אתמול (ג') כססנו ציפורניים מול פרק חצי הגמר של "המירוץ למליון", כשבסופו גילינו מי שלושת הזוגות שעלו לגמר - הצרפתים ג'וזי ואלכס, האב ובנו עמית ורז גל וצמד הנשים "המתולתלות", לי חדד וטל אלקובי שהדיחו בדקה ה-90 את הכדורגלנים ציון ואביב. היום (ד') הן כבר מככבות על שער מגזין "פנאי פלוס" בראיון מיוחד בו הן מספרות על הפרסום המיידי, התלתלים שהפכו לסימן ההיכר, על פמיניזם וכמובן על המירוץ למיליון. ספוילר, הן קצת פחות מחבבות את משפחת גל. מזדהים?
"קראו לנו 'הסנוביות'. לאורך כל 'המירוץ' היינו כמו סוס עם רטיות על העיניים, לא מסתכלות על אף אחד, רואות רק את עצמנו", מספרת חדד ואלקובי מוסיפה" "אני אומרת ללילוש: 'יש לנו עולם, כנסי לכדור שלנו', ואנחנו נכנסות לכדור הדמיוני, סוגרות אותו ולא מעניין אותנו כלום מעבר לזה. יכול להיות שבגלל זה קיבלנו מלא 'עצורים'".
את קבלת ה"עצור" הן מסבירות בעובדה שלא התעסקו בלהתחבר עם אנשים. "באנו לתת מלחמה ולא לשחק מלוכלך", אומרת חדד. לשאלה מי כן משחק מלוכלך היא עונה בלי להסס: "רז ועמית גל. מההתחלה הם שמו עלינו עין, מבלי להכיר אותנו. ואני אומרת: 'אתם שני גברים, אז שתי נשים - זה האיום עליכם במשחק? חבל'".
אלקובי מוסיפה: "הם גם שחצנים נורא. משהו באנרגיות שלהם לא התחבר איתנו. הם מאוד תחרותים אבל בקטע הלא ספורטיבי. ההחלטה כל הזמן להפיל אותנו ולא אחרים, משהו בשיח שלהם ובדינמיקה ואיך שהם תופסים את המשחק הזה".
על ההגעה לקו הגמר מסכמות השתיים: "זה מדהים, עכשיו נשאר רק לנצח". ואיך זה מרגיש להיות הנשים היחידות בו? "כל הזמן השיח עלינו היה שאנחנו מצליחות כי שפר עלינו מזלנו. סליחה? יש מישהו שיכול להגיד שאנחנו לא עבדנו קשה? אף אחד", מתרעמת אלקובי וחדד מוסיפה: "היה אפילו רגע שסחבנו מלא אורז והגענו למצב שזה היה יותר מכולם ואז אחד מאנשי הצוות צעק לנו: 'תורידו מיד את המשקל!'. עכשיו אני, ביום־יום, ממש לא פמיניסטית, יש לי את המקום לבעל שלי, לפנק אותו, והכל סבבה. אבל ב'מירוץ' היה את הרגע השוביניסטי. הורדתי את האורז ואמרתי לו: 'לבנים אמרת להוריד? לא? אז לי אל תגיד להוריד!' זה הדליק אותנו שאנחנו רק מול גברים".
