לפני כמה חודשים קיבלה נועם בוהדנה את הצעת החלומות שלה. בגיל 21 היא הרגישה שהיא במרחק נגיעה מהמקפצה שתזניק את הקריירה שלה, ותהפוך אותה לדוגמנית בינלאומית עם חוזה שמן ושלטי חוצות שעליהם מתנוססת תמונתה לצד הלוגו של אחד המותגים המפורסמים בעולם. אלא שמהר מאוד היא גילתה, בדרך הקשה, שהחלום הזה מגיע עם תג מחיר גבוה. כזה שהיא לא מוכנה לשלם.
"קיבלתי הצעה מחברה מאוד מוכרת, אולי הכי גדולה בתחום, לטוס לטסטים (צילומי מבחן - ל.א) באיטליה", היא משחזרת עכשיו, "כדוגמנית ששואפת לעבוד גם בחו"ל אני רגילה לזה שמשריינים לך תאריכים לצילומים, ואז לפעמים קוראים לך - ולפעמים לא. הפעם הודיעו לי שעושים לי טסטים ומיד מתקדמים משם. לא האמנתי שזה קורה, התרגשתי בטירוף. כמה ימים אחרי ההצעה כבר הייתי בדרך לאיטליה עם רוברטו בן שושן, הסוכן שלי. הוא אף פעם לא נותן לי לטוס לבד לדברים כאלה בחו"ל, וטוב שכך".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
יום הצילומים הראשון באיטליה התנהל כשורה, ובסופו קיבל רוברטו פנייה ממזכירתו של בעל החברה. "היא הזמינה אותי למחרת לאכול ארוחת צהריים עם הבעלים של החברה, אבל גם כתבה 'זה רק לדוגמניות, מלווים לא יכולים להגיע'. באותו רגע רוברטו הרגיש שיש פה משהו מוזר, וביקש ממני להביא מההורים שלי אישור שאלך לארוחה הזו בלעדיו. לא הבנתי למה הוא חושד, מה הבעיה. גם פחדתי מאוד להרוס את ההזדמנות הזו.
"ביום של הטסט השני, היום של הארוחה, אני מדברת עם הדוגמניות האחרות שנייה לפני היציאה לרכב שחיכה לקחת אותי, ושואלת אם הן באות - רק שאף אחת לא יודעת בכלל על מה אני מדברת. לאט-לאט אני מבינה שאני היחידה שהוזמנתי. בשלב הזה התחלתי קצת להילחץ, והסטייליסטית - שהבינה מה קורה - אמרה לי לא ללכת, פשוט לא ללכת, כי היא רואה שאני 'ילדה טובה'. אחת מהדוגמניות שהייתה לידי אמרה לי באותו הרגע – 'תשמעי, אלו התנאים. את רוצה לקבל את העבודה הזו? אז תני משהו בתמורה. את רוצה להיות על השלטים הכי גדולים בעולם? תלכי לארוחת הצהריים הזו'. באותו רגע, באמצע יום צילומים, עפתי משם. לקחתי רכב ועפתי".
איך הגיב הצוות של החברה לעזיבה שלך?
"הם כעסו מאוד. לא הבינו איך אני מעיזה להגיד להם לא. לוותר על עבודה כזו, על הזדמנות של פעם בחיים. בדרך חזרה לארץ התבאסתי, לא אשקר. הייתי קרובה לקבל עבודה מטורפת שחלמתי עליה מאז שהתחלתי לדגמן, ופתאום קיבלתי אולטימטום כזה. בחיים לא חשבתי שמשהו כזה יקרה לי. הרבה פעמים גברים מחמיאים לי על סט וזה מרגיש לי לא נעים, כך שהיחס לא ממש זר לי. גם צלמים אומרים לי מגיל מאוד צעיר, 'תנסי להיות יותר חושנית, יותר סקסית', וזה לא משהו שנעים לנערה לשמוע. אבל פה זה היה משהו אחר, רמה אחרת. מזל שרוברטו היה איתי, אחרת הייתי הולכת לארוחה ההיא. לא הייתי חושבת לבד שמשהו עלול לקרות לי. הייתי עולה לוואן בחוץ, שהיה לוקח אותי לאדם שיכול היה להרוס לי את החיים".
