לטקס החתונה שלו מצא אלעד צפני פתרון יצירתי שיאפשר לו לעמוד לצד זוגתו רומי גרוסמן ולהסתכל לה בעיניים. "מסתבר שגם גמדים מתארגנים לחתונה כמו כל אדם אחר, אבל זה יהיה שקר לומר שזה בדיוק אותו הדבר. בדרך כלל אני בא מאוד מוכן לקשיים. למשל, לפני שאני הולך לראות דירה להשכרה, אני קודם בודק אם אני יכול להיכנס לבניין, אם אני מגיע לקודן. המגבלות הן עוד לפני שנכנסתי לבית. עם השנים לימדתי את עצמי להתמודד עם כל הדברים האלו, ופתאום עכשיו בחתונה היו כל מיני קשיים חדשים, מרמת החליפה והטלית ועד לאיך אני נכנס עם הכלה לחופה, איך אני שם עליה את ההינומה ואיך ברחבה אני לא נעלם".
אז איך באמת התאמתם את הכל?
"לכל דבר מצאתי אנשים טובים, ספקים טובים ומפיק טוב שדואג להכל. ישבנו עם המעצבים ועם בוני במות, ויצרנו איזושהי קומבינה שאני רוצה לשמור בסוד. פתרון מאוד נוח, טבעי ונעים לעין שיפתור את המגבלה של ההליכה במפגש עם הכלה ואת ההנחה של ההינומה. גם בחופה עצמה לא נעמוד בהפרש גובה בינינו, אלא תהיה לי במה. וכנראה שעל הבמה הזו אני גם אשבור את הכוס - בעזרת השם, בניסיון הראשון. גם ברחבה עשינו כל מיני במות קטנות כאלו שאני אוכל לעמוד עליהן בלי שזה יפריע לקהל. פתרונות שהייתי צריך למצוא לבעיות שלא חשבתי עליהן בכלל".
לצד כל הלוגיסטיקות והתכנונים לחתונה שתערך ברביעי הקרוב, צפני מציין שהדגש הוא על ההנאה – גם שלו, כמובן – אבל בעיקר של הכלה ושל המשפחות והחברים שבאים לשמח. "אני רוצה שכל המאמץ וההשקעה יניבו פרי חיובי, כי בסוף המטרה העיקרית היא שיהיה כיף. בגלל שאני מוכר, כולם מדברים על היח"צ והנראות ומי יגיע, וזה כל כך לא מדבר אליי. הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה, להקים בית, משפחה, לחוות את החוויה הזו. פשוט בא לי שיהיה טוב, שיהיה כיף".
באוגוסט האחרון, צפני היה בין קומץ הנבחרים שקיבלו כרטיס כניסה לחתונה המדוברת של עומר אדם ובחירת ליבו, סשה ישראלוביץ' בפורטופינו, אבל צפני לא בונה על השוואות. "אני ועומר הכרנו לפני 15 שנה בערך, דרך חבר משותף. בילינו יחד כמה פעמים והקשר נוצר. עד היום אנחנו באותה קבוצת חברים. אבל מן הסתם מדובר בשתי הפקות שונות לגמרי. אם להיות רציניים, אין חפיפה. אבל שם הבנתי שבסוף מה שחשוב זה החופה ולהיות מוקף באנשים שאוהבים אותך, שבאים לשמח אותך, לפרגן לך. בסוף, גם לעומר אדם וגם לאלעד הגמד נגמר הלילה ומגיע הבוקר למחרת – אז צריך ליהנות מהרגע הזה ומיד להתחיל במשימה האמיתית. אני מקווה שגם אצלנו האנשים ירגישו שהם היו בחוויה חד-פעמית, ושניפגש בברית או בבריתה בעזרת השם, כמה שיותר מהר".
