מוקדם יותר החודש היכתה טרגדיה בדוגמנית-העל סינדי קרופורד. בנה הבכור, פרסלי גרבר, מת כשהוא בן 27 בלבד - בזמן שהיה מאושפז במוסד גמילה.
מאז, משפחתה של הדוגמנית בת ה-60 שומרת על שתיקה. למעשה, ההודעה היחידה שיצאה מטעמה הסתכמה בבקשה קצרה: "המשפחה מבקשת פרטיות בזמן הקשה והמכאיב הזה" - ולא מילה אחת מעבר.
לפרסלי הייתה היסטוריה ארוכה של התמכרות לתרופות, התמודדות נפשית ואשפוזים במוסדות לבריאות הנפש. מותו הטרגי מצטרף לשורה ארוכה של משברים שליוו את אמו לאורך חייה. מהמוות של אחיה הקטן כשהייתה ילדה, דרך נישואים שהסתיימו בגירושים ועד המחיר הכבד של החיים תחת אור הזרקורים - סינדי קרופורד נאלצה פעם אחר פעם להתמודד עם הצד האפל של החיים שנראו מבחוץ מושלמים.
למרות הכול, היא תמיד מצאה את הכוחות לקום מחדש. עכשיו, כשהיא מתמודדת עם הסיוט הגדול ביותר שאמא יכולה לדמיין, נותר רק לקוות שגם הפעם תמצא בתוכה את הכוחות לעשות זאת.
כדי להבין את גודל האסון שמכה עכשיו במשפחת קרופורד, צריך לחזור לאחור, הרבה לאחור. אל הילדה שהכירה את האובדן עוד לפני שהפכה לסינדי קרופורד המצליחה שאנחנו מכירים היום.
סינדי קרופורד קיבלה את השם סינתיה אן כשנולדה. היא התגלתה לראשונה בגיל 16 על ידי צלם עיתונות. בעקבות התגובות החיוביות שקיבלה על תמונותיה, החלה בקריירת דוגמנות.
שנה לאחר מכן כבר זכתה בתחרות דוגמנות מקומית של סוכנות עלית, והוחתמה בסניף החברה בשיקגו. במקביל סיימה בהצטיינות את בית הספר התיכון וקיבלה מלגה מלאה ללימודי הנדסה כימית באוניברסיטת נורת'ווסטרן. "הלכתי לאוניברסיטת נורת'ווסטרן - וזה מצחיק, כי עד היום אני לא בטוחה מה בעצם עושה מהנדס כימי", אמרה בריאיון עבר. "הייתי חייבת ללמוד הנדסה כי הם היו זקוקים לבנות בתחום הזה. אז זה היה די משעשע".
היא פרשה מהלימודים אחרי סמסטר אחד כדי לנסות את מזלה בעולם הדוגמנות, אך לא זכתה להצלחה מסחררת בן-לילה. "הסוכנות הראשונה אמרה משהו כמו: 'אנחנו לא יודעים, יש לך שומה גדולה על הפנים'. ואני אמרתי: 'אה באמת?!'", סיפרה קרופורד וצחקה: "הם חשבו שכדאי לי להסיר את השומה".
בשנת 1986 עברה להתגורר בניו יורק ומאז כיכבה קרופורד על שערי המגזינים הנחשבים ביותר בעולם, בהם "ווג", ELLE, People ועוד.
ההצלחה של קרופורד הייתה עצומה ולא הסתכמה רק בקמפיינים (וכן, אנחנו זוכרים את הצילומים האייקוניים שלה למגזין "פלייבוי"). מהר מאוד היא הפציעה גם על מסך הטלוויזיה ובהמשך גם בקולנוע.
בשנת 2000 הודיעה שהיא פורשת מקריירת הדוגמנות, אך בשנת 2018 חזרה לדגמן לכמה רגעים כשלקחה חלק בפרסומת ל"פפסי" במהלך הסופרבול.
11 צפייה בגלריה
הפכה להצלחה מסחררת. קרופורד בשנות ה-90
(צילום: Ron Galella Collection via Getty Images)
סינדי היא השנייה מבין ארבעה ילדים במשפחת קרופורד: שלוש בנות ובן. כשהייתה בבית הספר היסודי, אחיה, ג'ף, אובחן כחולה בלוקמיה. ג'ף נלחם על חייו במשך יותר משנה, ולדבריה היא מאמינה שהוא ידע שימיו ספורים. "אמא שלי נכנסה פעם אחת וראתה אותו יושב ליד השולחן הקטן שלו. הידיים שלו היו משולבות", נזכרה קרופורד. "היא שאלה, 'מה אתה עושה?' והוא אמר, 'אני מתפלל'. והיא אמרה, 'טוב, על מה אתה מתפלל?' והוא אמר, 'כדי שכאשר אמות, את תהיי בסדר'". ג'ף מת זמן קצר לפני יום הולדתו הרביעי.
