בוקר יום שבת, שעה לפני הסולחה הגדולה עם הבן בן אל, שימי תבורי ראה מזוודה. יהודית באומן, אשתו – "אל תכתבי אשתו, תרשמי אשתו האהובה" – הציבה לו אולטימטום. "או שאתה הולך לבן אל – או שאני גומרת את הסיפור".
ככה?
"בדיוק. מילה במילה. זה מה שהיא אמרה".
האמנת שהיא תעשה את זה?
"כן. המזוודה שלה כבר עמדה ליד הדלת. ארוזה. מוכנה לתזוזה".
למה היא איימה בפרידה? הרי אתם נראים כמו שני טינאייג'רים ואתה לא מסוגל להוריד ממנה את היד, אפילו לא לדקה.
"אם את היית מקבלת קללות ואיומים באינסטגרם, כמו שהיא קיבלה, גם את היית עוזבת את בעלך ואת הבית שלכם. מאז שחידשנו את הקשר בינינו, לפני שש שנים, כל עם ישראל יצא על יהודית בקטע רע. אמרו שהיא כישפה אותי, שהיא חומדת את הכסף שלא היה לי, שהיא תופסת עליי טרמפ בשביל לזכות בתהילה, לא הייתה מילה רעה שלא נאמרה ולא נכתבה עלינו. אף אחד לא קלט שמדובר באהבה, אשכרה אהבה".
כתבות נוספות למנויים:
אז בזכות האולטימטום של רעייתך נסעת לבן אל ושמת קץ לברוגז בן שבע שנים?
"אל תתחילי איתי, אני אוהב דיוקים. שבע שנים זה המצאה של התקשורת, לא יודע מאיפה מצצו אותה. היה בינינו נתק של חמש שנים, אולי חמש וקצת, מאז החתונה. שבעת הילדים שלי התרגלו לאבא במשרה מלאה, אבא שתמיד זמין ותמיד עוזר ותמיד עומד לצידם. זה מה שהייתי עד שהכרתי את יהודית. הייתי להם גם אבא וגם אמא. למה? בגלל שהאמהות שלהם, עזבי, אני לא רוצה לדבר עליהן. כל אחת בענייניה. והילדים שלי, כל השבעה, הם חלק ממני. הם ואני זה לב אחד. אחרי שהתחתנתי עוד פעם, עם יהודית, אשתי האהובה, הילדים שלי לא הבינו למה אבא שלהם התרחק מהם ולאיפה אבא שלהם נעלם".
ברשותך, אחזור על השאלה. בזכות האולטימטום של רעייתך נסעת לבן אל ושמת קץ לברוגז בן חמש שנים?
"כן, אבל עזבי את מה שהיה. אני לא רוצה לדבר על העבר, זה לא חשוב מה כן ומה לא היה. זה כמו חלב שנשפך. את יכולה להרים אותו מהרצפה ולהכניס אותו לפה ולשתות אותו לרוויה? זה לא יקרה אפילו אם תהיי הכי צמאה בעולם. אין מצב".
לא רוצים לפספס אף כתבה?
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
החלב של משפחת תבורי שפוך על הרצפה כבר כמה שנים טובות, ותמיד יהיה שם הסטורי או צילום הפפראצי שינציחו. העלילה בקצרה: שימי תבורי (68), מהזמרים הוותיקים והאהודים בישראל, מביא לעולם שבעה ילדים משלוש נשים שונות. אחרי ארבעה גירושים סך הכל, הוא פוגש את יהודית באומן - בעצמה אמא לשישה ילדים: אורלי, רנה, אנה, סטיבן, נטלי וקארין - המתמודדת עם אנורקסיה קשה. בעבר טענו כי קארין היא בתם המשותפת, פרי אהבה של לילה אחד לפני עשרות שנים. כשהוא נשאל על זה היום הוא אומר: "אני לא רוצה לדבר על זה. היא חיה איתנו ואנחנו מטפלים בה". ילדי משפחת תבורי לא קיבלו באהבה את בת הזוג של אביהם, שהתמסר אליה בכל כולו. את עיקר תשומת הלב מושך בן אל, שבאותן שנים נוסק לפסגת הפופ הישראלי יחד עם שותפו סטטיק. בזמן שהוא הופך לכוכב, הוא הולך ומתנתק מאבא שלו.
