רכילות+
כתבת השער

אלין לוי: "מה שקרה מולי היה שיגעון גדלות ולא הלכה"

תשכחו מפליטת הריאליטי הקלולסית והמצחקקת שחשבתם שהכרתם: אחרי שנכוותה מכתבי הרכילות, עברה לימודי משחק תובעניים, ניסתה להתגייר ומצאה את עצמה מנהלת קרב מתוקשר עם הרבנות, אלין לוי החליטה שדי, היא מפסיקה לבגוד בנשמה שלה. ראיון של דף חדש

 

 

קודם כל, איחולי הבראה מהירה: רגע לפני שהכתבה הזאת יורדת לדפוס, תפסנו את אלין לוי בחדר מיון, אחרי שהיתה מעורבת בתאונת דרכים בחזרה מבילוי סופ"ש עם חברות. "שחררו אותי אחרי התאונה והיום חזרתי שוב, כי היתה החמרה בכאבים".

 

אוי ואבוי.

"נתנו לי אנטיביוטיקה ואמרו לי לנוח. יש לי בלט דיסק בצוואר ובגב התחתון, והכאב ברגל הגיע מהבלט בדיסק, חוץ מזה שהברך נפתחה ותפרו אותה. אני אצטרך לנוח כמה ימים, כי כרגע כל תזוזה של הרגל מקפלת אותי מכאב".

 

אם כך, בואו ננסה לא להזיז אותה, למרות שלוי עושה עבודה לא רעה בלהזיז את עצמה. למעשה, בתקופה האחרונה היא הצליחה לטפס מהתהום הרגשית בה מצאה את עצמה אחרי כמה משברים, הצליחה לטפס ולהתייצב במקום בריא, בלי שום קשר לתאונות דרכים מצערות, שהסתיימו בנס. "לפני שנה הייתי יוצאת מהבית בבוקר, מלבישה על עצמי את החיוך ומתנהגת כמו שאני יודעת שאנשים רוצים שאתנהג, אחד לאחד", היא אומרת, "יודעת להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון, קצת מצחקקת, קצת קלולסית כזאת. זה נורא כובש אנשים והם לא יכולים להגיד לזה לא. 'יואו, איזו מקסימה אלין, תראו כמה שהיא מתוקה'". היום היא כבר לא זקוקה למסיכות.

 

"הרגשתי שאני בוגדת בנשמה שלי" (צילום: גיא כושי ויריב פיין)
"הרגשתי שאני בוגדת בנשמה שלי"צילום: גיא כושי ויריב פיין

 

לוי בת ה־24 שונה לגמרי מאלין שהכרתם. בוגרת שנתיים של לימודים בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין, למודת התמודדות עם קהל אכזרי ועיתונות פפראצי רכלנית, ואיכשהו עדיין מלאת אור ואהבה כלפי העולם (אפרופו פפראצי, אתם חייבים לראות את אלין בביקיני לוהט!). המטרה כרגע: לא לבגוד בנשמה. איך עושים את זה? שאלה טובה, בדיוק מה שלוי שאלה את עצמה אחרי חיים שלמים של התנהגות קלולסית ומצחקקת, שמתחתיה תהומות של חוסר ביטחון. "בשלב מסוים הרגשתי שאני בוגדת בנשמה שלי", היא מסבירה, "שאני ילדה חסרת אונים ומפוחדת, שמבחינתה, לצאת כל בוקר לעולם זו התמודדות. כי אני לא יודעת איך להתמודד עם חברה, מול אנשים חדשים ועם הערות מרושעות שזורקים ברחוב, אז הלבשתי את החיוך הזה, כי זה הדבר היחיד שהכרתי".

 

השינוי הגיע במהלך לימודי המשחק. "זה גרם לי להבין את עצמי יותר, לקבל את זה שאני לא יודעת, ללמוד לשתוק וליהנות מהשתיקה", היא מספרת. "נורא פחדתי לתפוס נפח בעולם. 'הכל בסדר אצלי, לא, לא, תודה, לא צריכה עזרה, הכל בסדר, נופלת, פותחת את הראש, מדממת! מדממת מהראש, לא, הכל בסדר, לא כואב לי'. עם תהליכים אישיים שאני עוברת בעקבות הלימודים, בין השאר, למדתי לקבל את הפגיעות הזאת. לא קל בטירוף הזה. אנשים מתקשרים בציניות, לדבר על רגשות זה מביך, הרגשתי שלא הייתי נאמנה לילדה שבתוכי. כלאתי אותה בחדר חשוך ואמרתי לה 'אל תצאי משם', כי זה יכול להיות ממש מביך ושלא יאהבו אותה. עכשיו אני מנסה לאזן בין שתי הדמויות, המפוחדת וזו שיודעת איך להתנהג. העיקר להשאיר את הלב פתוח".

