לסתיו נפתלי לא היה ספק שגם הדיבור בפומבי על הסכם הממון שקיבלה לפני נישואיה יגרור אחריו ביקורות. קצת כמו כל דבר שהיא עושה בעשור האחרון, מאז שהתחתנה עם דן נפתלי, שאביו הוא מבעלי אימפריית מרכזי הקניות BIG. ובאמת, גם הפעם היה מי שמיהר להזכיר את העובדה שהיא נכנסה למשפחה שהונה מוערך בכ-1.2 מיליארד שקל, אבל לנפתלי אין חרטות. "היו הרבה טוקבקיסטים שכתבו דברים כמו 'עוד מישהי שבאה לקחת את הכסף' ו'בטח שהוא צריך לשמור על הכסף מבנות כמוך’", היא מספרת. "אבל גם הרבה נשים כתבו לי תודה. סיפרו שהן במצב דומה ולא יודעות איך להתמודד. הרבה בנות אמרו לי שהן פחדו לדבר, חתמו מבלי להסתכל. מרוב מבוכה הן לא רצו להתעסק בזה ולהבין מה מגיע להן. חשוב לדעת איך לעשות הסכם ממון, ברגישות ומבלי לוותר על עצמך".
את הסכם הממון שלה היא קיבלה בגיל 21. צעירה, מאוהבת ועם חלום להקים בית משותף. "אפילו לא ידעתי מה זה הסכם ממון. רק אחר כך הבנתי שיש פה הפרדת רכוש מוחלטת, מה ששלי שלי, מה ששלו שלו, ואם חס וחלילה נתגרש הוא ידאג לי לדברים מסוימים, אבל אף פעם זה לא יהיה חצי-חצי, לא ממה שהיה עד החתונה ולא מרגע החתונה".
ומה חשבת על זה?
"הבנתי שאין לי שום קשר למה שהוא עשה לפני החתונה - לא לירושה מהמשפחה שלו ולא לעסקים שהוא בנה, חד-משמעית. אבל מהרגע שמתחתנים ועושים דברים ביחד, יש שותפות. אלו לא יחסים של ילדה שצריכה לבקש מאבא שלה כסף. אמנם לא באתי עם כסף לנישואים, אבל הפכתי להיות אמא בגיל צעיר ומבחינתי עשיתי את הוויתור הזה בשבילו. רציתי להיות אמא, אבל לא בטוח שבגיל כזה - להקריב את הנעורים, את השנים שאני רוצה לטרוף את העולם ולבסס את עצמי, בלימודים, בעבודה. לא חמדתי, רק רציתי ביטחון למקרה שחס וחלילה נתגרש וגם כיוונתי לשותפות - בוא נבנה את עצמנו ביחד".
אז מה סגרתם?
״לא סגרנו שנעשה חצי-חצי, אבל החוזה דואג לי ושם אותי במקום בטוח. יש אוטו, יש בית. גם אם נתגרש אוכל לגדל את הילדות שלי בביטחון. אני יודעת שיש לי בסיס לחיים״.
בעצם, עם מה נכנסת לנישואים?
״עם אופניים חשמליים. חזרתי מדרום אמריקה, הוצאתי שם 50 אלף שקל בטיול, כל החסכונות שהיו לי. אבל לא היה חסר לי כלום. אני חרוצה, עובדת מגיל 14, אף פעם לא מבקשת מההורים שלי. בחיים לא חשבתי להתחתן עם מישהו עם כסף, זה אף פעם לא הניע אותי. גם כשגדלתי בלוד לא היה חסר לי כלום, הייתי הבן אדם הכי מאושר בעולם".
