נעה תשבי פירסמה טור דיעה באתר ה"ג'ואיש ג'ורנל" הנקרא "אמנים ללא גבולות. או עובדות" (קריצה על הארגון הידוע "רופאים ללא גבולות" שמספק סיוע רפואי לאנשים נזקקים ללא תמורה ברחבי העולם - י.ב.כ.). בטור, שיכול להתפרש גם כמכתב פתוח, פונה תשבי אל האמנים המפורסמים ברחבי העולם, שהביעו את דעתם על הנעשה בעזה, ביניהם פנלופה קרוז, ריהאנה, סלינה גומז ועוד, וקוראת להם ללמוד את העובדות בשטח, לפני שהם מדברים.
3 צפייה בגלריה
רוח פטריוטית. נועה תשבי
רוח פטריוטית. נועה תשבי
רוח פטריוטית. נועה תשבי
(צילום: יריב פיין גיא כושי)
תירגמנו את דבריה לעברית, וכך זה נראה:
"אני ישראלית, אני אמריקנית, אני אמנית. ככזו, הנושא הבא מעצבן אותי במיוחד. כשהמלחמה בעזה נמשכת, אנו עדים לזרם של אמנים וסלבריטאים שמספקים את הדעה בגרוש שלהם על המצב. זה יכול לבוא בצורת מכתב האמנים עליו חתמו חוויאר בארדם ופנלופה קרוז שמגנה את 'רצח העם' שישראל עושה בעזה, אגב, מונח קצת משונה בהתחשב בצמיחת האוכלוסין הפלסטינית מאז 1967 ובסיוע הרפואי שישראל מספקת לאזרחים הפלסטינים הפצועים, גם במלחמה הנוכחית. זה גם יכול לבוא בצורת ההאשטג #FreePalestine שריהאנה וסלינה גומז מצייצות.
אני מאמינה בכוחה של תעשיית הבידור והתרבות לעצב את נקודת המבט של החברה. אמנים כמו בוב דילן, ג'ון לנון ובונו שינו את תפיסת העולם שלנו בכל הנוגע לאי צדק בעולם. הם הלכו בעקבות המצפון שלהם אך לא התעלמו מאיך נקרא לזה, העובדות. הם הקדישו את כשרונם לשנות את דעת הקהל. אני לא חושבת שאני יכולה להגיד אותו דבר על, לדוגמא, סלינה גומז.
ציוץ פופוליסטי בטוויטר של #FreePalestine או חתימה על מכתב הקורא לסיים את 'רצח העם', בלי להזכיר את המילה 'חמאס', היא, כפי שקרא לה התאולוג הגרמני דיטריך בונהופר, 'חסד זול' (Cheap Grace) , או כפי שהוא מגדיר אותה 'חסד ללא חניכות' (Grace, without discipleship) - חניכות במקרה זה יהיה ידע של ההיסטוריה ושל העובדות. אני תוהה אם מישהו מה'דוברים' יודע להגיד לי מהו הסכם 'סייקס פיקו' וכיצד הוא משפיע בימים אלו על המזרח התיכון או על כמה מעברי גבול בעזה שולטת מצרים. אבל אולי אני טועה.
אמנים נוטים להיות לטובת האנדרדוג או התפיסה של האנדרדוג. לכן זה לא מפתיע שהם מתגייסים לטובת העם הפלסטיני. הם גם צודקים, העם הפלסטיני אומלל. לבי יוצא אליהם ואל הכאב הנוראי שהם חווים. אבל הנה עובדה שצריך לדעת לפני שמדברים: הפלסטינים במצור על ידי המנהיגים שלהם.
ממש כמו בשאר המדינות בהן אנו עדים לעלייתו של האיסלאם הפוליטי, כמו דאעש בעיראק, כך גם החמאס בעזה ועוד קבוצות אלימות. אם אנשים לא יודעים לעשות את ההקש, הם לא יכולים להבין את מה שמאוד ברור לכל ישראלי. אותם אנשים, שרודפים את העם שלהם ובאים לרדוף אותי, יגיעו בהמשך לרדוף אותם. ובהקדם האפשרי.