 

עם לב פתוח אפשר להיפגע.

"חייבים לדעת לא לפחד להיפגע. אני לא בזוגיות כבר שנתיים, וזה מגיע מהמקום הזה שכל כך שמרתי על הלב שלי, כי המחשבה על פגיעה גרמה לי ממש כאב פיזי. העדפתי לחנוק את עצמי, לא להרגיש, הפכתי להיות מכונה אוטומטית, והתעוררתי מזה, למזלי. בתקופה האחרונה אני עוברת תהליך מאוד רוחני. זה נשמע פלצני ולכן אני לא אוהבת את ההגדרה הזאת, אבל יש משהו בלצאת כל בוקר ולהבטיח לעצמך להיות נאמן לנשמה שלך, גם אם זה יהיה הכי מביך או מפחיד".

 

"פחדתי שיסתכלו עליי בתור זאת מהריאליטי" (צילום: גיא כושי ויריב פיין)
"פחדתי שיסתכלו עליי בתור זאת מהריאליטי"צילום: גיא כושי ויריב פיין

 

"יש בי חמלה על מתמודדי האח הגדול"

אחרי שיצאה מ"האח הגדול", כולם הכירו את אלין לוי. הנערה המתוקה והקשקשנית, הצחקקנית, שממלאת את עמודי הרכילות במגזינים בתמונות ביקיני שלה, היתה משהו שקל לחבב. מהר מאוד היא מצאה את דרכה לטלוויזיה, עם תפקיד אורח ב"תמרות עשן" ("הייתי שוקיסטית, הסתובבתי שם כמו ילדת כאפות. פחדתי שיסתכלו עליי בתור זאת מהריאליטי שבאה וקיבלה תפקיד") ותפקיד בהצגה "אני פה בגלל אשתי" ("אני מתה לחזור להציג. יש בי את הרעב הזה להראות שאני לא מה שכולם חשבו"). מעבר לכך היתה כתבת ב"חדשות הבידור" ("אחלה ג'וב, אבל זה לא ריגש אותי. לא הרגשתי שאני מתפתחת"). בשנתיים האחרונות, מאז התחילה את לימודיה בבית ספר למשחק, היא קצת נעלמה מהרקע - בעיקר בגלל עומס לימודים. "אני מאוד בוררת אודישנים עכשיו. אני מעדיפה לסיים את הלימודים ואז להתחיל עם הצגות בתיאטרון", היא מספרת.

 

על החוויה שעברה ב"האח הגדול" היא מעדיפה לא לדבר, פשוט כי מבחינתה היא היתה אז במקום אחר לגמרי. "הייתי במקום חסר ביטחון ולכן נכנסתי לשם. לא היתה בי אהבה עצמית. יש בי חמלה על המתמודדים כיום בתוכנית, כי אני מכירה את המקום הזה. אבל אחרי הכל זה משהו שהם בחרו לעשות, הם ידעו מצוין לאן הם נכנסים. היום התוכנית הזאת הרבה יותר מודעת לעצמה ולכן פחות מעוררת עניין מבחינתי".

 

אז אני מבינה שהיום לא היית נכנסת לשם.

"ממש לא. אני לא מאמינה בלחזור אחורה. התקדמתי הלאה. אני רואה את זה ויש לי חמלה עליהם, זה ניסוי בבני אדם, ואת זה אני יכולה להגיד כי עשו את הניסוי הזה גם עליי. אבל אני לא רוצה לקטר. אצלי זה עבד, התפתחתי מזה, התקדמתי. היום אני מגיעה לאירוע, ואני מרגישה שתופסים אותי אחרת. אני כבר לא שם".

