ב-29 בנובמבר 1981 נמשתה מהמים גופתה המתה של נטלי ווד, ונסיבות טביעתה עדיין נחשבות לתעלומה. האם הייתה זו תאונה מצערת, או רצח שהוסתר היטב? חוקרים, מומחים וחובבי תאוריות קונספירציה דנים בנושא כבר 40 שנה, כשאחת לכמה זמן צצות להן עדויות חדשות, שמצד אחד שופכות אור חדש על המקרה ובד ובבד מעלות תהיות נוספות לגבי מה שקרה באותו הלילה.
לכתבות הקודמות במדור "שדרת הכוכבים":
אז מה בכל זאת ידוע על האירוע? ב-18 לנובמבר ווד יצאה להפלגה ביאכטה יחד עם בעלה רוברט וגנר ועם השחקן כריסטופר ווקן, לצידו הצטלמה אז לסרט "סערת מוחין". בבוקר שלמחרת גופתה התגלתה כשהיא תלויה על דפנותיה של סירת גומי אשר הייתה בתחתית היאכטה, לבושה בז'קט אשר מתחתיו כתונת לילה ולרגליה גרבי צמר עבים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
לנופך המסתורי שאופף את המקרה מוסיף גם הסיפור על כך שמגדת עתידות סיפרה שנים קודם לכן לאימה של ווד כי מישהו קרוב אליה ימצא את מותו בטביעה. היא לקחה את הסיפור ברצינות, סירבה להיכנס לאחר מכן לים והורישה את הפחד ממים גם לנטלי, שלא ידעה לשחות. אותה מגדת עתידות ניבאה משהו נוסף – שאחת מבנותיה תגדל להיות כוכבת מפורסמת.
בכך היא דייקה לחלוטין – ווד, שנולדה ב-1938 תחת השם הפחות קליט נטליה ניקולבנה זאקרנקו, הייתה רק בת חמש כשעשתה את תפקידיה הראשונים על המסך הגדול. הם היו קטנים אומנם, אך הספיקו על מנת שתרשים את הבמאי של אחד מהם, אירווינג פיצ'ל, ששנתיים לאחר מכן החליט ללהק אותה לתפקיד שחשב שיתאים לה. הוא הציע לאימה להביא אותה לאודישן, והאגדה מספרת שזו כל כך התלהבה מההזדמנות, עד שהחליטה מיד להעביר את כל המשפחה ללוס אנג'לס. אביה של נטלי התנגד לרעיון, אך הביוגרף וורן האריס, שכתב על חייה של ווד, סיפר כי אימה "הייתה נחושה בדעתה להפוך את נטלי לכוכבת". המהלך הפזיז השתלם בסופו של דבר – נטלי קיבלה את התפקיד, שהיה הספתח לקריירה ארוכת שנים ומרשימה.
נטלי זכתה להצלחה מסחררת כבר מגיל צעיר. כשהייתה בת תשע כיכבה בלהיט חג המולד "נס ברחוב 34", ובעקבותיו הפכה לשחקנית עסוקה מאוד – בחמש השנים הבאות כיכבה בלא פחות מ-14 סרטים. היא לא הלכה לבית ספר רגיל, אך למדה כמה שעות כל יום תוך כדי הצילומים והצטיינה בלימודיה. "מעולם לא פגשתי ילדה חכמה יותר", אמר עליה ג'וזף מנקייביץ', אחד הבמאים שעבדו איתה.
לאורך כל התקופה אימה של נטלי, שחלמה להיות כוכבת בעצמה והתפשרה על הגשמת הפנטזיה באמצעות בתה, לא בחלה באמצעים על מנת להבטיח את הצלחתה. כשנטלי הצעירה הייתה אמורה לבכות במהלך אחת הסצנות ולא הצליחה, אמה תפסה פרפר וקרעה אותו לגזרים אל מול עיניה.
השיטות המפוקפקות הפכו לניצול וסרסור של ממש כשנטלי התבגרה. לפי הביוגרפית סוזאן פינסטד, בשנת 1953, כשווד הייתה בת 15, אימה הביאה אותה עד לפתח ביתו של פרנק סינטרה בן ה-38, על מנת שיתפתח ביניהם קשר מיני. כשנה לאחר מכן היא בילתה לילה אינטימי עם הבמאי ניקולס ריי בן ה-43, שליהק אותה לצד ג'יימס דין לסרטו "מרד הנעורים". ובמילים פחות מכובסות – נטלי נוצלה בידי גברים מבוגרים ממנה, בעידוד אימה.