עם הסכם ממון הגון, שתי בנות ובית ברמת-השרון, נפתלי מרוויחה לא רע בזכות עצמה, אחרי שהתברגה לרשימת המשפיעניות המובילות בישראל. הסרטונים שהיא מעלה מראים את הצדדים המצחיקים והקשים שבזוגיות ובהורות, מה שגורם למאות אלפי העוקבות שלה להזדהות טוטאלית - למעט הסכום שנמצא אצלן בעו"ש, מן הסתם. לזכותה ייאמר שהיא הראשונה להודות שהתמיכה הכלכלית שקיבלה קיצרה משמעותית את הדרך. "זה שאני לא צריכה לדאוג כל הזמן להוצאות ויכולה להתעסק רק ביצירת תוכן, זה יתרון. אבל כסף לא קונה כישרון", היא מדגישה. "אם לא היה לי כישרון והתמדה ורעב בעיניים להצליח, לא הייתי מצליחה רק בזכות הכסף. אני גם מסרבת ל-90 אחוז מהקמפיינים שמציעים לי. משפיענית אחרת שאולי צריכה את הכסף, צריכה לרוץ על כל הקמפיינים שמציעים לה. לי הייתה הפריבילגיה לקחת רק את הקמפיינים שאני מאמינה בהם. ברור שאני רוצה להגשים את עצמי ולהצליח ולהרוויח יותר מדן, אבל זה גם בונה יותר אמון עם הקהל, שמבין שאני לא אפרסם כל דבר ולא אהפוך את העמוד לערוץ הקניות. אני יכולה לעשות את זה מחר ולהרוויח פי 4 ממה שאני מרוויחה היום, ואני מרוויחה יפה מאוד, אבל אני לא רוצה להיות שם".
את מרגישה צורך להתנצל?
"בסוף אני עובדת מאוד קשה. אני כותבת, מצלמת, עורכת, משחקת, הולכת עם חצובה, לפעמים משפילה את עצמי באמצע הרחוב. בהתחלה לא הייתי גאה בזה. כולם עם תארים במשפחה שלי ואני הייתי צריכה להגיד שאני עושה סרטונים מצחיקים-מפגרים, אבל הרגשתי שכל הכישרון שלי בא לידי ביטוי ככה. הבאתי כמעט מאה סרטונים למיליוני צפיות באינסטגרם, והתקציבים שהושקעו בהפקות היו מינימליים: חצובה, בגדים מהבית, פאה מעלי אקספרס".
הרגשתי את הפער עם החברות. כולן רווקות, מסיבות, טיסות, ואני פתאום באה בתור אמא. כשהייתי מגיעה לגן חשבו שאני הבייביסיטר. הגננת צחקה עליי שאפילו סייעות היא לא לוקחת בגיל שלי. מצאתי את עצמי נורא בודדה
ואיך משפחת נפתלי מגיבה לקריירה?
"בהתחלה היה לי מאוד קשה. זה לא שהמשפחה שלו אמרה משהו, אבל הרגשתי שכולם עם זכוכית מגדלת עליי, ודן היה מאוד ביקורתי. אפילו חסמתי אותו לתקופה. כל פעם שהוא נתן ביקורת, הייתי הולכת עשרה צעדים אחורה. כדי להעלות סטורי, גם אם רק 300 אנשים רואים, צריך אומץ".
אם בכל זאת מתישהו יהיה חסר לה כסף בכיס, נפתלי תמיד תוכל למכור את סיפור ההיכרות שלהם כדרמה רומנטית לנטפליקס: היא ברמנית צעירה וחסרת כל, הוא הבעלים העשיר והמבוגר שכמעט פיטר אותה. "חזרתי מדרום אמריקה, בת 21, וישר התחלתי לברמן", היא משחזרת. "הוא היה אחד השותפים של המקום, אבל לא ידעתי מי הוא. באחת המשמרות הוא הגיע ואמר ‘אני צריך חמש וודקה רדבול’. אמרתי 'תחכה רגע, אני באמצע’. הוא הלשין עליי למנהל שלא התייחסתי אליו. היה שם פיצוץ והמנהל אמר לי, ‘תקשיבי, זה נפתלי, מה שהוא רוצה הוא מקבל באותו רגע‘. מאז בכלל שנאתי אותו, אבל הוא התיישב על הבר שלי כל הזמן והתחיל איתי. פתאום כל הברמניות האחרות פתחו עיניים. הוא גדול ממני ב-13 שנה, הייתי ילדה. כולם ניסו להוריד אותי. אמרו לי, ‘הוא סתם משחק בך, את תיפגעי‘".
