לפני כשנה החליטה שיר אלמליח להמיר את הפסיכולוגית בטיפול אצל פסיכותרפיסטית הוליסטית. "היה לנו חיבור טוב מהרגע הראשון", היא מתארת. "וכיוון שהיא לא ידעה עליי דבר היא פתחה בשאלות בסיסיות כמו: מה חוסם אותי ולמה אני לא סומכת על גברים. היא גם העלתה השערה, 'אולי את פוחדת מהחיים?' ואת זה שללתי. טענתי שככה אני, מאז ומתמיד. גם עכשיו. כל בנות גילי יוצאות ומבלות, חיות ממסעדה למסיבה, ואני מתעקשת לשבת בבית עם כוס תה ובמבה ואיזו סדרה טובה. אבל המטפלת שלי לא ויתרה. היא המשיכה לחקור ולנבור עד שזה יצא. סיפרתי לה שלפני ארבע שנים נלקחתי בכוח, בניגוד לרצוני, על ידי צלם אופנה שהיה בן הזוג שלי במשך חצי שנה".
נלקחת בכוח?
"כן, קשה לי עם המילה 'נאנסתי'. היא נשמעת לי קורבנית מדי ואני כבר לא שם. תראי אותי, אני לא מתייפחת. השלמתי עם הסיטואציה ברגע שהיא קרתה. אני משתדלת להתייחס לזה כאל משהו שקרה בחיי כדי שאהיה יותר חזקה. חשבתי שהשאלה הראשונה של המטפלת תהיה למה שמרתי את זה בבטן, אבל לא. היא אמרה לי משהו שהכניס אותי להלם - שאני משחזרת את האירוע הזה בלי אף טיפה של רגש, כאילו שהוא קרה למישהי אחרת. כאילו יצאתי מתוך עצמי ואני מדווחת לה על טראומה שלא חוויתי על בשרי".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
את הצלם האיטלקי הכירה אלמליח כשהייתה בת 27, שבעה חודשים אחרי שקיבלה את הגט הראשון מאלרואי כהן, שנה וחצי אחרי שהם הפרידו כתובות. "טסתי לצילומים של הלבשה תחתונה", היא מספרת. "זו הייתה העבודה הראשונה שלי עם הצלם הזה. נוצר בינינו איזה קליק. בילינו יחד במשך שבוע, אחרי שעות העבודה, וניהלנו שיחות ארוכות, באנגלית. הוא הזדהה כגרוש ללא ילדים, מבוגר ממני בחמש שנים, והוא נראה לי מאוד צ'ארמינג. ג'נטלמן שפותח לי את הדלת המכונית, שמגיש לי פרח ויודע להקשיב. הייתי מאוד מבולבלת אחרי הגירושים ושיכנעתי את עצמי שאני חייבת לפתוח את הלב להתחלה חדשה. כשהוא ליווה אותי לשדה התעופה לא ידעתי אם יהיה לזה המשך. נפרדנו בנשיקות על הלחי. הרגשתי שהוא מכבד אותי ובאמת רוצה להכיר אותי. זה היה נעים".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
הוא צילצל אליה לפני שהספיקה לפרוק את המזוודה בדירתה השכורה במתחם בלו, מול הים. את שיחות הנפש החליפו ווטסאפים ארוכים בשרשרת. "אחרי שבועיים הוא קפץ לישראל ואחר כך אני קפצתי אליו. כשטסתי לצילומים של בגדי ים בפאלמה דה מיורקה הוא הגיע לשם, בהפתעה. הבנתי שהוא רציני והתחלתי לחשוב שזה יכול להיות כיוון טוב. אחרי ארבעה חודשים יחד, כששנינו כבר היינו מאוהבים, הרגשתי שהוא משתנה ומתחיל להיות יותר מדי אובססיבי. כשסיפרתי שהיום הצטלמתי עם פרטנר הוא שאל, 'מה פתאום? למה את מצטלמת עם גבר?' זה הרגיז אותי. אמרתי שהעבודה שלי היא להצטלם גם עם גברים, כמו שהוא מצלם כל היום דוגמניות, למה לך מותר לעבוד עם המין השני ולי אסור? כאלה. מיום ליום הלחץ עליי גבר. ברגע שהתחברתי לווטסאפ הוא הפציץ אותי בהודעות וכשהעליתי תמונה עם חברה באיזה בר הוא הפציץ בטלפונים. מי זאת החברה? היו סביבכן גברים?"
נשמע מלחיץ.