לאחר מכן היא כיכבה לצד כמה מהשמות הגדולים של הוליווד באותה התקופה, ביניהם סינטרה, ג'ון וויין וטאב האנטר, אבל בשלב מסוים נמאס לה לגלם פעם אחר פעם את בתו או את בת הזוג של הדמות הראשית, וביקשה להיות זו שמובילה את הסרטים. היא החלה לסרב לתפקידים שאולפני וורנר, שאצלם הייתה חתומה, רצו שתגלם, והסירוב העיקש הוביל להשעיית החוזה שלה ב-1958.
את תקופת החל"ת היא בילתה בבית, לצידו של בעלה הטרי השחקן רוברט וגנר – אותו אחד ששמו ייקשר שנים לאחר מכן במותה. זה היה סיבוב הנישואים הראשון שלהם מתוך שניים. היא הייתה בת 20 והוא מבוגר ממנה בשמונה שנים, והם היו אחד הזוגות הנוצצים והמתוקשרים של התקופה. היא חזרה לעבוד כשנה לאחר מכן, וגילתה לצערה שהמרד לא ממש הצליח כששוב נאלצה לגלם את מושא אהבתו של הכוכב, הפעם בסרט "קאש מק'קול". ואז, כשכבר היה נראה שהוליווד המשיכה בלעדיה, הקריירה שלה התרוממה מחדש הודות לאיליה קזאן, שליהק אותה לסרט "זוהר בדשא" (1961).
קזאן סיפר לימים בביוגרפיה שלו שהחלטתו ללהק אותה לסרט עמדה בניגוד לדעתם של עמיתיו, שחשו שעבר זמנה של ווד. קזאן לא נרתע, ולאחר אודישן מוצלח ושיחה מלב אל לב שערכו, החליט שהיא הבחירה הנכונה. התפקיד, אפל והרבה יותר מורכב מהקודמים שעשתה, עורר כלפיה הערכה מחודשת בקרב אנשי התעשייה והניב לה את מועמדותה השנייה לאוסקר.
בשלב הזה, נישואיה לוגנר כבר עלו על שרטון והשניים עמדו לפני גירושים. מדורי הרכילות סיפרו אז כי הסיבה לכך הייתה שווד ניהלה רומן עם וורן בייטי, שכיכב לצידה ב"זוהר בדשא". אם להאמין לדבריה של פינסטד, הסיבה האמיתית הייתה אחרת אך צהבהבה לא פחות: ווד תפסה את וגנר במהלך אקט מיני עם גבר אחר, גילוי שבגללו מצאה את עצמה בבית החולים לאחר שלקחה מנת יתר של כדורי שינה (וגנר, אגב, הכחיש את הסיפור). היא עזבה את בעלה, אך הסכימה לשמור על סודו ולקחה על עצמה את האשמה לפרידה בפני הציבור. ווד אכן הפכה לאחר מכן לבת זוגו של בייטי והם יצאו יחד במשך שנתיים, אך מערכת היחסים ביניהם החלה רק לאחר שהנישואים התפרקו.
לפני כמה שנים, פינסטד חשפה קטעים מאוטוביוגרפיה שווד כתבה אך מעולם לא השלימה, ובהם התייחסה למקרה: "סבלתי בשקט את הרכילות על כך שפירקתי את נישואיי עבור וורן, אבל לא היה לו שום קשר לכך. מערכת היחסים בינינו החלה אחרי – לא לפני – שנישואיי הסתיימו". עם זאת, היא עדיין לא חשפה את הסיבה האמיתית לפרידה: "כואב לי מדי להעלות על הכתב את הסיבה לפרידה. זה היה יותר מהקש ששבר את גב הגמל, זו הייתה מציאות שריסקה את הרשת העדינה של הפנטזיה הרומנטית שלי עם פטיש בכל הכוח".
