היפים והנכונים 2014. במקום הראשון: מורן אטיאס
(צילום: ירון שרון, עריכה: תמר אברהם ואסף קוזין)
פעם הגיעה מורן אטיאס לפגישה עם מורה מפורסם למשחק. "עמדנו בבית שלו שמשקיף על בריכה", היא מספרת, "והוא שאל: 'אם אגיד לך לקפוץ לבריכה, תקפצי?'. אמרתי לו שלא חונכתי ככה, שלמדתי להטיל ספק, לא להיות רובוט. ברור שזו היתה הפעם האחרונה שנפגשתי איתו".
הפסד שלו. את האנקדוטה הקטנה הזו, שמספרת המון על השחקנית בת ה־33, מבכירות השגרירות שלנו בתעשייה האמריקאית ובטח אחת מהעסוקות שבהן, אני חולק פה כדי לנסות לשדר משהו מהמפגש עם אטיאס: כוח קורן מהאשה הזו. שליטה, מיקוד, ביטחון ואמביציה מוחשיים, שיחד עם היופי הפראי הזה שלה יוצרים קומבינציה שקשה לעמוד מולה.
מזל, אם כך, שאנחנו יושבים. וספציפית - בטרקלין העסקים שבקומה ה־14 של מלון קרלטון בתל אביב. ים כחול עמוק נשקף מכל הצדדים, ועל ספה בחלל שטוף השמש יושבת אטיאס ושותה הפוך וסודה בו זמנית. היא חונה פה לזמן מה אחרי שממש לפני ימים ספורים חזרה מפסטיבל הקולנוע של ונציה, שם היתה חלק מצוות השיפוט של מסגרת אוריזונטה - בהחלט לא משהו מובן מאליו לשחקנית צעירה, יפה ונכונה ככל שתהיה.
אחד מהיוצרים עתירי הניסיון איתם שיתפה אטיאס פעולה בצוות היה דייוויד צ'ייס, יוצר "הסופרנוס", גאון ואחד מהאנשים המוערכים ביותר בתעשיית הטלוויזיה האמריקאית. אם יש דבר אחד שמדליק את אטיאס, ובמהלך השיחה שלנו היא חוזרת על זה שוב ושוב, זה אדם שיוצר. "איתו, מכל צוות השיפוט, היתה לי הכימיה הכי טובה", היא זורחת. "עם דייוויד צ'ייס! זה פשוט היה מרגש, כי אני מעריצה אותו והיה לנו חיבור מאוד טבעי, כי אנחנו מעריכים דברים דומים וחולקים הומור מסוג מסוים".
ההיקסמות שלה מיוצרים היא בין היתר מה שחיבר בינה ובין פול האגיס, הבמאי והתסריטאי זוכה האוסקר, איתו שיתפה פעולה כשחקנית בסדרה שהתבססה על סרטו עטור הפרסים "Crash", בדרמת המתח "שלושת הימים הבאים" לצד ראסל קרואו ("שחקן בחסד עליון, חכם, מבין את כל האספקטים של העשייה"), ובדרמה "גוף שלישי", שם כיכבה לצד קאסט עמוס סטארים כליאם ניסן, מילה קוניס, אוליביה וויילד, ג'יימס פרנקו ואחרים, ואף קיבלה קרדיט כמפיקה שותפה. "כשהגיע התפקיד ב'גוף שלישי' חשבתי לעצמי שזהו, לא תהיה לי עוד הזדמנות אדירה כזו ",היא מספרת, "והנה הגיע 'הרודן'. זה מדהים, איך דלת אחת נסגרת ומיד אחר כך אחרת נפתחת".
