אצל נועה תשבי העולם השחיר כבר ב־6 באוקטובר, שעון לוס־אנג'לס. "אני בארוחת שישי אצל חברתי היקרה שרון עם הילדים. פתאום אחותי הקטנה תום מתקשרת בפייסטייים מתל־אביב. אני מסתכלת על הצג ואומרת לעצמי, ממתי היא מצלצלת כשבישראל מוקדם כל כך בשבת בבוקר. אני עונה והיא אומרת, התעוררתי למיליארד אזעקות ופיצוצים, בלגן פה. מה קורה?"
כתבות נוספות למנויי +ynet:
כשהמדינה כולה שאלה עדיין באימה מה קורה, תשבי כבר הבינה שהחמ"ל הזעיר שלה חייב להיכנס לפעולה לטובת קהל עצום שמשווע למידע באנגלית. "תוך כמה דקות קיבלתי סמס מהארץ שיש חשש לחדירה ושם כבר נפל לי האסימון שמדובר באירוע בסדר גודל אחר בכלל. העליתי מיד סרטון שמסביר לאנשים באנגלית את האירוע ורץ בכל הרשתות. הכניסות הצטברו במהירות עצומה".


הייתה פאניקה כמעט מוחלטת בשעות הראשונות. "קיבלתי וידיאו ממש בהתחלה של המחבלים יורדים מטנדר, תמונות שממש לא הכרנו מאירועים קודמים. ואז אני חושבת לעצמי באימה, וואו, הם נכנסים פנימה, לבתים שלנו! אז עדיין חשבנו שמדובר אולי בכמה עשרות, אבל היו כמובן אלפים. יש לי בחור שעובד איתי בניו־יורק ומישהו בוושינגטון, צוות קטן וקטלני שעוזר לי בעריכות ומיד הצטרף".
ואת משלמת להם. לא עובדים שם בהתנדבות, אני מניח. "התשובה היא כן, מה לעשות. בכל מקרה סימסתי להם ותוך פחות משעה מפרוץ המלחמה עלינו לאוויר עם החדשות והווידיאו וההסברים, ככל שיכולנו לספק אז. יצא שהיינו בין הראשונים והבודדים במדיה האמריקנית שמדווחים על זה. מעטים מאוד בתקשורת האמריקנית הבינו אז את גודל האירוע המזוויע. ואז אמרתי לבן שלי, ארי, שהולכים הביתה. בדרך כמובן ניהלתי רצף בלתי נגמר של הודעות ושיחות, אבל לא סיפרתי לו יותר מדי. חשבתי שעדיף שילך לישון".
9 צפייה בגלריה
נועה תשבי
נועה תשבי
''היינו בלייב. פתאום אני קוראת הודעה: 'תבואו להציל אותנו, יש פה מחבלים''. נועה תשבי
(צילום: מאיר שביט)
תשבי עולה בלילה של לוס־אנג'לס ללייב באינסטגרם, אבל אף אחד לא הכין אותה לרגע שבו תתבקש לסייע בהצלת חייהם של תושבי הקיבוצים בעוטף, שחווים מתקפת טרור מזעזעת באותם רגעים, למרבה האימה. "היינו בלייב שעות ארוכות. זה היה בערך התיווך היחיד מהזווית הישראלית באנגלית למה שקורה עד אז, כשבטלפון השני מתקבלות חדשות טרגיות מהארץ, וכל ההתפתחויות מדקה לדקה. אבל אחד הדברים הכי מזעזעים..."
היא בוכה בפעם הראשונה והלא־ממש אחרונה בשיחה שלנו, ואני דומע איתה. "אחד הדברים הכי מזעזעים, הוא שתוך כדי הלייב אני מקבלת הודעות מאנשים, וזה הרי רץ על המסך, אז כולם יכולים לראות. פתאום אני קוראת: 'תבואו להציל אותנו, אנחנו בקיבוץ, יש פה מחבלים, נועה תשלחי משטרה, תשלחי צבא, למה אף אחד לא מגיע'. משפטים בסגנון הזה".