באמת נעלמת לילדים מאז החתונה?
"לא נעלמתי ולא נעליים, אבל מה, את שוב חוזרת למה שהיה? תגידי, רשימת השאלות שלך ארוכה?"
אני מנסה להבין מה קרה בבוקר יום שבת ולמה יהודית ארזה מזוודה.
"קמנו, נכנסנו לאינסטגרם ומצאנו קללות ואיומים שלא ברא השטן (בעקבות ראיון שבו סיפר בן אל על הנתק מאביו - ס"ש). דברים שאני מתבייש לחזור עליהם. אני גם לא רוצה להכניס רעיונות לראש של מעריצים מטורפים".
המעריצים של בן אל קיללו אותך?
"אני מזהיר אותך, אל תתחילי איתי, את יודעת שיש לי פתיל קצר. למה את לא שואלת אותי על הסולחה היפה? על הקריירה שלי? דווקא עכשיו, כשהכל טוב, את רוצה לעשות לי בלגן?"
חלילה, אבל...
"אין אבל ואין חבל. זו לא המצאה שלי, זה הפתגם. בשבת בבוקר, איך שפקחתי את העיניים, עוד לפני הקפה, התחלתי לקרוא דברים איומים. 'אנחנו נשרוף את קארין, אנחנו נבוא לבית חולים ונוציא לה את האינפוזיה, היא תשלם על מה שעשית לבן אל'. וקארין, הילדה האנורקטית שלנו, מה חטאה ומה פשעה? אני מתפלל שננצח במלחמה על חייה. תמיד יש תקווה. מה שחשוב זה שגם הסולחה היפה שעשינו נוצרה בזכות אשתי האהובה".
אז מי אשם בכך שבכלל היה נתק שצריך לעשות סולחה ולעבור אותו? התשובה מורכבת. הילדים מספרים על אבא שמתאהב באישה חדשה ומעדיף לבלות איתה את כל זמנו, שימי אומר שהוא היה העקשן והתחפר, ושיהודית בכלל הייתה זאת שניסתה לגרום לתבורי'ס להיות משפחה אחת מאושרת.
"במשך כל השנים האלה של ברוגז, נתק, תקראי לזה איך שאת רוצה, יהודית כל הזמן ישבה עליי עם 'לך אליהם, דבר איתם, הם הילדים שלך, הם הבשר שלך, דם זה לא מים', גם היא אוהבת פתגמים, אבל הייתי עקשן", אומר שימי. "כשבן אל ואני התחלנו לריב על למה אני יושב בבית עם אשתי במקום לקפוץ אליו, הייתי עקשן. נכנסתי לפינה, אבל לכל העיתונאים אמרתי דבר אחד: 'אני רוצה שהילדים שלי יבואו לבית של יהודית ושלי ויגידו לאבא שלהם סליחה. לא משנה על מה'. גם יהודית, בכל הראיונות שלה, חזרה על זה. 'אני רוצה שהם ישלימו, אני רוצה שהוא ילך אליהם או שהם יבואו אלינו, אני רוצה שנהיה משפחה', אבל הילדים שלי לא שמו עליה. או שהם לא שמו או שהם שמו פס. תבחרי מה יותר מתאים לך".
וזה פגע בך?
"האמת? לא כל כך. הייתי בטוח שאני צודק, שילדים אמורים לבוא לאבא שלהם ולבקש סליחה. אבל אני התעקשתי כמו פרד וגם הם התעקשו כמו אני לא יודע מה, וככה זה התגלגל ועברה שנה ועוד שנה וככה זה נשאר. בור. חומה. גם כשכולם ליכלכו על הזוגיות שלנו יהודית לקחה את זה ללב יותר ממני. נשים הן עם רגיש. גברים פחות מתרגשים מדברים כאלה. היא, בתור אמא לשישה, הבינה את הילדים שלי וזה הרגיז אותי. את בעדי או בעדם?".
אז בשבת בבוקר, לאור מטר האיומים והקללות, ויתרת על הפרדיות שלך?
"אה, עכשיו את מעליבה?".