לעבוד עם האגיס היא כבר רגילה, ולא רק מהצד המתבקש של המצלמה. מאחורי הקרדיט של co-producer לו זכתה ב"גוף שלישי", למשל, מתחבא סיפור אחר: אטיאס לא הפיקה את הסרט בשום מובן, אלא היתה מיוזמות ויוצרות הרעיון, אותו הביאה לפתחו של האגיס שנדלק וכתב את התסריט. מחמת עניינים כאלה ואחרים - שהיא לא מפרטת - לא יכלה לחלוק איתו את הקרדיט על הכתיבה. "לחלוק קרדיט עם תסריטאי זוכה אוסקר? תנוחי", היא צוחקת, "אבל בזה התעסקתי: בכתיבה, בפיתוח הדמויות עם פול. הרעיון ההתחלתי היה שלי, ואז הוא הפך להיות שלו, שזה הדבר הכי אדיר שיכול היה לקרות, כי ליוצרים כמו פול יש מגירות מלאות בתסריטים שהם רוצים לממש, והוא מאוד הסתקרן, גם לגביי כבנאדם וגם מהרעיון. בגאונותו, הוא יצר לזה סיפור מסגרת".
ולשבת אחר כך בקולנוע חשוך, כשאת רואה את הרעיון שלך על המסך הגדול? איך היית מתארת את התחושה הזאת?
"בחיים לא הייתי כל כך גאה במשהו שעשיתי".
גם ב"הרודן", הדרמה של FX שיצר גדעון רף ("חטופים") ושפיתח האוורד גורדון ("24", "הומלנד") ובה מככבת אטיאס כליילה, אשתו של ג'מאל האכזר (אשרף ברהום), היא גאה. עונתה הראשונה של הסדרה הסתיימה לפני פחות מחודש, ולמרות שטרם חודשה לנוספת, המספרים הנאים שלה - לא הרבה פחות מאלה של "הומלנד" המדוברת - מספרים סיפור אופטימי. לאטיאס, בינתיים, אין מושג, אבל היא עדיין גאה. "הייתי בהלם שזיהו אותי בלי כל תוספות השיער של ה-5 קילו ששמים לי שם", היא מספרת, "קיבלתי גם תגובות מכל מיני אנשים שאני מכבדת, אנשים שזיהו אותי מהתפקיד, התאהבו בסדרה ובאים לדבר איתי עליה ועל הדמות שלי".
הפרויקט הזה פתח דלתות נוספות מבחינתך, בהוליווד?
"כן, הגיעו אליי בעקבות זה בעיקר פניות לשחק מלכה... (צוחקת). מלכה מצרית, מלכה מבבל. דלתות נפתחות, אבל אם אעבור בהן? נחכה ונראה".
גם מי שבשש שנים בלבד טיפסה באופן מטאורי למדי במעלה הסולם המקצועי המרשים שמוביל לתפקידים משמעותיים בפיצ'רים ובסדרות טלוויזיה מדוברות בארה"ב, נתקלה במהלך הדרך בדלתות סגורות; ואולי יותר גרוע: דלתות שנסגרו בזמן שניסתה לעבור בהן. "הפעם הכי צורבת קרתה בסרט 'משימה בלתי אפשרית 4'", היא נזכרת, "קיבלתי את התפקיד שעשתה בסוף ליה סיידו. היה לי חוזה חתום, ועזבתי שלושה סרטים אחרים בשביל לעשות את זה. ואז הם החליטו שהם משנים את הליהוק כי אני דומה לפאולה פאטון (שגילמה את התפקיד הנשי הראשי לצד טום קרוז - י.ב). היו תפקידים שלא קיבלתי בעבר, ברור שהיו, אבל זו פשוט היתה התעללות. זה ממש פגע בי. לקח לי שנה וחצי לצאת מזה, מהתהום הזאת, גם כשאמרתי לעצמי 'מורן, רבאק, איך את נותנת לזה להשפיע עלייך ככה, עם ההיגיון הישר שלך?'. אני בנאדם ממש רגיש, ולדעת שיש אנשים בעולם שמזלזלים ברגשות של אחרים באופן כזה, זה פשוט פוגע בי".
ומה עם הרמה האישית של העבודה בהוליווד? להיות שחקנית צעירה ויפה שם...
