ריאליטי בשם "ראיין וטייטום". לתדהמת אף אחד, זה לא תיקן כלום. אוניל מת בסוף 2023, ולא הותיר לטייטום שום דבר בצוואה.
רשימה חלקית של עוד אבות רעים היא באמת הר ראשמור של הוליווד והתרבות האמריקאית הקלאסית: הקול של בינג קרוסבי ניחם מיליונים, אבל בבית הוא הרביץ לילדיו באמצעות חגורות ואגרופים. גרי קרוסבי פירסם ב-1983 את הספר Going My Own Way, שבו תיאר מציאות מחרידה של אב רודן שהיה מכה את ילדיו באכזריות. שניים מאחיו של גרי סבלו מבעיות נפשיות קשות והתאבדו בשנות ה-80 וה-90.
הנרי פונדה היה על המסך סמל של גבר אמריקאי אידיאלי, אבל כשחזר הביתה לא הפגין שום חיבה כלפי ילדיו, פיטר וג'יין. פיטר פונדה כתב בספרו כי אביו לא אמר לו "אני אוהב אותך" עד שהיה זקן מאוד וחולה. צ'ארלי צ'פלין היה, ובכן, דיקטטור גדול. הוא דרש שלמות, שלט בכל פרט בחיי ילדיו, ודיכא אותם; פיטר סלרס היה גאון קומי, שמאחורי המסך סבל מחוסר ביטחון ותנודות מצב רוח אלימות. את המחיר שילמו ילדיו, מייקל ושרה. הם תיארו אותו כאיש אכזר ובלתי צפוי, שהיה מכה אותם ומשמיד את הצעצועים שלהם בהתקפי זעם. בצוואתו הותיר סלרס לכל אחד מהם 800 ליש“ט, מתוך עיזבון של מיליונים; ג'ו ג׳קסון הפך את חמשת הג'קסונים הקטנים לאימפריה מוזיקלית, כשהוא רואה בהם בעיקר השקעות יקרות ערך. הוא העביר אותם אימונים בסגנון צבאי, לעג להם והכה אותם. מייקל, הצעיר מבין החמישה, סבל הכי הרבה.
והיה גם מרווין גיי האב. קנאי דתי ששלט בביתו ביד ברזל, תוך כדי שהוא מערבב אמונה דתית קיצונית עם אלימות וזעם. גיי הצעיר גדל מבועת, סבל מהתעללות פיזית ומהשנאה העמוקה של אביו למוזיקה שלו. ב-1 באפריל 1984 לקח האב אקדח שמרווין הבן קנה לו כמתנה להגנה עצמית, וירה למוות בבנו הגאון.
× × ×
כמובן שיש גם אמהות רעות. פחות מאבות, אבל מזיקות באותה מידה. המפורסמת מכולן היא כנראה ג'ואן קרופורד, זוכת אוסקר ואייקון שנות ה-30, ה-40 וגם ה-50. שנה וחצי לאחר מותה של קרופורד ב-1977, פירסמה בתה המאומצת, כריסטינה קרופורד, אוטוביוגרפיה בשם Mommie Dearest, שהפכה לרב-מכר עולמי ולסרט "אמא יקרה" בכיכובה המוגזם של פיי דאנאוויי. בספר תיארה כריסטינה את קרופורד כאלכוהוליסטית לא יציבה נפשית, שהייתה אובססיבית לסדר וניקיון ברמה חולנית. במקרה אחד גילתה קרופורד בארון של בתה קולבי מתכת פשוטים, במקום קולבי בד יקרים. היא העירה את הילדה באמצע הלילה, הכתה אותה וזרקה את כל בגדיה על הרצפה תוך כדי צרחות: "בלי קולבי מתכת, לעולם!“ כריסטינה ואחיה, כריסטופר, סבלו מעונשים סדיסטיים, קשירה למיטה ומניעת אוכל. היום די ברור כי לקרופורד היו בעיות נפשיות שבשנות ה-50 איש לא חשב לאבחן.
קרופורד לא יכלה ללדת ואימצה ארבעה ילדים. הילדים הבוגרים, כריסטינה וכריסטופר, חוו את קרופורד בשיא הקריירה, כשהייתה תחת לחץ עצום, וטענו לאורך כל חייהם שהייתה אם מתעללת ואכזרית. התאומות, קת'י וסינדי, אומצו מאוחר יותר, כשהקריירה של קרופורד האטה והיא כנראה הייתה רגועה יותר. השתיים הגנו עליה ויצאו נגד הספר של כריסטינה. בצוואתה הותירה קרופורד חלקים מרכושה לקת'י וסינדי ולשורה של ארגוני צדקה, ונישלה לחלוטין את שני הילדים האחרים. "אינני משאירה דבר לבתי כריסטינה או לבני כריסטופר, מסיבות הידועות להם היטב". כתבה במכתב הפרידה שלה מהעולם.
ויש גם סיפורים שמנסים להיגמר בטוב, אבל המטען פשוט כבד מדי. השחקן אריק רוברטס היה רע כל כך לבתו, השחקנית אמה רוברטס, ואמה, קלי, עד שאחותו, ג'וליה, התערבה לטובת הבנות. היא מימנה לקלי עורכי דין במאבק המשמורת נגד אריק, שבו הוא אכן הפסיד. הצעד הזה גרם לכך שאריק ניתק את הקשר לא רק עם בתו התינוקת, אלא גם עם אחותו האייקונית למשך שני עשורים. אמה רוברטס גדלה כמעט ללא שום קשר לאביה הביולוגי, אבל בקשר הדוק מאוד עם דודה ג‘וליה.
רוברטס נלחם שנים רבות בהתמכרויות, ובאוטוביוגרפיה שפירסם ב-2024 כתב: "הייתי בלתי נסבל. עישנתי מריחואנה ולקחתי קוקאין ללא הפסקה. כולם סביבי היו צריכים הפסקה ממני, כולל בת הזוג שלי ואמה הקטנה“. הוא התנצל פומבית בפני בתו ואחותו, אבל כשאמה רוברטס התחתנה לפני שבועיים עם השחקן קודי ג'ון, רוברטס לא היה שם כדי להוביל את בתו לחופה.