איך אמא שלך הגיבה?
"בהתחלה שיקרתי לה. אמרתי לה שאני יוצאת עם בן 29, ואז היא אומרת לי, "אם את אומרת שהוא בן 29, הוא בן 34'. קלעה בול. היא חששה, אבל בסוף היא הבינה שהוא רציני. באחד הדייטים הראשונים הוא אמר לי, 'אני לא מחפש עכשיו לשרוף את החיים. מבחינתי תוך שנה-שנתיים אני מתחתן, מביא ילדים'".
זו תוכנית שמתאימה לצעירה בת 21?
"אם תשאל את סתיו בת ה-16, היא תגיד לך שהיא לא תתחתן לפני גיל 30. אני מאוד אוהבת את החופש שלי ואהבתי להיות רווקה. אבל אמרתי לו, 'אם אני אמצא את אהבת חיי, אני אתגמש'. אחרי כמעט שנה הוא הציע לי נישואים. שלושה חודשים אחרי זה התחתנו. משכתי עוד קצת ואז נכנסתי להיריון, בגיל 24".
גדלתי בדירת שלושה חדרים, שלושה אחים בחדר. לא היה לי עשירית ממה שהילדות שלי מקבלות היום. בגלל שלי לא היה, אני האמא שרוצה לתת להן עוד משחק, עוד בגד. אם אני הולכת איתן למקס סטוק אני אגיד להן לבחור דבר אחד ובסוף אני אביא עוד עשרה
במהלך ההיריון הם עברו ללוס-אנג'לס, ונפתלי מספרת ששם בועת הסרט הרומנטי התחילה להתפוצץ. "הייתי 15 שעות טיסה מישראל, עם הבדלי שעות, מנותקת מהחברות, עם גוף שמשתנה והורמונים. אמא שלי הייתה איתי וזה מאוד עזר לי, כי לא ידעתי איך להחזיק תינוק, איך להניק, אפילו איך לקלח. אבל הקושי שלי לא היה שם, אלא יותר כשחזרתי לארץ - בדיוק הייתה קורונה, אנשים עוד לא ראו אותי כאמא ופתאום אני חוזרת להם עם תינוקת. שינוי הסטטוס הזה פגש אותי".
איפה הרגשת את הפער?
"עם החברות. כולן רווקות, מסיבות, טיסות, ואני פתאום באה בתור אמא. כשהייתי מגיעה לגן חשבו שאני הבייביסיטר. הגננת צחקה עליי שאפילו סייעות היא לא לוקחת בגיל שלי. מצאתי את עצמי נורא בודדה".
זה דיכא אותך?
"המעבר בין רווקה לאמא זה המעבר הכי קשה שיש. ממקום שאת בחופש שלך עם עצמך ללהיות אמא של מישהו. את נותנת את כל כולך, מתמסרת לדבר הזה, נאבדת בתוכו קצת. לצד זה, זאת המתנה הכי מדהימה שיש והבנות שלי הן המתנות של חיי. היום יש שתי סתיו: סתיו האמא וסתיו הרווקה עם החברות, ואני לא רוצה למחוק אף אחת מהן. כשאני עם הבנות שלי אני אמא טוטאלית, וכשאני עם החברות אני הסתיו שיש לה את החופש, שהיא רוצה לחיות ולעוף".
כמה דן מעורב בהורות?