"אוף, נמאס לי כבר מהשאלה השטותית הזאת! סליחה אם אני מתעצבנת, אבל שאלו אותי הרבה פעמים שאלות על הקשר בין המראה לקריירה, ואלו שאלות ששמות אותך במשבצת. עם הפה שלי, נראה לך שמסווגים אותי שם רק לפי המראה?".
הפה הזה של אטיאס יכול להיות גם חרב פיפיות. תשאלו את איל קיציס, שבמהלך ראיון בתוכנית שלו - לפני קצת יותר מחודש - חמקה לאטיאס פליטת פה שסיבכה אותה במיני־סקנדל. נו, אתם זוכרים: במסגרת השאלון של המנחה, התבקשה אטיאס לענות האם היתה יוצאת עם ערבי או עני. "כן" ו"כן", היא ענתה, אך כששאל קיציס לגבי אדם שחור, תשובתה היתה 'וואי, איזה בעייתי אתה. לא יודעת, לא!" - וזה כל מה שנדרש בשביל השיט־סטורם שהביאה את אטיאס להתנצלות פייסבוקית ביום למחרת, שהחלה עם המילים: "השתתפתי בראיון מביך ומטומטם. לא עריכה ולא 'דבריי הוצאו מהקשרם' יכולים לתרץ את זה. אני ורק אני אשמה. אני לא שותפה לחשיבה גזענית ואני מגנה אותה".
היום כבר יש לה מה לומר לגבי עריכה מגמתית ו"הוצא מהקשרו". "אין לי שום דעה גזענית לגבי אף אחד בעולם", היא רושפת. "ההתנצלות שלי הגיעה כי רציתי לקחת אחריות ולסיים את זה, אף על פי שהראיון נמשך 25 דקות, לא שבע דקות, שבהן נאמרו עוד הרבה משפטים גם על הנושא הספציפי הזה - שהכל נאמר בו בבדיחות. אפילו את הפאנץ' ליין הם הורידו. מה שמפריע לי זה שקהילה מסוימת יכולה לחשוב שיש לי משהו נגדה, בגלל משפט אחד שהוציאו אותו מהקשרו. מה שראו בתוכנית זה לא מה שאני באמת חושבת. אני לא מפחדת מאמירות קשות, אבל האמירה הזו לא היתה האמירה שלי".
כמה ימים אחרי פגישתנו, אטיאס כמעט ניתקה את הטלפון בזעם במהלך ראיון לאורלי וילנאי וגיא מרוז, שעשו את הטעות של להציק לה על זה בתוכנית הבוקר שלהם.
באופן אירוני משהו, הסקנדלון הנ"ל הגיע דווקא בתקופה בה מניותיה המקומיות של אטיאס בשיא. עזרה לזה ההתגייסות הפטריוטית שלה במהלך פרשת חטיפת שלושת הנערים ביוני האחרון, שנמשכה גם במהלך מבצע צוק איתן. היא נעמדה בטיימס סקוור עם שלט "Bring Back Our Boys", פרסמה סטטוסים נגד ההפגנות האנטי ישראליות, ביקרה חיילים פצועים בבית החולים, ובסוף התמוטטה מכל הלחץ והחרדה הנלווים. "הגעתי לארץ עם המון תקווה", היא משחזרת, "שמחה על ההזדמנות של 'הרודן', על האופציה לעבוד עם שחקנים ערבים. ריחפתי, פשוט ריחפתי, והמלחמה הנחיתה אותי בבום. קיבלתי כאפה מכמה שהמצב פה חסר תקווה, והיה לי קשה לקום ממנה. ואז הגיע סוג של... אני לא יודעת איך לקרוא לזה כי לא הלכתי למומחה, אבל זו היתה ירידת מתח כזו שלא יכולתי לקום מהמיטה. תשישות גופנית שהיתה קשורה למצב הרגשי והנפשי שלי, סוג של דיכאון. פשוט נשארתי בבית ובכיתי בהיסטריה בכל פעם שראיתי חדשות".
בהמשך נדרשת לטוס לטורקיה כחלק מצילומי "הרודן".