נורא. "ואני אומרת לעצמי, למה אנשים מישראל צריכים לעלות ללייב אינסטגרם שלי ולבקש שיבואו להציל אותם? מה קורה פה? עכשיו, כשמסיימים לייבים אפשר להעלות הכול לפיד. אם לא, זה נעלם. אבל כשנגמר הלייב, סגרתי את הטלפון מיד. רק אחרי שבוע נפל לי האסימון, לך תדע מי מהאנשים האלה נשאר בחיים, למי לא הצלחנו לעזור. אני לא יודעת אם אני מסוגלת לחזור לזה בכלל", היא דומעת שוב.
הצלחת לישון באותו לילה? "לא, לא. היו לי סיוטים כבר בלילה הראשון, בתחושה שלי לא באמת ישנתי שבועות. נדמה לי שסביב ארבע לפנות בוקר באותו לילה נרדמתי מול המסך, ואז הלכנו כולנו לישון. צברנו כמה שעות ומאז אנחנו בתוך זה. לאט־לאט התקבצו פה עוד אנשים והקהילה כאן מדהימה. התחילו לשלוח אלינו אוכל, נעלי בית, הכול".
תשבי (48) משמשת מאז כשרת ההסברה של ישראל בארה"ב בפועל, 24 שעות ביממה כמעט. השחקנית והמפיקה המתגוררת בלוס־אנג'לס ומשמשת כבר שנים כמעין שגרירה בלתי רשמית, הפכה לכתובת ראשונה לעשרות רבות של עיתונאים מהעולם שמראיינים, מבקשים הסברים ומעלים תהיות אנטי־ישראליות, במקרה הפחות גרוע, וגם אנטישמיות ממש לא פעם. בשבוע שעבר רשמה את אחד מהישגי ההסברה הגדולים מפתיחת המלחמה, ראיון ב"ניו יורק טיימס שבו הציגה בפירוט את הזווית הישראלית כמובן וזכה להפניה גדולה בשער עצמו, אירוע תקשורתי מרעיש כשמדובר באחד העיתונים החשובים בעולם.
"היא הפכה לקול דומיננטי ופרובוקטיבי במלחמה שמתנהלת במזרח התיכון וגם בטלוויזיה, במדיה החברתית וברחובות ובקמפוסים של המכללות האמריקניות", נכתב ב"ניו יורק טיימס". "תשבי היא בוסטר של תמיכה ללא עכבות בישראל, מדברת בתקיפות נגד הפסקת האש בעזה ומוקיעה את הסטודנטים האמריקנים וגורמים אחרים שחגגו את המתקפה על ישראל... בשלושת השבועות מאז החלה המלחמה בין ישראל לחמאס היא הייתה בכל מקום".
בהמשך מזכירה המראיינת קתרין רוזמן כי תשבי הופיעה בפוקס ניוז, CNN ו־MSNBC וצברה עוד כמה מאות אלפי עוקבים באינסטגרם מאז שידרה לראשונה את החדשות על מחבלי חמאס העושים את דרכם לישראל. "כששואלים אמריקנים יהודים פרו־ישראלים אם הם עוקבים אחרי הפוסטים של תשבי, ישנה תשובה החוזרת תדיר", כותבת רוזמן: "'אני אובססיבי'".
9 צפייה בגלריה
נועה תשבי אצל ביל מאהר
נועה תשבי אצל ביל מאהר
תשבי אצל ביל מאהר
(צילום: יואב דיוויס)
לא צריך את "הניו יורק טיימס" כדי להבין שנועה תשבי הפכה לנכס הסברתי ישראלי בעולם הרבה לפני 7 באוקטובר הארור. גם הממשלה הקודמת ידעה את זה. עובדה, שר החוץ יאיר לפיד מינה את תשבי באפריל 2022 לתפקיד שליחה מיוחדת למאבק באנטישמיות ובדה־לגטימציה. "זהו צעד שיחזק אותנו בזירה הבינלאומית", הסביר לפיד. אלא שהמינוי החזיק פחות משנה. בנובמבר 2022 הוכרעו הבחירות לטובת ממשלת 64 הח"כים של בנימין נתניהו ובאפריל 2023 היא פוטרה אחרי שכתבה טור ב־ynet נגד הרפורמה המשפטית ובו הסבירה: "אני רגילה לדברר את ישראל לעולם, וכעת אני מרגישה צורך בהול לדברר את העולם לישראל. יהדות התפוצות ושאר ידידינו הוכו בהלם מההפיכה המשטרית. לא בטוח שאתם מבינים את העוצמה והנזק".
