רותם כהן נמצא בשלב הנעים הזה בחיים שבו כל חדרי הלב מוארים. עולים על גדותיהם מרוב אוקסיטוצין. העיניים הנוצצות מביטות באלה של אשתו הטרייה וההריונית, שי שגיא. מסוג הרגעים שאותם הוא רק כתב ושר מול מעריצות דומעות, אבל כמעט השלים עם היעדרם בחייו שלו. "היו רגעים שאמרתי לעצמי שאולי אני רק צריך לשיר על אהבה לאנשים, רק להכניס זוגות לחופהֿ, אולי זה הייעוד שלי, כי לא באה האחת שמצליחה להמיס את החומות", הוא מודה. "את שי הכרתי בהופעה שלי, כשהתחלתי לשחרר את העניין של 'להכיר בהופעה'. חברים אמרו לי, אז תכיר מישהי בהופעה, הכול בסדר, אז היא תכיר שירים שלך, אז מה? זה לא שיש לה פוסטרים שלך מעל המיטה".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
רצית לצאת עם מישהי שאין לה גוגל בבית.
"רציתי שהיא לא תדע שאני זמר, שהיא תשאל איפה אני עובד ואגיד לה, 'במחלקת תאורה ב-ACE'. חי בסרט, כי זה לא אפשרי. אז הייתה הופעה בזאפה חיפה וראיתי את שי בקהל, היו בינינו מבטים. אחרי ההופעה אני מצטלם, אם אורך ההופעה שעה ועשרים, אני מצטלם שעה ועשרים. היא באה עם חברות והן הצטלמו איתי וביקשתי שהיא תתייג אותי בתמונה".
שגיא: "כדי שהוא ימצא אותי. ואז התחיל דיבור, התחילה התכתבות".
כהן: "כשהכרתי את שי הרגשתי שהיא לא רגילה. לא מעניין אותה מה שמעניין בחורות רגילות, אין לה טיקטוק, יש לה 300 עוקבים ש-200 מהם זו המשפחה שלה. היא מעולם לא החזיקה טלפון בבית שלי. כאדם מוכר אתה יכול להיכנס לסרטים, לשאול למה היא פה"..
לפניה הרגשת שבחורות מתעניינות בפרסום שלך?
"כן, גם אם הן לא היו מצלמות אותי, הן היו מצלמות את שאקירה (הכלבה של כהן). 'הייתי כאן'. מכירה בשירותים של הבסיסים 'הייתי פה'? כזה. עכשיו, אני גם לא בן אדם כזה של סטוצים, גם כשלא הייתי בזוגיות הייתי עם אותה אחת שנים. לא הלכתי למקומות סתמיים. עד ששי הגיעה וכבר היה לי ברור. הכול נפל כמו דומינו".
רומנטי!
שגיא: "ההתחלה לא הייתה קלה, שלא תחשבי. כשהתחלנו לצאת הוא אמר לי, 'החלום שלי זה שבת הזוג שלי תגור דלת מולי'".
פורמט רומנטי: מרב מיכאלי וליאור שליין.
כהן: "בול. הם גאונים. אני חושב שזה מדהים".
שגיא: "תחשבי, 40 שנה הוא חי לבד, לא היה צריך לדאוג לעוד מישהי. הוא גם אמר לי, 'אני לא מתחתן'".
אתה יודע את הדרך ללב אישה.
כהן (צוחק): "עשיתי לה הנדסת תודעה שזה לא יקרה, לא להתאהב".
שגיא: "לא לצפות, כי 'זה מה שאני מסוגל לתת לך'".
איך לא העפת אותו?
"כי בפועל הדברים קרו אחרת. שבועיים אחרי שהתחלנו לצאת הוא בא להכיר את ההורים שלי".
כהן: "וזה כזה לא אני. כל הזמן היו לי סרטים, אין לי כוח להכיר עכשיו משפחה. ואז נסעתי לקיבוץ מצובה לפגוש את המשפחה שלה. לפני זה שאלתי, 'ההורים שלך יודעים שאנחנו בקשר?' והיא אומרת לי, 'ההורים שלי אוהבים אותך'".
שגיא: "עוד לפני שנוצר בינינו קשר ההורים שלי מאוד אהבו ללכת להופעות של רותם, ברמה של לנסוע למופע זריחה שלוֿ, שזה לקום בשלוש לפנות בוקר".
