רכילות+
כתבת השער

שירה נאור: "מעדיפה לא לצאת עם שחקן"

היא מדבבת את דורה כבר יותר מעשור, משתתפת בסדרות מדוברות (תאג"ד היא החדשה ביניהן), לא בזוגיות (אבל יודעת מה היא מחפשת) ואחרי שתקראו את הראיון איתה, תוכלו גם אתם להגיד בוודאות - הבחורה כוכבת

הכי יפה שיש. שירה נאור (צילום: רונן פדידה)
הכי יפה שיש. שירה נאורצילום: רונן פדידה

 

אתם בטוח מכירים את שירה נאור, אם לא בפנים אז בקול. היא הרי מדבבת את דורה כבר 11 שנים. יש לה אזרחות אמריקאית, בית באל.איי, מבטא מושלם, נחישות אינסופית ורצון להצליח דווקא כאן. עכשיו, עם הופעה בדרמה היומית תאג"ד של yes היא משחקת לראשונה תפקיד ראשי בעולם המבוגרים, וחושבת שיש יתרונות בזה שהיא לא מפורסמת כמו החברים אליאנה תדהר ותובל שפיר.

 

מה גובה מילדה עבודה בדיבוב?

"כשהייתי ילדה זה היה מטורף, הייתי באה שלוש פעמים בשבוע לאולפן כי היה עומס של פרקים וגם היו שירים ללמוד. הייתי יושבת שעות באולפן ומקליטה אבל הייתי מבסוטה. עשו לי המון טסטים עד שבחרו אותי ובעוד שבארה"ב היא הוחלפה כבר ארבע פעמים במשך חייה, אני מחזיקה את הקריירה הזו לבד".

 

עם החברות מתאג"ד (צילום: רפי דלויה)
עם החברות מתאג"דצילום: רפי דלויה

 

נאור נולדה בלוס אנג'לס. הוריה, ענת וטל לאור, הם ארכיטקט ואדריכלית פנים. אביה נסע לעשות את התואר שלו בלוס אנג'לס והם החליטו להישאר. כשנאור נולדה, ילדה שנייה אחרי אחיה שמבוגר ממנה בארבע שנים, הם החליטו לחזור והתיישבו בתל אביב. כשהייתה בכיתה א' עברו לשכונת תל בנימין ברמת גן ("ההורים שלי מצאו בית בסגנון הבינלאומי שזה סוג אדריכלות שמאוד ריגש אותם והם לא יכלו לעמוד בפניו, נשארנו נורא תל אביבים וכל החיים שלנו המשיכו להתקיים בתל אביב, אבל אני כבר הלכתי לבית ספר יסודי ברמת גן"). אביה עבד כאן כארכיטקסט ולאמה הייתה חנות רהיטי ילדים ידועה בנווה צדק בשם "תפוז".

  

כשהייתה בת 12 אביה קיבל הצעת עבודה בחברה אדריכלית באל.איי והתקבלה החלטה משפחתית: הוא נוסע לגור שם, הם נשארים פה. "בתור ילדה זה היה נראה לי מזעזע ולא הבנתי את זה. בכל חופשת קיץ ופסח היינו טסים אליו ואלו היו חופשות נהדרות עם המון טיולים וזה היה כיף דווקא שיש לי עוד בית. התקשורת של ההורים שלי עד היום מדהימה, והוא אבא מאוד נוכח למרות שהוא לא כאן, אבל בתור נערה, בכל פעם שהיינו צריכים להיפרד הייתי גמורה מזה. עד היום יש לי אישיו עם פרידות ואולי זה מזה. אפילו כשנפרדתי מהפסיכולוגית שלי, לפני שהתגייסתי, שיקרתי לה ואמרתי לה שתאריך הגיוס שלי הוא שבוע מאוחר יותר, בשביל שתחשוב שאנחנו נפרדות בשבוע הבא, ולא תחשוב אפילו לקום לנשק ולחבק אותי, או משהו כזה, שלא יהיה מביך, עדיף אס.אם.אס".

 

"יש לי אישיו עם פרידות" (צילום: רונן פדידה)
"יש לי אישיו עם פרידות"צילום: רונן פדידה

את שחקנית, יש לך אזרחות אמריקאית ובית באל.איי - מה את עושה פה עדיין?