דעתך עלתה לך בפיטורים. "תראה, כשנכנסה הממשלה החדשה פנו אליי ממשרד החוץ, אנשים נפלאים, אנשי מקצוע שמאוד נהניתי לעבוד איתם, ושאלו אם אני רוצה להמשיך. חשבתי כמה ימים כי הממשלה הזאת לא לטעמי מהרבה בחינות, למשל הייצוג הנשי הלגמרי לא הולם. אבל אמרתי כן, אני רוצה להמשיך".
למה בעצם? היה ברור שזה מיועד להתנגשות. "כי המלחמה באנטישמיות יותר חשובה בסוף מהכול. ואז התחילו ניסיונות ההפיכה המשטרית. ישבתי בשקט הרבה זמן, המשכתי לעבוד. זו הייתה הזדמנות לייצג את ישראל באו"ם ומול הקונגרס האמריקני בתפקיד רשמי. העבודה שלי בהסברה התחילה הרבה קודם וידעתי שתמשיך גם אחרי התפקיד, אבל הייתי מאוד גאה לייצג את ישראל".
שר החוץ החדש אלי כהן דיבר איתך, או מישהו מטעמו? "לא. היה שם בלגן, הם הבינו שישראל בברוך בחזית ההסברה והמשכתי לעבוד כרגיל, בהרצאות ובקמפוסים. ואז קמתי בוקר אחד ואני רואה שאיתמר בן גביר פיטר את עמי אשד, מפקד משטרת מחוז תל־אביב. זה היה הסימן מבחינתי. אמרתי אוהו, הם מתחילים גם לפטר את שומרי הסף, ואז פירסמתי את המאמר".
9 צפייה בגלריה
נועה תשבי
נועה תשבי
''כל הזמן המשכתי להגן על ישראל''
(צילום: יואב דיוויס)
זה לא נגמר שם. מספר ימים אחר כך תשבי מוזמנת לתוכנית של הקומיקאי ביל מאהר, "שאני בקשר איתו הרבה זמן וגם כתב לי המלצה לספר. הוא דיבר איתי על ההפיכה המשטרית ואמרתי את דעתי בצורה מכבדת. הפרדתי באופן חד־משמעי בין הממשלה למדינה, או יותר נכון בין הצעות החוק הספציפיות לבין המדינה. חושבת שאני מוכיחה שאפשר להיות ציונית שרופה וגם לבקר כשצריך, הרי זה אחד היתרונות של מדינה דמוקרטית".
בדיוק. "אמרתי בתוכנית שהחוקים האלה לא יעברו ולא צריכים לעבור. לא היה שום דבר לא מכבד באמירות שלי - אלא פטריוטי. ואז קיבלתי טלפון מהאנשים במשרד החוץ שאמרו לי נועה, זה לא יעבור, יש לחצים מאוד גדולים לפטר אותך".
ממי? "לא יודעת וגם לא שאלתי. אחרי כמה ימים קיבלתי מכתב רשמי. תראה, אני בטוחה שלא היה להם נעים לשמוע את מה שהיה לי להגיד על ההפיכה המשטרית, ואני מצרה על זה, אבל כל הזמן המשכתי במקביל להגן על ישראל. חשוב לי להגיד שאין לי טענה אחת לאנשים המדהימים במשרד החוץ שעובדים סביב השעון. חבל שהתקבלה החלטה פוליטית, אבל אני לא עצרתי לשנייה והמשכתי בדרכי".