"אחת הדוגמניות שם סיפרה לי שאותו אדם, הבעלים, מגיע לפעמים לסט, אומר שהוא רוצה לסדר לך את הבגדים ונוגע בך על הדרך בחזה. אחרות אמרו לי שהן לא מבינות למה אני מופתעת בכלל, שכל אחת בוחרת באיזו צורה להמשיך את הארוחה איתו לפי איך שהיא רוצה להתקדם במותג"
למה את חושבת ככה?
"כשהתחלתי להבין שמשהו לא בסדר ביום הצילום פתאום שמתי לב למבטים של שאר אנשי הצוות, של יתר הדוגמניות שהצטלמו על הסט. מבטים של – אנחנו יודעות על מה את מדברת, ואנחנו יודעות שזה גם מה שתצטרכי לעשות אם את רוצה לקבל את התפקיד.
"אחת הדוגמניות שם סיפרה לי שאותו אדם, הבעלים, מגיע לפעמים לסט, אומר שהוא רוצה לסדר לך את הבגדים, שמשהו לא יושב טוב, ונוגע בך על הדרך בחזה. ואת אמורה להתנהג כאילו זה רגיל. למי זה רגיל? למה זה צריך להיות רגיל? כשהמשכתי לשאול שאלות, חלק אמרו לי שהן לא מבינות למה אני מופתעת בכלל, שזה מה שצריך לעשות, שזה מה שהן עשו ועוד בנות שהן מכירות עשו. שכל אחת בוחרת באיזו צורה להמשיך את הארוחה איתו לפי איך שהיא רוצה להתקדם במותג. כשחזרנו לארץ ובדקנו הבנו שהאינטרנט מלא בסיפורים על אותו אדם. פשוט פוחדים להוציא את הסיפורים עליו החוצה".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
הראשונה שנועם פנתה אליה עם שובה לארץ הייתה דודתה והאישה הכי קרובה אליה, מירי בוהדנה, שהובילה אותה בשבילי עולם הדוגמנות מגיל צעיר. "מירי ידעה שזה העולם, גם לה עשו קטעים כאלה כשהיא הייתה צעירה, אז היא לא הייתה בשוק. בכל זאת היא מיד אמרה לי – 'הייתי הורגת אותו, את האדם הזה, גומרת אותו אם הוא היה נוגע בך'.
"וכאן הסיפור לא נגמר. אחרי שבועיים אותה חברה פונה אליי, אומרת לי שרוצים אותי ליום צילום בסכום גבוה מאוד לקמפיין באיטליה. אבל הפעם מבקשים ממני לבוא לבד. הם כתבו במייל, 'הטיסה היא רק בשבילה, בלי מלווים'. אבל הפעם אפילו לא היססתי, מיד אמרתי לא. מישהי אחרת, שהייתה רוצה להתקדם או ממש צריכה את הכסף, הייתה נותנת לו מה שהוא רוצה כדי שיקדם אותה. אני לא".
ולהורים סיפרת?
"ברור. אבא שלי אומר כל הזמן 'תעופי מהעולם המחורבן הזה'. היה לנו ריב מטורף על זה. אבל אני מסבירה לו שגם אם אהיה ברמנית, או מזכירה, מישהו יכול להטריד אותי. העולם יכול להיות קשה לנשים, גם אם את הכי טובה ומחונכת. הנה, לפני שנה הייתי עם חברות במיקונוס ושמו לי משהו במשקה. שתיתי, ואחרי זה לא זוכרת כלום. מזל שהיו סביבי חברות טובות".
היא גדלה בשדרות, ועד היום נעה על ציר שדרות - הרצליה (שם גרה עד לא מזמן עם האקס) - ארסוף, שם נמצא הבית החם של דודה מירי.
איפה את הכי מרגישה בבית?