אם היה חשש כלשהו ש"זוהר בדשא" יהיה פסגת קריירה שלווד יהיה קשה להתעלות עליה, מיד אחריו הגיע שיא חדש - "סיפור הפרברים" (1961). באופן עקיף, ווד קיבלה את התפקיד בזכות בייטי, מכיוון שבתחילה מפיקי הסרט חשקו דווקא בו, אך כשראו את הסצנות המשותפות שלהם ב"זוהר בדשא", היא הייתה זו שהרשימה אותם במיוחד, בעוד שבייטי התגלה כפחות מתאים לדעתם.
הצלחת הסרט, שעד היום נחשב לאחד ממחזות הזמר הטובים והאהובים אי פעם, הייתה פנומנלית ובטקס האוסקר הוא זכה ב-11 פרסים מתוך ה-12 שלהם היה מועמד, כולל "הסרט הטוב ביותר". דווקא הפעם ווד לא הייתה בין המועמדים. אולי מה שחיבל בסיכוייה להיכלל ברשימה היה הסוד הכמוס שכולם ידעו: קול השירה הערב של דמותה בסרט כלל לא היה שלה. הוא היה שייך למארני ניקסון, שעשתה קריירה מדיבוב קטעי שירה של כוכבות כמו דברה קר, מרילין מונרו, ג'נט לי וסופיה לורן.
ווד לא ידעה מראש שלא ישמעו אותה בתוצאה הסופית, והופתעה לגלות על כך רק במהלך הצילומים. ניקסון סיפרה: "היא חשבה שאני שם בתור זמרת ליווי ושהיא זו שתשיר את כל השירים. למען האמת, הם לא אהבו את איך שהיא שרה, והשתמשו בקול שלי מבלי לספר לה". כשווד גילתה על כך "היא זעמה", סיפרה ניקסון, והוסיפה שהכוכבת סירבה לשתף איתה פעולה, מה שאילץ את ניקסון לעבוד על הנאמברים המוזיקליים לבדה: "לא עשינו חזרות יחד. הקשבתי לה בזמן הצילומים והקלטתי לאחר מכן".
ווד לא נתנה למפח הנפש הזה למנוע ממנה לככב במחזות זמר נוספים. מיד לאחר מכן עברה לתפקיד מוזיקלי נוסף בסרט "ג'יפסי" (1962), והפעם ביצעה את כל קטעי השירה שלה בעצמה. גם הסרט הזה זכה להצלחה רבה, והיא הייתה מועמדת עליו לגלובוס הזהב. מועמדות נוספת לאוסקר היא קיבלה ב-1964 בזכות הסרט "אהבה עם זר", ובכך הפכה, בגיל 26, לשחקנית הצעירה ביותר שהייתה מועמדת לפרס שלוש פעמים.
למרות – ואולי בגלל - ההצלחה המרשימה בהוליווד, היא סבלה מהתמוטטות עצבים ושילמה לאולפני וורנר 175 אלף דולר על מנת שישחררו אותה מהחוזה שלה איתם. לאחר מכן היא פיטרה את כל הצוות שלה, שכלל בין היתר את מנהליה, עורכי דינה ורואי החשבון שלה. כדי להתאושש, היא לקחה פסק זמן שנמשך שלוש שנים.
הסרט הבא שעשתה היה ב-1969, אך ליבה כבר לא היה במקצוע ולאחר מכן הופיעה בסרטים מעטים ולא משמעותיים במיוחד. באותה שנה היא גם נישאה למפיק הבריטי ריצ'רד גרגרסון, וכשנה לאחר מכן הם הפכו להורים לנטשה, בתם הבכורה. הנישואים לא החזיקו מעמד זמן רב – גרגרסון בגד בה עם העוזרת שלה, וב-1972 הם חתמו על מסמכי הגירושים, בזמן שווד חידשה את הקשר עם וגנר, בעלה לשעבר.
השניים התחתנו בשנית בקיץ של אותה השנה, וכשנתיים לאחר מכן נולדה בתם קורטני. על פניו היה נראה שהניסיון השני שלהם מוצלח הרבה יותר מקודמו, אך ב-2013 סיפר סוכן אף.בי.איי בשם דונלד ווילסון כי באותן שנים ניהל עם הכוכבת רומן ממושך שנמשך עד 1977.