נפגעת? שנים את עובדת בהתנדבות, ואחרי בתפקיד רשמי, מעיפים אותך. "מה אני ילדה בת ארבע? זו ממש לא הנקודה. לא יכולה להסביר לך כמה כי אני לא מצפה שמישהו בממשלה ייתן לי איזו הכרה או תודה".
השר אלי כהן אמר עלייך שאת עזת מצח, שמונית לתפקיד בגלל קשר אישי עם לפיד ושאת רוצה לדבר נגד הממשלה – לא בבית ספרו. "תגובתי היא שאני עזת מצח וקשת עורף גם".
די יורדים עליו עכשיו ברשת, בגלל האמירה הזו. "אין לי מה להגיד".
9 צפייה בגלריה
יאיר לפיד
יאיר לפיד
יאיר לפיד. ''עשה מהפכה בתוך משרד החוץ''
(צילום: שלו שלום)
מישהו מהממשלה יצר איתך קשר מאז המלחמה? "בתחילת המלחמה פנו אליי מלשכת השר אלי כהן שרצה להעלות כמה משפיעני רשת לזום. אמרתי בשמחה, כמובן. הייתה שיחה קצרה, השר אמר תודה לכולנו וזהו. שוב, אני לא מחכה לממשלה שתעשה את הדבר הנכון או שתעזור, אנחנו פשוט עובדים, המצב הרבה יותר מדי חמור בשביל לחכות להם".
הציעו לך אולי לחזור לעבוד בתשלום לאור העבודה החשובה שאת עושה? לא, אני ממשיכה לעבוד כרגיל".
כמסבירה ותיקה, מה דעתך על פועלה של שרת ההסברה לשעבר, גלית דיסטל אטבריאן? "היא כבר לא שרת ההסברה, נכון? אז אין מה להגיד".
אוקיי. איזו הסברה משמעותית המדינה עשתה בכל זאת בשנים האחרונות? "בממשלת לפיד־בנט ראינו שינוי משמעותי. כשלפיד נכנס לתפקיד, הוא עשה מהפכה בתוך משרד החוץ ובפעם הראשונה הרגשנו שיש לנו עם מי לעבוד. הם התחילו לייצר חומרים, תוכן. אני מדברת עניינית מקצועית בתור מישהי שעובדת למעלה מ־20 שנה בהסברה. פתאום קיבלנו מידע!"
ועד אז? "הרבה מאוד שנים התייחסו להסברה הישראלית כאל סוג של יח"צ, למרות שמדובר בפירוש בעניין של ביטחון לאומי. לפיד כשר החוץ הבין שמתפתח בעולם דיון על הלגיטימציה של עצם קיומנו. דיון שנובע מאנטישמיות עמוקה ונסתרת ועלול להוביל עד כדי פירוק המדינה אם לא ניזהר".
הכתבה ב"ניו יורק טיימס, ציינה גם הישג נוסף של תשבי מאז פרוץ המלחמה. הספר שהוציאה בשנת 2021, Israel: A Simple Guide to the Most Misunderstood Country on Earth, הגיע החודש לרשימת רבי־המכר במהדורת הכריכה הרכה, ואף טיפס למקום הרביעי. השבוע, אחרי מועד סגירת הגיליון, היא אמורה למסור עדות בפני הקונגרס האמריקני בוושינגטון בנושא אנטישמיות בקמפוסים. "תראה, בשומר החומות חשבנו שהיה קשוח בהסברה וזה התברר כהליכה בפארק, משחק ילדים. מה שקרה פה עכשיו משנה לגמרי את הכול. צריך להסתכל על התקופה שאנחנו עוברים דרך הפריזמה של אלפי שנות רדיפה יהודית - זה אירוע שמצית מחדש את הטראומה הבין־דורית שלנו. והתחושה הזו חייבת גם לעבור לעולם".
