כשהפרידה ביניהם הפכה רשמית ונשארה רק החותמת, ביקשה שרית פולק מלירז (סטטיק) רוסו רק דבר אחד לפני שהם נכנסו לרבנות: שלא יגרש אותה. "המילים האלה, 'מגורשת, מגורשת, מגורשת' זה מאוד קשה לשמוע. דיברנו לפני ואמרתי, 'אני לא יודעת להתמודד עם זה שתגיד לי שאני מגורשת'. הוא אמר לי, 'זה רק הליך. אם הייתה לי אופציה לא לומר את זה, לא הייתי באמת אומר את זה. אני הרי לא באמת מגרש אותך. את חלק מהחיים שלי'. זה לא יום רגיל והבוקר הזה ברבנות לא היה פשוט. אף אחד לא מתחתן כדי להתגרש. בטח לא אנחנו. אם היית אומר לי לפני חמש שנים שנסיים את זה, הייתי צוחקת ואומרת אין מצב. הייתה לנו באמת זוגיות מדהימה".
בואי נחזור אחורה. ליום שבו הבנת שזה נגמר.
"לקח זמן מהרגע שהבנו שזה הדבר הנכון לעשות ועד לרגע עצמו. ההחלטה המשותפת לא הייתה באמת משותפת. אנשים לא מבינים. הם חושבים שאני עזבתי אותו. זה לא נכון. הוא גם אמר את זה. הוא לקח החלטה לצאת מהבית ולחשוב על הכול. לא רק עליי. על החיים שלו. אמן בכללי זה אדם מורכב. יש עליו הרבה עומס. כשיש לך הרבה עומס, אתה צריך שנייה לנקות הכול. ברגע שהוא אמר לי שהוא רוצה לקחת את הזמן לחשוב, אני כבר ידעתי שכשהוא יחזור זה יהיה כדי לסיים את זה. הייתה לי תחושה שזה הסוף. קיוויתי שלא, ואני עדיין מאמינה לו שכשהוא יצא מהבית הוא לא יצא בהחלטה. אבל הרגשתי. זו הייתה התקופה הכי קשה. 40 יום אף אחד לא ידע מה קורה. לא רציתי שזה ידלוף החוצה. לא רציתי רעש. רציתי שיהיה לנו את הזמן לחשוב".
ואת לבד. בלי לספר לאף אחד.
"באיזשהו שלב זה היה מאוד קשה. הוא הלך לחשוב, אבל אני כל היום ניסיתי לדבר איתו כי באמת לא היה לי עם מי לפרוק את זה. החלטתי שאלך לפסיכולוגית. ידעתי שיש חיסיון, שאני יכולה לדבר על הכול. אחרי 40 יום זה דלף. הוא לא היה בבית. אנשים התחילו להבין. משם, כבר נהיה עוד יותר קשה. כל מה שהיה מורכב במצב שלנו הפך עוד יותר מורכב. יש המון פעמים שזוגות מנסים לקחת את הזמן, אבל פתאום כשזה לא רק שלך, אלא של כולם, אחרי שנה סוערת, זו סיטואציה לא פשוטה להתנהל בה. זו אחת הסיבות שהתחלתי טיפול".
עוד כתבות למנויים:
איך הגיבה הפסיכולוגית? איך ניגשים לספר לה את הסיפור? אני מניח שהיא נתקלה מתישהו ב''טודו בום''.
"האמת היא שלא הכירה. אני קוראת לו לירז, אז לקח לה הרבה זמן עד שהיא הבינה. היא לא מהמרכז, היא חיה בצפון הרחוק. רציתי מישהי ניטרלית, בלי דעות קדומות, כדי שיהיה לי עם מי לדבר. בסוף היא התמקדה בי ואיך אני מתמודדת עם התקופה הזאת. ואם לצורך העניין באמת לא נחזור, איך אתמודד עם זה. היה חשוב לא להיכנס לדיכאון. לא לשקוע לבור. זה היה כל כך גדול שפחדתי מזה. איבדתי את אחי כשהייתי בת 14. זה היה המשבר הכי גדול שלי. זו טראומה שהטמיעה בי חרדת נטישה. כשזה קרה, לא נעזרתי בטיפול. לא חשבתי שיש מישהו שיכול לעזור לי. זה כמובן לא נכון. הפעם הרגשתי שזה גדול עליי. תחשוב: בן אדם, שראיתי כשותף לחיים, עם חלומות משותפים, שאין לי שום דבר רע לומר עליו או על הזוגיות שלנו. לפחות מהצד שלי, איזה באסה זה להרגיש שזה האדם הנכון בטיימינג הלא-נכון. אין תחושת החמצה גדולה מזאת".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אז למה בעצם להיפרד?
