כשענת אלימלך הייתה בת שש, היא זכתה בתחרות "ילדה יפה ירושלים" העיר בה נולדה, גדלה - ומתה. היא הייתה שקטה, יפה, עדינה, צנועה וחרוצה מאוד, והסתנוורה מאור הזרקורים כבר בגיל צעיר. בגיל 16 קטפה את המקום הראשון בתחרות היופי הירושלמית "מיס הקניון", ובאותה תחרות גם הכירה את דוד אפוטה, שהיה מעצב שיער מפורסם בירושלים. למרות שאפוטה היה אז בן 30, פרוד מאשתו ואב לשני ילדים קטנים, האהבה בין השניים פרחה למרות שבתחילה, הסתירה אלימלך את מערכת היחסים ממשפחה בגלל פער הגילאים בינה ובין בן הזוג החדש.
החלום ושברו
כשהייתה בת 19, השתתפה אלימלך בתחרות "מלכת היופי" וזכתה בתואר "מלכת החן". היא נשלחה לייצג את ישראל בתחרות "מיס אינטרנשיונל" ביפן, המשיכה לדגמן, קטפה קמפיינים נחשקים, התמודדה על תפקיד נערת הגלגל ב"גלגל המזל" והגישה פינה בתכנית "הראשון בבידור" של דודו טופז. העתיד של אלימלך נראה מבטיח והיא כבשה את לב הקהל הישראלי והחליקה בקלות לכל תפקיד. אבל ככל שהקריירה שלה התפתחה, כך גברה הקנאה של אפוטה.
בקיץ 1997, אלימלך הגישה את התכנית "אולפן החופש הגדול" בחינוכית לצד ליאור כלפון, בשנה זו יחסיה עם אפוטה נקלעו למשבר והיא עברה לגור עם אביה בירושלים. היא נבחרה להשתתף בשנה זאת בפסטיגל, לצד עודד מנשה, חני נחמיאס, טל מוסרי, היי פייב ועוד, עם השיר "בלרינה" שכתב והלחין עוזי חיטמן. במהלך החזרות, התאמנו חברי הפסטיגל על הופעתם בתכניתו של דודו טופז, שם הייתה הופעתה האחרונה של אלימלך. למחרת ההופעה, בתאריך ה-2 בדצמבר 1997, נמצאו ענת אלימלך ובן זוגה דוד אפוטה ירויים בדירתו.
ניר אלימלך: "לא קיבלתי תשובות אמיתיות לשאלות שלי"
בתחילה, הסברה הייתה כי אלימלך היא זו שירתה באפוטה (שני כדורים) ואז התאבדה. האקדח היה לצידה וחוקרים משטרתיים טענו כי אפוטה לא יכל לירות בעצמו פעמיים. אולם בתום עבודת פרך שעשתה משפחתה של אלימלך ומתוקף היותם מדריכי ירי, הם נלחמו להוכיח כי אלימלך לא רצחה את בן זוגה לשעבר, אלא ההפך הגמור, הוא ירה בה והתאבד. שלושה שבועות לקחו למשטרת ישראל להגיע למסקנות האלו ולהבין כי אחיו של אפוטה, שמצאו את הגופות, שיבשו את החקירה והזיזו את האקדח ממנו אליה.
ניר אלימלך, אחיה של ענת, אתם ידעתם שהיא לא רצחה אותו?
"זה היה לנו ברור מהרגע הראשון והקדשתי עשר שנים מחיי להוכיח את זה ועד היום, 20 שנה אחרי, אני לא קיבלתי תשובות אמיתיות לשאלות שלי. למשל, למה האחים של דוד לא קיבלו שום עונש? אנחנו הוכחנו בבית המשפט, שחור על גבי לבן, שהוא ירה בה ושאחד האחים שלו, יוסי, בעט באקדח ושיבש את הראיות בזירת הרצח ועד היום אף אחד מהאחים שלו לא נתן את הדין על המעשים".
ספר לי על השתלשלות אותו יום.
"זה היה בתקופה שענת כבר עזבה אותו ועברה לגור עם אבא שלי, היא הייתה צריכה להיות באוניברסיטה באותו יום. היא קמה מוקדם בבוקר, נתנה לאבא שלי לשלוח לה איזה פקס ויצאה. במקביל, אמא שלי הייתה במספרה וראתה שדוד לא מגיע - שזה לא היה אופייני לו, אז היא התקשרה לאבא שלי, שאלה אותו איפה ענת וביקשה ממנו שיעשה סיבוב באוניברסיטה לראות אם היא שם. היא כמובן לא הייתה ואבא שלי נסע לבית של דוד וראה את האוטו למטה".