כהן: "זו ממש אהבת אמת, אני כמעט לא באתי למופע הזה".
במובנים רבים, כהן אף פעם לא היה המודל המקובל. לא סיים תיכון, לא למד מוזיקה באופן מקצועי וגם לא חשב שהוא מסתובב עם הבייגלה הזה מעל הראש ששמור לכוכבים, אז הוא כתב להם שירים ונשאר מאחורי הקלעים, עד שפרץ כמבצע לפני עשור. כיום הוא אחד הזמרים המוכרים בישראל, עם תיק עבודות שכולל פרס אקו"ם, ארבעה אלבומים, הופעות סולד-אאוט בקיסריה ובהיכל התרבות (הקרובה ב-27.3) וגם עבודה משותפת עם אחד, אנריקה איגלסיאס. ולמרות כל הטוב הזה, משהו עדיין היה חסר לאיש שכותב שירי אהבה: הדבר עצמו. אבל גם אחרי שהוא מצא את שגיא, לקח זמן עד שהוא הסכים להפשיר לגמרי. "בהתחלה גרנו בבניין אחר", היא מספרת. "הייתי על הקו, קיבוץ מצובה-תל-אביב. הוא לא ידע להכיל את זה שאני באה ליותר מיומיים. אחרי יומיים הוא היה אומר, 'מחר אני עסוק כל היום'. כזה. ואז הוא היה משאיר לי את המפתח מחוץ לדלת כשהוא לא נמצא".
כהן: "שזה צעד מבחינתי".
שגיא": "אחרי חודש וחצי-חודשיים הוא כתב, 'את יותר מברוכה הבאה יפה שלי'. לאט-לאט זמן השהייה שלי פה התארך מבלי לשים לב".
שגיא: "אמא שלי הייתה שולחת לי כתבות שלו, ציטוטים, וכותבת, 'הוא יהיה אבא מדהים, אני אומרת לך'. כשהוא בא בפעם הראשונה הייתי הרבה יותר בלחץ ממנו. הוא הגיע, ישר חיבוק ונשיקה. הם בחרו לא להיתפס על שום תווית. לא גיל, לא פרסום, הם פשוט ראו את האדם שהוא, ראו שהבת שלהם מאושרת"
כהן: "זה עם לשים לב. שמתי לב יפה, הייתי שוטף פנים ומרביץ לעצמי, לא האמנתי לעצמי".
המהפך הושלם.
"היה איזה יום שפגשתי חברה של אחותי, אישה דתייה, והיא שואלת אותי, 'יש לך מישהי בחיים בת 20?' עניתי שכן, והיא אמרה לי, 'היא אשתך'. אמרתי, 'איפה את חיה, זה לא הגיוני'".
והנה הפיל הזעיר שבחדר. פער הגילים. אתה בן 42. בת כמה שי?
"היא בת 30 עוד שבע שנים".
פער של 20 שנה.
"19. את מעמותת עיגול לטובה, אני רואה".
אז את מודיעה להורים שלך, "אני יוצאת עם גבר שמבוגר ממני ב-19 שנים".
שגיא: "ההורים שלי מאוד מיוחדים, מקבלים ומכילים, אוהבי אדם. אמא שלי הייתה שולחת לי כתבות שלו, ציטוטים, וכותבת 'הוא יהיה אבא מדהים, אני אומרת לך'. כשהוא בא בפעם הראשונה הייתי הרבה יותר בלחץ ממנו. הוא הגיע, ישר חיבוק ונשיקה. הם בחרו לא להיתפס על שום תווית. לא גיל, לא פרסום, הם פשוט ראו את האדם שהוא, ראו שהבת שלהם מאושרת".
כהן: "כל הזמן שואלים אותי על הפערים, על מה אנחנו מדברים, אבל אני לא שם".
שגיא: "כשהכרנו היו שאמרו לי, 'שי, את בת 21, הילדים בגילך אחרי צבא שוכבים על ערסל בהודו'. ומנגד יש לי בבית בן זוג שרק רוצה להרים לי ולהעצים אותי. הוא דחף אותי לעשות רישיון, למצוא מקום עבודה. הוא דירבן אותי. מצד שני אומרים לי, 'קחי את הזמן, את בת 21'".