"לא רציתי. אמרתי לו, זה הפספוס הכי גדול. רק בסוף, אחרי הלופ שהייתי בו, הבנתי שזה הדבר הנכון. כן נלחמתי על זה. בהתחלה מאוד רציתי להציל את זה. הייתה בינינו אהבה גדולה. טהורה. יחד עם זאת, אני מאמינה שהכול קורה לטובה. היום אני מבינה את זה. אז היה לי קשה לראות את זה. ירדתי למחתרת. הייתי בתקופה חשוכה".
להילחם על אהבה זה דבר חשוך?
"אבל הבן אדם לא איתך. את לבד. אני לא יודעת מה זה בלעדיו. אני מכירה אותו מילדות, אבל התחלנו לצאת כשהייתי בת 25. לפניו היה לי בן זוג, אבל לא יצאתי יותר מדי לדייטים. אני לא מכירה את עולם הרווקות. כל מה שאני זוכרת זה את לירז. אני רגילה לחשוב בשניים. לחיות בשניים. את רגילה לחזור הביתה ויש שם מישהו, שהוא שואל אותך מה קורה, לספר למישהו דברים טובים או רעים. פתאום אין אותו".
נשמע שהיית צריכה להסתגל להחלטה שלו להיפרד.
"בסוף זו הייתה החלטה משותפת. הוא גם אמר, לא אחליט שום דבר לבד. אבל כן, הייתי צריכה את הזמן, זה לא קרה לי ברגע. אבל בסוף זה הדבר הנכון בשבילנו. משהו השתבש. אני לא יודעת לשים את האצבע. גם הוא לא. בסוף זוגיות זו עבודה, וכשאין זמן אז אין לך איך לתפעל את זה. הוא טס המון. זה קשה".
אלה דברים שהיו ידועים גם לפני החתונה.
"נכון, ולא הייתה לי בעיה להכיל את זה, אבל מנקודת המבט שלו, הוא חשב עליי. אם החלום הכי גדול שלי זה להיות אמא, לבנות משפחה, בזמן שהחיים שלו מאוד דינמיים, רגע אחד פה, רגע אחד שם, אז זה בעייתי".
מה השתנה פתאום?
"את זה אתה צריך לשאול אותו".
הם מכירים מגיל שבע, גרו באותה שכונה, שני בניינים זה מזה. נפגשו על הברזלים, טיפסו על העצים, קטפו פירות, אבל נפרדו כשסטטיק עבר עם משפחתו לארצות-הברית. בגיל 24 פגשה אותו שוב, הפעם הודות לידיד משותף של שניהם - בן אל תבורי. הם לא זכרו זה את זה, אבל ככל שנברו בעבר, הבינו שחלקו את אותו נוף ילדות. במשך תקופה ארוכה היו ידידים טובים. כל אחד מהם היה שקוע במערכת יחסים אחרת. פולק למדה משפטים. סטטיק ניסה להתניע את הקריירה. אחרי שנתיים הבינו שהחיבה ביניהם לא רק ידידותית. זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון, אבל ברגע שזה קרה היה ברור שזו אהבה מטורפת. במשך שש שנים היא הייתה האישה שאיתו. עברה איתו בכל התחנות הקריטיות של רכבת ההרים שנקראה סטטיק ובן אל. באוגוסט האחרון, שנה אחרי שנישאו, דיווחו כלי התקשורת על משבר זוגי. סטטיק עזב את הבית, וחרושת השמועות החלה לקדוח. אחת השמועות שתפסה תאוצה רמזה על רומן בין סטטיק ואלה לי להב, בזמן שפולק שהתה בבית "האח הגדול". ככל שעבר הזמן, הווליום הלך וגבר. מאיה ג'ריס טענה שהאקסית שלה אלה לי להב "בגדה בה עם גבר מפורסם ונשוי", ורון נשר, שותפם לשעבר של סטטיק ובן אל, פירסם שיר וסרטונים שבהם טען כי סטטיק הכניס את שרית לבית "האח הגדול" כדי שיוכל לבגוד בה. במקום ירח דבש, שרית ולירז מצאו את עצמם מול כיתת יורים. "כשאת פתאום מוצאת את עצמך בסיטואציה כזאת, את מבינה מהר מאוד איך הגבולות נחצים. אותי שום דבר לא עירער. לא השמועות ולא רעשי הרקע. אני מבינה את חוקי המשחק. יד רוחצת יד. אבל יש גבולות שפשוט אסור לחצות. מה שהיה הכי קשה היה המשפחות שלנו. הן לא בחרו את זה. לירז בחר להיות אמן. אני בחרתי להיות איתו. לוקחת אחריות. אבל מה אשמים ההורים שלנו?"
