המעצב(נ)ת הכי אוהבת שאומרים לה "תתחדשי" ומתכוונים לזה, ואם זה בא עם תוספת של "זה ממש יפה לך" מכל הלב, היא מאושרת. בכלל, כנות היא נשק יום הדין מבחינתה, ולא תראו אותה מסתירה את דעותיה לעולם (רק את שמה האמיתי), כי הרי איך תדעי שהשמלה שלך זוועתית אם לא יאמרו לך את האמת בפנים?
מאותה סיבה בדיוק לא הסתירה המעצב(נ)ת את הפיהוקים שהפיצה לכל עבר על השטיח האדום לפנות בוקר (ב'), בטקס האוסקר ה-87. אפילו הגשם שירד ואיים להרוס לה את הפן לא הצליח לעורר אותה מהשעמומון שהתהלך לפניה. אולי בגלל זה החליטה גם שהגיע הזמן לפרוש מהעסק, אבל לא לפני שתעקוץ עוד כמה כאלו שחושבות שהן יודעות להתלבש.
כל המועמדות בשמלות האוסקר שלהן
(צילום: רויטרס)
לא אכלתי כלום וישר באתי: רוזמונד פייק
רוזמונד פייק הפכה לכוכבת גדולה מאז שהחליטה להתחרפן ולנסות לחסל את בן אפלק. אילולא המעצב(נ)ת היתה קוראת לאפלק "בעלי השני", היא אולי אפילו היתה מחבבת את פייק. אבל הניסיון הנואש להראות עד כמה היא רזתה אחרי הלידה, איזה יופי יורדים במשקל כשלא אוכלים כלום ולהשתמש במפה סרוגה בתור שמלה, לא עובדים.
יכול להיות שזו לא אשמתה של פייק שאין חדש תחת התחרה, אבל היא בהחלט היתה יכולה לבחור משהו אחר שלא היה משווה לה מראה של רד וולווט קאפקייק. אגב, אם כבר הלכת על שסע וסנדלים, לא מן הראוי שתשימי לק או תעשי פדיקור ראוי? המעצב(נ)ת היתה רוצה לראות את פייק בטורקיז עז ואז יהיה על מה לדבר.
באתי (לא) לחדש לכם: קייט בלנשט
המעצב(נ)ת יודעת מה זה להיות עייפה, להסתובב כל היום בין חנויות האופנה, להתלונן על איך שהכל נראה ואחך כך עוד לסחוב שקיות מלאות הביתה. עייפות היא ודאי הסיבה שקייט בלנשט החליטה לבחור במראה של לפני שנתיים רבתי. השמלה השחורה של ג'ון גליאנו בשילוב הענק - שבאופן חשוד נראה יותר מפעם אחת על השטיח האדום - ואם המעצב(נ)ת לא טועה, בשנה שעברה סופיה ורגרה ענדה משהו דומה לו - זועקים "מה זה לא בא לי לחפש משהו מיוחד ולעשות רונדלים על השטיח. תביאו איזו ביס מהפשטידה לייט ועזבו אותי באמאש'כם".
אזבלנשט לא השקיעה בכלום והאמת? היא מהממת, אז אין סיבה שתשקיע באבזור לא רציונלי. השמלה חתוכה באופן מושלם עבורה וזה מספיק. המעצב(נ)ת כבר אכלה שתי חתיכות פשטידה מרוב קנאה.
ממחזרת זיכרונות טובים: גווינת' פאלטרו
17 צפייה בגלריה
גווינת' פאלטרו - פעם גם אני זכיתי באוסקר, עוד לפני שהתחלתי להכין סלט חסה ולקרוא לו גורמה
(צילום: AFP)
הדבר הראשון עליו חשבה המעצב(נ)ת כשנתקלה בגווינת' פאלטרו היה "זה זכור לי מאיפשהו", וכשפשפשה בזיכרונה זה הכה בה כמו תיק קלאץ' של לואי ויטון שנחטף מהמדף במכירת חיסול - פאלטרו לבשה את הצבע הזה כשזכתה באוסקר על "שייקספיר מאוהב". גם אז שקלה המעצב(נ)ת מה עדיף, מזלג בעין או קפה ברד עם שמנת 30% שומן - ולא רק בגלל השמלה המזוויעה של ראלף אנד רוסו.
