7 צפייה בגלריה
"אני יכולה להגיד שהבחור הכי מוזר שנתקלתי בו זה הבחור שהתנשק עם בר רפאלי". ענבר לביא
(צילום: דנה קרן)
ענבר לביא עונה לטלפון בביתה בהרים הקליפורניים שמקשים על הקליטה. היא נשמעת ערנית. יממה קודם נחתה בלוס אנג׳לס אחרי עוד גיחה קצרה לארץ. הפרש של עשר שעות, והיא לא יודעת מתי תחזור שוב, אבל היא כבר רגילה לזה. ״אני מגיעה לארץ בדרך כלל כשיש לי הצדקה, לעבודה״, ההצדקה האחרונה שגררה את לביא לארצנו היה הקמפיין שקיבלה לרשת האופנה העין השלישית. ״אני פשוט קופצת על זה, אחרת מתי יהיה לי זמן״. בחורה עסוקה. מאז שנחתה בארצות הברית בגיל 18 לבד, לביא מנסה להגשים את החלום האמריקאי. ואם היא עסוקה, זה כנראה אומר שיעברו כמה חודשים טובים עד שתבוא לבקר שוב. אתם אולי לא מכירים אותה, אבל המלהקים האמריקאים כן. החולונית לשעבר עושה חיל בהוליווד, בעיקר מאז שהצליחה להשיג תפקיד ב״הפמליה״, הסדרה שכל התעשייה ההוליוודית הנרקיסיסטית אהבה. חוץ מזה, אתם יודעים, היא עדיין מרגישה ישראלית, למרות שבשנים האחרונות היא גרה בבל אייר הסופר נוצצת. ״זה נשמע פנסי, אני לא יודעת. תלוי עם מי מדברים. אני מתגעגעת לים בישראל".
דווקא לים? עם המטקות והערסים?
"גדלתי בחולון על גבול בת ים, היינו כל שבת בים. אני, אמא שלי, אבא שלי והתנין המתנפח, ואני זוכרת שבתות שלמות של לשבת על התנין בתוך המים עם הפיתה, החומוס והתפוצ׳יפס. אין את זה פה, אולי כי אין לי פה אבא ואחים ותנין מתנפח".
אני בטוחה שאפשר להסתדר עם החופים של דרום קליפורניה.
"מאוד קר פה. אי אפשר להיכנס למים, זה אוקיאנוס. כשאני באה לארץ, אם אני מגיעה בקיץ שזה החלום, צריך כוחות מסיביים להוציא אותי מהים. אני פשוט מגיעה וטסה למים. וגם הווייב, האווירה, קרטיב הלימון, הכמויות האדירות של החבר׳ה, המטקות. אין כזה חוף בכל אמריקה".
בת 28 , נולדה ברמת גן, גדלה בחולון. לביא מספרת שעוד כפעוטה סירבה לענות למי שפנה אליה בעברית. ״ידעתי מגיל צעיר שאם אני רוצה לעבוד פה אני צריכה לעבוד על זה. אני לא זוכרת את עצמי לא חולמת על זה. מגיל מאוד צעיר כיוונתי לאמריקה. מגיל צעיר קראתי להורים שלי מאם אנד דד״. בגיל 18 נחתה בניו יורק. ״הגעתי קודם לניו יורק, שזה יותר קשה״, היא משחזרת. ״הגעתי בפברואר והיה שלג היסטרי, ולבוא מישראל לשלג של ניו יורק זה לא פשוט ולא כיף. הגעתי לקרובת משפחה, נחתתי שם בסלון, מצאתי עבודה במלצרות, עברתי מדירה לדירה עד שעברתי ללוס אנג׳לס. אנשים טובים באמצע הדרך פתחו לי דלתות וידיים וזרועות ועזרו לי להיעמד על שתי רגליים וזה לקח הרבה מאוד זמן".
היו מי שניסו לנצל את האמביציה שלך? בטח יש מלא סליז.
