רכילות+
משה אשכנזי: "צריך להצהיר על הסטרייטיות שלי בכל פעם מחדש"
אחרי שנים של עבודה קשה, משה אשכנזי סוף סוף זורח: "בשבילה גיבורים עפים" הפכה ללהיט ו"מטומטמת" שהפכה לקונצנזוס, תראה עונה שלישית. בראיון ל"פנאי פלוס" הוא מספר מה בכל זאת המחיר שהוא נאלץ לשלם על ההצלחה

 

סגורסגור

שליחה לחבר

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

בוקר טוב קולומביה!". להודעת הווטסאפ הזו ממריאנו אידלמן התעורר משה אשכנזי בבוקר הראיון. אידלמן צירף לינק לפרומו של התוכנית הבאה של "ארץ נהדרת" בכיכובו של בנדה, הדמות שאשכנזי מגלם בסדרה המדוברת "בשבילה גיבורים עפים". הסדרה, בהשראת ספרו של אמיר גוטפרוינד ז"ל, משודרת בימים אלה בקשת 12 ומשאירה אבק של רייטינג ל"האח הגדול", המתחרה של רשת 13 במשבצת השידור, והבאזז ממש לא פוסח על אשכנזי. "אני מרגיש את זה עכשיו באופן גורף", הוא מודה. "הכל קורה וזה כיף, אני מקבל הרבה אהבה מסביב".

 

עם כל הכבוד לחיקוי, זה עדיין לא הדבר הכי גדול שקורה לאשכנזי בימים אלה. "טונות של דברים", הוא אומר כשנשאל מה עוד בתפריט. "אשתי עומדת ללדת את הילד השני שלנו בעוד פחות מחודש. ובמקצועי, אני שוקד על שני חלומות שלי: מופע סטנדאפ אישי שנמצא בהתהוות, ופיתוח של תסריט לסרט קולנוע, קומדיה מרגשת על המשפחה שלי. כבר יש לי משקיע, יועץ תסריט ומשרד הפקות". במקביל, אשכנזי מבלה בחזרות אינטנסיביות למחזמר "מיקה שלי", מחווה למלחין יאיר רוזנבלום שתעלה בחודש הבא בתיאטרון הבימה. וכאילו כל אלה לא מספיקים, בקרוב הוא עומד לפתוח סטודיו למשחק מול מצלמה לנוער בראשון לציון. 

 

חיים שלנו בנדה! משה אשכנזי (צילום: תום מרשק)
חיים שלנו בנדה! משה אשכנזיצילום: תום מרשק

 

בגיל 35, אשכנזי השתחל באלגנטיות לתודעה שלנו, וזה לקח לו בסך הכל 11 שנים של עבודה הדרגתית ועקבית. זה כמעט קרה לו ב"אננדה" של דנה מודן לפני חמש שנים, כששיחק את עומר, ערבי ישראלי  סטלן שהתיישב על הר בהודו. רק כעבור שלוש שנים לירז (לירוי) מ"מטומטמת" - גיי צבעוני בארון שמחפש את עצמו - הביא את אשכנזי לחזית. וכעת, כאמור, בנדה של "גיבורים" פתח בפניו את השער.

 

"זה היה תהליך ארוך מאוד", הוא נזכר. "סיימתי לימודי משחק ב-2007 בסמינר הקיבוצים. עשיתי קצת הצגות פרינג' ותיאטרון, קצת פרסומות, תפקידים קטנים בסדרות, הייתה לי פינה ברדיו ומופע בידור משותף עם איתמר מלול. באותה תקופה העדפתי לעבוד בעבודות מזדמנות; ברמן, שליח, חלטורות, דברים ששחקנים עושים כדי לשמור על זמן פנוי ולהתפנות לאודישנים ולימי צילומים מהרגע להרגע".

 

לוהט בעברית ובספרדית (צילום: תום מרשק)
לוהט בעברית ובספרדיתצילום: תום מרשק

 

ואז, ב-2010 , התרחשה תפנית בעלילה, הוא מספר: "עשיתי סדנה שנקראת 'שקט מצלמים רעש', התחברתי לבמאים גדולים ושם נטרפו הקלפים". אחרי הסדנה, שמי זרחין העניק לאשכנזי את התפקיד הראשי הראשון שלו בסרט "העולם מצחיק", ואחר כך הבמאי רם נהרי לקח אותו ל"אננדה". "הייתי בטוח שהחיים שלי הולכים להשתנות בן לילה", נזכר אשכנזי. "שכולם יצליחו לזהות את הכישרון שלי ואז אפרח. אבל זה לא קרה. 'אננדה' בכל זאת הייתה סדרה קטנה, ולקולנוע הישראלי, לצערי, לא כולם הולכים. בדיעבד, זה היה טוב, כי הייתי צעיר והייתי צריך להבין עוד דברים כדי לקבל את ההכרה שאני מקבל היום, לדעת להתמודד איתה ולשמור על ראש יציב, כי זה יכול לעשות איזה סיבוב קל".