פרד או לא פרד, מול המזוודה הארוזה של יהודית, תבורי עשה את הבחירה, מחל על עקשנותו ונכנס לאוטו בדרך לסולחה שעברה בזמן קצר אל הסטורי ומשם אל המדינה כולה. "ממש לפני שיצאתי מהבית שאלתי את יהודית, 'אולי תבואי איתי?' אני כבר לא רגיל לעשות דברים בלעדיה, אנחנו דבוקים, אחד בתוך הנשמה של השנייה. היא סירבה והתנגדה. היא אמרה, 'אני רוצה שתהיו לבד, שזו תהיה שיחה של אב ובן, שיחה של שני גברים'. סמכתי על האינטואיציה שלה. היא אישה חכמה".
ידעת איפה בן אל גר?
"לא, מאיפה לי לדעת? צילצלתי לאישה שאיתה הוא עשה ילד, אורטל. היא בקשר טוב איתנו, מדי פעם היא מביאה אלינו את תו החמוד ואנחנו יורדים איתו לגינה. אני כבר סבא לארבעה. החמישי בדרך. כשקיבלתי מאורטל את הכתובת לא צילצלתי לבן אל להודיע לו שאני בדרך. רציתי לעשות לו הפתעה. אמרתי לעצמי, 'אם הוא יפתח את הדלת זו תהיה חגיגה ואם הוא לא יפתח לפחות אדע שניסיתי, וכולם יידעו שלא הייתי סתם עקשן'. דפקתי בדלת, לא ידעתי שהקטנצ'יק אצלו עד ששמעתי אותו צועק, 'אבא, בדלת'. תו בן שנתיים ומשהו, קטן".
ומה קרה כשבן אל פתח את הדלת?
"הוא הסתכל עליי, נתן חיוך והתחבקנו. זה היה חיבוק ארוך וחם. אחר כך התיישבנו לשולחן. כל שבת בן אל מבשל סיר ג'חנון לחברים שבאים אליו. ישבנו איזה שעתיים, פיטפטנו, צחקנו, ניגנו יחד, קצת פסנתר, קצת גיטרה. רק כשבן אל ואני התחלנו לדבר, זאת אומרת לדבר באמת, הבנתי למה יהודית התעקשה שאני אלך בלעדיה. היא רצתה לתת לשנינו את ההזדמנות לשפוך את הלב".
ושפכת?
"נראה לך שלא? אבל זה בין שנינו".
שבעה ילדים נולדו לשימי תבורי, כולם קיבלו שמות שמתכתבים עם בורא עולם: אלירן (עליו נכתב השיר 'אלירן שלי'), אריאל ודניאל מנישואיו לג'ניפר, בן אל ובת אל מנישואיו לאביבה, ואוראל ואלעד מנישואיו לאסנת. הוא התחתן עוד פעמיים: עם סילביה זיו ועם יהודית באומן איתה הוא חי באושר עד עצם היום הזה. "מאז ומתמיד אני מחובר לאלוהים. לכן הצחיק אותי כשכתבו שבחרתי לילדים שלי שמות שמרמזים שאני האלוהים", הוא מחייך, "שטויות במיץ. מי אני מול השם יתברך. אני מאמין שאלה שמות שמביאים מזל".
איך גידלת את בן אל?
"כמו שכל אבא מגדל את הילד שלו. מתחבקים, מדברים, לא על עתיד האנושות ורומו של עולם".
כבר בילדות זיהית את הכישרון שלו?
"ברור, אני זוכר במיוחד איזה טקס בבית ספר כשבן אל היה בן עשר, בערך. שמעתי אותו והלב שלי נשרף. הכל יש לו, גם קול, גם קצב, גם לוק. הוא נולד כוכב".
שיערת את גודל ההצלחה?
"לא ידעתי שהוא יצליח, אבל ידעתי שהוא ינסה חזק. זיהיתי שלכל השבעה שלי יש אוזן טובה והבנתי שכולם יהיו מוזיקאים. זה מה שדחף אותי לצלם ריאליטי לפני יותר מעשר שנים. 'התבורי'ס'. כל השבעה הופיעו איתי על במות וכשגדלו, כל אחד הלך לדרכו. כולם גדולים ועצמאיים. ומוכשרים, כבר אמרתי?".
כשבן אל פתח את הדלת וחייך אליך, הרגשת שקיבלת את הבן שלך בחזרה?
"לא! לא קיבלתי את הבן שלי בחזרה בגלל שהוא לא הלך לאיבוד. הוא לא איזה ילד תימני שנחטף. כל הזמן זכרתי והרגשתי שבן אל הוא הבן שלי. התרגשתי הרבה יותר כשהוא נולד והחזקתי אותו בידיים שלי בפעם הראשונה".