"בשנייה שיצאתי מ'האח הגדול', לירז סיפר לי שיש שמועות על הרומן. אסף אותי מהגמר ופשוט סיפר לי את כל מה שפיספסתי בחודשיים האחרונים. הסתכלתי עליו. אמרתי, מה? זה נשמע לי הזוי. אני יודעת עם מי ישנתי בלילה. לא היה פה צורך בהסברים. זה לא הקונספט"
מתי השמועות על רומן בין סטטיק לאלה לי מגיעות אלייך?
"בשנייה שיצאתי מ'האח הגדול', לירז סיפר לי שיש שמועות על הרומן. הוא אסף אותי מהגמר ופשוט סיפר לי את כל מה שפיספסתי בחודשיים האחרונים. שיתף אותי בדיוק בכל מה שקרה. עד אז אלה היו שמועות שהתגלגלו בתעשייה, אבל שום דבר מזה לא נכתב באופן מפורש. ידעתי את זה שנה לפני שזה התפוצץ".
איך הגבת?
"הסתכלתי עליו. אמרתי, מה? זה נשמע לי הזוי. אני יודעת עם מי ישנתי בלילה. לא היה פה צורך בהסברים. זה לא הקונספט. לא הבנתי איך זה קשור אלינו. לא חשבנו שרמת ההתעסקות בזה תהיה כזאת. זה לא פשוט, ללכת ברחוב בתחושה שמישהו מסתכל עליי ואומר: מסכנה. או אפילו אלה שלא האמינו לסיפור התמוה הזה - התחושה הזאת שכל אחד חושב שהוא יודע מה קורה אצלנו בבית, עשה או לא עשה, כשהתקשורת מציפה את הסיפור בצורה כזאת. הכי קשה היה לי בתקופה שהיה עליו את העליהום. הוא היה בארצות-הברית כשפתאום התפרסמו האייטמים. אתה רואה בן אדם שאתה מאוד אוהב, ואין לך איך לעזור לו בזמן שאנשים עושים לו רצח אופי. הייתי חסרת אונים".
את עסוקה בלירז. אבל גם את הפכת לשחקנית מרכזית בשמועה הזאת. הפכת לאישה הנבגדת. הפגועה.
"נכון, וזה לא פשוט, אבל כשהפרטנר שלך עובר דבר כזה, את לא חושבת, אוי חושבים שאני מסכנה. אמרתי לעצמי, בואנה זה לא נורמלי מה שהבן אדם הזה עובר. מאשימים אותו במשהו, ומי יודע? איך אתם כל כך בטוחים? אתם הייתם שם? הרצון הזה, הדרישה הזאת, שהוא חייב למישהו משהו. אמרתי לו, חיים, לאף אחד אין טבעת על היד. רק לי. הסברים את חייב רק לי. ולי נתת".
בנרטיב שהתקבע במדורי הרכילות, הפרידה שלכם היא תוצר של "הבגידה". אחרי הגירושים הגבת לאחת התגובות בפוסט שלך וכתבת: הוא לא בגד. את יודעת להגיד בוודאות שזה לא קרה?