וגם הפעם פאלטרו לא ממש משאירה ברירה ומחייבת תגובה של רפלקס גועל כלשהו - הפרח המוגזם, שהוא כל כך סוף שנות ה-90 בואכה שנות ה-2000, ע"ע "סקס והעיר הגדולה" עם קארי והשושנים שלה, הכתף הא-סימטרית והצבע שאין כבר מה לומר עליו. מה שכן, האיפור והעגילים מושלמים, אם אלו היו מגיעים עם שמלת מחשוף מרשימה, אפילו באותה גזרה מחויטת כמו זו, ובצבע כהה, המעצב(נ)ת היתה מאושרת. טוב נו, היתה שמחה קצת.
הולכת על בטוח: ריס וית'רספון
המעצב(נ)ת שונאת ספורט אבל מוכנה לקרוא להליכה המהירה בין מדפי הבגדים - סוג של התעמלות משחררת נפש. ריס ווית'רספון לקחה את ההליכה קצת יותר רחוק ואפילו היתה מועמדת לאוסקר על זה. אבל כשזה מגיע לבגדים, וית'רספון החליטה השנה ללכת על בטוח. בעצם זה קורה כמעט כל שנה. הפעם בשמלה בגוון כחול קרח - ואל תתווכחו עם טום פורד (כן, אני יודעת שזה נראה לבן אבל כך הוא הגדיר אותה), אם הוא אומר שזה הצבע, זה הצבע - היא לא מחדשת בכלום, בוחרת גזרה בטוחה והדוקה. זה עובד יופי אבל זה משעמם נורא. הדבר היחידי שנראה כאילו הוא חדש הוא המצח המגוהץ למשעי, זה בטח לא נראה יפה כשהיא מפהקת.
הייתי בדרך למסיבה אחרת וחשבתי לקפוץ: נעמי ווטס
היכולת לחדש תלויה הרבה בחזון של המעצב/ת, שאמור לקחת בחשבון גם את הגורמים הסביבתיים, את העבר, ההווה והעתיד, ובעיקר להניח בצד את הזיכרונות ממסיבות החוף האלמותיות בהן בילה בנערותו. נעמי ווטס בחרה בשמלה מבית ארמני, שלא ממש מסתדרת עם האירוע.
כן, המעצב(נ)ת יודעת שהיום כבר הולכים לחתונות עם ג'ינסים - ולא, זה שהג'ינס צבוע בצבע אחר מכחול עדיין לא אומר שזה בסדר - אבל להגיע לטקס האוסקר בשמלה שנראית כאילו היא הכלאה בין גוזייה לשמלת חוף גובל בפשע אופנה רציני. זה באמת נחמד שהכל נתפר מחומרים שייצרו תולעי משי שעברו הכשרה מיוחדת, אבל זה לא עובד. אפילו ווטס נראית כאילו היא קופאת מקור בבגד החוף המוזר הזה. אחרי כמה וכמה הצלחות גדולות למצוא אותה בזה, זה פשוט כמו לגלות שמשתמשים במרגרינה בעוגת השוקולד האהובה עליך.
חשבתי שהנשף זה היום: ג'ניפר לופז
המעצב(נ)ת הכי שונאת להגיע למסיבה ולגלות שהאויבת המושבעת שלה עוד לא הגיעה - הרי האיחור האופנתי והקטלני צריך להיות שלה ורק שלה בלי מתחרות. וגם הפעם היא מצאה את עצמה בפוזיציה דומה כשגילתה את ג'ניפר לופז בשמלת נשף מהודרת. אם כבר ג'ינס לחתונה וכאלו, לופז עושה לאוסקר כבוד בשמלה של אלי סאאב, ולא משנה כמה שתקראו לה מגזימנית, היא זוכרת שפעם התלבשו יפה לאוסקר. מצד שני, יכול להיות שהיא פשוט שמרה את השמלה הזו לרגע הנכון - סדר פסח זה לא בדיוק הזמן להשוויץ בשמלות שלך עם כל הדודות הטרחניות שיתחילו לשאול מאיפה זה – והרגע הגיע. בצער רב מורידה המעצב(נ)ת את הכובע ומודה שלופז היא מנצחת הערב עם שמלה שכולה אוסקר.