"אחרי שג'ף מת, כולנו הרגשנו קצת שאנחנו צריכות לפצות את ההורים שלנו על זה"
סינדי מעולם לא זכתה להיפרד ממנו: "אני זוכרת שההורים שלי נכנסו לבית של סבא וסבתא שלי בלי אחי, ואף אחד לא אמר כלום. אמא שלי בכתה, וסבתא שלי וסבא שלי גם. אני לא יודעת איך עוברים דבר כזה, אבל עוברים אותו, וממשיכים הלאה".
"אחרי שהוא מת, כולנו הרגשנו שאנחנו צריכות לפצות את ההורים שלנו על זה. אחיותיי ואני לא רצינו לגרום להורים שלנו עוד כאבי ראש או צרות".
כמה שנים מאוחר יותר, כשקרופורד הייתה בכיתה י', אביה עזב את הבית והקשר ביניהם התערער. "מעולם לא באמת ניתקתי איתו קשר", אמרה קרופורד. "היו תקופות שבהן לא רציתי שהוא יהיה חלק מהחיים שלי. זה לא שלא ידעתי איך להשיג אותו, פשוט היו תקופות שבהן היה עדיף שהוא ואני לא... היה לי ממש קשה כשהוא עזב את אמא שלי. אז כעסתי עליו. ואני חושבת שבמיוחד עבור נערה מתבגרת, זה קשה. במובנים מסוימים זה באמת משפיע בהמשך על היחסים שלך עם גברים, כי אולי את לא נותנת אמון באותה מידה".
והיא אכן נאלצה להתמודד עם לא מעט מורכבויות גם במערכות היחסים שלה. שנים לאחר שאיבדה את אחיה ועברה את הפרידה המטלטלת מאביה, סינדי נישאה לאחד הגברים המפורסמים בעולם - השחקן ריצ'רד גיר. היא הייתה בת 25 בלבד, והוא היה מבוגר ממנה ב-17 שנים.
קרופורד על נישואיה לריצ'רד גיר: "לא היה מאזן כוחות טוב"
הם הכירו על ידי אמו של הרב ריטס ב-1988, כשסינדי הייתה בת 22 והייתה מלכת דוגמניות-העל, ואילו גיר, בן 37 אז, היה רודף נשים ידוע שהפך לבודהיסט.
בשנת 1991, השנה שבה ג'וליה רוברטס הייתה מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית הראשית הטובה ביותר על תפקידה ב"אישה יפה", שבו כיכבה לצידו של גיר, קרופורד הייתה בת זוגו לטקס. להופעתה על השטיח האדום היא בחרה בשמלת ורסאצ'ה נועזת, כזו שאי אפשר להתעלם ממנה. המסר? "הוא כבר תפוס, גבירותיי".
בדצמבר של אותה השנה היא החליפה עם גיר טבעות נישואים עשויות נייר כסף בטקס מאולתר בכנסייה קטנה בלאס וגאס, וזאת לאחר שלוש שנות זוגיות.
בריאיון שהעניקה ל-Harper's Bazaar בשנת 2015, הוסיפה וסיפרה שהיא חלמה על חתונה מהאגדות, בדיוק כמו בסרטים שראתה. ואחרי שהם יצאו במשך כמה שנים, היא המשיכה לשאול אותו מתי יתחתנו, עד שלבסוף הוא אמר לה: "אוקיי, אנחנו נוסעים לווגאס הלילה".
הנישואים, שנראו מבחוץ כמו סיפור הוליוודי נוצץ, הסתיימו ארבע שנים לאחר מכן בגירושים. פער הגילים ביניהם היה חלק משמעותי מהסיבה לכך שהקשר לא שרד.
"זה היה פרק נהדר בחיי", אמרה בריאיון עבר ל"ווג". "אני חושבת שחלק גדול ממה שקרה ביני לבין ריצ'רד נבע מכך שאני עדיין הייתי בת 22. כאישה צעירה עדיין ניסיתי להבין מי אני ומה אני רוצה להיות. אז במובנים מסוימים הוא ידע שאני עדיין גדלה ומשתנה. פשוט לא רציתי לשמוע את זה ממנו, כי בגיל 22 את חושבת שאת יודעת הכול. את חושבת שאת כבר מגובשת. ואז, עשר שנים מאוחר יותר, את מבינה שהוא צדק, שאני באמת עוד אתפתח, אגדל ואשתנה".