 

"ואז הגיעה 'מטומטמת' ועשתה באזז גדול. האמת, הרגשנו שאנחנו עושים משהו גדול, משהו שעוד לא נראה במיינסטרים. יצרנו חוויה שכולם הצליחו להתחבר אליה, ו'מטומטמת' הפכה לקונצנזוס שכולם ראו. לירז זו דמות מדהימה וקורעת, הסתובבתי ברחוב והייתי צריך להצהיר על הסטרייטיות שלי בכל פעם מחדש. אנשים היו בטוחים שאני חבר בקהילה, וזה אחלה, זה אומר שעשיתי את

התפקיד מצוין. אנשים ישבו ועשו פיפי במכנסיים, אני בעצמי ראיתי את הסדרה ונקרעתי מצחוק".

 

מוכנים לטוס בשבילו לקולומביה (צילום: תום מרשק)
מוכנים לטוס בשבילו לקולומביהצילום: תום מרשק
 

עד "מטומטמת", היו רגעים שאמרת 'מי צריך את זה?'

"מלא פעמים. זה קורה בדרך כל הזמן. אבל אף פעם לא חשבתי לעבוד בעבודה אחרת. משרה במשרד מ-9:00 עד 18:00 מעולם לא הייתה אופציה. היה לי מאוד ברור שאני חייב את העצמאות שלי. יש הרבה רגעים שדברים לא קורים, היום אני מבין שלתהליך יש המון מקום. התמדה, אמונה, דבקות במטרה, אלה לא סתם סטיקרים. יוצא לי להיפגש עם בני נוער בכיתות אמן ואני מספר להם על הדרך שעברתי מהפריפריה לפריים טיים כי בכל זאת, גדלתי בעכו. זה גם מה שהשאיר אותי על הקרקע בתוך  כל מה שעברתי, כי פאק איט, מי אנחנו. אז אני מספר להם על סיטואציה כשעבדתי בתור שליח של אוכל, התחיל גשם והגיע משלוח לרמת גן, ובתנאי מזג אוויר כאלה זה רחוק רצח. בצומת של עזריאלי הרמזור התחלף לי לאדום ועמדתי שם בצומת הגדול הזה, בן 26. לילה קודם הייתה לי הצגת פרינג' קטנה מול 50 אנשים, ולמחרת אני עומד בגשם זלעפות בעזריאלי. רציתי לזכור את הרגע הזה במקום להתבאס בחרא, ולהבין שהסיטואציה הזו היא חלק מהדרך בשביל שאוכל  לקטוף את הפירות בהמשך". 

 

ובנדה מ"בשבילה גיבורים עפים" הוא חתיכת פרי עסיסי עבור שחקן שאפתן - אחד מארבעה חבר'ה ששירתו יחד בגולני וניתקו קשר אחרי טראומה במלחמה. כעבור עשור, הם טסים לקולומביה לחפש את אחותו של אחד מהם ואהובתו של אחר. לצד נינט, תומר קאפון, מיכאל אלוני ונדב  נייטס, ובניצוחו של היוצר והבמאי עומרי גבעון, הסדרה זכתה לאחרונה בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל קאן. "הזמינו אותנו לשטיח הוורוד והכל היה יפה וגדול. עשינו הקרנה וכולם קמו על הרגליים ומחאו כפיים", נזכר אשכנזי. "פתאום נהיה דיבור. בטקס הענקת הפרסים הוענקו רק חמישה  פרסים. כשהכריזו על הפרס הרביעי כבר איבדנו את התקווה ואמרנו: 'בסדר, היינו פה'. ואז, בפרס החמישי, מייקל סי.הול, פאקינג "דקסטר", מוציא מהמעטפה וקורא: When Heroes Fly' '. עלינו לבמה וזה היה רגע מדהים, התרגשנו בטירוף, זו הייתה חוויה מעולם אחר".

 

על השטיח הוורוד בקאן עם תומר קאפון ונינט טייב (צילום: Gettyimages)
על השטיח הוורוד בקאן עם תומר קאפון ונינט טייבצילום: Gettyimages

 

אילו תגובות אתה מקבל על הסדרה?