"הוא הכין אותי מראש שהוא הולך לעבוד ויעזור במה שהוא יכול, אבל שהוא לא יהיה האבא שיקום בלילות. האחריות הייתה עליי. אף פעם לא הייתה לי נני. זה לא שלא הייתה לי האופציה, אבל אני לא מביאה ילדים בשביל שיגדלו לי אותם. עם הזמן הוא הפך להיות אבא שאפילו לא חלמתי שיהיה. הוא כל כך התאהב באבהות ובילדות, שהיום אנחנו חצי-חצי".
מן הסתם יש פער מאוד גדול בין איך שהן גדלות לבין איך שאת גדלת.
"גדלתי בדירת שלושה חדרים, שלושה אחים בחדר. לא היה לי עשירית ממה שהילדות שלי מקבלות היום. בגלל שלי לא היה, אני האמא שרוצה לתת להן עוד משחק, עוד בגד. אם אני הולכת איתן למקס סטוק אני אגיד להן לבחור דבר אחד ובסוף אני אביא עוד עשרה. אני יורה לעצמי ברגל. חינוך זה חינוך, ואיך שגדלתי פעם זו דוגמה יותר טובה מאשר לתת להם מה שרוצים.
"היום יש לנו בית עם בריכה, משהו שיכולתי רק לחלום עליו בתור ילדה. החיים שונים, לא נתייפייף. מצד שני, לא היה חסר לי כלום בלוד. הייתי מחכה ליום הולדת שיקנו לי בובה יקרה במאה שקל, אבל הרגשתי עשירה מבפנים. גדלתי בכיתה מעורבבת, ראיתי אנשים מכל הסגנונות, לא בצמר גפן. דן רצה בהתחלה בית ספר פרטי ואמרתי לו שדווקא זה שגדלתי בלוד עם כולם בכיתה, חישל אותי".
במקביל לבניית המשפחה שלה, נפתלי תמכה באמה, רייצ'ל אורון, כשזו בחרה לפרק את הזוגיות שלה, לפני ארבע שנים. "ההורים שלי החליטו להתגרש בגיל מאוחר, אחרי שכל החיים הם היו ביחד. זה היה סיפור קשה, אמא ספגה המון ממנו, הבנתי אותה וגם דחפתי אותה לעשות מה שטוב לה. לקחתי את הצד שלה וכעסתי עליו המון, כי הוא פגע בה ועשה דברים שלא צריכים לעשות. לא דיברתי איתו וגם הוא לא ניסה לבוא לדבר, להשלים או לראות את הנכדות היחידות שלו. רק אחרי שנה הוא בא והתנצל, והרגשתי שאני רוצה לתקן את הקשר בשביל הילדות".
זה בטח לא היה קל לשתיכן.
"הרגשתי שאני נוטשת אותה בשדה הקרב. היא כל חיי, נותנת את הנשמה, עוזרת, קמה איתי בלילות. אני לא יכולה לא לתמוך בה, אבל אמרתי לה שבסוף הוא אולי לא היה אב השנה, אבל הוא עדיין אבא שלי. אני רוצה לתת לו את הכבוד שמגיע לו. לא רוצה לוותר עליו כאבא ושהנכדות יוותרו עליו כסבא בגלל שהוא לא היה בעל טוב".
לאחרונה השתיים זכו בתוכנית 'המטבח המנצח VIP', מה שחיבר ביניהן אפילו עוד יותר. "עד התוכנית אמא הייתה לחוצה ובחרדה ואני ניסיתי להרגיע. מהרגע שהתחילו הצילומים, אני נכנסתי ללחץ והיא אמרה 'יאללה, תתקדמו'. נוצרה בינינו פתיחות חדשה, כי היה לנו קשה להביע רגש במשפחה. מצד אחד אנחנו הכי חמות, מצד שני אין את החיבוק כשאני אבכה לידה ואתפרק. הכל צחוקים וציניות. שם היו רגעים שבהם הצלחנו לשבור את הציניות. להגיע לשיחות שבחיים לא הגענו אליהן. היא אמרה שתמיד האמינה בי, שאני הגרסה היותר משודרגת שלה, שהצלחתי בחיים".