ובריאיון ל-Harper's Bazaar היא הייתה אפילו ישירה יותר, כשהודתה: "לא היה מאזן כוחות טוב", והוסיפה שהיא "נתנה את כל הכוח שלה" לגיר.
ואז הגיע רנדי גרבר
עוד כשהייתה במערכת יחסים עם גיר פגשה קרופורד את רנדי גרבר, אז דוגמן ואיש חיי לילה. בניגוד לנישואיה הראשונים, הפעם סינדי לא נכנסה למערכת היחסים מתוך הערצה לכוכב גדול ממנה. היא ורנדי התחילו דווקא כחברים.
הם נפגשו בחתונה של הסוכן שלה, כששניהם בכלל היו במערכות יחסים אחרות, ולא חיפשו דבר. "כשפגשתי אותו, עדיין הייתי עם ריצ'רד, והוא לא רצה לבוא איתי לחתונה... גם לרנדי הייתה בת זוג באותה התקופה, כך שהוא גם לא חיפש להכיר מישהי. וזו דווקא התקופה הכי טובה להכיר מישהו, כי אז אתם באמת עצמכם. התיידדנו, ואחרי שריצ'רד ואני נפרדנו, התחלנו לצאת", סיפרה ל-Harper's Bazaar.
שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1998, נישאו השניים. "לבשתי שמלה של ג'ון גליאנו שקניתי מוכנה מהקולב, כי החתונה הייתה אמורה להיות חשאית. התחתנו באיי בהאמה מול החברים והמשפחה שלנו וזה היה כל כך מיוחד. זה היה שונה עבור החתונה השנייה שלי, צעדנו יחד אל החופה".
"לאחרונה שוחחתי עם קאיה (בתה של קרופורד) על השאלה איך יודעים שמאוהבים, וקאיה אמרה משהו חכם מאוד. היא אמרה שהצד השני חייב להצחיק אותך", סיפרה קרופורד בריאיון ל"ווג" באוקטובר 2018. "אמרתי לה: 'נכון, אבא שלך מצחיק אותי'".
סינדי הוסיפה: "צריך להתעניין במה שהם אומרים. אני נשואה כבר למעלה משני עשורים וזה אומר הרבה ארוחות ערב משותפות. אם לא מתעניינים במה שהם אומרים, זה יכול להימאס מהר מאוד".
11 צפייה בגלריה
צעירים ויפים. סינדי, רנדי, קאיה ופרסלי
(צילום: BRIAN LINDENSMITH/Patrick McMullan via Getty Image)
אחרי השנים הסוערות שעברה, סינדי מצאה ברנדי גרבר את היציבות שחיפשה, וב-1999 הגשימה חלום שהיה משמעותי עבורה במיוחד - להפוך לאמא. בנם הראשון, פרסלי ווקר גרבר, נולד באותה השנה, וכעבור כשנתיים הצטרפה למשפחה בתם, קאיה ג'ורדן גרבר.
"אי אפשר לדמיין אובדן של ילד עד שיש לך ילד משלך. וגם אז, את לא רוצה לדמיין את זה"
אחרי שהפכה בעצמה לאמא, סינדי הבינה עד כמה בלתי נתפס היה האובדן שחוותה אמה. "אני זוכרת שכשנולד בני הראשון, התקשרתי לאמא שלי ואמרתי: 'אוקיי, איך הצלחת לשרוד?' אתם יודעים - אי אפשר לדמיין אובדן של ילד עד שיש לך ילד משלך. וגם אז, את לא רוצה לדמיין את זה".
אמה השיבה לה שהיו לה עוד שלושה ילדים שהביטו בה וציפו שתוביל אותם דרך המשבר. "אני חושבת שבזכותנו, היא איכשהו קמה מהמיטה ועשתה את מה שהייתה צריכה לעשות".
סינדי לא ידעה אז עד כמה הזיכרון הזה ילווה אותה כאמא - ובוודאי לא יכלה לדמיין שיום אחד תיאלץ להתמודד בעצמה עם האובדן הנורא ביותר שהורה יכול לחוות.