"זה התחיל להיראות לי חולני. ערב אחד חזרתי מיום צילומים ארוך, נרדמתי מיד ובאמצע הלילה, כשקמתי לשירותים, גיליתי מלא הודעות ווטסאפ. 'איפה את? למה את לא עונה לי? את בוגדת בי'. ומה עשיתי? כולה ישנתי. על המקום שלחתי לו הודעה קשה. 'אם אתה לא מטפל בבעיות שלך אני לא מעוניינת בהמשך הקשר'. אחרי דקה הוא צילצל והבטיח שבבוקר ילך לרופא המשפחה ויבקש כדורי הרגעה, וגם הבטיח שילך לפסיכולוג, וכיוון שיש בי משהו טיפולי החלטתי לתת לנו עוד צ'אנס. אחרי שבוע הוא נחת בדירה שלי בהפתעה, עצבני בטירוף, אמר לי שהוא לא מסוגל לחיות בלעדיי, שאם אעזוב אותו הוא יתאבד, בכה ובכה. שיתפתי את דורית, חברה שלי שבעבר הייתה קצינת משטרה, והיא אמרה שזה מריח לה לא טוב. כשאמרתי לה שאני חייבת לשמור עליו כדי שלא יפגע בעצמו היא ענתה, 'תשמרי קודם כל על עצמך'.
"אחרי שבוע משותף בארץ, אצלי, הוא חזר לרומא והתחיל סרט אחר. כמעט מדי ערב הוא שלח לי הודעה קולית 'אני בבית חולים', פעם מקיא דם ופעם בהתקף חרדה. דורית שמעה חלק מההודעות ואמרה לי שהוא לא שפוי וגם מסוכן. היא שאלה, 'את לא מבינה שהוא מביים את האשפוזים רק כדי לסחוט ממך תשומת לב? לפני חצי שעה הוא היה בדרך לחדר ניתוח ופתאום הוא כבר משוחרר מבית החולים ומחכה בקוצר רוח לפגישתכם הבאה?' אחרי שבועיים של הודעות היסטריות כתבתי לו שאני לא בנויה למערכת יחסים כזאת אובססיבית וחולנית. בתגובה הוא הפציץ אותי בסרטונים שערך מהתקופה שלנו יחד, עם שירים מרגשים, וחזר שוב ושוב שבלעדיי הוא יירה לעצמו כדור בראש או יקפוץ מהגג. כבר לא קניתי את המניפולציות שלו, אבל נורא ריחמתי עליו ולכן אמרתי לו, 'בוא נישאר ידידים. תמיד אקשיב לך ואנסה לעזור לך, זה לא אתה, זו אני'. כשעברו כמה ימים בלי הודעות דרמטיות ממנו קיוויתי שהוא נרגע. הרגשתי הקלה".
"ראיתי שהגוף שלי מלא בסימנים כחולים. קמתי, נשמתי ואמרתי, 'זה קרה אבל נשארת בחיים'. הלכתי למקלחת, לבשתי משהו, התנהלתי בשקט, כאילו כלום לא קרה ונכנסתי למיטה. אחרי דקה הוא בא, נשכב לידי ולא הפסיק לבהות בי. פחדתי להירדם"
שבועיים אחרי שנפרדה ממנו בהודעה צילצל הפעמון בקומה השמינית של הבניין, אלמליח פתחה ובן זוגה הצלם עמד על המפתן. "הוא נכנס לדירה כמו רוח סערה, רותח מעצבים, זרק את המזוודה, תפס אותי חזק והתחיל לנשק אותי", היא משחזרת. "דחפתי אותו, אמרתי, 'אל תנשק אותי' והוא צעק, 'מה זאת אומרת? אני הגבר שלך, כשאני מבקש נשיקה את נותנת לי נשיקה'. ניסיתי להשתחרר מהזרועות שלו, אבל לא היה לי סיכוי, מבחינה פיזית הוא היה הרבה יותר חזק ממני. כשהוא התחיל לפתוח את רוכסן המכנסיים אמרתי לו שאני במחזור. לא שיקרתי. צעקתי, בכיתי, התחננתי וכלום לא עזר. הוא זרק אותי על הרצפה ונשכב עליי ועשה את מה שעשה. כשיצא ממני, ראיתי שהגוף שלי מלא בסימנים כחולים ושכל הפרקט סביבי מלא בדם".
נורא.