"בשדרות. אני שמחה שגדלתי שם, ועד היום זה מרכז החיים. הייתה לי ילדות מושלמת. לאבא שלי יש חנות של בשר ודגים, ואמא שלי עובדת איתו. יש לי שלושה אחים קטנים, אחי, שהוא שחקן כדורגל קטן ממני בשנה וחצי, ויש לנו עוד שתי אחיות קטנות".
להצטלם לקמפיינים היא התחילה כבר בגיל חמש. בגיל 14 דודה מירי לקחה אותה, מאחורי גבם של הוריה, לסוכנות דוגמנות. "לי זה היה ממש כיף, בתור ילדה משדרות, שרואים אותי על שלט באיילון. אבל לילדים בבית הספר זה נראה מוזר. הבנות לא אהבו את זה, וביסודי לא היו לי כל כך הרבה חברות. תמיד הרגשתי שיש עליי איזושהי סטיגמה".
במה זה בא לידי ביטוי?
"לפני שבן הזוג הקודם שלי הכיר אותי אמרו לו, 'תיזהר ממנה, היא פקאצה'. טענו שאני חיה בסרט. אבל כשמכירים אותי מבינים מהר מאוד שאני חברמנית, אוהבת צחוקים. אני משדרות, אז אני לא יכולה להיות פקאצה. זה לא בשורשים שלי".
אז חברות לא היו, ובכל זאת את מדברת על ילדות מושלמת.
"כי יש לי חברות - אמא שלי, מירי ואתי קובו, כלתו של בבו, בן הזוג של מירי. וכן, גם עכשיו בגיל 21 יש לי איזה אישיו עם קנאה של בנות. אבל זה משהו שפיתחתי לגביו חסינות. פעם כשמישהי הייתה אומרת לי 'איזו רזה את', סתם כי היא מרגישה נוח להעיר לי על המשקל שלי, הייתי הולכת לבכות בצד. היום זה כבר לא ככה.
"בטירונות היה לי פרק מאוד קשה. הייתי אחרי פרידה מהאקס שלי, גל אדם, אחרי ארבע וחצי שנים. הייתי יוצאת מהמקלחת והבנות היו שמות לי שירים שלו כדי להציק לי. כשהגעתי לטירונות קראו לי הצידה ואמרו, 'אנחנו יודעים מי את, ומייעצים לך להיות בחדר לבד עם מקלחת לבד'. אבל אני לא רציתי כלום, רק להיות כמו כולן. אבל אז את במקלחת עם מאה בנות, וכל אחת בוחנת ומסתכלת עלייך. הרגשתי ממש לא נעים וחזרתי בי.
"ובכל זאת, היה לי חשוב לעשות צבא דווקא כי אני באה משדרות. אני יודעת כמה כוח יש לצבא. אני יודעת שלא אני ולא ההורים שלי ולא סבתא וסבא שלי היינו יכולים לישון בלילה אם לא היה לנו צבא חזק. אנחנו במרחק כלום מהרצועה, יש 15 שניות להיכנס לממ"ד כשיורים עלינו טילים. אז אני יודעת טוב מאוד את המשמעות של ביטחון וכמה זה חשוב".
כמה השפיעו עלייך 15 השניות האלו?
"בבית שלי נפל קסאם כשהייתי בת שמונה. אחרי המקרה הזה התעקם לי הפה מלחץ, מטראומה, הגוף שלי פשוט לא ידע איך להגיב לזה. אחר כך, בגלל שאני אחות גדולה, גם אם פחדתי בתוכי - מבחוץ לא הייתי יכולה להראות את זה. אחותי הקטנה מתמודדת היום עם התקפי חרדה קשים, והיא רק בת 11. כולם במשפחה שלי טופלו במרכז חוסן.
"ועדיין - אני חושבת שהילדות בשדרות מדהימה, למרות שאת חיה עם חרדות. פה, במרכז, החיים ממשיכים כרגיל, אנשים יושבים בבתי קפה כשאני בממ"ד עם שמפו על הראש, כי האזעקה תפסה אותי באמצע מקלחת. אמא שלי ואני היינו עושות מקלחת יחד, כדי שאם יהיה צבע אדום היא תעזור לי לצאת. זה מחשל".