מדובר בשואה, בעצם. "מה שאני אומרת לאנשים פה זה שסבא וסבתא שלנו צדקו כשאמרו שבכל כמה דורות באים לרדוף את היהודים. הרי הרבה פעמים הם התעקשו שרוצים להרוג בנו כי פשוט שונאים אותנו, ואנחנו ענינו, די, העולם השתנה, יאללה שטויות. אז לא, הם צדקו. וזה משבר מאוד גדול, כי עברנו עכשיו חוויית גולה כשיש לנו מדינה וצבא. ייקח לנו הרבה זמן להתאושש. השאלה היא גם מה עושים עם זה וגם איך מתווכים את זה לעולם".
9 צפייה בגלריה
הפגנות פרו-פלסטיניות בניו יורק
הפגנות פרו-פלסטיניות בניו יורק
הפגנה פרו-פלסטינית בניו יורק. ''סבא וסבתא שלנו צדקו''
(צילום: The People's Forum)
אולי הפעם זה יותר קל, כי המפלצות תיעדו את הכול. "העיתונאית בארי וויס הגדירה את זה נכון: 'אם לקוזקים היה טיקטוק'. אתה מסתכל בסרטוני הזוועה ואומר: אפילו הנאצים ניסו להסתיר את מה שעשו. אבל זה שתתי־האדם האלה צילמו הכול והעלו בגאווה - בסופו של דבר יתנקם בהם".
מה עשה עד כה את ההסברה הכי אפקטיבית? "סיפורים אישיים עובדים הכי טוב. זה שובר לב שאנחנו צריכים להשתמש במה שעבר על הקורבנות ועל משפחות החטופים - אבל גם חשוב מאוד. זה מקומם בכל כך הרבה רמות, כי לא רק שהיהודים עברו טבח, עכשיו אנחנו צריכים לשכנע בזה את העולם. אלוהים, אנשים מתווכחים אם ערפו ראשים של תינוקות או לא, או כמה נערפו וכמה נשרפו. תגידו, אתם מנהלים את השיחה הזו באמת? זה משגע אותי ולשם אני נכנסת".
מה המטרה הכי חשובה מבחינה הסברתית כרגע? לקנות זמן לישראל בהתקפה? "כרגע זה ליצור כיפת ברזל תקשורתית ומדינית, כדי שצה"ל יוכל לעשות את מה שהוא צריך. די מדהים שהסבלנות פקעה בעולם כל כך מהר. אני משננת החוצה מנטרה אחת ללא הפסקה: לא תהיה הפסקת אש עד שלא יוחזרו כל החטופים ועד שישראל תהיה בטוחה".
זה עובד? "אני חושבת שההסברים של ישראל בכיוון הזה עד עכשיו עובדים יפה. אפילו סנאטור ביקורתי לישראל כמו ברני סנדרס אמר, 'מה פתאום הפסקת אש' והילארי קלינטון אמרה משהו דומה. כולנו גם עובדים על השארת החטופים בשיח הבינלאומי כל הזמן. זה אומר להזכיר שוב ושוב שלקחו לנו ילדים בשבי".
במקביל אומרים בעולם: אוקיי, אבל גם הצד השני סובל. "נכון, מה שמצריך אותנו לגלות חמלה ולהסביר שחמאס מקריב את עזה, את תושביו, שהוא האחראי. יש לי שאלה שעובדת בדרך כלל בראיונות: תגידו, מי אחרי להירושימה ונגאסקי? ואז עונים לי, 'היפנים'. אני מסבירה שכואב הלב, באמת, על ילדים לא מעורבים בעזה. אבל שאין אופציה אחרת ושצה"ל משתדל להימנע מפגיעה בחפים מפשע. צריך להזכיר כל הזמן את האמת: הדם על הידיים של חמאס. נקודה".
