אחת ההנאות הגדולות בחייה של המעצב(נ)ת היא לישון. כמובן שצריכים להתקיים מספר תנאים מיוחדים כדי שהשינה תהיה ראויה – שלא כמו נמנום קל אחרי ארוחה דשנה, יש צורך במזגן, שמיכה בעובי הנכון, כרית נוחה, כוס מים קרים על השידה לצד המיטה וחושך מוחלט.
דווקא בטקסים מיוחדים, המעצב(נ)ת מעדיפה שלא להירדם: הכסא לא נוח, השמלה מתקמטת והרגל תמיד נרדמת, אבל לפעמים העייפות משתלטת עליך כי זה פשוט כל כך משעמם! בדיוק כמו מה שהתרחש אמש על השטיח האדום של טקס האמי. הדבר היחיד שהיה חסר למעצב(נ)ת היה הכרית האהובה שלה, כל השאר כבר לא ממש שינה.
50 גוונים של כתום
כבר בתחילת הסיבוב על השטיח האדום חשה המעצב(נ)ת עצבים קלים משום שהיה נדמה לה שהנה היא שוב בכלא. איכשהו הכתום, שהוא השחור החדש, הפך להיות גם הצבע הכי לוהט על השטיח האדום, על שלל גווניו. זה גם הצבע שהמעצב(נ)ת הכי שונאת. עם התחלה אופטימית כזו, היה ברור לה שהמיגרנה רק תיגבר עם כל צעד.
היידי קלום
היידי קלום הגיעה יד ביד עם המעצב זק פוזן ולבשה כמובן עיצוב שלו, שהוא טרח לקרוא לו מלאך בצבע אלמוג. האמת היא שקלום נראית כאילו הכי נוח לה בעולם – לא מפתיע לאור העובדה שסוף-סוף היא לא הולכת חצי עירומה וצריכה לדאוג כל הזמן מה יראו ומה לא יראו. הבד הרך והנופל, כנפי הבד כמו של מלאך והגזרה המחבקת את הגוף המושלם הופכים את קלום לאחת המתלבשות הלא רעות של הערב. הבעיה היא שזה קצת משעמם – לא רואים את התכשיטים ולא את הנעליים וצריך יותר מדי אסטרטגיה מחושבת כדי להציג את השמלה כמו שצריך. בהחלט אפשר היה להוסיף קצת התרגשות עם תסרוקת שווה.
ג'נוארי ג'ונס
ג'נוארי ג'ונס היפה לבשה גם היא גוון של כתום-אדום בשמלה של פראבל גורונג שלא תבייש את נשף התיכון השנתי, או לפחות יכולה לעבוד מצוין בתור וילון של חלון אחוזה מפוארת. המעצב(נ)ת נזכרה לפתע בימי האוניברסיטה שלה, כשגרה במעונות ולשותפתה לחדר היה כיסוי מיטה דומה שהיתה לו נטייה לאסוף הרבה אבק ולא מעבר לזה. הנעליים, אגב, עובדות מאד יפה עם השמלה המכובדת, כאילו קורצות מהצד שיש בג'ונס גם צד שובב, אבל אם השמלה היתה הופכת לאוברול סטרפלס, מאותו הבד, זה היה עובד טוב יותר. ולמה ככה עם השיער, למה?
כריסטינה הנדריקס
כריסטינה הנדריקס, חברתה לסט של ג'ונס, קמה, ככל הנראה, על צד שמאל והחליטה שזה יום הבלאגן – בלאגן בשמלה, בלאגן בשיער, בלאגן באיפור, בקיצור, לא משהו בכלל. כמות הפרטים על השמלה מבית מרקזה, התכשיטים, תיק הקלאץ' המנצנץ – הכל יחד פשוט מסנוור עד כאב עיניים. הנדריקס מאד אוהבת להבליט את הנתונים הסקסיים שלה וזה נפלא, אבל מרוב הניסיון לבלוט, לא שמים לב לנכסים. יתרה מזאת, האיפור גורם לה להיראות דהויה, והשיער נראה כאילו היא הרגע יצאה מאימון שחייה בבריכה של הקאנטרי במושב. ככה לא באים לשטיח האדום.