"כן, ופשוט לא יכולתי להיות שם, אז ביקשתי שיחזירו אותי לארץ. פתאום קלטתי את עצמי בטלפון בשדה התעופה, פשוט מפחדת לדבר עברית... וואט דה פאק? זה כל כך דיכא אותי".
מוצאת את עצמך מדבררת את ישראל גם בארה"ב?
"ברור, וגם רבה עם אנשים, אבל המטרה הכי חשובה שלי היא להקשיב, להבין מאיפה אנשים מקבלים את הידע שלהם, ואז, בצורה מאוד סובלנית, להעביר להם תוכן חדש. וזה עובד".
ולמה שזה לא יעבוד? היא מורן אטיאס, בשם האל. מי לא ירצה לבלות איתה קצת זמן, אפילו במסגרת הרצאה על הסכסוך הישראלי־פלסטיני? ועדיין, השידוך הסופי החמקמק הזה טרם הגיע. אתרי הרכילות מלאים לאחרונה באייטמים העוסקים בקשר החדש והמלבלב בינה ובין שי כהנא, איש עסקים מקומי ואחד מצמד זוכי העונה הראשונה של "המרוץ למיליון". האם נמצאה האבידה? "כמו כל זוג שמתחיל קשר", היא מוכנה לספר, "ככל שיש פחות אנשים שמעורבים בו או מדברים עליו, שחולקים את דעתם לגביו, כך יותר יש לו סיכוי".
אז...
"אני בן אדם מאוד פרטי. זו השאלה הראשונה והאחרונה שאני מוכנה לשמוע על הנושא הזה".
אמא'לה.
(צוחקת) "יכול להיות שאם הייתי חיה כאן זה היה משפיע עליי יותר, העיסוק הרכילותי. אבל זה במינונים קטנים, כי אני לא כאן. אז זה לא מחיר גדול, אבל כל כך השקעתי בעשייה, שפשוט היה משמח אותי אם היו מתעסקים בזה, ולא בכל השאר".
אז למה בחרנו בה...
מה עוד אפשר להגיד על הגברת הראשונה שלנו (ושל מדינת אבודין הפיקטיבית) לשנת העשור של "היפים והנכונים" שלא תמצאו בראיון המצורף, שלא יספרו לכם עיניכם הבוהות במאסטרפיס האקזוטי הזה? במהלך השנה האחרונה הצליחה אטיאס לטפס במעלה הסולם המקצועי הנישא אליו הובילו אותה בשנים האחרונות הכישרון שלה, החריצות, יכולות הנטוורקינג מעוררות הקנאה, הרגליים הבלתי נגמרות הללו, ומעל לכל האמביציה המטורפת הנדרשת לשם כך - אמביציה שהובילה אותה ליצור עם הבמאי זוכה האוסקר פול האגיס את הסרט "גוף שלישי"; שהפילה בחיקה את תפקידה של לילה ב"הרודן" של רשת FX האמריקאית; שהפכה אותה לאחת ממובילות ענף היצוא המשגשג של ישראל לניכר ההוליוודי, יחד עם גל גדות, איילת זורר ובר פאלי. אפילו פליטת הפה המדוברת בתוכנית של קיציס, זו שהיתה אמורה להיות חלק מהבדיחה אבל ממש לא הובנה כהלכה, לא הצליחה לטשטש את הסטאריות האטיאסית באופן משמעותי. להפך: גם ונוס ממילו צריכה איזשהו פגם, לא?
למה יפה: כי אי אפשר לעמוד בפני השילוב הזה בין גוף שנועד לחטאים ועיניים אפלות ורושפות.
למה נכונה: כי עם הנתונים האלה, להיות יפה זה לא סיפור. להפוך לשחקנית ומפיקה ויוצרת, ועוד בהוליווד? פאק, זה כן.
עוד 10 שנים: חולשת על חברת הפקות הוליוודית, עדיין מהממת, ובעזרת השם - כי עד שלא, לאמא לא תהיה נחת אמיתית - נשואה פלוס 3.
צילום: עידו לביא סגנון: ראובן כהן