"כן. חד משמעית. לצערי נתקלתי בלא מעט. אל.איי מלאה באנשים שמנצלים עמדות של כוח. אנשים באים לפה עם המון אמביציה וחלומות גדולים, אי אפשר להגיע לכאן ולא להיות חדור מוטיבציה בצורה כסחנית, אחרת אתה תיפול, לא תחזיק מעמד. צריך להתמודד עם הרבה בולשיט בשביל לשרוד את העיר. יש כאלה שמוכנים לעשות כל דבר, ויש מי שמנצל את זה. גם אם הם לא בעמדת כוח. זה לא נעים, זה מלוכלך, ואתה מרגיש שאתה צריך מקלחת רצינית".
ומה עושים?
"זה קורה לי גם היום, ואתה לומד פשוט לשמור מרחק ולהחליט החלטות נבונות ולהקיף את עצמך באור, כי יש פה מספיק אופל גם ככה, תאמיני לי". לפחות פוגשים כוכבים גדולים? "יצא לי לפגוש את דרו בארימור ואני יכולה להגיד שהייתי ממש סטאר־סטראק. היא אחת הנשים הכי מקסימות ומתוקות שתפגשי, והיא מישהי שעברה הפקות והיא ממש חזקה בפרויקטים לנשים חזקות, זה משהו שצריך ממנו עוד".
איפה יצא לך לפגוש אותה?
"הגעתי לחברת הפקות שלה כמה פעמים במסגרת אודישנים לפרויקטים שלה, היא פשוט נמצאת שם, עוברת במסדרון, אומרת שלום ותודה שבאתם ושואלת אם היא יכולה להביא לנו משהו. את מבינה? היא שואלת אותי אם אני צריכה משהו! הלם".
7 צפייה בגלריה
"הוא פשוט קריפי, לא ברור. הוא נורא מלחיץ אותי". ג'סי היימן
(צילום: אימג'בנק - GettyImages)
ההספק של לביא בשמונה השנים שלה באל.איי יחסית מרשים. מלבד סרטים שלא הותירו רושם ואחרי שהופיעה בתפקיד קטן ב״הפמליה״ ב־ 2009 , הופיעה לביא בתפקידי אורח בסדרות ״התרסקות״, " CSI ", ״מחשבות
פליליות״ ו״הלוחשת לרוחות״, שם גם הכירה את בן זוגה בחמש השנים האחרונות, השחקן קריסטוף סנדרס. ״שיחקתי את החברה שלו, אפשר לומר שאימצנו את הדמויות״, היא צוחקת. לפני שנתיים השתתפה בתפקיד משמעותי ראשון ב״מובטלים״, ששודרה ב־ MTV.
עם כל הכבוד לתשובות החיוביות, בואי נדבר על איך מתמודדים עם ה"לא".
"אני חושבת שזה הכרחי לשחרר את הצורך באישור. תקופה ארוכה זה מאוד כאב לי והעליב אותי. לא היה לי נוח עם הסירוב. הסירוב השיטתי, זה שיטתי. זה חלק מהעניין, מתוך מאה תפקידים רק לאחד את תתאימי. היה לי מאוד קשה, לא אשקר, עד היום זה אחד הקשיים הכי גדולים. אבל ברגע שלמדתי לשחרר את הצורך, אני לא נכנסת לאודישנים עם צורך לקבל אישור, אלא כדי ליהנות. טו האב פאן. ללבוש תחפושת אחרת, להתנסות בדמות חדשה. אני נכנסת ונהנית מהרגעים, כי הם לא יחזרו, כאילו זו הופעה. אחרי זה אני נכנסת לאוטו כמו אחרי הופעה וחוזרת הביתה".
היו לך חוויות מוזרות על סטים?
"אני עובדת פה כבר שמונה שנים, כך שהיו המון, אבל אני יכולה להגיד שהבחור הכי מוזר שנתקלתי בו זה הבחור
שהתנשק עם בר רפאלי בפרסומת לסופרבול (השחקן ג׳סי היימן - ש״ט). אנשים לא יודעים אבל הוא בעצם ניצב, מתפקד כניצב הכי שמיש בלוס אנג׳לס אי פעם. הוא נמצא בכל סדרה ובכל פרויקט שעושים. נתקלתי בו עשרות פעמים, הוא בכל מקום. הוא אחד הטיפוסים היותר מפוקפקים וביזאריים. הוא פשוט מאוד מאוד מוזר".