"אם נקלעת לסיטואציה כזאת אל תצעקי, אסור לך לצעוק בגלל שהמצב יסלים. במלחמה על הגוף שלך כבר הפסדת, עכשיו את חייבת לנצח במלחמה על החיים שלך! קמתי, נשמתי ואמרתי לעצמי, 'זה קרה, אבל נשארת בחיים ותישארי בחיים'. הלכתי למקלחת, לבשתי משהו, התנהלתי בשקט, כאילו כלום לא קרה ונכנסתי למיטה. אחרי דקה הוא בא, נשכב לידי ולא הפסיק לבהות בי. פחדתי להירדם, שלא יהרוג אותי, אבל מתישהו נרדמתי. כשהתעוררתי באמצע הלילה ראיתי שהוא עדיין מסתכל עליי וזה היה ממש מפחיד. קמתי לשירותים, צילצלתי לדורית כדי להעיר אותה מהשינה ומיד שלחתי לה את המיקום המדויק שלי. כתבתי לה, 'אם את מצלצלת ואני לא עונה, או במקרה שאני שולחת לך הודעה שיש בה רק נקודה, בלי אף מילה, תזעיקי משטרה לבית שלי'. הרגשתי שמשהו לא טוב עלול לקרות".
למחרת צילצלה אלמליח למאמנת שלה והודיעה לו שהיא יוצאת להתאמן. בן זוגה דרש להצטרף והיא ענתה, "אין לך מה לבוא איתי, זה זמן האיכות שלי עם המאמנת שלי". הוא חזר על הדרישה. "אמרתי לו שאני נוסעת לדרום תל־אביב, ושנדבר על הכול כשאחזור. אולי נרד לבית הקפה שמול הים. הוא ענה, 'יש לך שעתיים לחזור הביתה, לא יותר'. אחרי שעה וחצי, בסוף האימון, הוא התחיל לצלצל, 'איפה את? בואי מהר, אני רעב'. אמרתי לו, 'די, תירגע, אני אעצור באיזו מסעדה לקנות לך סנדוויץ'. חזרתי הביתה אחרי שלוש שעות. פתחתי את הדלת וראיתי שהתריסים מוגפים וכל הבית חשוך. כשהוא נעמד מולי ביקשתי ממנו להדליק את האור. הוא לא הסכים, חטף מידי את הסנדוויץ', השליך אותו לפח וצעק, 'למה חזרת אחרי שלוש שעות ולא אחרי שעתיים?' צרחות, אגרופים על השולחן, עצבים. שוב הרגשתי שאני בסכנת חיים. מה אני עושה?"
מה?
"אמרתי לו בשקט שאני חייבת לרדת לקבלה, לחתום על איזשהו מסמך שאבא שלי שלח לי. עניין של כמה דקות. זה היה הדבר הראשון שצץ לי בראש. ירדתי ללובי של הבניין, לרגע שכחתי שמהמרפסת של הדירה שלי הוא יכול לתצפת עליי ולראות אם אני באמת הולכת בשביל שמוביל מהלובי לקבלה. צילצלתי לדורית, לא סיפרתי לה על האונס כי ידעתי שלא אוכל לתמצת את זה בדקה, רק אמרתי לה שהוא באטרף, ממש משוגע. דורית אמרה, 'תעלי הביתה ותשאירי את הסלולרי שלך בשיחה איתי, כדי שאשמע מה קורה ביניכם'. עליתי הביתה, עם הסלולרי בכיס, פחדתי נורא, אבל החברה שהייתה לי בכיס חיזקה אותי מאוד. הוא הגיח מהמרפסת בצרחות, 'ראיתי אותך! לא הלכת לקבלה!' שוב רגע גורלי".
מה עשית?
"נשמתי עמוק וחייכתי אליו. אמרתי, 'ברור שהייתי בקבלה, כאן הקומה השמינית, אולי לא ראית טוב, אולי אתה צריך משקפיים חדשים'. ושוב חייכתי. 'בוא נרד לבית הקפה, נזמין כוס יין, ננשום אוויר ונרגיע את הרוחות'. כשהוא הסכים חשבתי שזהו, יוצאים מהדירה ואני מצילה את עצמי אבל אז הוא אמר לי בזלזול מוחלט, 'תביאי, תביאי נשיקה'. אמרתי לו שכרגע אני לא במצב רוח להתנשק ושאני ממש אשמח שקודם נדבר כמו שני אנשים בוגרים בקפה למטה. כשהוא חזר, 'תביאי נשיקה, אני הגבר שלך ואת צריכה להביא לי נשיקה' נשברתי. בבת אחת נפתחו לי הברזים של העיניים והדמעות זלגו ללחיים. הוא תפס אותי בכוח, הצמיד אותי אליו בכוח ונישק אותי על השפתיים בכוח. הרגשתי שאני נחנקת, הרגשתי שאני נגעלת, אבל אספתי את שארית הכוחות כדי להמשיך את המשחק. ירדנו לקפה, וכשהוא התעמק בתפריט כתבתי לידיד שלי, שגר בסביבה, 'אני שולחת לך גט טקסי, בבקשה תרד בעוד כמה דקות, בוא לקפה ותעזור לי להעיף אותו מהבית'. ושלחתי את ההודעה".