אז הייתה ביקורת.
כהן: "ברור, כל הזמן. מעולם לא היו סביבי אנשים שמלטפים לי את האוזן, תקליטנים שמשמיעים לי את השירים שאני רוצה לשמוע. אבל ראו אותי, ראו מה אני עובר, עברתי התפתחות עם עצמי וזקפו את זה לזכותה".
ובכל זאת הטוקבקים לא פירגנו.
"יצא לי פעם להיתקל בכיתוב… מה זה היה?"
שגיא: "'הוא יכול להיות אבא שלה, מה יש לו לחפש איתה?'"
כהן: "'מה יש לך להגיד לה?' אחת לרבעון יש בן אדם שאני יכול לענות לו על השאלה המטופשת שלו. הוא שאל, 'על מה יש לכם לדבר?' עניתי', 'על מה שיש לך לדבר עם אשתך, רק שאשתי לא עם טרנינג מלוכלך'. יש אנשים שגם שואלים בפנים, 'אני יכולה להעיר לך משהו אישי?' בהתחלה הייתי עונה, 'כן, בטח'. 'אתה חייב להוריד את הזקן, זה נורא מבגר אותך'. יש דברים כאלה? אז למדתי להתנהל עם זה. ב'שאלות תשובות' באינסטגרם אני מקבל 200 שאלות על פער הגילים. אני עונה הכי בהומור. שואלים, 'אתה רואה קשיים בפערים?' ואני עונה, 'לפעמים, כשאני אוסף אותה מהגן, או כשנגמרת לה המטרנה ואני צריך ללכת ל-yellow'".
שגיא: "אני מבינה, זה יצר הסקרנות של האנשים. אבל הם לא חיים אותנו, לא מבינים כמה זה לא אישיו אצלנו בבית".
משהו מהביקורות כן חילחל?
"אצלי זה לא נגע בפער הגילים, אבל בתקופת 'רוקדים עם כוכבים' היה שלב שברגע שאת טיפה חלשה יותר, זה נכנס בסדקים. הייתי מוצפת וכל הזמן שמעתי התלחששויות, ואנחנו לא מתראים ימים. 24/7 הוא בחזרות. וזה הגיע מהמקום הכי קרוב אליי. אמא שלי התקשרה ושאלה, 'מה שלומך? איך את מרגישה? איך את עם הדבר הזה?' ופה התפרקתי, והיה ריב של יומיים שהיה לי קשה להכיל את כל הטירוף הזה סביבנו. ברגע שאמא שלי התקשרה הבנתי שיש שיח, שאיך אני יכולה לקבל את זה שהוא רוקד ככה צמוד עם בחורה צעירה".
ואיפה בכל זאת אתם פוגשים את הפער?
כהן: "אני אומר לה, 'יואו, בואי נראה יחד טיטניק'. היא לא ראתה את 'טיטניק', את 'ריקוד מושחת'. אמרתי לה, 'אני רואה סרט על פטריק סוויזי' והיא אומרת לי, 'מי זה הזקן הזה?'"
מה אתה לומד ממנה במערכת יחסים?
"אני יכול להיות אחרי ויכוח עם אבא שלי, כולי טעון, והיא יכולה להגיד לי, 'אני חושבת שהוא צודק'. היא באה נקייה. אני יכול להיות בשיחת עבודה, והיא אומרת, 'הוא לא היה צריך להתנהג ככה'".
שגיא: "אבל אני חיה אותו, עדה לסיטואציה, לשיחה, אני לא אחסוך את דעתי. אמצא את הזמן המתאים להגיד לו מה אני חושבת, ולשיקולו מה לעשות עם זה".
את דעתה היא לא חוסכת גם בעניינים רגישים יותר ביחסים בתעשייה. לחתונתם הזמינו לא מעט זמרים מוכרים, אבל לא כולם התייצבו עם הצ'ק. אחד מהם למשל הוא איל גולן.
כהן: "נו, בסדר, עבר".
שגיא: "אני יכולה להתערב?"
כהן: "את יכולה".