כמה מוזר?
"מאוד. איך שהוא מדבר, מתנהג, מסתכל״. לביא פורצת בצחוק. ״הוא פשוט קריפי, לא ברור. הוא נורא מלחיץ אותי. הוא פשוט נכנס לחדר ההלבשה של הבנות והתחיל לשאול שאלות, לא ידענו איך להתמודד איתו".
"אחת מהחברה". לביא בצילומי "גאנג רילייטד"
אביב הגיע, ואיתו גם עונת הסוויפס - העונה המותחת ביותר בטלוויזיה האמריקאית - מלבד כסיסת הציפורניים של הצופים מול התפניות הדרמטיות שמכינים להם התסריטאים באופן מסורתי, יושבים במתח גם מפיקי התוכניות בציפייה לאישור או ביטול הפרויקט שלהם. בין הבודדות שקיבלו אור ירוק גם " Gang Related " שתשודר ברשת הארצית פוקס (שמשדרת את ״אמריקן איידול״ ו־״ glee ״, בין היתר).
הסדרה מתמקדת ביחידת עילית במשטרת לוס אנג׳לס שמתמחה בפשעי כנופיות רחוב. לביא, בתפקיד גדול ראשון בברודקסט (רשתות השידור הארציות), מגלמת את ונסה ״וי״ היקס, שוטרת אחת ביחידה של גברים, ביניהם ג׳יי הרננדז (״נאשוויל״), טרי או׳קווין (״אבודים"), רמון רודריגז (״הסמויה״) והראפר ריזה. ״אני לא כל כך מתמצאת במוזיקה שלו, אני לא שומעת היפ־הופ״, מספרת לביא על המפגש בצילומים. ״היינו על האוטובוס בדרך לאימוני ירי, ובאחת הנסיעות אמרתי לו שלא יכול להיות שאני היחידה שלא מכירה את המוזיקה שלו, שישמיע משהו. אז הוא פשוט עשה לי סשן פריסטייל וזה היה כמו לשמוע את אמינם בתוך אוטובוס נוסע, חוויה מטורפת, עם רקע של מדבר. הזוי".
איך בכלל מקבלים תפקיד כזה?
"בהתחלה נבחנתי לבד מול המלהקת, שהכירה אותי מ׳מובטלים׳. עברתי שלב ונבחנתי מול המפיקים. ואז עוד אודישן, הפעם מול הרשת, פוקס, ואז עוד אודישן, מול מצלמה, בודקים אם אתה עובר מסך. ואחרי שבחרו את כל השחקנים, הביאו אותנו להקראת שולחן, שזה עוד אודישן, כי עדיין יש אפשרות שתפוטר. למשל פיטרו את מי שהיה אמור לשחק את הבוס, והוא הוחלף בטרי או׳קווין. בקיצור, זה אודישן מתמשך ואתה יודע שבכל שלב יכולים לפטר אותך. אבל מהרגע שקראתי את השורות האלה ידעתי שאני וי והיא זאת אני ואין אחרת שיכולה לעשות את התפקיד".
ואיך זה להיות אשה אחת בין מלא גברים?
"זה לא היה פשוט, אבל איכשהו אינסטינקט ההישרדות חזק מהכל. גם לא קשה לי להתחבר לדמות, כל יום היא נאבקת להוכיח לסובבים אותה ולעצמה שהיא יכולה לעמוד בקצב ולהיות אחת מהחבר׳ה".
והיא אכן אחת מהחבר'ה. בזמן שישראלים אחרים מדלגים בין תפקידים של גופות־מחבלים־דמויות ים תיכוניות כאלה ואחרות, לביא מדגמנת מבטא אמריקאי מושלם. "אני אגיד לך מה, מגיל צעיר היתה לי התמכרות טלוויזיונית. אמא שלי ניסתה לנתק אותי בכוח. גם עבדתי בענק הווידאו, שיננתי ולמדתי את האינטונציות הקטנות של המבטא האמריקאי. פשוט ידעתי מגיל צעיר שאם אני רוצה לעבוד פה, אני צריכה לעבוד על המבטא".