11 צפייה בגלריה
"אי אפשר לדמיין אובדן של ילד עד שיש לך ילד משלך. וגם אז, את לא רוצה לדמיין את זה"
(צילום: Gilbert Flores/WWD via Getty Images)
ב-20 בספטמבר, ממש לפני פחות משבועיים, בנם הבכור של סינדי ורנדי, פרסלי, מת. לפרסלי כאמור הייתה היסטוריה ארוכה של התמכרות לתרופות והתמודדות עם משברים נפשיים. רק לפני חודש דיברה עליו אחותו קאיה בריאיון למגזין "ווג", ואמרה: "אני חושבת שהוא הסיבה שהתחלתי להגדיר את עצמי 'הילדה הקלה', ומעולם לא רציתי לבקש עזרה. כי זה הרגיש יותר מדי, שיהיו שני ילדים שזקוקים לעזרה", הוסיפה.
בשנים האחרונות, פרסלי הרבה לשתף את עוקביו בקשיים ובהתמודדויות שלו. בדצמבר האחרון סיפר שהוא מטופל בכמה סוגים של תרופות במטרה להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה, במינונים שמשתנים בהתאם למצבו. הוא תיאר תחושות של "הרבה אובדן בהרבה צורות שונות" וסיפר שהוא לוקח קסנקס כשהוא מרגיש שהכול סביבו "ממש, ממש גרוע", לוקח "קצת ואליום על הבוקר, תלוי מה אני מרגיש", והוסיף: "למען האמת, אני כבר לא יודע אם זה קצת או הרבה - כי מי לעזאזל כבר יודע משהו בשלב הזה".
הוא גם סיפר על תחושת הבלבול והפחד סביב השימוש בתרופות, ועל כך שהוא מקבל תשובות שונות מרופאים שונים: "כל דוקטור אומר לי משהו אחר, וזה די מפחיד". פרסלי תיאר את החששות שלו ממשככי חרדה, שלמרבה האירוניה גורמים לתלות שלו בהם ולחרדות נוספות: "הדברים שהכי מפחידים אותך הם הדברים שאתה חייב לקחת… ואם לא תיקח, יקרה משהו לא טוב. יש קשת רחבה של עוצמות של תסמיני גמילה". למרות שביקר אצל 15 פסיכיאטרים, הוא אומר שאין לו "כיוון ברור כמו שהייתי רוצה שיהיה לי. אני רוצה שיגידו לי: 'קח את זה שלוש פעמים ביום'. אבל כל פסיכיאטר שאי פעם הייתי אצלו, אמר לי: 'הנה 20 תרופות, קח את זו אם אתה מרגיש ככה או ככה', ואני אומר: 'לא! אל תתנו לי כל כך הרבה חופש. אני צריך הכוונה'".
על פוסט אחר שבו סיפר על ההתמודדות שלו, משפחתו הגיבה וחיזקה. "זה אח שלי, אני כל כך גאה", כתבה קאיה. אמו סינדי כתבה: "אתה לוחם! חצית את הלהבות כדי למצוא את עצמך! גאה כל כך", ואביו רנדי כתב: "אני כל כך גאה בך ובאומץ שלך. התמודדות עם הקשיים דורשת אומץ ולראות אותך מוצא את דרכך בחזרה אלינו, זה הכול עבורנו. אוהב אותך כל כך".
11 צפייה בגלריה
"אל תתנו לי כל כך הרבה חופש. אני צריך הכוונה".פרסלי גרבר
(צילום: Frazer Harrison/Getty Images)
יומיים לאחר שנודע על מותו של הדוגמן הצעיר פורסם שהוא שהה במוסד גמילה בסנטה מוניקה בקליפורניה - שם הוא אישפז את עצמו כמה שעות בלבד לפני מותו. "הוא ידע שהוא זקוק לעזרה והיה תחת השפעה בזמן שנכנס לשם", סיפר מקורב לאתר "דיילי מייל".
סינדי שבורה לחלוטין. זה הסיוט הגרוע ביותר של כל הורה, והמשפחה עדיין מנסה לעכל את מה שקרה
לאחר מותו של גרבר, ממשטרת סנטה מוניקה נמסר: "ב-20 בספטמבר 2026, בסביבות השעה 9:35 בבוקר, התקבל דיווח על מנת יתר אפשרית ברחוב ברקלי. עם הגעתם, השוטרים איתרו גבר בוגר ללא רוח חיים. בלשי משטרת סנטה מוניקה חוקרים את המוות כחשד למנת יתר. בשלב זה, אין חשד לפעילות פלילית". עוד לפי הדיווחים, נתיחת גופתו של גרבר הושלמה, אך ממצאיה עדיין לא פורסמו.