"בדרך כלל אני בא מאוד מוכן לקשיים. למשל, לפני שאני הולך לראות דירה להשכרה, אני קודם בודק אם אני מגיע לקודן. אבל עכשיו בחתונה היו כל מיני קשיים חדשים, מרמת החליפה והטלית ועד לאיך אני נכנס עם הכלה לחופה, איך אני שם עליה את ההינומה ואיך ברחבה אני לא נעלם"
מאז שיצא מבית 'האח הגדול', ב-2011, צפני, שנחשב לגבר הנמוך בישראל, בנה לעצמו קריירה כקומיקאי ואושיית רשת. לצד זה, הוא מנצל את הפרסום כדי להעלות את המודעות לבעלי מוגבלויות בקמפיינים, בהרצאות או פשוט בדיבור כן על ההתמודדויות היום-יומיות שלו. לאורך השנים, השם שלו נזכר באייטמים גם בהקשר של מערכות יחסים כאלו ואחרות, אבל לטענתו למרות ההצהרות הקודמות שלו על מוכנות להקים בית בישראל, הוא אף פעם לא נתן לזה צ'אנס אמיתי.
"כל הזמן הייתי אומר 'אני רוצה זוגיות', 'אני רוצה להתחתן'. היו לי כל מיני קשרים זוגיים ותמיד מצאתי סיבות למה זה לא עובד. כמובן שהיו גם כאלו שלא רצו אותי. אני חושב שככל שאנחנו מתבגרים, ואנחנו כביכול יודעים יותר טוב מה אנחנו מחפשים, אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו לא מוכנים להתפשר, עד שלפעמים זה הופך להיות הקו המנחה העיקרי, וזה מונע את היכולת לייצר קשרים אמיתיים. כשהכרתי את רומי הבנתי שאין מושלם – כשאוהבים צריך לעבוד. בונים זוגיות ביחד. זה ילדותי להגיד 'אני לא מוכן להתפשר'".
כמו בכל סיפורי האהבות הגדולות, הם הכירו דווקא בתקופה שצפני חשב שכבר אין לו סיכוי למצוא אהבה. "ב-5 באוקטובר 2023 טסתי לצילומים של 'גולסטאר'. יומיים לפני שהתחילה המלחמה. חזרתי לארץ אחרי חודש כשאני לא יודע מה קורה כאן, כי הייתי באזור כמעט בלי קליטה. חזרתי לטירוף ולחוסר ידיעה מוחלט, וברמה האישית, גם הייתי קצת בדכדוך. הייתה לי מחשבה שאם עד גיל 35 אני לא מוצא את האחת, אני אביא ילד לבד. ואז פרצה מלחמה, אתה תקוע בבית, לא פוגש אנשים. ודווקא אז, במקום הכי לא צפוי ובתקופה הכי לא הגיונית, מישהי שאני מכיר אמרה לי, 'בוא נלך להתנדב אצל עומר אדם במערך מוניות'. התנדבנו לזה והיא באה עם חברה. הן אספו אותי, נכנסתי לרכב, ראיתי את החברה וידעתי שהיא תהיה אשתי. היא לא החליפה איתי מילה אחת כל הנסיעה, התעלמה ממני לחלוטין. אחרי שבוע-שבועיים, באיזו שיחת וידיאו רנדומלית עם החברה, רומי הצטרפה, ואז ראיתי אותה שוב. ובכל פעם שראיתי את העיניים שלה - יש לה עיניים מאוד יפות, ואני מאוד אוהב עיניים - משהו תפס אותי".
המלחמה לא השאירה הרבה אופציות להיפגש, ודווקא המציאות הזאת איפשרה להם להכיר לעומק. אחרי ימים ארוכים של התכתבויות, צפני החליט לומר לה שהוא מעוניין. היא הופתעה. עד אז כלל לא חשבה עליהם כזוג, אבל לא נרתעה. הם נפגשו ומכאן הקשר החל להיבנות. "היא בן אדם מדהים ומלאת אופי. היא יודעת מה היא רוצה מעצמה, עם אינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה. כמה שהיא יפה מבחוץ, מבפנים היא הרבה יותר עמוקה ומעניינת, והבדלי הגובה לא הרתיעו אותה לרגע. היא גם הגיעה מבית כזה. כשנכנסתי אליהם הביתה, הרגשתי קבלה מלאה".