  

"חברים מהסטודיו צחקו על זה שאני מגיעה לכל מקום עם ספר הלכות" (צילום: לימור שיר)
"חברים מהסטודיו צחקו על זה שאני מגיעה לכל מקום עם ספר הלכות"צילום: לימור שיר
 

"בכיתי, התחרפנתי, התחננתי שיסדרו לי פגישה עם הרבנים, אבל הם לא הסכימו"

התפיסה כלפיה השתנתה בעיקר אחרי שפורסם כי היא מתכננת לעבור גיור ולהפוך ליהודייה, ומאוחר יותר, כשהרבנות סירבה להמשיך איתה את התהליך. היא אומנם מתגוררת בתל אביב, בשכונת התקווה, אבל לא קשה לזהות לפי המראה שהיא לא מכאן. לוי עלתה לארץ מאוקראינה בגיל 5 וגרה בראשון לציון עם אמה, שנישאה שוב בארץ, ועם שני אחיה הצעירים. אביה הביולוגי - והיהודי - גר בצרפת, והיא לא בקשר איתו. "אבל דיברתי עליו כל כך הרבה בראיונות, בואי לא נדבר עליו עכשיו, בסדר? בואי נדבר על איך התפוצץ תהליך הגיור שלי".

 

והוא אכן התפוצץ, בגדול, ומסיבות שממש לא הוסיפו כבוד לרבנות. לוי, מבחינתה, החלה את תהליך הגיור במכון עמי בתל אביב, כשאתר רכילות פרסם אייטם על בחור שהיא יוצאת איתו. "כתבו 'החבר החדש של אלין', כשבעצם יצאנו רק לכמה דייטים ספורים וזה לא הצליח", היא מרחיבה, "ושבוע אחרי שהכתבה יצאה הסתיים הקשר. שלושה שבועות אחרי זה הגעתי לרבנות, והם שאלו אותי: 'יש לך חבר?'. אמרתי, 'לא'. שאלו: 'את בטוחה? את לא משקרת? כי אם את משקרת נעצור לך את תהליך הגיור'. עניתי להם שאין לי חבר, כי באמת לא יצאתי עם אף אחד. עובר חודש שבו אני ממשיכה ללמוד יהדות, ואז מתקשר אליי הרב ממכון עמי ואומר 'אלין, הרבנים ראו כתבה שאת יוצאת עם מישהו'".

 

לא ידעתי שהם קוראים כתבות רכילות.

"את מבינה? הם הסתמכו על כתבת רכילות במקום על מה שאני אמרתי להם! לא האמנתי שהם בחרו להאמין לרכילות במקום לי. אמרתי לרב: 'זו כתבה מלפני חודשיים, כולה יצאתי לכמה דייטים, זה נגמר'. והרב אמר לי, 'הם לא מוכנים לשמוע'. נכנסתי לשירותים ובכיתי, התחרפנתי, התחננתי שיסדרו לי פגישה עם הרבנים, אבל הם לא הסכימו. 'המקום שאת לומדת בו מתנגש עם ערכי היהדות', אמר לי הרב. 'סופית, תהליך הגיור שלך נפסק'. ואז זה התפוצץ בתקשורת וקיבלתי המון פניות מאנשים מדהימים, כמו חברי הכנסת יואל רבוזוב ועליזה לביא, שאמרו לי שהם יעזרו לי לעבור את התהליך מחדש, שיש הרבה מקרים כאלה ושחבל שאני אעצור את כל הסיפור בגלל זה. אז התחלתי את התהליך מחדש, ובזכות ההתערבות שלהם הסכימו לפתוח לי שוב את התיק".

 

"נכנסתי לשירותים ובכיתי, התחרפנתי, התחננתי וכלום" (צילום: גיא כושי ויריב פיין)
"נכנסתי לשירותים ובכיתי, התחרפנתי, התחננתי וכלום"צילום: גיא כושי ויריב פיין

 

ואיך זה היה בפעם הזאת?

"נכנסתי לזה ממש חזק, ברמה שחברים מהסטודיו התחילו לצחוק על איך שאני מתלבשת ועל זה שאני מגיעה לכל מקום עם ספר הלכות. אני חושבת שיהדות זו דת מדהימה. התחלתי לשמור שבתות, הלכתי לבית כנסת בשבת בבוקר. בהתחלה הרגשתי כל כך חסרת אונים, כי יש להם גינונים קטנים שהם מכירים שנים, מתי לנוע קדימה עם הגוף וכאלה דברים, שלא הצלחתי להשתלב בזה ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. אבל לא ויתרתי וכמה חודשים המשכתי ללכת, בחגים, בשבתות, ברמה שלא ראיתי את המשפחה שלי כל התקופה".