קלייר דיינס
עוד אחת שמוכיחה שיותר מדי זה פחות מדי היא קלייר דיינס שבחרה בשמלה של ג'יבנשי בגוון של אדום-כתום בשילוב של תחרה חושפת, חגורה שאין בינה לבין השמלה שום קשר וענק אבנים באזור המחשוף. לא ברור אם מדובר כאן בפרוטקשן שדיינס אמורה לשלם בדמות תכשיטים או עיצובים ביזאריים, אבל איכשהו נראה למעצב(נ)ת שדיינס לא ממש התלהבה מהבחירה של עצמה. החגורה צריכה לעוף, בעיקר משום שהיא לא עוזרת ליצירת צללית הולמת עבור דיינס, פשוט חותכת אותה באמצע, והשרשרת צריכה למצוא את דרכה חזרה לעץ שממנו נקטפה ואז הכל יהיה בסדר.
ג'וליה לואי-דרייפוס
ג'וליה לואי-דרייפוס כבר מזמן הכתירה את הגוון אדום-כתום-אלמוג וכו' בתור הצבע האהוב עליה וגם השנה היא טורחת ומגיעה בגוון הנ"ל, בשמלה של קרולינה הררה שמזכירה את השמלות הקודמות שלה – אבל היי, אם זה עובד, למה לשנות? ואין ספק שזה עובד. לואי-דרייפוס נראית מעולה, הגזרה מבליטה את מה שצריך, המבנה של השמלה מזכיר את השמלה של ניקול קידמן בקאן לפני שנתיים – גב חשוף ורצועות עור, שאצל לואי-דרייפוס עבדו קצת פחות טוב (מישהו צריך לשחרר אותן קצת), אבל בסך הכל אין כאן הפתעות והפיהוק לא איחר להגיע.
קיילי קווקו
לשניה אחת התעוררה המעצב(נ)ת כשפגשה בקיילי קווקו שהגיעה בשמלה של מוניק לולייה באדום וורוד שמאד הזכירה לה את כתונת הלילה החביבה עליה – מה שהתאים בדיוק להלך הרוח, שעמום + פיהוק = שינה עמוקה. אם השמלה היתה קצרה יותר וחושפת רגליים, אין ספק שזה היה עובד טוב יותר, וודאי עם התסרוקת השובבה שנזכרה לעשות, קצת באיחור, אחרי הטרנד שסחף את כולן בשנה שעברה. ואם כבר, איפה התכשיטים? אה נכון, לא הולכים לישון עם תכשיטים.
קרי וושינגטון
קרי וושינגטון הלכה עם הכתום והשחור עד הסוף בשמלה של פראדה שנראית כמו משהו שמתאים יותר למסיבת חוף מאשר לאמי. נכון, טקס האמי לא מחייב ואפשר לבוא קליל, אבל לא צריך להגזים. העובדה שהשמלה מלאה בנצנוצי אבנים לא הופכת אותה למתאימה יותר לאירוע, היא פשוט גורמת למעצב(נ)ת להתגרד יותר. השיער סתם תלוי בלי צורה (זו התמה של הערב?) ואם כבר החלטת על המראה הזה, שבהחלט מראה איזה יופי רזית כולה 4 חודשים אחרי הלידה, היית יכולה להוסיף נעלי עקב נוצצות שהיו עוזרות קצת יותר לעורר את המראה, וגם המעצב(נ)ת.