"כותבים לי מלא, בלי סוף. אחרי כל פרק ובזמן הפרק, זה כיף. אבל היום קיבלתי את התגובה הכי מרגשת שאי פעם קיבלתי. נכה צה"ל שנפצע באורח אנוש במבצע צוק איתן כתב לי בפייסבוק שהוא צופה בסדרה ושאנחנו מצליחים להעביר התמודדות עם פוסט טראומה בצורה מושלמת. מעבר לנכות הפיזית שלו, הוא מתמודד עם נכות נפשית ומוכר כפוסט טראומטי. הוא הודה לי על זה. אז מעבר ל'אלוף', 'יא  קינג', פתאום מגיעה הודעה כזו שאתה מבין שאתה חודר ללבבות של אנשים ואתה מצליח לגעת להם בטראומה. זה מדהים. מיד עניתי לו שאני מודה לו ושיבוא להקרנה של פרק הסיום עם עמותת רסיסים, שפועלת למען נפגעי פוסט טראומה בצבא ועבדה איתנו על הסדרה. תגובה כזו היא בום שעוצר את הכל. אני חושב שכולנו פה במדינה קצת מצולקים. אין אחד שהוא לא מעגל של מעגל, מכיר או היה. בגלל זה הסדרה הזו כל כך חשובה וכל כך הרבה אנשים מתחברים אליה. היא נורא ישראלית; הצבא, החברות, יש פה מדינה שלמה שחיה בפוסט טראומה. אני שמח שהנושא הזה מקבל הד תקשורתי לאחרונה. הייתה המון הדחקה, ועכשיו דברים צפים ועולים כי אין ברירה, אין דרך אחרת".

 

איך חווית את המרחק מהבית בזמן הצילומים בקולומביה?

"מבחינה מקצועית, העבודה בחו"ל על פרויקט היא מצוינת כי אתה לא חוזר הביתה לעניינים ולעיסוקים שלך, אתה פשוט בתוך הסיפור, בתוך הדמויות והמקום. בחמישה שבועות של צילומים למדתי ספרדית כמעט לגמרי. מבחינת הבית, כולם יודעים שיש איזושהי מטרת על, אז מתגייסים. זה מאוד קשה להיות רחוק מהאישה ומהילד, אבל בתוך הצוות מחזקים זה את זה, יש אחוות הורים. גם עבדנו כל כך קשה, שישה ימים בשבוע במזג אוויר מטורף, שלא היה זמן להתעסק עם זה".

 

אחוות הורים על הסט של "בשבילה גיבורים עפים" (צילום: רפי דלויה)
אחוות הורים על הסט של "בשבילה גיבורים עפים"צילום: רפי דלויה

ומה המחיר שמשלמים?

"באמצע הלידה של הילד שלי יצאתי להצגה. אשתי כרעה ללדת, הגענו לבית החולים ב-15:00 בצהריים ובשעה 19:45 היא עוד לא ילדה, ולי הייתה הצגה ב־ 20:30 ("המוגבלים" בבית ליסין). פשוט יצאתי והיא  ידעה את זה. נראה שזו הדוגמה הכי טובה לתשובה לשאלה. ככה זה, זו הקרבה של חיים שלמים; הפסדתי דברים - חתונות של חברים, אירועים משפחתיים, מצד אחד. מצד שני, אני גם יכול לנסוע לחודש עם המשפחה שלי לתאילנד כמו שעשינו בשנה שעברה, ואף אחד לא יכול להגיד לי שום דבר כי אני עצמאי בתוך הסיפור הזה. כשיש הצגות בערב אז הימים פנויים, וזה מאפשר לי להיות אבא פעיל אחר הצהריים. גם לא עשיתי טיול אחרי צבא והלכתי ישר ללמוד משחק. אני חושב שהמקצוע שמר עליי. אם הייתי יוצא לטיול אחרי צבא זה היה יכול להיות מסוכן. לכן אני אומר לחבר'ה הצעירים: 'תעשו מה שאתם רוצים, תחגגו, תבלו, אבל תשמרו על עצמכם'".

 

ספר על סדרה ישראלית אחת שממש אהבת.

"זה יהיה מטומטם להגיד 'מטומטמת'?", הוא צוחק. "כי עוד מעט תהיה עונה שלישית".

 

לראיון המלא עם משה אשכנזי ולעוד כתבות: מגזין פנאי פלוס החדש - עכשיו בדוכנים

 

 (צילום: תום מרשק)
צילום: תום מרשק

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פייסבוק
אינסטגרם
ספיישל