 

ובכל זאת, הפרסום הרב של הפרשה המשיך להזיק לה. "בשלב מסוים, אחרי כל הכתבות על תהליך הגיור שלי, מתהליך פרטי שלי זה הפך לנחלת הכלל, ואנשים ברחוב היו מעירים לי על אורך החצאית", היא מספרת, "הפכתי להיות נושאת מאבק הגיור בארץ, ולא לזה התכוונתי. נכנסתי ללופ שבו פחדתי לצאת מהבית. ואז התפרסמה כתבה עם רב ממכון הגיור, והוא התייחס לתהליך שלי בנוגע לכתבת הרכילות הממש עתיקה, ואמר שאף פעם לא הפסיקו לי את הליך הגיור בגלל המשחק אלא בגלל החבר. כשקראתי את זה ישבתי מול העיתון עם דמעות בעיניים, מרוב שזה היה מעוות".

  

נשמע לא פשוט.

"פתאום הבנתי שמתייחסים לדברים חסרי תכלית, רואים אותי דרך כתבת רכילות, דרך לשון הרע. לא חשבתי שהגוף הזה מתעסק בסממנים חיצוניים, שהוא לא רואה את הנשמה של הבנאדם. כשהבנתי את זה התייעצתי כמה ימים עם אנשים שקרובים אליי, כי הרגשתי שנכנסתי למין פינה שבה מחפשים אותי, ושבגלל זה אני עושה את הדברים מתוך פחד שלא יכעסו ויבטלו לי שוב את התהליך, ולא באמת מתוך רצון אמיתי. ואז החלטתי לסיים את כל הסיפור. לדעתי זו החלטה מאוד אמיצה מבחינתי, כי מאוד קל להמשיך ולעשות מה שהם רוצים ולסיים את התהליך. אבל כשהבנתי שזה לא אמיתי וכשאיבדתי את האמונה שלי, לא הייתי מוכנה להמשיך עם זה. הגעתי להבנה שחותמת של אנשים בשר ודם לא תשנה שום דבר מההוויה הפנימית שלי. אני מאמינה שיש אלוהים, ואני אגדל את הילדים שלי על פי המסורת כי ככה אני גדלתי. אני מבינה שיש את העניין הזה של להקשות על אנשים שרוצים להתגייר, אבל יש להקשות ברמת ההלכה ויש לנצל את הכוח שלך לרעה, ומה שקרה מולי היה שיגעון גדלות ולא הלכה".

 

 

יש מצב שתנסי שוב להתגייר?

"אני לא רוצה לצאת בהצהרות, כי אני לא יודעת מה יהיה איתי בעוד כמה שנים. אני רק יודעת שתמיד אהיה במקום יותר טוב מזה שאני בו עכשיו. זה בטוח".

 

ואיך את מסתכלת מהצד על אלה שעוברים את התהליך? יאנה יוסף, למשל?

"הזוגיות שיש לציון (ברוך צ.ב) ויאנה (יוסף צ.ב) מדהימה. יש שם משהו שמרגיש נורא נקי. היא מאוד רוצה לסיים את התהליך שבו היא נמצאת, בפרט עכשיו אחרי שציון הציע לה נישואים. היא בתוך זה כבר המון שנים, הרבה יותר ממני, היא הצהירה על הזוגיות שלה, הם שומרים ביחד שבת ומלווה אותם רב בתהליך. לא יודעת מה זה אומר לגבי שמירת נגיעה, כי אני לא הגעתי בכלל לשלבים האלה".

 

כפי שבטח כבר הבנתם, מדורי הרכילות לא היטיבו עם לוי בעת האחרונה, גם לא ברמה הזוגית. "לפעמים אני אומרת לכתב רכילות, 'חכה, אל תכתוב כלום, הוא לא חבר שלי', ולמחרת בבוקר אני רואה כותרת ענקית - 'החבר החדש של אלין', ואז 'אלין נפרדה מהחבר החדש'", היא מתלוננת. "לפני שבועיים, למשל, פרסמו שיצאתי עם אח של עתי שולברג..."

 

הראיון המלא עם אלין לוי בגיליון פנאי פלוס החדש

 

 (צילום: יריב פיין וגיא כושי)

 

צילום: יריב פיין וגיא כושי סגנון: אלעד זר

איפור: מורן סטויצקי

שיער: ליאור גרין

הלבשה: Lee, TwentyFourSeven, תכשיטים: תכשיטי צבאן- ZABAN

 

תגובות לכתבה
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פייסבוק
אינסטגרם
twitter
הדגמים המנצחים של 2018