9 צפייה בגלריה
נועה קירל אמנדה הירש דברה מסינג נועה תשבי בניו יורק
נועה קירל אמנדה הירש דברה מסינג נועה תשבי בניו יורק
תשבי עם השחקנית דברה מסינג והמשפיענית אמנדה הירש בניו יורק. ''כולנו עובדים על השארת החטופים בשיח הבינלאומי''
(צילום מסך: אינסטגרם )
הרבה מאוד בארץ מופתעים מגילויי האנטישמיות בעולם, מתלישת מודעות חטופים למשל. "אני לא מופתעת בכלל, לצערי הרב. האנטישמיות היום מגיעה משלושה זרמים, מהימין הקיצוני, שזו שנאת יהודים קלאסית, כמו הנאציזם, מהשמאל הקיצוני, שזו שנאת ישראל ואנטי־ציונות, וכמובן מהאיסלאם הקיצוני שאתה למשל פגשת במונדיאל בקטאר. לרוב העולם היה נוח להוקיע את האנטישמיות מהימין ומהאיסלאם ופחות היה לו נוח להודות באנטישמיות שמגיעה מהשמאל הקיצוני".
שזה כמובן לא טוב לנו. "זו האנטישמיות הכי חמורה שמרימה את הראש. מה שקורה בקמפוסים, באוניברסיטאות, שבא לידי ביטוי אצל אנשים כמו גרטה טונברג. בספר הסברתי באריכות את ההרעלה של ארגוני BDS בקמפוסים, שמאחוריהם עומדים לא פעם תומכי טרור".
כי הם לא רוצים שלום, אלא להשמיד אותנו. "הם אפילו לא מדברים על 1967 אלא על 1948. מנסים להציג עצמם כתנועת שלום, כשהמטרה היא לפרק את מדינת ישראל. הם הצליחו להעביר שלגיטימי לדבר על ישראל כמדינת אפרטהייד, הכפפות הורדו".
9 צפייה בגלריה
גל גדות
גל גדות
גל גדות. 'מגויסת כל כולה''
(צילום: AP)
מה הפתרון? נשמע מייאש. "אני מבקשת מהיהודים: תפסיקו לממן את האוניברסיטאות האנטישמיות האלה. ואתה יודע מה? אל תתייאש. אל תתייאשו. אני רואה שינוי לאט־לאט ואלה תנודות עומק. פתאום אנשים שיש להם בעיה עם הכיבוש, מבינים שהם ממש לא רוצים שישראל תחדל להתקיים. האנשים האלה אומרים: הפעילים נגד ישראל הלכו רחוק מדי. אני רואה באופן חד־משמעי שינוי אקוטי שיכול לעודד אותנו".
אז לא כולם נגדנו? "בסוף זה בעיקר האספסוף הטיפש שהורעל במשך הרבה שנים. דווקא אנשים בנקודות הכוח נעצרו אחרי הטבח ואמרו רגע אחד, מה קורה פה. הוליווד התעוררה כמו שלא ראיתי אותה בחיים. למעלה מ־20 שנה אני עובדת שם וכמה פעמים ניסיתי לשכנע את האנשים לצייץ לטובת ישראל, ולא קרה. היום כן. אנשים חטפו בומבה לפרצוף ברמה קיצונית וייקח עוד זמן עד שזה יחלחל למטה - אבל זה שינוי משמעותי לטובת ישראל. אגב, לא שאלת אותי עליה, אבל אני הולכת להגיד משהו בכל זאת על גל גדות".
הקדמת אותי. "אף אחד בארץ לא מבין מה גל גדות עושה בשבילנו עכשיו ובעבר. ההתקפות עליה מישראל הן מחרידות וצריכות להפסיק ומיד. כל אלופי המקלדת שנכנסים בה לא יודעים מה הבחורה עושה ונמאס לי כבר להיות בשקט, כי היא לא רוצה שיידעו הרבה דברים. אז אני רק אגיד שכל ישראל צריכה להגיד לה תודה ולנשק את כפות רגליה. היא מגויסת כל כולה להשבת החטופים. הבחורה עובדת על זה מהבוקר עד הלילה".
