(צילום: מתן טורקיה)
כתבתם לנו בפייסבוק, באינסטגרם ובהודעות פרטיות כל מה שאתם רוצים לדעת על גלית גוטמן - הפרזנטורית של קרייזי ליין, רשת רונית רפאל ובוניטה דה מאס, מנחת תוכנית הבוקר של קשת 12 והתוכנית "גלית ואילנית" ואלילה מוזהבת באופן כללי, ואנחנו שאלנו אותה הכל. מוכנים לזה? בואו נתחיל.
איפה את מזריקה?
"ראיתי שהשאלה הזו חזרה על עצמה הכי הרבה, והופתעתי, כי ברחוב לא מעיזים לשאול אותי. אז כן, אני מזריקה בוטוקס כבר מגיל 35. אני זוכרת שישבתי בבית וראיתי פרק של 'השיר שלנו' שהופעתי בו וראיתי שאני מדברת דרך המצח. לכל אחת מופיעים הקמטים שלה, ואני תמיד דיברתי דרך המצח, ובגיל 35 כל המצח שלי היה מלא קמטים. אז עשיתי. זה לא היה עניין מדובר בכלל. היום יש עוד כמה שמודות אבל לעומת המספרים של אלה שעושות, זה מגוחך. הרי זו תעשייה שמגלגלת מיליונים ואני לא מכירה מישהי שלא מטופלת. גם בכנסת, וגם גברים. אני מזריקה מינימלי, פעם בחמישה חודשים, ויושבת עליו שלא ישים הרבה כדי שאני אראה טבעית.
מאז שקיבלתי את הקמפיין של רונית רפאל לפני שנה נפתח בעיני עולם שלם של טיפולים שלא הכרתי, ואני כל חודש שם. זה כמו לשים ילד בחנות צעצועים. אני עושה טיפולי לייזר וחמצן ואלקטורודות, ועכשיו עשיתי טיפול דם, שזה אומר שלוקחים לך דם מהווריד, שמים אותו בצנטריפוגה, מוציאים את הפלזמה ואותה מחדירים לך לפנים. היו שלושה טיפולים כאלה, וזה מדהים. עכשיו, על הסט של השער הזה, איפר אותי אסף באבו שמאפר אותי שנים. איך שהגעתי הוא שאל אותי מה עשיתי בפנים ולא האמין לי. ראיתי את התמונות בלי פוטושופ וגם אני הייתי בשוק. מהיום שהתחלתי לעבוד בתחום אני סאקרית של קרמים ושל טיפולים. זה כלי העבודה שלי ומעבר לזה זו אני מול עצמי. אני יודעת שאי אפשר לעצור את הזמן, אבל אני משתדלת לעבור אותו בנעימים".
זה נכון שהיית פעם בכלא?
"כן! וזו הסיבה היחידה שהבנות שלי חושבות שפעם הייתי מגניבה. הייתי בכלא הצבאי, עשיתי שירות בשלישות והיינו חבורה ועישנו ג'וינטים ומישהי הלשינה עלינו. הגיעו מצ"ח, עשו לי בדיקת שתן ולא מצאו בה כלום, אבל אני לא יודעת לשקר והודיתי. הייתי שבוע בכלא הצבאי, שזה עניין. ישבתי עם מישהי שניסתה להרעיל את המפקד שלה ומצד שני עם מישהי שעצרה טרמפים בדיוק בשבוע שיצאה תקנה שאסור לקחת טרמפים. הייתי אמורה להישאר שם חודש. כבר תכננו את היום הולדת שלי שם ואיך אנחנו עושים עוגת שכבות מהלחם האחיד וממרח השוקולד, אבל ביום ההולדת שלי שחררו אותי עד המשפט. ביום השחרור שלי התקיים המשפט.