מתי החלטתם על נישואים?
"זה קרה אחרי שנה וחצי ביחד, אולי קצת יותר. כמובן שגיששתי לפני, בדקתי עם החברות, עם המשפחה, רציתי לראות שזה הדדי. הקשר כבר היה מבוסס, גרנו ביחד. רומי אמנם קטנה ממני בתשע שנים, אבל גם היא לא ילדה, היא בת 28".
היא הופתעה?
"היא הופתעה מאוד והיא בן אדם שמאוד קשה להפתיע אותו. אני בכלל תיכננתי להציע לה בחו"ל, ואודיה, הזמרת, היא זו ששיכנעה אותי להציע בכותל. זו הייתה ההחלטה הכי טובה שיכולתי לקבל. היה מרגש, היינו עם המשפחות, עם האחים שלנו, חברות טובות שלה באו".
לפני כן שמרתם את הזוגיות בסוד במשך יותר משנה.
"רומי סולדת מהחשיפה והבנו שאנחנו מעדיפים שתהיה לנו שליטה על זה. האמת שזה גם קרה חצי במקרה. חברה שלנו העלתה תמונה בפורים של שלושתנו יחד לסטורי, ועמודי בידור משכו את זה וככה זה יצא החוצה. כבר אחרי ארבעה חודשים התחלתי לקבל הודעות מכל מיני גופי תקשורת שרצו להוציא את זה החוצה והאמת שעשו לי הרבה כבוד. נתנו לי את הזמן. אמרתי להם, 'חכו, אני עוד בונה פה קשר, אני לא רוצה שזה ייהרס בגלל חשיפה'. שמרו לי על הסוד בשקט. בסוף זה יצא. גם בהיריון אחרי תשעה חודשים יוצא ילד".
ברשת כמו ברשת, התגובות לזוגיות לא איחרו להגיע. פערי הגבהים בין צפני ורומי הצליחו להעיר קולות מעטים בין כל הפרגון, ובשלב מסוים תפסו את תשומת הלב של הזוג, עד שצפני החליט לעשות מעשה. "אני הולך לחרוג ממנהגי ולעשות משהו שמאוד לא אופייני לי", פתח צפני מצלמה ודיבר לעוקביו ברשת החברתית. "ב-95 אחוז מהמקרים אני מקבל המון אהבה ופרגון מכולם. ובכל זאת יש את אותם חמישה אחוזים ממורמרים שבדרך כלל אני מתעלם מהם, אבל הפעם כבר לא יכולתי לשתוק. אין לי בעיה עם הומור עצמי והומור שחור... אני מדבר על אלו שמרגישים שיש להם זכות, או שיודעים עליי משהו, להגיד דברים נוראים - אז לכל בריוני הרשת יש לי משהו חשוב לומר עליכם. אני יודע שאין אדם רע, יש אדם שרע לו, ואני מעריך שאתם כל כך סובלים בחיים העלובים שלכם, שאתם זקוקים להוציא את הרעל והתסכול שלכם על אנשים אחרים".
"אני שמח שזה קרה", צפני אומר היום. "אני מעביר הרצאות ועובד המון עם נוער וילדים ועמותות בנושאים של חרם וקבלת השונה, ותמיד הביך אותי להשתמש ברשתות החברתיות כדי לקדם את הדברים האלו. כשאזרתי אומץ, פחדתי שגם לזה יהיו כל מיני תגובות כמו 'מה הוא מתבכיין?' ואני גאה בעצמי שעשיתי את זה. קיבלתי תגובות חיוביות מכל כך הרבה אנשים. אני חושב שנתתי קול לרוב הדומם, תמיד המיעוט הרע תופס את כל החלל, אבל בסוף הרוב הוא טוב".