השעון המעורר: מפגש עם לינה דונהאם
הרגע המכונן שגרם למעצב(נ)ת להתעורר בבת-אחת, כאילו זה עתה חוותה סיוט, היה עם לינה דנהאם שהגיחה בעיצוב של ג'יאמבטיסטה ואלי ונראתה כמו פלמינגו שעבר טראומה קשה ובחר להפוך לחצאית שכבות כדי שלא יטרידו אותו עוד. המעצב(נ)ת אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל – נכון, דנהאם אוהבת לעשות רעש וצלצולים וגם לבחור בבגדים שהיא מרגישה בהם נוח, אבל איכשהו נראה שהפעם אפילו לה לא נוח במה שבחרה ללבוש. החולצה היתה צריכה להיות חסרת פרטים ובצבע מט, צמודה יותר -כדי שלחצאית תהיה אפשרות לבלוט יותר (אם זה אפשרי בכלל לגרום לה לבלוט יותר) והכי חשוב - מגוהצת!! בנוסף, כדי ליצור אשליה של רגליים ארוכות יותר, צריך להוריד מנפח השמלה וליצור פחות שכבות. בקיצור, לכי הביתה ותחליפי למשהו אחר, ואם כבר בחרת בבלונד, תנסי להתאפר בהתאם כדי להימנע מעיני רקון.
תשקיעי בפעם הבאה: ג'ולי בואן
ג'ולי בואן החביבה, שלרוב משתדלת, החליטה שהפעם לא מתחשק לה ובאה בשמלה שבאמת מתאימה למסיבת קיץ ופחות לטקס האמי. אולי כי היא משחקת באחת הסדרות המצליחות ונדמה לה שלא צריך להשקיע, ואולי משום שפתאום חשה במשב רוח חמימה של אוגוסט והחליטה שלא בא לה להזיע. בכל מקרה, השמלה בהחלט הולמת את גזרתה הזעירה, אבל כדאי היה להשקיע קצת יותר בדוגמת הבד – ודאי לא משהו שגורם לכאבי עינים ומצמוצים (ולא, זו לא בעיה בתמונה, השמלה מורכבת ממקטעים של צבעים מרוחים). בואי נחליט שבשנה הבאה משקיעים יותר, אפילו שברור שהחברה שלך לקאסט "משפחה מודרנית", סופיה ורגרה, תראה יותר טוב ממך.
נתפסה בקורי הטול: שרה פולסון
מתוחזקת בקפה שחור ומפגשים מהסוג הזוועתי, המשיכה המעצב(נ)ת להסתובב על השטיח האדום, כשלפתע נתקלה בשרה פולסון שהחליטה להגיע לבושה כמיצג של מנורת לילה חביבה. המעצב(נ)ת מודה שהיא מבינה את ההתרגשות מבד הטול, זה משהו שככל הנראה מובנה בעיקר אצל בנות שמגיל צעיר רואות בד רשת שקוף ויודעות שהן פשוט רוצות לעבור לגור בתוך קערה ענקית מסוג הבד הזה, בטח ובטח כשהוא מעוטר בנקודות חמודות. אבל ככל שמתבגרים, צריך להבין שהשמלות הללו צריכות להישאר בארון, ולא לתת להן לצאת מכלל שליטה כך שאת נראית כמו משהו שעכביש פלט אחרי שעיכל חיפושית משה-רבנו.
כל הארץ דגלים: מישל דוקרי
הפגישה עם מישל דוקרי הזכירה למעצב(נ)ת שעדיין לא הסירה את דגלי ישראל עוד מיום העצמאות האחרון. דוקרי בחרה בשמלה לבנה המלווה בגווני כחול-ירוק של המעצבנת רוזי אסולין - המעצב(נ)ת זוכרת בוודאות שפעם היו לה מצעים כאלה ותוהה מה עשתה איתם מאז. בחירה בצבע בהיר כשגוון העור שלך בהיר, מעלימה אותך כשמשתלבים צבעים חזקים נוספים לשמלה. אם השמלה היתה בצבע אחיד – ירוק או כחול ואפילו לבן – זה היה עובד טוב יותר ואולי אפשר היה להתעלם מהתסרוקת המאכזבת של דוקרי.