עוד כמה זמן היה נמשך החרם ההדדי אילו יהודית לא הייתה אורזת?
"חרם? תרגיעי! אני לא החרמתי את הבן שלי. רק רציתי שהוא יבוא ויבקש סליחה על זה שלא כיבד את הבחירה שלי ואת יהודית, אשתי האהובה. אבל את חוזרת שוב ושוב למה שהיה במקום להתרכז במה שקרה מאז הג'חנון".
מה קרה?
"הכל טוב. אנחנו מדברים חופשי. פעם ביום, לפעמים פעמיים ביום. השבוע הקלטתי משהו ושלחתי אליו, שישמע".
יש מצב שסטטיק ובן אל יהפכו לשלישייה?
"שוב בן אל? למה כל השיחה רק עליו? דברי קצת עליי, דברי קצת על אשתי".
וזהו. קאט. תבורי הולך להכין קפה, השני או השלישי להבוקר. באומן לוקחת לידיה את המושכות. "ככה שימי. לפעמים הוא מאבד את הסבלנות מהר. במיוחד עכשיו".
בעין אחת היא מפקחת על חידוש היחסים בין שימי לבן אל, והעין השנייה משגיחה כל הזמן על קארין, בתה שמתמודדת עם אנורקסיה קשה.
"שימי ואני מטפלים בה בכל שעות היממה. היא גרה איתנו בגלל שבבית החולים אמרו שהם כבר לא יכולים לעזור לה, שאין דרך לעזור לה. מה לא עשיתי בשבילה, ואני אמשיך לעשות הכל באהבה. שנינו אוהבים אותה, אבל המצב קשה. שש פעמים טסנו איתה לאמסטרדם, לבית חולים שמציע שיטת טיפול שונה, ולמרות שלילדים שלי יש דרכון הולנדי – בזכות המתנדב שהגיע לקיבוץ תל יוסף שבו גדלתי ולקח אותי לשם – מדובר בסכומי עתק שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם. המציאות שלנו מורכבת. לא קל".
אבל האהבה בוערת.
"נכון, כמו בפעם הראשונה שלנו, שהייתה אי שם במאה שעברה. שימי ואני נפגשנו באילת. הייתי בת 19 והוא כבר היה זמר נערץ. אחר כך חזרתי לקיבוץ והגיע המתנדב ועברתי איתו להולנד וילדתי שישה ילדים, כולם דוגמנים, ורק אחרי שחזרתי ארצה ופתחו את הרשתות החברתיות נתקלתי בדף שלו בפייסבוק ושלחתי לו הודעה. 'אתה בטח לא זוכר אותי, אני יהודית אסוס'. שימי ענה אחרי פחות מדקה. 'בטח שאני זוכר אותך, תשלחי תמונה'. לא חיפשתי תמונה שלי מפעם, כשהייתי צעירה ויפה, שלחתי תמונה מעכשיו ולמחרת הוא בא. ומאותו הרגע לא נפרדנו. לא האמנו שיכולה להיות כזאת אהבה".
אז למה בן אל יצא נגדך?
באומן: "זאת המצאה של התקשורת".
תבורי: "עוד המצאה!".
באומן: "התקשורת הציגה את זה כאילו יש שני מחנות. בן אל נגד אבא שלו, אבל זה לא נכון. זה לא מה שהיה. בתחילת הקשר, כששימי ובן אל גרו בבית דגן, הילד כיבד אותי. היה ג'נטלמן. עשה לי קפה בבוקר, שאל מה נשמע. וכשהייתה לו דלקת גרון הבאתי לו תה חם למיטה. הכל היה בסדר עד ששימי ואני התחלנו לדבר על חתונה".
מה קרה?
"כל מיני אנשים, שכן ולא מכירים אותי, התחילו ללכלך עליי. למה? בגלל שאני אישה פשוטה. אני לא מיליונרית – כמו אשתו השלישית של שימי, המיליונרית המבוגרת באמריקה, שכחתי את שמה, זאת שהטיסה את הילדים של שימי אליה וקנתה להם בגדים ועשתה להם גוד־טיים. אני לא מיליונרית, אין לי אחוזה, אני לא נראית כמו מיס תבל, והציבור הרחב לא קלט איך זה נתפס. מה שימי תבורי, עם המעמד שלו בטופ, ועם כל ההצלחות שלו אצל נשים, מוצא באישה כמוני. זה כמו שאנג'לינה ג'ולי תתחתן עם סנדלר. אז המציאו שאני זוממת על הכסף שלו. איזה כסף היה לו? את כל מה שהוא הרוויח הוא הפסיד בהימורים. זה לא סוד, שימי מדבר על זה בהופעה שלו".