"אני בוחרת להאמין לו. אני חושבת שאני מכירה אותו קצת יותר טוב מרוב האנשים. חייתי איתו שש שנים אינטנסיביות ואני בוחרת להאמין שזה לא קרה. התגובה נבעה מחוסר אונים שגם אחרי הגירושים, רצח האופי נמשך. זה גמר אותי. הוא חבר שלי. אני באמת אוהבת אותו וזה לא מגיע לו".
הפרידה שלכם הגיעה במקביל להחלטה שלו ושל בן אל לפרק את הצמד. אולי בסוף כולכם שילמתם את המחיר הנפשי של תהילה וכסף גדול בגיל כל כך צעיר.
"אני לא חושבת שיש קשר בין הדברים. לירז אדם מאוד יציב וריאלי. הוא רגשי אבל שכלתני. אבל אני חושבת שאת כל הדיון הזה ראוי לנהל מולו. אני לא חושבת שאף אחד יודע את הסיבה לפירוק שלהם, ואני לא חושבת שאני צריכה לדבר על זה. אני כבר לא אשתו, אני לא קשורה לצמד. זה שלהם".
ציער אותך שהם התפרקו?
"זה סוף של עידן. הכרתי אותם ממש בהתחלה. עברתי איתם דרך מטורפת. עם חוויה ורגעים וחברות מדהימה של שניהם. אז ברור שיש צביטה בלב, בטוחה שגם לשניהם, זה לא פשוט לפרק דבר כזה, אבל המון להקות וצמדים מגיעים לשלב הזה. שום דבר לא נצחי".
את בקשר עם בן אל? דיברת איתו אחרי הסערה הפרטית שעבר עם פרודתו ואם בנו, אורטל עמר?
"ראיתי אותו באירוע קצת אחרי שהוא ולירז הודיעו על הפירוק. חיבקתי אותו, שאלתי אותו מה שלומו. כתבתי לו מזל טוב ליום הולדת. אבל גם כשהם היו צמד זה לא שדיברתי עם בן אל. ראיתי אותו הרבה, אבל בשוטף, הכול היה מאוד מהיר. עכשיו הוא לא בארץ אז אני לא רואה אותו בכלל".
איך הקשר שלך עם אורטל?
"בתקופה שהיינו בנות הזוג שלהם, הסתובבנו יחד, בילינו, טסנו, זה לא היה קשר יומיומי, מעולם לא היינו בקשר אינטנסיבי. יש בינינו אהבה, כבוד, חוויות משותפות, אבל יש לה ילד, היא קרייריסטית, אני בלופ שלי. לא התערבתי בסערה שלהם. הייתה לי סערה משלי".
את חושבת שגם לולא השמועות על בגידה, הייתם בסוף נפרדים?
"כן. אני חושבת שכן".
בחודש שעבר היא ניסתה להוכיח שגם היא מסוגלת לשיר. לא מעט צופים הופתעו לגלות את פולק בתוך בובת הרובוט של "הזמר במסכה". למעמד המפתיע התלוותה תחושה לא נעימה - בזמן הצילומים פולק וסטטיק עוד היו יחד. את השידור כבר ראו בנפרד. "היו לי בסך הכול שני ימי צילום. בפרק השלישי כבר הודחתי. אבל אז עוד היינו יחד. רק אחרי, במהלך הצילומים עצמם, הוא יצא מהבית. לא הרגיש לי מוזר לראות את זה. אני מניחה שאם זו הייתה 'זוגיות רגילה' והייתי רואה את זה פתאום, אחרי כל הזמן שעבר, הייתי מגיבה באופן שונה. בכל שבוע בערך אני נתקלת בתמונה משותפת שלנו. לא התנתקתי מזה. אני תמיד חשופה לזה. כמו ללכת בקניון ולשמוע שיר שלו. לי זה היה מרגש לצפות בזה".
מיד אחרי החשיפה התראיינת ב"גיא פינס". חלק מהגולשים זעמו על הריאיון של דנה גרוצקי איתך. אמרו שהוא היה חסר רגישות באופן שבו היא שאלה אותך על לירז.