ג'ינג'י זה אופי: ג'סיקה צ'סטיין
מאז שהגיחה לעולם המפורסמים, נדמה שג'סיקה צ'סטיין עוד לא ממש קלטה שביקורת היא משהו שצריך לעבוד איתו. הפעם בשמלה כחולה של ג'יבאנשי היא עושה את אותה טעות ונכנעת לגחמות לא רצויות. בשביל מה החלק הנוצץ מתחת לשמלה? למה צריך חלק עליון שנראה כמו שכמייה שיוצר מראה של מתאבקת? צ'סטיין היתה צריכה להישאר עם צבע אחד- כחול או שחור, עם הגזרה החובקת גוף מרשים ביותר, אבל להישאר בגבולות השמלה הפשוטה. ג'ינג'י זה אופי ולפעמים זה האקססורי הכי נכון - לא צריך יותר מזה.
אני ממש מתוקה: קירה נייטלי
המעצב(נ)ת לא יכולה לומר משהו רע על נשים בהריון, וזה לא שהיא לא ניסתה, פשוט היא פעם הבטיחה למישהי שזה לא יקרה. בכל אופן, קירה נייטלי החביבה בחרה בוולנטינו קוטור עם מלא כיתובים רומנטיים ושיפון מתנופף. המעצב(נ)ת מחבבת את הגזרה שיכולה להלום כמעט כל אחת, כן, גם אם היא בהריון, אבל הצבע הדהוי לא ממש עובר את גוון העור הבהיר של נייטלי. גם הכיתובים שנראים כמו וילון לחדר הילדים היו יכולים להיעלם ובכלל, אולי אפשר היה להחליף הכל, חוץ מהגזרה, בגוון ירוק מיושן שהיה מתיישב בדיוק על נייטלי ההריונית, ולא אין פה שום אמירה על בחילות הטרימסטר הראשון.
תארזו אותי בשקית לדרך: מריון קוטיאר
המעצב(נ)ת אוהבת כמעט כל מה שקשור בצרפתים – בגטים, קרואסונים, הרבה חמאה והמון נשיקות. לכן, היא מעריצה מושבעת של מריון קוטיאר בלי להסתכל עליה אפילו. אבל אפילו היא, הפעם, חייבת לעשות פרצוף שמביע קללה עסיסית בצרפתית. לא ברור מה עבר למעצבים בדיור קוטור בראש, כשהחליטו ליצור את השמלה, אבל המעצב(נ)ת מוכנה לשים כסף על זה שהיה מדובר במשהו שקשור בטייק-אווי ואולי אפילו של סושי, אחרת אין שום הסבר הגיוני לרצועה השחורה שקשורה לה שם מתחת לישבן.
כמישהי שיודעת, לרוב, לבחור בלבוש הנכון, קוטיארד מאכזבת מאד והמעצב(נ)ת נאלצת לסובב מבט וללכת לנגוס בעוד קרואסון. אגב, אם השמלה היתה ללא הפגוש האחורי, היא היתה יכולה בקלות לעבור את המבחן.