מאותו רגע ואילך, מספר ניר את האירועים בצורה תכליתית, כמי שעשה זאת אין ספור פעמים, אך מבעד לקול המתורגל, שומעים את הכעס שלא מרפה. "אבא צילצל באינטרקום ולא ענו לו, הוא דפק בדלת ולא פתחו, אז הוא הבין שמשהו לא בסדר. הוא התקשר לאחים של דוד והתקשר למשטרה. האחים שלו הגיעו לפני המשטרה, אחד מהם שאל: 'מישהו היה בדירה?', השני אמר 'מה פתאום', ואז הראשון אמר 'בוא נעלה דרך הגג'. הם עלו למעלה, שברו את החלון, ראו את שניהם שכובים על הריצפה, בעטו את האקדח מדוד לענת ופתחו את הדלת למשטרה". הוא עוצר רגע, מנסה להרגיע את עצמו, וממשיך. "גם אני זיהיתי את הגופות, הראו לי קודם אותו ואז את ענת. נתתי לה נשיקה בשם כולם".
ואיך הוכחתם שלא היא רצחה אותו?
"כולם ידעו. מז"פ היו במקום וידעו באותו רגע. ברגע שאדם מת, כל נגיעה שנוגעים בו משאירה סימן וברגע שבן אדם יורה יש עליו רשף, יש סימנים של לפיתה של האקדח. למשטרה יש תרסיס מיוחד שהיא מרססת על היד ויודעת בדיוק מי נגע באקדח, מי ירה ומי לא ירה. המשטרה ידעה הכל במקום. זה היה ברווז עיתונאי אחד גדול. ענת נרצחה לא רק על ידי דוד אפוטה, אלא על ידי משטרת ישראל, על ידי חברת קדישא, על ידי פרופסור היס, על ידי היועץ המשפטי לממשלה, על ידי האחים של דוד. קברו אותה בחלקה של מתאבדים וספק יהודים ואף אחד לא קיבל את הדין עד היום".
עודד מנשה: "היא נראתה כמו נסיכה"
למרות שעברו 20 שנה מאז הרצח שזיעזע את המדינה, חבריה לפסטיגל, זוכרים את זה כאילו זה היה אתמול. "אני זוכר שהתחילו חזרות לפסטיגל, כבר הייתי ותיק בפסטיבלים וכל פסטיגל הביאו קאסט אחר, שאת רובו הכרנו אבל ב-97 היא הגיעה", נזכר עודד מנשה. "בהתחלה היא הייתה קצת אאוטסיידרית, כי היא לא הכירה את כולם ולמעשה היו לנו רק חמישה מפגשי חזרות עד שהיא נרצחה, אבל אני זוכר שתום אבני, שהיה אז ילד מאוד צעיר, ואני, ניסינו לקרב אותה לקבוצה הגדולה והיא הייתה מקסימה ונחמדה וחייכנית. היא נראתה כמו נסיכה".
איך היה לעבוד איתה?
"במעט הזמן שהיה לנו יחד, היא עשתה עליי רושם. הייתה ממושמעת, נורא טובה, הזכירה לי קצת את עצמי כשהייתי צעיר. לקח לה זמן להיפתח, אבל אחרי שהכירה אותנו, כבר הייתה יותר נעימה ומשתפת".
אתה זוכר שהיו עליכם שמועות, על רומן?
"בוודאי. כמו בכל פסטיגל, עשו לנו צילומי סטילס באיזו וילה, והיו שם כל מיני כתבים שבאו לסקר. זה היה יום מאוד ארוך והיינו מחולקים לקבוצות, ושם הכרנו באמת. ישבנו ודיברנו והיא סיפרה על עצמה, איפה היא למדה, וכאלה. היא לא סיפרה שיש לה חבר. אני זוכר שגיל ריבה הגיע לסקר אותנו, והוא כתב 'איפה שלא הסתכלתי, ענת ועודד ישבו ביחד, עוד תראו, יהיה כאן רומן'".