"לקחתי את זה בחשבון לפני השידור. זה חלק מהעבודה שלהם ב'גיא פינס'. אני לא תמימה. זה מה שמעניין אותם. אני בוחרת לא לכוון אצבע מאשימה - לא כלפי התקשורת ולא כלפי האנשים. כתבו עליי: אל תשכחו שהיא לא באמת רובוט. זה נגע בי ברמות. זה לא הריאיון ב'גיא פינס', אלא סיכום של כל השנה האחרונה. אני לא רובוט. אני לא חושבת שלדנה גרוצקי הייתה כוונה רעה. אין סיבה. היא ניסתה להגיד משהו טוב, יצא לה קצת עקום".
היא בת 31. נולדה, גדלה והתגוררה עד לא מזמן בחיפה. ילדה טובה, בלי צורך במירכאות. בת זקונים שנולדה אחרי שני אחים גדולים. הילדות שלה, היא מספרת, התעצבה בצל אסון משפחתי. כשהייתה בת 14 אחיה האמצעי, צחי, נהרג כשנפל ונמחץ למוות על ידי שיש במפעל שבו עבד. "הוא היה בן 26 במותו, ולמרות פער הגילים היה לנו קשר מאוד עמוק. הוא היה כל עולמי. אנשים נוטים לפאר אנשים אחרי מותם, אבל במקרה שלו הכול נכון, ואת הכול אמרתי גם בעודו בחיים. היה לי גיל התבגרות הארדקור. זה חוסר שאי-אפשר למלא לא משנה מה. אומרים שהזמן מרפא את הכול, אבל זה משהו שאי-אפשר לרפא. את לומדת לחיות לצד זה. אין מישהו שיכול לתפוס את מקומו".
זה אסון שיכול לפרק משפחה.
"אותנו זה מאוד איחד. בלי המשפחה שלי אני כלום. ההורים שלי לקחו את זה מאוד קשה. ראיתי אותם מתפרקים לי מול העיניים. באותו רגע שהודיעו לנו אמא שלי בכתה והתחילה להרביץ לעצמה. אני זוכרת שבאתי אליה ואמרתי לה, אני קטנה, ואני צריכה אותך. פחדתי שלא יהיו לי הורים. אמרתי, מה אני עושה? אני זוכרת שאמא שלי הסתכלה עליי. היא הבינה. שם זה נגמר. אבא שלי עבר תאונת עבודה כמה שנים לפני. הוא נפל מבניין ונשאר בחיים. אחד המשפטים הכואבים שהוא אי פעם אמר: אני לא מבין למה אלוהים השאיר אותי בחיים כדי לקבור את הבן שלי. זה משפט שמהדהד בי עד היום. הם עשו הכול כדי שיהיה לנו בית שמח ונורמלי. את הבכי הם שמרו ללילה ולבית העלמין".
הטיפול שהתחלת בטח הציף הרבה תובנות חדשות. מה גילית על עצמך?
"שאני חזקה באמת. שאם יש לי אותי, אני לא אוכל לאבד את עצמי לעולם".
"לפני חצי שנה באתי להורים שלי ואמרתי, אל תבנו על זה שאני הולכת להתחתן שוב. הייתי מרוסקת. היום אני יותר בפרופורציות. מאז הגירושים אני נשארת בבית. רוצה שקט. לא מתחרטת לדקה על האהבה היפה שלנו. אני כן רוצה להצליח להתקדם. יש לי חלומות. גם מקצועיים אבל גם אישיים. אני רוצה להיות אמא"
וזה מה שהיא מנסה לעשות עכשיו: להתרכז בעצמה. בחודש שעבר עזבה את הדירה המשותפת בחיפה ועד שתמצא דירה בתל-אביב, היא "מתגלגלת עם ילקוט" בין כל החברים שלה ומנסה לעשות כל דבר כדי לא לשקוע. היא מתכננת ללמוד משחק מול מצלמה, חולמת על תפקיד בסדרה, ותשמח אם ההרפתקה הטלוויזיונית שלה כחברת פאנל "הדוח היומי" תתרחב. בימים אלה היא כותבת ספר על החיים שלה ויש לה עוד עיסוקים. "התחלתי קורס NLP (שיטת טיפול המיועדת לגרום לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות ‑ א"ס). אני לא רוצה לעסוק בזה אבל זה כן משהו שעזר לי להתמודד עם החודשים האחרונים, לצד הטיפול פסיכולוגי".