שגיא: "רותם כל הזמן רוצה לעשות טוב לאחרים. הוא באמת איש שכולו טוב, והרבה פעמים גם שם את האחר לפניו. והרבה פעמים, כשאת מצפה להכרת הטוב מהצד השני, את נתקלת בחוסר פרגון, חוסר הדדיות וחוסר כבוד שמבחינתי לא מתקבל. הוא אמר לך, 'בסדר, עבר'. אצלי זה לא עובר. הוא הבליג, אני לא".
אז כעסת.
"אני כועסת ונפגעת בשבילו, ואם בפעם הבאה יתקשרו אליו בשתיים בלילה, 'בוא תגיע, עושים שיר לאיל', אגיד לו, 'הוא כיבד אותך? למה אתה מתאמץ עבור אנשים שלא עושים צעד בשבילך?'"
אתה לא נפגעת, רותם?
כהן: "זה מאכזב אותי. יש משפט שאומר Don’t meet your heroes. למה אני צריך להתבאס? תהיה בן אדם. חמש שנים אחורה אני עומד עם אנריקה איגלסיאס שנייה לפני שאני עולה לשיר איתו דואט מול פאקינג 55 אלף איש והוא שואל, 'איך היה לך באוזניים? הסאונד טוב? מה שאתה רוצה זה מה שיהיה'. ואז אתה מסתכל עליו ואומר, וואט דה פאק, ואז זה זורק אותי לסבתא ג'וליה ז"ל שאמרה לי, 'רותם, רק חבית ריקה עושה רעש. כשאין כלום בקופה, יש רק שקל, אז יש רעש'… כשאתה מלא אתה לא צריך לעשות את הדבר הזה. לא לקחתי את זה קשה".
כהן: "יש לי סוג מאוד מיוחד של חרדות. זה התחיל מאסון ורסאי, הייתי בצבא ורותקתי, ישנתי בהאנגר והתעוררתי ממלגזה שמזיזה את כל המקום, אחרי ורסאי. זה טירלל אותי ברמות, זה היה טריגר ולא נכנסתי לאולמות, לאירועים, לחתונות"
שגיא: "זה לא שהוא חסר לי בחתונה. לא הוא ולא עוד כמה שבחרו לא לכבד. העניין הוא שאני לא מוכנה שהוא ימשיך וייתן מעצמו לאנשים ולא יקבל טיפה של הכרת הטוב בחזרה. קולגות או חברים".
ראית באיל חבר?
כהן: "לא ראיתי בו חבר אבל יש כמו מוסכמות כאלה ברורות שאתה אומר... נראה לי שזה טבעי שכשמצלצלים אליי בשתיים בלילה ואומרים, 'אתה יכול לבוא? אני עושה הקלטות שירה', אני עוזב הכול והולך. היום אקבל טלפון, 'אתה יכול לבוא לאולפן?' ושי תגיד לי, 'אתה יכול לסחוט לי תפוזים?' אני אגיד, 'אני לא יכול, אני סוחט לה תפוזים'. אותו דבר סטטיק, שהיה לו חשוב שנבוא לחתונה, לא היה מדובר באיזו חברות, אבל הבן אדם מוודא שאני בא. ובאנו ביחד, ואין דבר שהיא יותר לא אוהבת מלצאת מהבית לאירוע".
והוא לא הגיע לחתונה שלכם?
"גם לא הגיב להודעה. אגב אין לי טענות, זה סתם מאכזב".
היית חבר לאיל, הגנת עליו בפרשת הקטינות.
"בדיוק. כשהיה ריב עם אילנית (לוי, גרושתו של גולן), הייתה כתבה, לא זוכר את התוכן שלה, כתבתי לו שיר שנקרא 'קל כל כך'. אמרתי לו, 'אני מתאר לעצמי שאתה חווה מתקפת תגובות, אם אתה רוצה כתבתי לך משהו, אם תרצה תגיב באמנות שלך'. אבל זה אני, אני בן אדם כזה".
זה גורם לך להסתכל אחרת על היחסים? לשאול את עצמך למה הגנת עליו בפרשה כזו?
"לא, כי זה אני. אני בן אדם כזה. לא אהיה פחות טוב, הוא פשוט לא יהיה בחיים שלי".