מנשה מבהיר כי ריבה לא אמר שהם ביחד, אלא כתב "עוד יהיה". הוא אף הוסיף ואמר "מי שרגיל לידיעות רכילות בעיתון לא מתרגש מזה. זה כמו שיכתבו שאתמול אכלתי סלט בבית קפה עם מיכל ינאי. זה היה הלך הרוח ואין פה משהו לא בסדר. הייתי רווק, היא הייתה בחורה צעירה, זה היה חלק מהלך הרוח בסט". מה שמנשה לא ידע וגילה בדיעבד, הוא שהידיעה הזו הצטרפה לאייטמים אחרים שפורסמו בעיתונים השונים והלהיטו את אפוטה הקנאי.
אתה זוכר שהודיעו לך על המוות?
"הפעם האחרונה שראיתי אותה בחיים הייתה אצל דודו טופז, כשביצענו יחד את השיר מהפסטיגל, ולמחרת עשיתי כתבה לערוץ הילדים בבית הנשיא, עם ראומה ויצמן ואני כל שניה מקבל הודעות ולא מצליח להסתכל, בכל זאת, לא נעים. בדרך חזרה אני רואה כמה אנשים חיפשו אותי – רפי רשף, חדשות ערוץ 2, טלפונים בלי סוף ומשהו נראה לי מוזר. טל פרי מ"מעריב" התקשר אלי ואמר לי 'איזה עצוב, מה יש לך להגיד?"'. אני אומר לו 'להגיד על מה?', ואז הוא סיפר לי שהיא ירתה בחבר שלה והתאבדה, אז אמרתי לו שאני מכיר אותה ואין סיכוי שהיא עשתה דבר כזה".
איך הרגשת?
"עם הזמן גילו שהוא זה שרצח אותה והתאבד ואז התחילו הטלפונים ובקשות להתראיין לכל מיני מקומות. זה היה מין משולש רומנטי כביכול ששני שליש מתוכו נהרגו, והשלישי שזה אני, נשאר בחיים. פתאום הייתי בכותרות הראשיות בכל העיתונים, ולא רק במדורי הבידור. התקשר אלי מיקי פלד ואמר לי שהולכים להלוויה של ענת אלימלך, 'ולך אנחנו מצמידים שלושה שומרי ראש'".
הרגשת אשמה או אי נעימות?
"הייתי בעיקר מבוהל ואבא שלי הרגיע אותי. אמרתי לו שחושבים שהייתי איתה ובגלל זה היא נרצחה והוא אמר לי, 'גם אם היית איתה וכן היה משהו, מה הבעיה, מה לא בסדר בזה?', ופתאום זה נראה לי מאוד הגיוני ושיחרר אצלי את כל הלחץ. בחור מכיר בחורה צעירה על סט, גם אם היה משהו ביניהם, מה רע בזה? לא היה פה משהו לא חוקי וגם לא היה בינינו כלום. יש כאלה שחושבים שהיה, שיחשבו".
עד איזה שלב חשבתם שהיא זו שרצחה אותו והתאבדה?
"מי שהכיר אותה ידע מהשניה הראשונה שזה לא מה שקרה. כמו שסינדרלה תרצח מישהו. זה פשוט לא היה הגיוני. היה לה עתיד, היא התכוננה לפסטיגל. בן אדם שיש לו רצונות וחלומות לא יתאבד".
טל מוסרי: "אני זוכר שעודד היה קצת יותר מבוהל מכולם, כי שמו השתרבב לאירוע"
גם טל מוסרי זוכר את אלימלך כבחורה יפה ושקטה. "לא יצא לנו לדבר על החיים האישיים שלה. בפסטיגל יש אנשים שאתה הופך להיות חבר קרוב שלהם בשנייה, ויש כאלה שזה לוקח קצת יותר זמן", הוא מספר על הזמן שבילה במחיצתה, ומודה שהדחיק את רוב הדברים. "יש דברים ששכחתי, כנראה זה היה טראומטי מדי. אולי ניסיתי לשמור קצת על עצמי, מישהי שרקדה ודיברה איתי מאחורי הקלעים רק שעות קודם לכן"
חזרתם להופיע מהר?
"לא אני המצאתי את המשפט ש'ההצגה חייבת להמשך', זו קלישאה אבל היא נכונה וצריך להמשיך. היו לנו כמה ימים של הפסקה מהחזרות. אני זוכר שעודד היה קצת יותר מבוהל מכולם, כי שמו השתרבב לאירוע, אז הוא היה קצת יותר מבוהל ודיברנו על זה לא מעט".