הופתעת מהתגובות?
"אני יודע להתמודד עם השטויות האלה, אבל לא ידעתי איך זה ישפיע עליה, על ההורים שלה, על הסביבה שלה. בואנה, יש פה הרבה אנשים שמושפעים מאיזה דביל שמחליט לשפוך רעל. היו תגובות כמו 'אני לא מאמין שזה יכול לקרות', 'איזו בעיה יש לה' - אני אדם מציאותי, אני מבין שדברים חריגים מעלים סימני שאלה. זה בסדר לתהות. זה מעניין, זה מסקרן, אני יכול להבין. עם זאת, יש צורה. וגם זה מרגיש יותר קנטרני או מקנא או מזלזל מאשר סתם סקרנות. היום אני בנקודה בחיים שמאוד קשה להעליב אותי, אבל באותה פעם החלטתי, וואלה, אני לא נותן לאנשים האלה לירוק רעל ולחזור חזרה לחיים".
"היו תגובות כמו 'אני לא מאמין שזה יכול לקרות', 'איזו בעיה יש לה'. אני אדם מציאותי, אני מבין שדברים חריגים מעלים סימני שאלה. זה בסדר לתהות. זה מעניין, זה מסקרן. אני יודע להתמודד עם השטויות האלה, אבל הפעם יש פה הרבה אנשים שמושפעים מאיזה דביל שמחליט לשפוך רעל"
לצד תכנוני חתונה אחרונים, צפני נמצא בימים אלה בחזרות להצגה, מגיח להופעות אורח בטלוויזיה ולאחרונה גם הצטלם לסרט קולנוע ('בית ספר לחוקרים מתחילים' עם מירי בוהדנה ונירו לוי). "אבל עיקר הפרנסה שלי הוא מהרצאות, זה הדבר שאני הכי אוהב. אני מספר את סיפור החיים שלי, מהילדות ועד היום, ונוגע בנקודות שהשפיעו עליי. אני גם משתתף בהצגת ילדים 'געגע בקרקס המשוגע', שבה לומדים על קבלת השונה, סובלנות וקבלה עצמית. תמיד הרגשתי שכשילדים רואים אותי זה עושה להם איזשהו סוויץ׳ ונוגע בהם. אני מקבל המון תגובות. גם מילדים וגם מהורים לילדים עם מוגבלויות, לאו דווקא נמוכי קומה".
גם בקהילת נמוכי הקומה מודים לך?
"במהלך השנים הייתה לי מערכת יחסים מורכבת עם הקהילה. אני חושב שהיום הגענו לאיזושהי השלמה, ואני גם יושב ראש עמותת נמוכי הקומה בישראל לצד השותפה שלי, שהקימה את העמותה. אני פחות אוהב את כללי הפוליטיקלי קורקט. לא מפריע לי להופיע כשאנשים מרימים אותי על הידיים, ואני תופס את המצב הפיזי שלי כיתרון שאני יכול להשתמש בו לטובתי. יש אנשים שמרגישים שההתנהגות הזאת עלולה - מצחיק להשתמש במילה הזאת - 'להקטין' אותם. אנחנו יכולים לא להסכים, אבל הגענו לעמק השווה".
אז הביקורת כלפיך בתוך הקהילה השתנתה?
"אני חושב שלמדו לקבל אותי, את זה שאני קורא לעצמי 'אלעד הגמד' ואת תפיסת העולם שאני מקדם. אני מרגיש שבני נוער נמוכי קומה יותר מתחברים לדרך שלי. במקום לנסות להיות כמו כולם, הם פשוט עצמם. אני לא אומר שכולם צריכים להתנהל כמוני, אבל חשוב שיהיה מקום גם לגישה שלי ושכל אחד יוכל לבחור כיצד להגדיר ולהציג את עצמו".