שחור זה תמיד שחור וגם לבן
ג'וליאנה מרגוליס
מאוששת וכבר לא מפהקת, פגשה המעצב(נ)ת את ג'וליאנה מרגוליס ונשימתה נעתקה, לרגע רצתה לכסות את מרגוליס בגלימה משום שהיה נדמה לה שזו יצאה מהבית בכותנת הסקסית ושכחה ללבוש את השמלה. יופי של גזרה בשמלה של נרסיסו רודריגז, אבל השילוב של בד נוצץ ומבריק עם חלק דהוי לא עובד כל כך טוב, והחלק האחורי שנראה ממש כמו סגר של חזייה משנות ה-50 הופכים את השמלה לקצת מוזרה. מרגוליס נראית מעולה, אפילו עם תסרוקת ה"כרגע חזרתי משיעור יוגה ומה-זה הזעתי", אבל השמלה צריכה להיות קצת יותר מהוקצעת כדי להפוך אותה למושלמת.
ליזי קפלן
ליזי קפלן המקסימה בחרה בשילוב של הרבה שחור וקצת לבן, והמעצב(נ)ת חייבת לומר שהיא מאד מחבבת את גזרת השמלה מבית דונה קארן אטלייה, היא היתה הופכת אותה לצמודה לכל האורך ומוותרת על השובל הלבן, או לחילופין רק מוותרת על הבד הלבן ומשאירה את השמלה כמו שהיא, אבל אין ספק שחל שיפור וזו בהחלט שמלה שמתאימה לאמי משום שהיא לא מאד מגונדרת ולא ממש מחייבת, והשילוב של שחור ולבן (כמעט) תמיד עובד.
לוסי לו
לוסי לו בחרה בלבן-קרם בשמלה של זק פוזן עם הרבה כיווצים, חלקים שקופים ושתי קונכיות באזור החזה. העיצוב מזכיר מאד שמלות שטיילו על השטיח האדום בשנה שעברה ובשנה שלפני כן ואולי הגיע הזמן לוותר ולהמשיך הלאה. לו נראית נחמד, אבל לא יותר מזה. אולי ענק מרשים היה מוסיף קצת יותר, אבל המעצב(נ)ת בהחלט חשה שהעייפות שבה להשתלט עליה אט-אט.
טיילור שילינג
טיילור שילינג נמצאת בכותרות מאז שהכתום השתלט על חיינו, אבל אף אחד לא ממש זוכר לה את הפלופ האיום שנקרא "מרסי" ושהוציא למעצב(נ)ת את כל החשק להיות אחות סקסית. בכל מקרה, גם שילינג בוחרת בגוון לבן-קרם ושוב בשמלה של זוהיר מוראד בגזרה מאד מוכרת מהשנתיים האחרונות. אולי זה משום שרק עכשיו היא תופסת תאוצה וצריכה מהר-מהר להשלים פערים מול הכוכבות האחרות, ואולי זה משום שהיא עדיין לא ממש רגילה לשטיח האדום. בכל מקרה, מדובר בגזרה חביבה עליה במיוחד שבהחלט הולמת את כתפיה הענוגות, אבל אולי הגיע הזמן לנסות משהו חדש, שנאמר, עדכני יותר?
קתרין הייגל
אם כבר עדכונים, קתרין הייגל הפציעה על השטיח האדום אחרי הרבה זמן שלא ראינו אותה, וכדי לא לעשות יותר מדי רעש, בחרה בגוון קרם שגרם למעצב(נ)ת לחשק עצום לעוגה. שמלת הווינטג' העשויה משי חביבה, אבל מאד מבגרת את הייגל שיש לה נטייה ללבוש בגדים כאלה. במקום ללכת על משהו צעיר יותר ובצבעים בולטים יותר, היא כנראה חושבת שבגדים "מבוגרים" יגרמו לאנשים לקחת אותה יותר ברצינות, או שהיא באמת חושבת שזה נראה טוב. למעצב(נ)ת זה מזכיר את כותנות הלילה של "בית קטן בערבה".