היא מיוצגת בסוכנות "יולי" ומאז הפרידה היא גם עובדת שעות נוספות בחברת הפקת אירועים שבבעלותה "רוסו הפקות" מייצרת רגעים שמחים בתקופה הכי מסובכת שלה. מתגרשת מול כל המדינה, אבל מפיקה חתונות נוצצות לאחרים. "זה ממש פארודיה", היא מחייכת. "כשאת מלווה כלה וחתן מרגע ההחלטה עד ליום המיוחד שלהם, נרקמים יחסים מאוד אישיים ועמוקים, אבל ברור שהיו רגעים לא פשוטים, כמו לעשות אירוע באולם שבו לירז ואני התחתנו. סימסתי לו באותו רגע, 'וואו, איזה קושי'. לעמוד במקום שבו הייתה החופה, בזמן שהחיים שלי התערערו, זה דבר שמציף הרבה מאוד געגוע, עצב, ואהבה. אבל אני כל כך אוהבת את הלקוחות שלי והכלות שלי, וזה היום המיוחד שלהם אז אני מזיזה את הרגשות שצפים ומתמקדת בהם".
בשבוע שעבר פורסם שיש לך כבר זוגיות חדשה ושביליתם יחד בפריז.
"טיילתי בפריז עם חברים, עשינו הפתעה לחברה שהציעו לה נישואים, ובזמן שאני שם פורסם שאני בזוגיות חדשה. אז לא, אני לא בזוגיות ולא בקשר רומנטי, אני מבלה עם חברים טובים וכשיהיה לי מה לשתף יותר מאשמח לשתף".
את בכלל פתוחה להתחיל שוב מחדש לחפש? לצאת לדייטים?
"זה מאוד מפחיד אותי. לפני חצי שנה באתי להורים שלי ואמרתי להם, אל תבנו על זה שאני הולכת להתחתן שוב. הייתי מרוסקת. היום אני כבר יותר בפרופורציות. מאז הגירושים לא יצאתי. החברים שלי מנסים כל הזמן לגרום לי לצאת לבלות, אבל אני נשארת בבית. רוצה להתאפס. רוצה שקט. הייתה לי תקופה סוערת. אני מאמינה שבעוד כמה זמן זה ישתנה".
את חושבת על הרגע הזה שתהיה לו מישהי חדשה?
"בהתחלה חשבתי על זה המון. אמרתי, אני יורדת מהארץ. ברגע שתהיה לו מישהי אני בורחת מפה. אבל עם הזמן את מעבדת את הרעיון. אני בטוחה שזה לא יהיה פשוט. לשנינו. אבל הקשר שלנו עבר מאהבה רומנטית לאהבת נפש, ואני מאמינה שאהיה מסוגלת לפרגן".
את חושבת שבנסיבות מסוימות, יש מצב לקאמבק?
"לא יודעת להגיד לך. אני לא מתחרטת לדקה על הדבר הזה, האהבה היפה הזו שלנו. גם עכשיו, כשאני יודעת איך זה נגמר, הייתי עושה את זה שוב. אני כן רוצה להצליח להתקדם. בסופו של יום יש לי חלומות. גם מקצועיים אבל גם אישיים. אני רוצה להיות אמא".
אם הכול היה מתנהל כמתוכנן, אולי כבר היית עכשיו אמא. אין תסכול על זה?
"אני כן יכולה להגיד לך שלא חשבתי שאמצא את עצמי בגיל 31 קוראת על הקפאת ביציות. אבל עשיתי את זה. כי אני לא רוצה להיות בלחץ. לא דמיינתי שאני אגיע לסיטואציה הזו אבל אני לא כועסת עליה. אני בן אדם מאוד מעשי. זה כנראה מה שהיה צריך לקרות".
אם יש בחור נחמד שקורא עכשיו את הכתבה, מה הוא צריך לעשות כדי לגרום לך לצאת איתו לדייט?
"לא להתחיל איתי עכשיו", היא צוחקת. "קיבלתי הודעות מבחורים ביום שפירסמתי את הפוסט שאנחנו נפרדים. היו כמה שכתבתו לי ונדהמתי. בן אדם שכותב לי הודעה ביום שאני כותבת שנפרדתי מבעלי הוא או כנראה טיפוס חדור מטרה או שהתפספס לו קצת".