"הרבה שואלים אותי את זה, ובטח זה יקרה מתישהו. אבל בארץ הרבה יותר מעניין לי כרגע. בארץ זה אתגר לייצר תרבות, הכל נעשה במינימום אמצעים. כל שחקן זר שפגשתי שמגיע לארץ, בהלם משעות העבודה שאנחנו עובדים פה. מתחילים בארבע וחצי בבוקר ומסיימים בעשר בלילה. יש פה תנאים פסיכיים, אבל מלא תשוקה. כשעושים פה איזה מייקל או ציפורל'ה (שתי הצגות פרינג' מצליחות. מ.ז) כזה, זה נורא חשוב, כי אין עוד. בניו יורק יש עוד אלף הצגות פרינג' ואוף ברודווי. פה יש שתיים. גם אין לי שפת אם, כי עזבתי כשהייתי בת חצי שנה אבל בגלל שאת כל הקיצים הייתי מבלה שם, אני יודעת לחקות את המבטא. המבטא של הבנות מאל.איי הוא מבטא ייחודי, פתוח כזה וכל הזמן נרגש. אז יש לי מבטא אמריקאי. דיאלקט קואץ' שעבד איתי כשהצטלמתי לגרסה האמריקאית של 'החממה' היה דווקא מבסוט".

 

אנחנו מודים, יש לנו קראש רציני עלייך (צילום: רפי דלויה)
אנחנו מודים, יש לנו קראש רציני עלייךצילום: רפי דלויה

 

נאור במחזור, ונורא חשוב לה לעדכן אותי. גם אתכם. "חשוב שכולם ידעו שאם הראיון הזה לא יוצא טוב, זה רק בגלל זה", היא מזהירה. "כשאני מגיעה לסט אין מישהו שלא יודע אם אני במחזור, גם הבנים מעודכנים מתי אני מקבלת ומתי נגמר לי. אני אוהבת שאני לא צריכה לעבור את זה לבד, שיש שותפים. מבחינתי זה שאנחנו לא מקבלות חמישה ימי חופש כשאנחנו במחזור, זו ממש חוצפה. כשאני במחזור אני לא עושה ספורט ואני רק רוצה לקבל רחמים מהעולם. מה זה הדבר הזה שאנחנו עוברות? יש את המנוולות האלה שיש להן מחזור רק יומיים ולא כואב להן כלום, והן משתמשות רק בפדים? מי את תגידי? את לא אישה!".

 

זוגיות אין לה עכשיו. עם החבר הרציני היחיד שלה הייתה חמש שנים עד שאחרי השחרור שלה מתיאטרון צה"ל, לפני שנתיים, זה נגמר וגרם לנאור להתפרק ולגלות שהיא לא רק "הפי, הפי, ג'וי, ג'וי". "הוא היה האהבה הראשונה שלי, למד בשכבת הגיל שלי בתלמה ילין והיינו יחד מכיתה י"א. עברנו יחד את שלבי ההתבגרות והפרידה ממנו הייתה הפעם הראשונה שגיליתי שיש לי עוד מנעד שלם של רגשות קשים שלא הכרתי. פתאום גיליתי שאני יכולה להיות ממש בדיכאון, שאני לא מסוגלת להכניס שום דבר לפה במשך ימים ושיש לי התקפי חרדה. זה היה חדש לי כמו לאחרים. אנשים על סטים לא יכולים לדמיין שאני

אדם שיש לו חרדות, וכשאני בבית אני בדממה, כי לעבודה אני באה באנרגיות אחרות לגמרי".

 

משתפת את כולם (צילום: רונן פדידה)
משתפת את כולםצילום: רונן פדידה

איך טיפלת בעצמך?

"הפסיכולוגית שלי הציעה לי כדורים וסירבתי. נראה לי הזוי להציע לילדה כדורים. גיליתי את הכוח שיש לי להתמודד עם זה. כשיש התקף חרדה, מה שצריך לעשות הוא להסתכל רגע מבחוץ ולא להשאר קבור בתוך עצמך. להגיד לעצמך: את שומעת מכוניות? אז הכל בסדר, העולם ממשיך להתקיים. להרים טלפון למישהו, לחזור. אז כן, היו ימים שהרגשתי נורא וסבלתי, אבל זה נורא חיזק אותי לדעת שאני יכולה לטפל בעצמי".

 

ואהבה חדשה?

"מאז היו לי קטעים עם בחורים אבל לא היה לי בן זוג. אני משתעממת נורא מהר ובשנייה הכל מוריד לי. ודייטים זה משהו שאני מסרבת לו. אני מחרטטת אותם מלא זמן עד שהם מתייאשים. די, אני עושה אודישנים כל היום, לא בא לי גם בערב. בעיקרון אני מעדיפה זוגיות עם מישהו שהוא לא שחקן. יש משהו בתסביכים הדומים שהוא סכנה. ברור לי שזה גם מצליח לחלק, יש את אגם והבן זוג שלה מנשה וקרן - אבל נראה לי בעייתי כזה. עדיף איזה איש הייטק עם חוש הומור וזיקה לאמנות שמבין עניין".

 

>> הראיון המלא עם שירה נאור, בגיליון פנאי פלוס החדש - עכשיו בדוכנים

 

שירה נאור על שער המגזין "פנאי פלוס" (צילום: רונן פדידה)
שירה נאור על שער המגזין "פנאי פלוס"צילום: רונן פדידה

 

תגובות לכתבה
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פייסבוק
אינסטגרם
twitter
הדגמים המנצחים של 2018