את עדיין סובלת מחרדה?
"כבר לא, אני לוקחת את הדברים בסבבה. אבל כואב לי על אחותי, היא יכולה להיות בבית ספר, לשמוע 'בום' ולהיכנס להתקף חרדה. אין מה לעשות, זו צלקת שמלווה אותך".
בתקופת הצבא, לצד הקשיים החברתיים והפרידה מהאקס, בוהדנה סבלה מהפרעות אכילה קשות. "אחרי הטירונות עליתי שבעה קילו והרגשתי שזה כבר לא הגוף שלי. הייתי מיוצגת אז בסוכנות בחו"ל, במקביל לרוברטו, ולפי הנהלים שם הייתי חייבת להיות רזה. באחד הביקורים הסוכנת שם אמרה לי, 'באת אלינו רזה, מה קרה?'. ומשם את נכנסת למוד שבו את רק חושבת על המשפט הזה. אז התחלתי להתאמן פעמיים ביום, לא לאכול כלום חוץ מסלטים, שאני שונאת, בערב הייתי מדלגת על ארוחת ערב והולכת לישון מוקדם.
"וככה, בארבעה חודשים ירדתי יותר ממה שעליתי. אהבתי את זה? לא. ראיתי שאני יורדת במשקל, שלחתי תמונות לסוכנות שלי, שכתבו לי 'יופי, אבל לא מספיק'. התמכרתי לירידה במשקל. באותה תקופה גרתי אצל מירי, היא הייתה מכינה לי פיצה שאני הכי אוהבת ולא הייתי אוכלת. הגעתי למקום שלא היה לי טוב, השיער שלי נשר. חצי שנה לא עבדתי. שוב עליתי במשקל. ואז הלכתי לטיפול פסיכולוגי שעזר לי מאוד".
ועכשיו?
"בחודש האחרון אנשים כותבים לי באינסטגרם 'עוד פעם את לא אוכלת? איך רזית?'. הם לא מבינים שזה מצב רגיש. קל להסתכל באינסטגרם ולהעביר ביקורת על מישהו שאין לך מושג מה קרה לו בחיים. אבל למה? מה זה עניינכם? כל אחד והגוף שלו. אני לא חושבת שאני צריכה להסביר את עצמי לכל אחד. הסיפור של קארין באומן ממש נגע בי. היא הייתה בחורה מושלמת, אבל העולם הזה שדורש רזון הרס אותה".
את ההתמודדות שלה עם הפרעות האכילה החליטה נועם לחשוף באומץ, ממש בזמן אמת. היום היא מלווה שלוש בנות צעירות שמתמודדות בעצמן עם אותה הפרעה. "הן פנו אליי אחרי שנחשפתי, ואני מאוד שמחה לעזור להן, להראות להן שהן לא לבד".
יש עדיין תגובות שחודרות אלייך?
"המון. אני לא חסינה, אבל אני כן מבינה איך לקחת את זה. אני רואה בנות צעירות בגילאי 14, 15, שלא קשורות בכלל לעולם הדוגמנות אבל מושפעות מהמדיה החברתית. הן שמות דוגמניות רזות בשומר המסך שלהן בטלפון וחולמות על זה בלילה. הן לא מבינות שיש בנות רזות כי זה מבנה הגוף שלהן, ואחרות, שכדי להגיע למידות האלו הורסות לעצמן את החיים. אני רוצה שהן ידעו שהעובדה שהן לא אוכלות פוגעת להן במחזור, במעי. כלום לא שווה את הנזק שאתן עושות לעצמכן. כל החיים לפניכן".
זה קצת מפתיע, כי היום מודל היופי שונה מפעם. יש המון אושיות רשת שמקדמות מבנה גוף מלא יותר.