לדברי יהודית, הקאמבק המשמעותי של שימי הולך לקרות בכל רגע. "השבוע הוא עשה היכל התרבות פעמיים, בשכונת התקווה ובאשקלון. שעה וחצי עם ארבעה נגנים והקהל מאושר. הקול שלו לא הזדקן ולא השתנה, אם כבר אז להפך, לדעתי היום הוא שר אפילו יותר טוב מבעבר. בגלל זה הוא הולך עכשיו ל'אקס פקטור'. הוא רוצה לייצג את ישראל באירוויזיון. וזה יקרה. הוא גם יביא את האירוויזיון לישראל. אני בטוחה. אבל עד שזה יקרה המצב שלנו לא קל".
בינתיים היא מתמקדת בסולחה בין האב לבן, סולחה שהיא מקווה שהיא פרומו לחידוש היחסים גם בינה לבין הבן הכוכב. את הפצעים מהתקופה שבה היא סומנה בתור מי שמפרידה בין האב לילדיו היא עוד מלקקת. "אני אישה פשוטה. אישה של אהבה ואמונה ונתינה. אני מתביישת בשקרים שכתבו עליי. הכי נורא היה כשכתבו שאני מכשפה. אנשים ברחוב עצרו אותי עם כוס קפה ביד, שאקרא להם את העתיד. זוועה".
איך עמדת בזה?
"לקח לי זמן עד שראיתי את כל התמונה. זה לא היה מאבק בין שימי לבן אל ולכן שימי כל כך התרגז והתעצבן. אנשים, מעריצים, לא יודעת מי, עשו מניפולציות על כל הילדים. טחנו להם, 'אבא שלכם נטש אתכם, אבא שלכם הפנה לכם את הגב'. אני לא יודעת מה הם ניסו או קיוו להוציא מזה, אבל לנו הם עשו המון רע. הייתי חייבת להתאמץ מאוד־מאוד כדי לא להיפגע. הנחמה היחידה שלי הייתה שכל מי שראה אותי בגודל טבעי, במסדרון של איכילוב, מטפלת בבת שלי ונאבקת בה כשהיא שוב מנסה לתלוש את הזונדה, קורא לי 'אמא לביאה'. אבל אני לא מחפשת צל"ש. קארין היא בתי ואני אמה. אנחנו משפחה אחת גדולה ודווקא בגלל זה דחפתי את שימי לעבר ילדיו".
כולם ניתקו מגע עם אבא?
"למה לנסח את זה ככה? עם בת אל אני בקשר מצוין, מההתחלה. גם ליוויתי אותה לחופה. מה שחשוב זה שעכשיו הכל בסדר עם כולם".
גם המפגש שלך עם בן אל יהיה אירוע מצולם?
"לא, אני מעדיפה שהוא יתנהל בשקט ובצנעה, רחוק מכולם. השבוע, כשעניתי לטלפון של שימי, בן אל שאל אותי, 'מתי תבואו?' עניתי לו 'נבוא, אל תדאג', אבל לדעתי שימי מצפה שקודם בן אל יבוא לכאן. זה יותר מכובד".
גם הפעם הוא יתעקש כפרד?
"לא נראה לי. התעייפנו, כולנו. העיקר שקארין תבריא ושכולנו נהיה בריאים".
"אמן!", תבורי חוזר לשיחה. "גמרנו לדבר על בן אל?"
כן, אני רוצה לדבר איתך על אקס פקטור.
“מי אמר לך? אני לא יכול לדבר על זה. אני חתום בחוזה”.
בגיל 68 הקריירה עדיין עומדת בראש מעיינך?
“בגילי, שלא חייבים לציין אותו, אני גם מוכן לחלק ארטיקים בשפת הים במסגרת קמפיין שיאפשר לי להטיס את קארין לטיפול בהולנד. היא תחיה, והיא גם תחייך".