שתיים ארוזות לקחת: ג'ניפר אניסטון ואופרה ווינפרי
אתם ודאי מרימים גבה נוכח הזיווג הלא מושלם והמוזר ביותר שהמעצב(נ)ת טרחה עליו, אבל שימו לב – ג'ניפר אניסטון בוורסאצ'ה נראית כאילו כלאה את עצמה בתוך שנדליר שבימים הטובים שלו שימש ברשת דייגים, ובימים הפחות טובים.. ובכן, הגיע לאוסקר. כבר רבות דובר על אניסטון והבחירות הבטוחות שלה – המעצב(נ)ת לא מתעניינת במה שהיא שמה בקלפי, אבל אין ספק שהיא מתחילה לעצבן. אפשר להתלהב שעות משיער המשי שעבר פן, שטיפה, מסכה ועוד פן, כמו גם מהתפירה המיוחדת של השמלה, אבל בסופו של דבר, אניסטון נראית כאילו היא שומרת דוגמאות שלה לכל מסיבה ופשוט מסובבת את המפתח של הבובה הנכונה לאירוע הנכון. יאללה ביי.
אופרה ווינפרי, לעומת זאת, גם לא מחדשת בכלום. בשמלה של וורה וונג היא שוב עם הכיווצים, המחשוף ושאר הטול והשיפון, היא נראית כמו תמיד. היא אפילו הגיעה עם האביזרים הקבועים – בעלה סטדמן והבסטי גייל קינג. עד כדי כך לא חידוש, שאף אחד כבר לא מתרגש מהשלישייה שהולכת לכל מקום יחד. המעצב(נ)ת מבינה את הרצון ללכת על בטוח כי זה עובד, אבל לפעמים צריך להעז ולנסות משהו אחר. אם את מתגעגעת לאור הזרקורים, הגיע הזמן שתחליפי סטייליסטית.
שמישהו ייקח אותה מפה: אמה סטון
ואם כבר עסקנו בשנדלירים, אמה סטון בשמלה של אלי סאאב, נראית כמו משהו שהשמלה הקיאה החוצה. הגוון הירוק-זהוב הופך את סטון לבעלת מראה חולני, האודם שמרוח ברישול הופך את המראה לעוד יותר מגוחך, ואפילו צמידי הוונדר-וומן והגב החשוף לא עוזרים כאן. מצד שני, יש מצב שסטון טעתה וחשבה שמסיבת פורים זה השבוע ולכן הגיעה מחופשת לנזלת של חייזר. המעצב(נ)ת מתנצלת בפני החייזרים והמנוזלים, אבל באמת שאין שום תירוץ למה שסטון עשתה.
מי ביקש פולקע? ליידי גאגא
עוד אחת שעושה טובה שהיא מתלבשת היא ליידי גאגא, שהפעם בחרה בתלבושות של מעצב עבר בשם אזדין אלאיאה. המעצב(נ)ת חייבת להודות שכאשר פגשה בגאגא התעורר בה משהו - אולי זה סתם היה הקפה ששתתה שעה לפני – והיא אפילו חייכה לעצמה, בכל זאת שמלה די מרשימה. אבל כשהתמונה הכללית נחשפה לעיניה, והיא ראתה את כפפות בית המטבחיים שלבשה הגאגא, הבינה שאין מה לטרוח ולהתרגש. אפילו אם היא היתה מגיעה עם לובסטרים חיים כסיכות שיער, לא היה מה להתרגש. אם גאגא היתה מוותרת על האביזרים המגוחכים, שנועדו כאילו לעשות רוח וצלצולים, יש מצב שאנשים עוד היו מופתעים ממנה ולטובה.
ליצנות למתקדמים: ניקול קידמן
יש אנשים שמגיעים למסיבה רק בגלל שחשבו שאם הם יבואו כולם יבואו. ניקול קידמן היא דוגמה מצוינת לכך, שנים שהמעצב(נ)ת לא ראתה סרט ראוי של הגברת ובכל זאת היא כל הזמן מסתובבת לה בין הרגליים על השטיח האדום, מנסה לחייך ולא ממש מצליחה מחשש שפני החרסינה יישברו. זוכרים את הקלאץ' של לואי ויטון? השמלה של קידמן מגיעה מאותו מעצב ועם כל האהבה של המעצב(נ)ת לעיצובי התיקים, השמלה פשוט מזעזעת. קידמן נראית כמו משהו ששייך למסיבת תחפושות במשרד, וכל מה שחסר לה הוא איפור מוגזם וכובע של ליצן. טוב, אז רק כובע של ליצן. באותה מידה היא היתה יכולה להישאר בבית עם הפיג'מה.