"נכון. פעם כל חברה הייתה מחפשת את הדוגמנית הכי יפה, היום הן מחפשות בנות שמעבירות מסר, אותנטיות, גם אם הן לא הכי יפות. הייתי באודישן בפריז ואמרו לסוכנות שלי – 'היא יפה מדי, מה היא עשתה בפנים?'. הם כבר לא מחפשים את היפות-יפות. עולם האופנה השתנה לגמרי. אם פעם היה מקום רק לרזות, עכשיו יש מקום לכולן.
"ויש גם את הרשתות. היום מספיק שבנות פותחות מצלמה ויודעות לדבר - והן כבר אושיות. אני לא כזו, למרות שלקחתי שיעורי משחק כדי לשפר את הביטחון שלי. רק עכשיו התחלתי לעשות קמפיינים באינסטגרם, רק עכשיו פתחתי טיקטוק. אני לומדת ליהנות מזה ומשתחררת לאט־לאט".
אז איפה את שמה את עצמך בעולם של אידיאל היופי המשתנה?
"מירי אומרת לי – תהיי מי שאת. אם את צריכה לעשות משהו בשביל עבודה ואת לא מאמינה בו, זה לא שלך. כבר יצא לי להגיד על קמפיין שהוצע לי 'אני מצטערת, אבל לא אצליח למכור את זה'".
היא פרודה טרייה מאיש העסקים רוי שבירו, שרחוק מאוד מעולם הפרסום. הם התחילו לצאת חצי שנה אחרי הפרידה מגל אדם, קשר שהיה גם מאוד ארוך וגם מדובר - "אחיינית של" יוצאת עם "אח של" הזמר המפורסם במדינה. "המצב מבאס אותי", היא מודה, "היום, בארץ, כדי להיות כוכבת את צריכה לצאת עם מישהו שירים לך את הקריירה כדי שידברו עלייך, יכתבו עלייך. חשבתי לעצמי לא פעם – למה אני צריכה את זה? לא פעם ולא פעמיים אמרו לרוברטו 'אין עליה מספיק צהוב'. אבל אין מה לעשות. יש לי שם משפחה מפורסם שעד לא מזמן אמרו שבזכותו אני מקבלת עבודות. ונכון, מירי דחפה אותי לקריירה, אבל אני בניתי את השם שלי בזכות עצמי ובזכות עבודות שעשיתי. וזו רק תחילת הדרך שלי".
ובכל זאת, הייתה לך זוגיות "צהובה".
"נכון, אבל הייתה לנו זוגיות של ילדים. בבית הספר ובתחילת הצבא. זה גיל צעיר, שבו את לא לוקחת ברצינות את החיים. היום אני יכולה לראות קדימה, את המטרות והשאיפות שלי. בגלל שאני אדם שבא ממקום של שקט, לא יודעת אם זוגיות מתוקשרת מתאימה לי. עכשיו הייתי שנה עם רוי ונהניתי מאוד מזוגיות פרטית ואנונימית. נפרדנו בהרבה אהבה כי ברגע הזה של החיים זה לא מתאים".
בהסתכלות לאחור, עם כל הקשיים שחווית, היית בוחרת מחדש במקצוע הזה?
"המקצוע הזה מהמם במיוחד כשאת צעירה. וכן, יש בו קושי אבל גם הרבה טוב. אבל הוא לא מקצוע שמחזיק לנצח. אני לומדת עכשיו עיצוב בשנקר, למדתי משחק ואני לא פוסלת גם הנחיה וטלוויזיה אם אצבור מספיק ביטחון".
ריאליטי?
"אין סיכוי, לא בנויה לשקרים".
עכשיו היא מדגמנת עבור "בראוני", מותג ספרדי שעשה עלייה. "אין שם בגדים פרובוקטיביים", היא מצהירה, "אני חושבת הרבה היום על החיים קדימה. לא אעשה משהו שבעתיד הילדים שלי יתביישו בו. להצטלם בהלבשה תחתונה זה בסדר - אבל לי זה לא מתאים".
פורסם לראשונה: 07:50, 07.07.23