למישהו שלא גדל באזור, זה לא קל לרדת לעומק הדברים ולהבין מה לעזאזל קורה פה. עם זאת, אני תוהה אם קרוז ובארדם קראו בכלל את אמנת החמאס לפני שחתמו על המכתב. הם היו מוצאים שכשהאיסלאם הפוליטי הקיצוני יגיע לספרד - ואנחנו יודעים שהוא יגיע - הם ימצאו את עצמם בצד הלא נכון של ההיסטוריה. אחרי הכל, הזמר פיט סיגר והשחקן פול רובסון מצאו את סטאלין נערץ בתחילה, וכששבויי מלחמה אמריקאים טענו כי עונו על ידי הצפון וייטנאמים, ג'יין פונדה קראה להם בפומבי שקרנים וצבועים. העובדה היא שהם עונו בברוטליות. ואני לא חושבת שאני צריכה להרחיב לגבי סטאלין.
גם המדיה לא חפה מאשמה. היא מסקרת את ישראל והפלסטינים, מאחר שישראל, כדמוקרטיה משגשגת, מספקת לה קרקע בטוחה לעשות זאת. לא תראו את סלינה גומז מטיילת ברחבי סוריה או עיראק במטרה למצוא את העובדות. סיקור מוטה מביא לדעת קהל מוטעית, והאמנים חשופים לאינפורמציה לא נכונה כמו כל אחד אחר.
אם פרסונות ציבוריות יבחרו לרדת לעומקן של העובדות, הן ימצאו שישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה באזור של מדינות כושלות. יותר מזה, הם אולי יצליחו להבדיל בין ערכים אמיתיים לתעמולה. במה האנשים האלו - שאתם אומרים שאתם תומכים בהם - מאמינים? מה הם רוצים? כמה עירומה ריהאנה חושבת שהיא תוכל להיות אם האיסלאם הרדיקלי ישיג את מטרותיו הבינלאומיות?
ואולי אם הם יחקרו קצת את העובדות, לפני שהם מצייצים בלהט, הם יבינו שהמלחמה של ישראל היא לא נגד העם הפלסטיני, אלא נגד האיסלאם הרדיקלי והמניפסט שלה נגד גבולות ישראל. ישראל נלחמת עבור הזכויות של האנשים שלה לחיות ללא טילים וטרור. אך היא גם נלחמת נגד פונדמנטליסטים שמאיימים על כולנו. היא נלחמת על הזכות של ריהאנה להתפשט כמה שהיא רוצה.
אז אם אתם מעדיפים לשחק או לבלות לפני שאתם בודקים את העובדות, זה בסדר גמור, אבל בבקשה, תדבקו בזה. עם כוח (ומיליוני עוקבים) מגיעה לפחות קצת אחריות.
בינתיים, אני אנחם את עצמי עם אחד הבדרנים היחידים שקוראים לקונפליקט הזה בשמו: מלחמה נגד האיסלאם הרדיקלי פוליטי לטובת ערכים מערביים: ביל מהאר האהוב. קרן שמש קטנה בימים מטורפים אלו. אבל אני אקח כל מה שאני יכולה בינתיים".
3 צפייה בגלריה
כך זה נראה באתר
כך זה נראה באתר
כך זה נראה באתר
3 צפייה בגלריה
עם אמן אחר שהיה מספיק חכם בשביל לא להתבטא בנושאים שהוא לא מבין בהם. מיק ג'אגר
עם אמן אחר שהיה מספיק חכם בשביל לא להתבטא בנושאים שהוא לא מבין בהם. מיק ג'אגר
עם אמן אחר שהיה מספיק חכם בשביל לא להתבטא בנושאים שהוא לא מבין בהם. מיק ג'אגר
(צילום: אינסטגרם)