צמח לך משהו על השמלה
לורה פרפון
חברתה של שילינג לתכנית היא לורה פרפון המהממת, לה זוכרת המעצב(נ)ת חסד נעורים עוד מימיה כג'ינג'ית ב"מופע שנות ה-70". מאז אמנם עברו כמה שנים, אבל נראה שמשהו מדונה של אז, נשאר בלורה של היום, כי די ברור שהיא עדיין לא יודעת להתלבש. יופי של צבע שאמור להבליט את העיניים יחד עם השיער השחור, אבל חוץ מזה, כל דבר אחר הוא פשוט נוראי. המיצג הארכיטקטוני של גוסטבו קדיל שצמח לה על השמלה נראה כמו קימונו שיצא משליטה, ניסה להפוף לשמלת ערב והסתפק בזה שמישהי שלא מבינה באופנה תלבש אותו. הגזרה האיומה הורסת כל שביב של תקווה לחזות בגוף הסקסי של פרפון, התסרוקת שנראית כאילו היא הרגע יצאה ממנהרת רוח והצוואר החשוף שממש בוכה לשרשרת יפה – הכל יחד הופכים אותה למתלבשת הכי גרועה של הערב. בכלא כבר מזמן היו מרביצים לה.
קייט וולש
גם קייט וולש החליטה ללכת על המראה העיצובי ופחות התחשבה בעצמה. החום והלחות הרסו לחלוטין את האיפור - שגרם לה להיראות איום ונורא, השמלה בקושי איפשרה לה לנשום וסביר להניח שגם לא ממש איפשרה לה לשבת. מצד שני, צהוב הוא לא צבע שכל אחת יכולה ללבוש ועל וולש הוא עובד, אפילו עם הקשקושים שמודבקים באזור הפפלום שנמשך לעבר השובל במראה צלופחי משהו. בקיצור, מדובר בשמלה שאפשר וכדאי ללבוש לנשף התרמה למען משהו בערב קריר ולא לאחר-צהריים לוהט ולח שמוציא לך את החשק לחיות.
המנצחות של הערב
סופיה ורגרה
לשמחתה של המעצב(נ)ת היא הצליחה לשמור על עיניים פקוחות ולהמשיך הלאה על השטיח האדום וזה השתלם לה - בפעם הראשונה כשפגשה את אהובתה היקרה סופיה ורגרה, שהגיחה לשטיח כמו פסל מושלם של אלילה קולמביאנית יפייפיה בשמלה של רוברטו קוואלי. בגזרת בת הים ובמחוך שאוסף את הנכסים המרשימים שלה, בצבע לבן ופסי כסף שיוצרים אשליה של גוף אפילו חטוב יותר, אם זה אפשרי, ורגרה משאירה כמעט את כולן מאחור.
ג'וליה רוברטס
מי שעומדת איתה בשורה, ואולי אפילו עוקפת אותה, היא, תאמינו או לא, ג'וליה רוברטס, שהגיעה בדקה ה-90 בדיוק כמו שצריך, לבושה בשמלה של אלי סאאב בגוון כחול כהה עם המוני כדורים קטנים ונוצצים שהופכים את השמלה לשובבה וחמודה. האורך חושף רגליים מרשימות וגם משווה לשמלה מראה של "אני פה בשביל הכיף". בתקופה שבה רוברטס לא ממש מקבלת חיבוק מהקהל בגלל כל מיני סיפורים משפחתיים שיוצאים מהשק, אין ספק שהיא מבצעת בחירה מצויינת ללבוש ונראית פשוט מדהים. מי יודע, אולי היא סוף-סוף הפנימה שלהיות מכשפה עושה לך טוב לעור הפנים. המעצב(נ)ת אומרת את זה כבר שנים.