חני נחמיאס, הייתה אמורה לצלם עם אלימלך פרסומת משותפת באותם ימים, ונפגשה איתה לצורך כך. "הכרתי אותה קצת לפני החזרות לפסטיגל, שתינו היינו פרזנטוריות של רשתות מזון והיינו אמורות לצלם פרסומת משותפת. שבוע לאחר מכן פגשתי אותה בחזרות, ילדה מתוקה, שקטה, חביבה, יפה. היא נראתה לי במצוקה ודיברה על זה שהחבר שלה מקנא, שקשה לו עם כל מה שקורה סביבה".
איך הגבת שגיליתי שהיא נרצחה?
"היה לי ברור שיש לה איזשהו סיפור, איזושהי בעיה, שהיא שרויה במתח. יום אחרי שהופענו אצל דודו טופז, המפיק של הקמפיין שאל אותי אם ענת הגיעה לחזרות של הפסטיגל, ועניתי לו שעוד לא. ואז הוא שאל אותי כעבור זמן מה שוב, ושוב ולא הבנתי מה הקשר שלו אליה, ואז אחרי שעה הוא צלצל שוב, ואמרתי לו 'תספר לי למה אתה שואל', והוא אמר שיש שמועות שקרה לה משהו".
חני נחמיאס: "היה לי ברור שהיא נרצחה כי בן הזוג שלה קינא לה"
עבור נחמיאס, הטראומה לא הסתיימה שם, והיא מספרת כי הזעיקו אותה לאולפן להקליט על הסולואים שלה. "הייתי צריכה להקליט על השורות שלה בשירים המשותפים וביקשתי שיורידו את הקול שלה באוזניות כי לא יכולתי, זה היה נורא, זה לכסות מת". השחקנית הוותיקה גם זוכרת את ההשפעה שהייתה לסיפור על תום אבני, אך מודה שיש חלקים גדולים שהזיכרון שלה פשוט הדחיק. "לפני חודש בערך פגשתי את אמא שלו באילת, והיא סיפרה לי איך היה לו קשה כל פעם ששרתי את השורות שלה, והיא הזכירה לי איך אחרי הרצח כל הילדים וההורים שלהם באו אלי הבייתה ודיברנו על זה. לא זכרתי מזה כלום! האבל והשוק מצד אחד, ומנגד, צריך להמשיך להופיע ולהצחיק את הקהל, וזה אבסורד".
איך הייתה התחושה מאחורי הקלעים אחרי הרצח?
"היה שקט גדול. פסטיבלים זה מקום מאוד רועש בדרך כלל, אנשים שרים שיר אחד ואז יש להם המון זמן פנוי אז משחקים קלפים וצוחקים, זה קטע מאוד חברתי ומלא אנרגיה. הפסטיגל הזה לא היה כיף, הפסטיגל הזה היה בצל אסון נוראי".
מה חשבת כששמעתם שהיא רצחה אותו והתאבדה?
"היה לי ברור שהיא נרצחה כי בן הזוג שלה קינא לה. אני כבר לא זוכרת את הפרטים הקטנים אני רק זוכרת את האווירה, והאווירה הייתה שהיא במצוקה. אני לא האמנתי שהיא ירתה בו והתאבדה כי הכרתי את הילדה הטהורה והטובה הזאת".
ליאור כלפון הנחה לצידה של אלימלך את התוכנית "אולפן החופש הגדול" שהועברה בשידור חי בחינוכית בקיץ לפני שהיא נרצחה. הוא התראה איתה על בסיס יומי ונרקמה ביניהם חברות טובה ועמוקה. "כמה שהיא הייתה יפה חיצונית, ככה היא הייתה יפה מבפנים, נשמה מדהימה. ידעתי שהיו לה קשיים עם החבר, שהוא לא רצה להיפרד ממנה".
מה אתה זוכר מיום הרצח?
"הדבר הכי קשה שהיה לי הוא שכמה שעות ספורות אחרי, כשעוד לא ידעו שום פרטים על המקרה, הייתי בירושלים במקרה וצילמתי תכנית, קרוב מאוד לאולפן שידור של אמנון לוי וביקשו ממני תוך כדי להצטלם. 'תשמע, מישהי שאתה מכיר כנראה נרצחה ואנחנו רוצים את דעתך בעניין', ולא היה לי אפילו מושג במי מדובר ואז כשאמרו לי שזאת ענת ופשוט הייתי בהלם טוטאלי. אהבתי אותה באמת ולא הבנתי אפילו איך נסחפתי לדבר עליה בשידור חי, בלי להזכיר במי מדובר. הייתי הראשון שהתראיין על הרצח שלה והייתי המום".