מזל שזכית באוסקר: ג'וליאן מור
טוב, זה לא סוד שג'וליאן מור היא אחת השחקניות החביבות על המעצב(נ)ת והעובדה שהיא לא יודעת להתלבש - בכלל בכלל לא משפיעה על החיבה הזו. הנה, היא שוב זכתה בפרס על יכולות המשחק שלה, והנה היא שוב תקבל על הראש בגלל הבחירות שלה בשמלה מחרידה שמזכירה למעצב(נ)ת דיר כבשים שהשתוללו כל הלילה במסיבת נצנצים ואיפור חשפניות. 'שאנל' הוא אמנם שם נרדף לקלאסיקה, אבל המעצב(נ)ת היתה רוצה לראות קצת יותר קלאסי על מור, כמו למשל איזו שמלה שחורה מחויטת ושיער מפוזר בסגנון ורוניקה לייק. נו, אם לא בשביל האוסקר אז אולי בשביל פורים?
עוד פעם את? לופיטה ניונג'ו
המעצב(נ)ת היתה בין הראשונים, אם לא הראשונה, לצנן את ההתלהבות שכולם נדבקו בה בכל הקשור ללופיטה ניונג'ו. נכון, היא שחקנית משהו-משהו, אבל זה שעשו ממנה פאשניסטת על, זה באמת מוגזם. מרוב ההתלהבות והדיבורים, ניונג'ו כבר התחילה להתבלבל בבחירות שלה בשמלות, והפעם, בשמלת חרוזים של קלווין קליין, היא מנסה להיות קצת יותר סולידית, אבל זה לא ממש עובד לה. אם זו היתה שמלה פשוטה לבנה, האפקט שלה היה הרבה יותר מרשים, אבל כבר נאמר כאן שכגודל הציפיות כך גם האכזבות, וניונג'ו מוגלית לצד של המתלבשות הגרועות.
זה נגמר לא טוב: סקרלט ג'והנסון
הפעם תסיים המעצב(נ)ת בנימה עצובה משהו, אולי כי מדובר בטור האחרון שלה, לפחות כרגע, ואולי כי באמת עצוב לה לראות איך סקרלט ג'והנסון הפכה מסופר סקסית שיודעת להתלבש, למישהי ששוכחת עד כמה חשוב לבחור בצבע הנכון. השמלה של ורסאצ'ה היתה כמו עור שני לג'והנסון וישבה עליה בול – אין ספק שמדובר כאן בהתאמה אחד לאחת והמעצב(נ)ת נראתה במהלך המפגש הקצר עם ג'והנסון יותר ירוקה מהשמלה. אבל, הצבע הירקרק גורם לג'הנסון להיראות דהויה ואפילו התסרוקת המאגניבה עם העגילים והמראה הכללי של הבייקרית, לא עוזרים לה להתייצב כבעלת מראה סביר. כל כך חבל, כי אם השמלה היתה בסגול רעל, לרבות השרשרת - שבמקרה הירקרק בכלל לא היתה צריכה להיות שם - הכל היה יכול להיות מושלם.
אבל בחיים אין מושלם, אפילו לא המעצב(נ)ת, שניסתה להביא קצת שמש איתה לכל אירוע שהגיע, ולא מדובר בתיק הצהוב-זוהר שלה, אלא בניסיון להכניס קצת בינה בראשיהן של הסלבס שלא תמיד מסתכלות במראה לפני שהן יוצאות מהבית. תזכרו שמעט זה לא לפעמים הרבה – במובן של טוב. הרבה מדי יביא איתו מעט תגובות חיוביות ואם אתם מרגישים מצוין עם מה שאתם לובשים, שימו פס על כולם.
ומה אתם חשבתם על השמלות של הכוכבות? הצביעו והשפיעו!