תשבי עצמה קמה בין חמש לשש, ומתיישבת מיד מול המחשב. יחד איתה בצוות, אנשי התוכן והעריכה יואב דיוויס ואר.ג'יי ריכמן. "הבוקר מתחיל בדרך כלל בריאיון עוד לפני שארי מתעורר, ואז ארוחת בוקר ובית ספר ואני מתחילה לעבוד. זה מורכב מראיונות למדיה בעולם ועד כתיבה של פוסטים חדשים וקביעה והפקה של תוכן לעתיד. הכול נזיל בהתאם לאירועים. אתה חייב להרגיש את הווייב. יש לי עשרות קבוצות ווטסאפ שמעבירות עדכונים רלוונטיים, למרות שאני לא יכולה כמובן להגיב להכול".
תתביישי לך. תתפטרי. צוחקת. "יש הרבה החלטות. אם מוחמד חדיד, אבא של בלה וג'יג'י, אומר משהו על נאצים, ברור שצריך להגיב, או אולי לפעמים עדיף לשתוק? גם אופציה. ואז אנג'לינה ג'ולי מביאה את הסעיף, והנה חברת הקונגרס הפרו־פלסטינית ראשידה טאליב מנסה לתרץ את המשפט 'פרום דה ריבר טו דה סי'. אז ישר עורכים משהו כתשובה. זו מלחמת גרילה".
מישהו מהארץ בקשר איתך, מנסה להיעזר, לעזור? "אני בקשר עם בית הנשיא ואני חושבת שהרצוג עושה עבודה נפלאה, וחוץ מזה, לא שומעת מאף אחד".
מה את חושבת על ההסברה שיוצאת מישראל מתחילת המשבר? "דובר צה"ל מוציא לאחרונה סרטונים נפלאים. למשל, אחד עם טייסת אפצ'י באנגלית".
כשראש הממשלה ושר הביטחון מדברים על נקמה, איך זה נשמע בחו"ל? "המילה נקמה מיותרת באנגלית ולא עוברת טוב. עדיף להשתמש במילים כמו 'ביטחון לאומי', 'הגנה עצמית'. הקריאות של להשטיח את עזה או לשרוף את חווארה מכניסות לנו מקלות בגלגלים".
9 צפייה בגלריה
ועדת החוקה חוק ומשפט- דיון בכללי ניגוד העניינים החלים על שופטים
ועדת החוקה חוק ומשפט- דיון בכללי ניגוד העניינים החלים על שופטים
שמחה רוטמן. ''אמירות שמכניסות לנו מקלות בגלגלים''
(צילום: שלו שלום )
ח"כ שמחה רוטמן אמר למשל שמטרת המלחמה היא שילד ישראלי יוכל ללכת בעזה בלי השגחה. איך זה נשמע בעולם? "מזעזע. עוכרי ישראל לוקחים את הציטוטים האלה ומנסים להוכיח שישראל היא מדינה כובשת שרוצה להשתלט על כל האזור, למחוק את כל הפלסטינים ולעשות רצח עם. כל ההתבטאויות האלה נופלים כפרי בשל בידי השונאים שלנו שעושים בזה שימוש ציני מופלא. הרי אם שר באיראן אומר שצריך למחוק את ישראל, אנחנו משתמשים בזה, אז למה הפוליטיקאים שלנו מרשים לעצמם לדבר ככה?"
השר עמיחי אליהו המשיך לכיוון האטום, תכלס. "זה היה פיגוע הסברתי. אני משתדלת להתעלם מהאמירה הזו ולהישאר עם המסר שישראל עברה טבח וצריכה להגן על עצמה. אבל שמע, אי־אפשר לסחוב אותנו אחורה עם התבטאויות כאלה. ראש הממשלה צריך לדעתי להוריד הנחתה שכולם סותמים את הפה, ולא מתבטאים בכיוון הבייס שלהם כדי שיגיד להם איזה יופי. גם אני יכולה לפעמים לדבר על נקמה אצלי בבית, זה כואב לי בכל עצם מעצמותיי, אבל צריך להיות חכמים".
