רכילות+
אייל שני: "פעם הייתי בן אדם מאוד יהיר, חשבתי שאני הבן של אלוהים"
הוא נחשב לאחד השפים המצליחים בישראל, יש לו פטיש לעגבניות, תשוקה עזה לכרובית ובאופן כללי נהנה "לעשות אהבה" עם אוכל. פגשנו את אייל שני בצילומי השער למגזין "פנאי פלוס" ושמענו ממנו האם הוא עדיין מפחד מביקורות, מי השפים האהובים עליו והאם הוא לוקח חלק בבישולים של ארוחת החג המשפחתית. צפו

 

צילום: ניצן דרור

צילום: ניצן דרור

סגורסגור

שליחה לחבר

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 
ההסתבכויות הכלכליות והנושים שרדפו אותו הם נחלת העבר, היום אייל שני הוא לא רק כוכב טלוויזיה אהוב אלא גם הקודקוד של אימפריה קולינרית בינלאומית בעלת 12 סניפים, שרק הולכת ומתרחבת. בשיחה כנה הוא מדבר על האגו ("האויב הכי גדול שלי"), שפים חקיינים ("זה מעצבן אותי") והבנייה מחדש על ההריסות ("ברגע שהכל קרס, זה היה הרגע הכי גדול של אושר שהיה לי").
 
"בן של אלוהים". השף אייל שני (צילום: תום מרשק)
"בן של אלוהים". השף אייל שניצילום: תום מרשק
 
הרבה כבר נכתב ונאמר על צרותיו של שני בעבר. במהלך העשור הראשון של המילניום החדש סחב על גבו חובות עתק שצבר אחרי שנסגרה מסעדת אוקיינוס ההרצליאנית שלו (יותר מ-4 מיליון שקל), ורק ב-2013 סיים לשלם אותם לנושיו השונים.
 

הבריחה הגדולה שלך הייתה לרחוב - הכנסת את המנות שלך לפיתה, הנגשת אותן.

"אני הבנתי שאם אני מקים מסעדה ברחוב - כל הארץ הם לקוחות שלי. והבנתי עוד משהו: כשאתה משדר אוכל, תשדר אותו לצעירים, מכיוון שהם הווירוסים שיישאו את האוכל שלך הלאה. ברשתות החברתיות, כשהם יושבים בחבורות ומספרים זה לזה; הם אלה שלא מפחדים להיות שמחים ומאושרים ולתת לאוכל לעבוד אצלם כמו סמים בתוך הגוף. כל החיים שלי כיוונתי לצעירים. יום אחד פשוט הייתה לי תשוקה מטורפת לשים שרימפס בתוך פיתה.

 

"במשך שנים חשבו שאני שרלטן שלוקח מחירים מופרזים" (צילום: תום מרשק)
"במשך שנים חשבו שאני שרלטן שלוקח מחירים מופרזים"צילום: תום מרשק

לא יכולתי להשתלט על זה. שנה אחר כך, מצאתי את עצמי בסלון - במסעדת הדגל שלי - מכניס הכל לפיתות, ואנשים משלמים על זה 180 שקל. חשבתי לעצמי שמשהו לא מסתדר פה. פיתה זה אוכל של רחוב, אוכל של תנועה, הוא לא צריך להיות במסעדה ולא במחיר כזה. הבנתי שבמחירים שאני מוכר, גם אני לא יכול להרשות לעצמי ארוחה אצלי, והבנתי שפיתה אוהבת כל סוג של אוכל בתוכה. אז עלה לי הרעיון לחבר אוכל עילי עם אריזה של אוכל רחוב. ואז יבואו צעירים, ייקחו את האוכל שלי ויאכלו אותו ברחוב. אין דבר נפלא מזה.

 

זה כמו סביון שמפיץ את הזרעים שלו. ופתאום, זה שינה לגמרי את מה שחושבים עליי. כל הכעס הגדול שהיה עליי הפך לאהבה. מאז נעשו החיים שלי בארץ נכונים וצודקים. הצלחתי לתעל את הידע שלי למשהו שמייצר פה אושר".


"חמור זו המחמאה הכי גדולה" (צילום: תום מרשק)
"חמור זו המחמאה הכי גדולה"צילום: תום מרשק

 

האם כעת, עם ההצלחה הכבירה, הגעת סוף סוף אל המנוחה והנחלה הכלכליים?

"בוא אני אגיד לך משהו: אני מסתכל על הרווחים שעל הנייר - רווחים הגיוניים. אני מסתכל על המציאות - אנחנו מפרנסים המון אנשים, ומפרנסים את עצמנו. אבל זה לא עסק שאפשר להרוויח בו המון כסף. יש לי ביטחון כלכלי כל עוד אני ממשיך לעבוד קשה".

 

אז אתה רחוק מלנוח על זרי הדפנה.

"כלכלית? בוודאי".

 

הראיון המלא עם אייל שני בגיליון פנאי פלוס החדש - עכשיו בדוכנים!

 

אייל שני על שער פנאי פלוס (צילום: תום מרשק)
אייל שני על שער פנאי פלוסצילום: תום מרשק

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פייסבוק
אינסטגרם
ספיישל
הדגמים המנצחים של 2018