"סינדי שבורה לחלוטין. זה הסיוט הגרוע ביותר של כל הורה, והמשפחה עדיין מנסה לעכל את מה שקרה", סיפר מקורב לאתר Page Six. מקורב אחר הוסיף: "סינדי ופרסלי היו מאוד קרובים. מה שראיתם ברשת ובתקשורת לא הייתה העמדת פנים, הם היו משפחה מגובשת מאוד. קאיה ופרסלי היו הרבה יותר מאחים. סינדי בטח מרוסקת לחלוטין".
עוד מקורב סיפר שמשפחתו של פרסלי ידעה שהוא זקוק לעזרה, אך לא הצליחה לסייע: "סינדי ורנדי אהבו אותו אהבה עצומה ודאגו לו מאוד. הם רצו שהוא יהיה בריא ויגיע למקום טוב בחייו. הם תמיד תמכו בו, לא משנה מה עבר עליו. המשפחה שלו הייתה שם בשבילו ורצתה שהוא יקבל את העזרה שהוא היה צריך".
"פרסלי תמיד היה חסר ביטחון עצמי", סיפר אחד המקורבים. "הוא התקשה לקבל את עצמו ואת מי שהוא היה. הוא לא מצא את עצמו ולא ידע מה הוא רוצה לעשות בחייו ולאן ללכת. אבל הוא מאוד רצה להיות חופשי מההתמכרויות שלו".
שלושה ימים לאחר מותו, אתר TMZ דיווח שהרופא של פרסלי נתן לו מרשם של קטמין למרות שידע על בעיות ההתמכרות שלו. מקורביו של פרסלי קוראים להעמדתו לדין, כך לפי TMZ.
לפי דיווח נוסף באתר, ניסה גרבר להילחם בהתמכרות בעזרת טיפולים אלטרנטיביים שכוללים חומר בשם איבוגאין, שמופק מקליפת השורש של שיח האיבוגה, ונחשב לבעל פוטנציאל טיפולי לעצירת תסמיני גמילה ולהפחתת התשוקה לסמים קשים.
מוקדם יותר השבוע נחשף פרט חדש: פרסלי תיעד את כניסתו למוסד הנקי (Sober house) שבו היה אמור לשהות לפני המעבר שלו למוסד הגמילה. בווידאו נראה גרבר בן ה-27 בגופייה לבנה שחושפת את קעקועיו, שרשרת על צווארו ומשקפי ראייה על עיניו, מצלם את החדר שקיבל. כמה שעות לאחר מכן, הוא מת באותו חדר ממנת יתר.
אתר TMZ דיווח שפרסלי לקח סמים ביום שבת בצהריים וחשש שהוא מאבד שליטה, לכן הוא יצר קשר עם מאמן הגמילה שלו. לרוב מדובר באיש מקצוע שעבר הכשרה ומסייע לאנשים לשמור על פיכחות בחיי היומיום.
המאמן יצר קשר עם המוסד, שאל אם יוכל להכניס אליו את גרבר והבהיר שגרבר מסומם. לפי הדיווחים, המוסד אוסר על קבלת מאושפזים כשהם תחת השפעת סמים, אך משום מה האחראי באותו הזמן הסכים לקבלו. אחרי שהמאמן הכניס את פרסלי למקום – הוא עזב, ופרסלי המשיך לקחת סמים, כנראה כי הניח שזה סוף השבוע האחרון שבו יוכל לקחת אותם לפני שייכנס לגמילה, כך דווח ב-TMZ. למרבה הצער, כמה שעות לאחר מכן הוא נמצא מת בחדרו.
אולי זה הדבר הכואב ביותר בסיפור חייה של סינדי קרופורד: היא כבר יודעת איך נראה אובדן. היא מכירה את הרגע שבו הבית משתתק, את הכאב שאין באמת מילים לתאר, ואת התחושה שאי אפשר לקום מהמיטה - ואז, איכשהו, קמים. היא עשתה את זה אחרי מותו של אחיה ג'ף. היא עשתה את זה אחרי שאביה עזב. היא עשתה את זה אחרי שהנישואים לריצ'רד גיר התפרקו. אבל הפעם מדובר במשהו אחר לגמרי. הפעם, זה לא היה האח הקטן שלה, לא אהבה שנגמרה, לא עוד פרק בחיים שאפשר לסגור ולהמשיך הלאה. הפעם סינדי איבדה את בנה.
והאישה שהעולם כולו מכיר בזכות היופי, הביטחון והכוח שלה, היא אמא - אמא שאיבדה את הילד שלה. אין תמונה, אין שער מגזין ואין תהילה שיכולים להגן עליה מפני הכאב הזה. רק התקווה שהיא, כמו שעשתה אמה לפניה, תמצא בתוכה את הכוח לקום.