והוא בא?
"אחרי שהידיד שלי קרא את ההודעה הפניתי את המבט אל בן זוגי ואמרתי לו, 'אני מבקשת ממך לעלות, לארוז את הדברים שלך וללכת לבית המלון שכבר הזמנתי עבורך. אומנם רק מחר אתה טס לאיטליה, אבל אני לא מוכנה שתישאר עוד לילה בדירה שלי, אני לא מוכנה שתישאר בה עוד דקה אחת. מחר בבוקר אזמין לך מונית לשדה התעופה'. הוא ישר פרץ בבכי, 'אני אתאבד אם תעזבי אותי'. שמרתי על הבעה קפואה ואמרתי, 'אני לא עוזבת אותך, אני רק צריכה הפסקה למחשבה'. הוא רץ לשירותים ואמר שהוא חייב להקיא. בינתיים הידיד שלי הגיע, כבר התחיל להחשיך ובן זוגי באטרף של החיים. מעשן ובוכה ושוב אומר שהוא חייב להקיא. נתתי לידיד שלי את המפתח לדירה, ביקשתי שיעזור לו לארוז וייקח אותו במונית לבית המלון. כשהוא המשיך עם הסצנות, הידיד שלי אמר לו, 'היא לא עוזבת אותך, היא צריכה את הזמן שלה'. נשארתי בבית הקפה כשהם עלו לקומה השמינית. הידיד שלי שלח לי הודעות, 'הוא רוצה לקפוץ מהמרפסת' ועניתי לו, 'אל תדאג, כלב נובח לא נושך, רק תוציא אותו מהבית שלי. בבקשה'. אחרי שעה, בערך, הידיד שלי חזר לקפה, בישר לי שהוא ליווה את הצלם עד למלון".
ומה קרה אז?
למחרת, בשש בבוקר, הזמנתי לו מונית לשדה התעופה, אבל רק אחרי שווידאתי שהוא עבר את הצ'ק־אין ועלה לטיסה נרגעתי. פתאום הצלחתי לנשום. כשהוא שלח לי הודעה שנחת בשלום שלחתי לו הודעה מוקלטת, חדה וברורה: 'אני שמחה שהגעת בשלום, אני מבקשת ממך לא לפנות אליי יותר בשום צורה ודרך. אם תעז לדפוק לי על הדלת, אתה תלך למעצר. כל ניסיון שלך ליצור איתי קשר ייחשב להטרדה. אני כבר לא מרחמת עליך, אני כבר לא אוכלת את המניפולציות והלוקשים שלך, זה נגמר, פשוט נגמר'. כשחסמתי אותו בכל הערוצים התמלאתי גאווה. הרגשתי שהתנהגתי בצורה הכי חכמה, שהתנהלתי מהראש, שלא נתתי שום מקום לרגש ושבכך הצלתי את עצמי. זה היה עלול להיגמר אחרת. הייתי קרובה לשם".
ביום שאחרי האונס, כשישבתם בבית הקפה, הוא התנצל על מה שעשה?
"לא. שנייה אחרי ששמע את ההודעה שלי, שזה נגמר בינינו, הוא שלח לי הודעה מוקלטת. 'אני מתנצל שבגדתי בך'. ככה הבנתי שהוא גם בגד. זה הצחיק אותי. כאילו, אין לך אלוהים? מסכן, פסיכופת. צחקתי וחסמתי אותו - וזהו. נגמר".