היית רוצה שיכירו אותך בישראל יותר?
"פרסום לא ממש מפריע לי. אם יש חלל של תודעה הוא די מלא פה, אז אין לי סוג של חסך. מבחינת עבודה אשמח לעבוד בארץ, אבל זה בעייתי, אני לא חיה בארץ. היו הזדמנויות, אבל לא יצאו לפועל כי אני עסוקה. עד כמה אפשר להיכנס לתודעה אם אתה לא מגיע לפריים טיים בישראל? הסדרות שאני עושה פה, אני לא באמת יודעת מה מגיע ומה לא. אני משתדלת שלא להתעסק בזה יותר מדי. לא נותנת לזה להטריד אותי".
מה את עושה נכון שאחרים לא?
"אני לא חושבת שיש סוד הצלחה. אני לא חושבת שיש מסלול אחד שאפשר לקחת, לכל אחד יש את המסע שלו וצריך לעבור אותו ולתת לו לקחת אותך. אין ספר הדרכה, אין חוקיות. הדבר היחיד שאני משתדלת לעשות זה להיות כנה עם עצמי, לדעת מי אני ומה המסע שאני רוצה לעבור ומה המסע שאני לא מוכנה לעבור בשום פנים ואופן. וליהנות. הייתי ממליצה להקיף את עצמך באנשים טובים שירימו ולא יתנו לך לשקוע. מאוד קל ללכת לאיבוד. אם לא היתה לי המשפחה המדהימה שלי שחיזקה אותי להאמין בטוב ובעצמי, לא הייתי שורדת את זה. והם באמת עזרו לי המון ונתנו לי המון כוח".
7 צפייה בגלריה
"קריסטוף הוא בן אדם טוב. אני אוהבת אותו". קריסטוף סנדרס
(צילום: אימג'בנק - GettyImages)
לביא, כאמור, מתחזקת זוגיות כבר חמש שנים עם סנדרס החתיך־אך־הלא־יהודי. השניים גרים ביחד, הוא אפילו הגיע איתה לארץ פעמיים. ״הוא מאוד נהנה, הוא אפילו הספיק להיות בחינה כורדית, לא פחות ולא יותר״. אבל בלי לחץ. "לגמרי. יום אחרי שנחתנו לקחתי אותו לטרבושיםולריקודי בטן והוא עף על זה כאילו אין מחר, ואפילו ניגן קצת בדרבוקה. זה היה סוריאליסטי פלוס. יום אחרי לקחתי אותו לחתונה אשכנזית עם טראנסים בתוך איזה מאהל בצפון. היתה לו חוויה מכל הכיוונים".
לא בלטו לפתע פערי המנטליות ביניכם?
"פערים בין בני אדם קיימים בכל מוצא, בכל פינה, בכל מקום. גם אם הייתי יוצאת עם מישהו ישראלי היו בינינו פערים אחרים בצורות שונות. אני לא רואה בזה בעיה. פערים לא מפחידים אותי. דווקא לדעתי זה מעניין יותר. יותר ספייסי".
וזה שהוא לא יהודי זה לא אישיו?
"אני לא מקטלגת לפי אמונה, דת, צבע, לא חונכתי לחשוב ככה. לא איך שהייתי רוצה שיקטלגו אותי. קריסטוף הוא בן אדם טוב והוא עושה לי טוב ואני אוהבת אותו, וזה כל מה שחשוב לי בבן אדם שאני חולקת איתו את חיי".
אחרי חמש שנים יחד יש מחשבות על התמסדות בישראל, או השתקעות בלוס אנג׳לס?
"אני משתדלת לא לחשוב יותר מדי קדימה. אין לי מושג איפה אני אוכלת צהריים היום. אני משתדלת להיות איפה שטוב לי. אם זה יהיה פה או בארץ או ביפן - אין לי מושג. אני רק מקווה שיהיה לי טוב".