לפני מספר חודשים השיק את אלבומו הרביעי "42", ושיחרר את הסינגל "חליפה ונעליים" עם קליפ שבו צילם את שגיא עם טבעת שקנה לה ללא ידיעתה בכל מיני סיטואציות יומיומיות. אבל את ההצעת הנישואים שמר לרגע אחר. "עשיתי חמין ולפני שהמשפחה שלה הגיעה הצעתי לה. התחלתי להגיד לה שאני מאוד אוהב אותה, ופתאום אני קולט שהטבעת לא עליי. אומר לה, 'חכי שנייה'. אין, תסרוט גרוע כזה לא ראית בחייך. הלכתי לחדר להביא את הטבעת. חזרתי, ירדתי על הברך ובכיתי 40 דקות. וכל הבית ריח של חמין, אין לא רומנטי כזה. ואז ההורים שלה הגיעו, הם לא ידעו שאני הולך להציע, היא כבר הייתה מפורקת, גם אבא שלה בכה".
איך אתה מתרגל לרעיון שתהיה אבא בקרוב?
"אני חרדתי נורא. איך אני אלך לגינת שעשועים? פחד אימים. אני מפחד מנדנדה, מפחד מדברים לא יציבים".
שזו גם הגדרה להורות.
"יש לי סוג מיוחד של חרדות. זה התחיל מאסון ורסאי, הייתי בצבא ורותקתי, ישנתי בהאנגר והתעוררתי ממלגזה שמזיזה את כל המקום, אחרי ורסאי. זה טירלל אותי ברמות, זה היה טריגר ולא נכנסתי לאולמות, לאירועים, לחתונות, איפה שיש סאבים (רמקולים), כי זה התקשר לי למוזיקה חזקה שמרעידה את הרצפה והרצפה נופלת".
קיצוני.
"מאוד. השבוע הלכתי לראות את הבמה שלי בהיכל התרבות. איך שראיתי שיש מעל הבמה מסך של מאה מטר ישר שאלתי אם המנופים מחזיקים, אם התקרה מחזיקה. יודעים שאני מוכן לשלם לשני פקחים, שני אנשי צוות, שני מאשרים. את הבלאנס בקיסריה עשיתי מהקהל, כי בשמונה יש בקיסריה רוחות, הן נעצרות בתשע. אם יש רעידת אדמה - בואו להופעה שלי".
אתה מטופל?
"ברור, פסיכולוג. אני מטופל וזה עוזר".
אתם הופכים הורים בתקופה מאתגרת פוליטית. מה התחושות לגבי הרפורמה המשפטית?
"בעקבות התחושות שיש באוויר התחלתי להיכנס לזה כדי להבין יותר. אני יכול להגיד שהייתה לי לא מזמן חנוכת בית, כשכולם פה עם הרב יצאתי להביא דברים ומצאתי את הרב עומד עם מוחי, התאורן שלי, זוג גייז - חיים פרשטיין ובן זוגו, בדיוק הגעתי כשאמרו 'אמן'. מוסלמי, גיי, דתי, אישה. אמרתי, 'זו המדינה שאני רוצה'".
הרפורמה תפגע בכל הקבוצות האלה. בערבי, בגייז, באישה.
"זה שיח חשוב. בשנתיים האחרונות היו הרבה בחירות ובחרתי במלא, כמו כולם אתה כבר עייף מדי. אני באמת רוצה להאמין שהדבר הכי טוב יקרה כאן. אני לא מספיק בקיא כדי להגיד לך, לא רוצה לצאת מטומטם. אני לא יודע לאן הילדים שלנו מגיעים, מפחיד מאוד. אתמול אמרתי בהופעה שהחלום שלי זה שכל העולם ינוהל על ידי נשים. תהיה קצת יותר רכילות, אבל באמת הלוואי".
החזון שלך מהמם אבל הממשלה לא מסכימה איתך. אין כמעט נשים בקואליציה, מנכ"לית אחת.
"את חושבת שמעמד האישה יפגע מהרפורמה?"
כן. אגב, אמרת בריאיון "אני לא טיפוס מחאתי, לא הולך להפגנות". ומה עכשיו?
"בתיכון, בגלל שהייתי מחסיר ומאחר מלא, העיפו אותי בסוף כיתה י'. המנהלת אמרה, 'התנאי שהוא יישאר בבית הספר זה שילך לטיפול'. בסוף הפגישה הזאת הבנתי שאני רוצה לשנות את העולם. קאט ל-2023, אני מבין שאני לא אשנה את העולם, אני יכול לשנות את העולם שלי".