כבר שנים שאלמליח (33) דוגמנית מצליחה בסוכנות יולי וכוכבת ריאליטי שומרת את הסיפור לעצמה. אפילו הוריה לא ידעו מכך. היא לא רצתה לצער אותם. עכשיו היא מרגישה שיש סיבה טובה לספר. "מה שקרה לי יכול לעזור להמון נשים. יש לי ערוץ יוטיוב, 'קול אישה', שבו אני מראיינת נשים נפגעות אלימות, על כל גוניה, לצד נשים שהתחילו מכלום והפכו לאימפריות. כבר צילמתי 20 פרקים, בלי חסויות ובלי פרסומות. נטו תרומה. עכשיו בניתי הרצאה של 45 דקות, 'קולי פוגש את קולך', שמציגה את הצד האפל של עולם הדוגמנות שכלפי חוץ נראה כל כך זוהר ונוצץ. אנשים לא מבינים שזו עבודה לכל דבר".
שנה אחרי האונס פגשה אלמליח את איש הנדל"ן האיטלקי שהפך לבעלה השני. "כשמייקל חזר שוב ושוב על השאלה, 'למה את לא סומכת עליי?' הבנתי שיש לי שריטה שדורשת טיפול - קשה לי מאוד לתת אמון ולסמוך על אחרים. אנשים עוברים אצלי הרבה מאוד מבחנים עד שהם הופכים לחברים שלי, שלא לומר בני זוג שלי. החיים לימדו אותי שרק המשפחה שלי תהיה איתי באש ובמים, תמיד. חברים באים והולכים, ובמקרה שלי גם בני זוג באים והולכים. כשהתחלתי ללכת לפסיכולוגית הרגשתי שהיא עושה לי מסאז' לנפש. בכל מפגש קילפתי עוד משהו מעצמי וזה עשה לי טוב".
ברגעים שבהם חששת לחייך הרגשת שטעית באינטואיציות שלך?
"האינטואיציות שלי עבדו אבל ריחמתי על גבר שרוצה להתאבד. בכל פעם שראיתי נורות אדומות הוא נשבע שאני האישה של חייו והבטיח שהוא ישתנה וישתפר ומרוב רחמים נתתי לו עוד צ'אנס ונכוויתי ממנו מחדש. בהרצאה שלי, כשאספר על האונס, אזהיר את הנשים מפני אובססיה חולנית. אל תחכי עד שהגבר שלך יאנוס אותך או ירים עלייך יד. יש סימנים שניתן לזהות אותם כבר בשלבים המוקדמים של מערכת היחסים".
4 צפייה בגלריה
קמפיין עולמי לחברת KB PURE. עם המנכ''ל יוסי ברוך ומייסד החברה והפורמולטר קובי ברוך
(צילום: שי יהונתן כהן)
ההרצאה הראשונה שלה תיערך ביום רביעי (15.3) בכלא נווה תרצה לרגל יום האישה. האורחת הראשונה שהיא מתכוונת להציג שם, תהיה דלאל דאוד שרצחה את בן זוגה שהתעלל בה וישבה 18 שנה בבית הסוהר עד שקיבלה חנינה, לפני כארבע שנים. השותפה שלה להרצאות היא שריתה מיה ממרוט שעברה אונס קבוצתי בגיל 16, בכיתה. השבוע פורסם כי אלמליח תוביל את הקמפיין העולמי הענק של חברת הקוסמטיקה KB PURE, ותככב בין השאר בשווייץ, סין, סינגפור, וויאטנם ודובאי, והיא גם מגישה בימי שלישי את התוכנית "מאמינה באהבה" ברדיו ירושלים. חייה המקצועיים בפריחה אבל באישיים היא ספגה לא מעט בשנים האחרונות. "היום, כגרושה פעמיים, אני לא רודפת אחרי זוגיות ולא יוצאת לדייטים ולא מנסה לחפש את האחד. גם לא כל אחד יכול להיכנס לבית שלי, שני הבנים שלי הם חלק מעסקת החבילה, ולהיות אמא חד-הורית זה לא פשוט בכלל. אימון הכושר היומי שלי מתבצע מדי בוקר, כשאני לוקחת את שניהם לגן ושניהם רוצים על הידיים".
את מרגישה שיש פער בין ההצלחה המקצועית לבין החיים האישיים שלך?
"ברור. אני מאוד מאמינה באהבה, וכשיש לי קליק ראשוני עם גבר אני מיד נשאבת, בפול ווליום, ורק אחר כך מגלה את כל הפאקים. זה מה שקרה לי עם אלרואי, בעלי הראשון, שגם הוא מקצרין. גדלנו יחד, עיצבנו אחד את השנייה, היינו עשר שנים יחד, הכול היה מהמם עד שהגיעו דברים שאני לא רוצה לחשוף. נגמר. מאז שהתגרשנו אנחנו לא בקשר, כשמתגרשים בלי ילדים אין סיבה לשמור על קשר עם האקס. בשביל מה?"