כאמור, בלילה קודר בנובמבר 1981 היא מצאה את מותה, ומה שקרה ברגעים שלפני כן לא ברור עד היום. בניתוח שלאחר המוות נמצא כי הייתה שתויה, ובגופה אותרו שאריות של משככי כאבים. חבורות שנמצאו עליה הוגדרו כחבלות שקיבלה כתוצאה מנפילתה למים, וההשערה הייתה שניסתה לרדת מהיאכטה אל סירת ההצלה או שניסתה לחזק את הקשרים שלה, החליקה ונפלה. מותה נקבע באופן רשמי כ"טביעה בתאונה", אך לא שם הסתיים הסיפור.
ב-2011 נפתחה החקירה מחדש, לאחר שקברניט הספינה הודה ששיקר בעדותו המקורית, וכי שמע את בני הזוג רבים לפני שנעלמה. הוא סיפר שהחבורה כולה הייתה שתויה במיוחד באותו לילה, וכי וגנר זעם על ווד מכיוון שחשב שהיא מנהלת רומן עם ווקן. הוא אף סיפר ששמע את וגנר אומר לאשתו: "רדי מהסירה המזוינת שלי".
עוד סיפר הקברניט שלאחר שנודע דבר היעלמה של ווד, וגנר אסר עליו להדליק את אורות החיפוש ולהודיע לרשויות. ההודעה על דבר היעלמה הגיעה רק כמה שעות לאחר מכן, והשניים טענו בזמנו שהיו בטוחים שווד תשוב בכל רגע, וכי וגנר חשש מהפרסומים על המקרה בתקשורת. בנוסף לכך, אף שבמקור נקבע כי החבורות על גופה של ווד נגרמו לה כתוצאה מהנפילה, בשנה שעברה טען עוזרו של חוקר מקרה המוות שהיה אחראי על חקירת מותה כי החבלות תאמו לכאלו של אישה שהושלכה למים בחוזקה. עוד הוא סיפר שכשטען זאת בזמנו בפני החוקר, הוא הגיב באופן מוזר וחשוד, מה שגרם לעוזרו לחשוד שהוא מעורב בטיוח המקרה.
למרות המידע החדש, החקירה העלתה כי וגנר בכל זאת לא היה קשור למותה. עם זאת, סיבת המוות הרשמית שלה שונתה ל"תאונה בנסיבות לא ברורות", והאחראי על החקירה, ג'ון קורינה, סיפר כמה שנים לאחר מכן שהוא כלל אינו בטוח שוגנר אכן חף מפשע: "הוא חשוד מכיוון שהוא היה האחרון שהיה עם נטלי ווד ואז, בדרך כלשהי, היא מוצאת את עצמה במים וטובעת", אמר.
נראה שאת התשובה לתעלומה לעולם לא נדע, ואם כל זה לא מספיק, לפני כ-20 שנה נוספה חידה נוספת וטראגית לא פחות לחייה של ווד. ב-2001 סיפרה בספרה הביוגרפית סוזן פינסטד כי כשווד הייתה בת 16, היא נאנסה על ידי שחקן מפורסם ונשוי, שאותו החשיבה ל"אליל נעוריה". היא פחדה להתלונן עליו במשטרה, ובפעמים הרבות שבהן נתקלה בו לאחר מכן, נאלצה להעמיד פנים כאילו כלום לא קרה. פינסטד הסבירה אז כי העדיפה שלא לפרסם את שם האנס: "רציתי שאנשים יתרכזו בזוועה ובטראומה שאותם חוותה נטלי. אני משוכנעת שהאירוע תמיד ליווה אותה מבחינה פסיכולוגית. אונס זה משהו שלא עוזב אותך, במיוחד כשהאונס בוצע על-ידי מישהו שנהגת להעריץ כל חייך, ואימך שכנעה אותך להשתיק את כל הפרשה".
טענותיה קיבלו חיזוק ב-2018 כשאחותה של נטלי, לאנה ווד, חשפה פרטים נוספים על המקרה, וסיפרה כי התרחש במלון Chateau Marmont בלוס אנג'לס במהלך אודישן. ווד סיפרה כי האונס נמשך שעות והיה כל כך ברוטלי ואלים, עד שהשאיר את נטלי פצועה ומדממת. וכך הותירה אחריה ווד מורשת סבוכה שכוללת ממתקים קולנועיים לצד חיים אישיים קשים ומטרידים - שני צדדים שתרמו להפיכתה לאגדה הוליוודית בעלת סוף עצוב במיוחד.