אתה מרגיש שזה לא ישנה אם תהיה שם?
"לא. אם רואים אותי בהפגנה, שיידעו שמצבנו חמור מאוד".
סיפור ההצלחה של כהן הציב אותו בפרונט של המוזיקאים הפופולריים בארץ. אבל מספיק לחזור כמה שנים אחורה כדי להבין עד המצב היה שונה. "גדלתי בלוד, כולם סביבי היו בחוגים כל הזמן. ההורים שלי היו שולחים אותי לחוגים, וכשהייתי בא לאבא שלי ואומר, 'צריך להביא 12 צ'קים' הוא היה אומר, 'אז תעזוב את החוג הזה'". הייתי רק בתקופות ניסיון. אז לימדתי את עצמי מהיוטיוב. וכל הזמן ליווה אותי חוסר הביטחון".
בתוך כל זה זכית בפרס אקו"ם.
"עליתי לקבל את הפרס וקיבלתי התקף חרדה על הבמה, אני עומד ורואה את אביב גפן, את יהונתן גפן, שירה גפן, כל הגפנים והמלומדים והלגיטימיים, ועומד רותם שלא הלך לחוג כי ביקשו ממנו כסף, שהיה לי קשר בלשון ומקבל פרס 'תגלית השנה'. לימים הפכתי לזמר מצליח ומופיע, ובאחת ההופעות אמרו לי, 'אתה מארח את קרן פלס'. אמרתי, 'יה, באה לי זאתי מרימון על הראש?' עכשיו אני כבר מצליח, אבל זה היה לפני שנתיים או שלוש. אני מאחר לחדר חזרות, לדעתי איחרתי באופן פסיכולוגי. מסתיים הנאמבר אז קרן אומרת לי, 'יש לך הערות?' ומה, אני אעיר לה הערות מוזיקליות? אמרתי, 'אין'. אז היא אומרת לי, 'אתה ככה כל הזמן, כמו גופה?' אמרתי לעצמי, היא לא אמרה לי את הדבר המשתק הזה".
וואו.
"למחרת הייתה ההופעה, 2,000 איש, וכשקרן עלתה היא אמרה, 'אני מתנצלת, לא ידעתי שזה היה רותם'. זה היה רגע שהבנתי שאני חייב שתהיה קורלציה בין איך שרואים אותי לבין מה שאני חושב על עצמי. למדתי שאני לא צריך לתת לשום דבר להגדיר אותי. בטח לא לתעודות. שרק אתה תהפוך את עצמך ללגיטימי. בשנים הראשונות שלי הייתי מסתובב רק עם 20 שקלים בארנק בתל-אביב ולא נתתי לזה להגדיר אותי, לא כשאין לי - ואותו דבר לא כשיש לי. אני נבהל לפני שאני קונה משהו גדול. אני אצלצל לקרני (אחותו והסוכנת שלו) ואשאל, 'אני יכול לקנות?' זה נובע משנים של להכניס את הכרטיס לכספומט והוא כותב, שומע גבר? עשה אחורה. בשבוע שעבר הייתה לי הפסקת חשמל בבניין, זה בשנייה זורק אותי ללא שילמתי, אין לי".
כלומר הכסף שעשית בתחום לא גורם לך לפצות את עצמך על הילדות.
"השעון הכי יקר שיש לי זה באייפון. אני לא בסמלי סטטוס. כנער היו מתערבים מתי אפרוש מהעבודה. הייתי הילד שלא מחזיק במסגרות, היו אומרים, 'מסכנה נורית, איזה ילד יש לה'".
עכשיו הם גאים בך?
"אמא שלי מצלצלת אליי מרומניה ואומרת: 'כל שנייה אומרים לי אנשים, את אמא של רותם כהן? אתה לא מבין איך אוהבים אותך'. אמרתי לה, 'איך יודעים?' אמרה, 'אני לא אומרת כלום!' אחרי חמש דקות היא שולחת לי תמונה שלה, עם כובע. כתוב על הכובע 'רותם כהן'. אין, אמא, את מה זה דיסקרטית. שרלוק הולמס! והיא אומרת לי, 'מה זה קשור, אני אוהבת את הכובע הזה!'"