"הקריירה שלי מאוד חשובה לי ומייקל ראה את הדברים קצת אחרת. הוא לא פרימיטיבי, אבל הוא העדיף שאהיה בבית ואבשל ואעשה כביסה. כשנולד רפאל המתח בינינו גבר. וכשהתחילה הקורונה ושנינו נתקענו בבית 24/7, הבנו שאנחנו לא מסתדרים ואמרתי לו, 'בוא נתגרש"
ואז הכרת את מייקל שאיתו התחתנת בפעם השנייה והבאתם לעולם שני ילדים. אחד אחרי שהתגרשתם.
"כשהכרתי אותו ניסיתי לשחזר את האהבה הראשונה, להתחבר לילדה שבתוכי ולהתאהב באמת. כשמייקל שלף טבעת אחרי שלושה חודשים חשבתי שזה מוקדם מדי להתחייב, ומצד שני קסמה לי העובדה שהוא לא מכיר אותי בתור דוגמנית, שהוא לא התאהב בשיר אלמליח, אלא בי. ואז נכנסנו למרתון של הכנות לחתונה, מייקל עשה עלייה, העתיק את החיים שלו מרומא לישראל, ונכנסנו למערבולת שאין לתאר. המון אמוציות, שתי הפלות טבעיות, ולמרות הכול שנינו היינו בטוחים שזו חתונה לכל החיים".
אז מה השתבש?
"לאט־לאט הבנתי שאנחנו לא מדברים באותה השפה. הקריירה שלי מאוד חשובה לי, ומייקל ראה את הדברים קצת אחרת. הוא לא פרימיטיבי, אבל הוא העדיף שאהיה בבית ואבשל ואעשה כביסה. כשנולד רפאל, הבכור שלנו, המתח בינינו גבר. וכשהתחילה הקורונה ושנינו נתקענו בבית 24/7, הבנו שאנחנו לא מסתדרים בגלל שלכל אחד מאיתנו יש מנטליות שונה. אז אמרתי לו, 'בוא נתגרש, זה לא סוף העולם. אני רוצה שיהיה לי טוב, שיהיה טוב לך ושהילד שלנו יהיה מאושר'. ניסינו טיפול זוגי, ניסינו הכול עד שהחלטתי ללכת עם הלב שלי. רציתי לסיים את הנישואים לפני שרפאל יבין שהוא גדל בבית עם אווירה עכורה".
איך היחסים שלך עכשיו עם מייקל?
"יש הרבה משפחות שמגדלות את ילדיהן בין שני בתים. לדעתי זה עדיף מבית אחד שלא נעים לחיות בו. כשמייקל ואני נפרדנו הוא תיכנן לשכור בית לידי, ברמת־השרון, וכשהחלטתי לעבור לקריית־אונו, בעקבות המלצות על הגנים ומוסדות החינוך, מייקל שכר באור־יהודה והוא בזוגיות עם בחורה בת 24. טוב לו - טוב לי - טוב לילדים. בשבוע שעבר הבן הגדול שלי חזר מחמישה ימים ברומא, עם אבא שלו, וכשהלכתי איתו לכיוון המעלית הוא ממש בכה, 'פאפא, פאפא'. הרגשתי שהוא מבולבל וכבר לא יודע באיזו שפה לדבר. ביומיום הוא קורא לי 'אמא', אבל בשיחות וידיאו, כשרפאל אצל אבא שלו, הוא קורא לי 'מאמא'. ילד חכם. אחרי יום הוא חזר לעצמו. גבריאל בן השנה לא ייאלץ להסתגל לחלוקה בין ההורים מפני שזו המציאות שאליה הוא נולד".
מה את מחפשת בבן זוג?
"הכי חשוב לי לעמוד בזכות עצמי. לא להסתמך על אף אחד. לדעת שגם אם לא תהיה לי זוגיות ולא יהיה לי על מי להישען אוכל לכלכל בכבוד את עצמי ואת הילדים. אני אוהבת גברים אמינים ונאמנים. אני מקווה שבזכות הטיפול אכיר את מי שיכפר על כל מה שעברתי בפן הזוגי, אבל גם אם לא תהיה לי עוד זוגיות זה בסדר. אני בריאה ומאושרת, הילדים שלי בריאים ומאושרים, מה עוד צריך?"