מה הכי קשה להסביר עכשיו לעולם? "ככל שיהיו מראות יותר קשים מעזה, יהיה יותר קשה להסביר אותם. נתמודד כמובן ואני משתדלת להסביר כל הזמן שיש הבדל בין טבח מכוון והתעללות באזרחים וילדים והזוועות שעברנו לבין המחיר שמלחמה גובה, כשצה"ל עושה הכול כדי להימנע מרצח אזרחים. אני חוזרת שוב ושוב על זה שישראל עברה הפעם מתקפת טרור מזעזע, של צבא מאורגן, לא איזה פיגוע על הדרך. מצד שני, זה גם להסביר כל הזמן איך חמאס משתמש במגינים אנושיים. יצא לא מזמן הסרטון שמראה גופות של פלסטינים שחמאס רצח. זו הייתה הסברה טובה".
ראית את הסרט מהטבח של דובר מצה"ל? "לא, אני לא מסוגלת. אבל שמעתי מספיק סיפורים. צה"ל עשה נכון עם הסרט הזה. גם אחרי השואה אנשים לא האמינו ששישה מיליון יהודים נרצחו בצורה שיטתית".
כמי שנחשפת להרבה מאוד סיפורים קורעי לב, איך את שומרת על הנפש שלך? "אני לא עושה מספיק. אני אומרת לעצמי, מה, עכשיו אני אתעסק בלשמור על הנפש שלי כשיש הורים שהילדים שלהם בעזה? הם אלה שנלחמים באמת, אני כבר אסתדר. אני בטוחה שזה לא הדבר הכי בריא לעשות, אבל זה המצב. כולנו בפוסט־טראומה. גם היהודים האמריקנים. אבל אנחנו צריכים לזכור שזה מה שחמאס רצה".
זו בעצם מלחמה ראשונה שבה נעשה שימוש רב כל כך בטרור פסיכולוגי. "הם בכוונה צילמו הכול והעלו, להטיל אימה על כולנו. זה חלק מהמלחמה שלהם. זו גם מלחמה שכל אחד מנהל בינו לבין עצמו בלילה במיטה וצריכים למצוא את החוסן הלאומי בתוכנו, כי הם מבקשים לפרק אותנו. אסור לתת להם".
9 צפייה בגלריה
ג'יג'י חדיד
ג'יג'י חדיד
ג'יג'י חדיד. ''מלחמת גרילה''
(צילום: AP)
היא הייתה אמורה להגיע לישראל ב־9 באוקטובר, לטקס הנישואים של אחייניתה, שבה הייתה אמורה לשמש גם כמחתנת. "היא התחתנה בסוף בשטח הכינוס, אבל אני עוד אחתן אותם ונעשה טקס גדול ונרקוד ונשמח כולנו, וכל הכבוד למג"ד שחיתן אותם מהר".
איך את מתווכת לארי את מה שקורה בעולם? "הוא יודע שבני משפחה שלו גויסו ושיש מלחמה והיא קשה והוא דואג לסבתא ולדודות. מדברים איתם על זה גם בבית הספר. שמע, הילדים רואים את ההורים ממוטטים, קשה לפספס. יש בוקר שבו כל ההורים באים לבית הכנסת יחד עם הילדים ושרים ביחד, משהו כיפי ושמח. הגענו בשבוע שאחרי הטבח וההורים היו מרוסקים".
מה הלאה, יש דרך לנצח את המוסלמים בעולם בהסברה, עם כל המיליארדים מקטאר? "חובה להסתכל על מה שקרה בקונטקסט של אלפי שנות רדיפה יהודית. כל מי שניסה להתעסק איתנו בעבר, לא הצליח. הייתה אינקוויזיציה, היו פוגרומים, עברנו את השואה ועכשיו זה 7 באוקטובר. צריכים להבין, עד כמה שזה נורא, שפעם בכמה דורות שורפים לנו תינוקות. זה מה שקורה, ואין לנו ברירה אלא להמשיך קדימה. אנחנו נתאבל ונבכה ונכאב ונקום וננצח, כי אין לנו ברירה אחרת".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.11.23