הגעתי להשתחרר ומשם נסעתי למשפט ושם חיכתה לי כל התקשורת בישראל בערך. כל הצלמים שצילמו אותי לתצוגות אופנה הגיעו לצלם אותי נכנסת לכלא. הכינו אותי לזה שאני אצטרך לשבת עוד שלושה שבועות בכלא אבל עורך הדין שלי הביא לשופט את כל העיתונים מהתקופה הזו והוכיח לו שאת העונש שלי כבר קיבלתי. קמפיינים התבטלו לי והרגו אותי בתקשורת, היה לי ברור שהקריירה שלי פה אבודה לנצח. למחרת כבר נסעתי למילאנו לעבוד, כי חשבתי שבאמת אין לי מה לחפש פה. הדבר הטוב שקרה הוא שחטפתי כזו טראומה שאני לא מתקרבת לשום סם מאז. אני מאמינה שזה היה צריך לקרות כי זה שמר עלי בשנים שעבדתי כדוגמנית בחו"ל וכולן עשו סמים. זה צינן לי לגמרי את ההתרגשות מזה".
מי האדם שהיה הכי משמעותי להצלחה שלך?
"אני חושבת שאני. באתי מבית ממוצע כלכלית וידעתי שכל דבר שארצה בחיי, ההורים שלי לא יוכלו לתת לי. לא לימודים באוניברסיטה ולא דירה. תמיד רציתי את העצמאות שלי, כי לא הייתה לי רשת ביטחון. רציתי לעשות את זה בעצמי ולא לחכות לגבר. לא היה קיים לי בכלל ב-DNA. בגיל 21 כבר חסכתי מספיק כסף בשביל לקנות את הדירה הראשונה שלי ואני זוכרת שההורים שלי שאלו: 'לא כדאי שתחכי? אולי עוד מעט תכירי בחור ותתחתני'. ואני לא הבנתי למה, רציתי את העצמאות שלי ורציתי דירה משלי. בגלל זה אני חושבת שהייתה לי יותר סבלנות לשמוע לא וללכת לאודישן הבא או לעבוד 12 שעות על הסט בלי לומר מילה. דני מזרחי אמר לי פעם משפט יפה מהתורה: 'היזהרו מבני עניים'. לא שבאתי מבית עני, אבל בהחלט הדרייב שלי הגיע משם, מהרצון לעשות את זה בעצמי ולאפשר לעצמי הכל".
על איזה תחום היית רוצה לסמן וי?
"בעולם מושלם, אם היה לי את האומץ הייתי עוזבת הכל והולכת ללמוד באוניברסיטת תל אביב תיאטרון, ואחרי זה הולכת להיות שחקנית תיאטרון. אני נורא אוהבת תיאטרון, ואני ויגאל (אהובי, בן זוגה, איש עסקים ואספן אמנות - מ.ז) רואים המון תיאטרון בארץ ובלונדון. הייתי רוצה לצבור את הידע הזה באוניברסיטה ואז להיות יבגניה דודינה.אבל אני אדם נורא פרקטי, את מדמיינת אותי עכשיו עם הסטודנטים בונה קוליסות ותפאורה באמצע הלילה? אבל זה החלום, שחקניות מבוגרות תמיד צריך".
מהי שגרת האימונים שלך ומה את אוכלת?
"רק בגיל 40 התחלתי להתאמן. לפני זה עמדתי מאוד יפה והכל היה במקום. הימים האלה נגמרו והיום אני עושה שני אימונים בשבוע עם מאמנת פרטית בחדר הכושר. אני עושה חצי שעה אירובי ואז עוד שעה איתה. אני גם מאוד אוהבת ללכת אז לכל מקום שאפשר, אני הולכת ברגל. ככה הורדתי את המשקל של ההריונות. הייתי הולכת לכל מקום עם העגלה, שלוש שעות ביום. התזונה שלי מאוד בריאה. אני צמחונית כבר חמש שנים, גם בקטע בריאותי וגם בקטע של חמלה ואני מרגישה שזה ברכה לגוף. אני לא נוגעת בפסטות, תפוחי אדמה ופירות, ומתוק זה בכלל לא הקטע שלי, לא אכלתי קינוח כבר חודשים. אני אוכלת הרבה ירקות ולחם מקמח מלא, ואחרי שאני מסיימת להיות ממש נהדרת, אני חוטאת בגבינות שמנות ובקערית של ביסלי, במבה ושטוחים שאני לוקחת איתי למיטה".
איך את מרגישה עם החשיפה של הבנות שלך?
"זה מורכב מאוד ויש לזה מחיר. בכל מקום שאני הולכת איתן מאז שהן קטנות כולם מתעסקים ב'דומה לאמא/לא דומה לאמא', ואני לא מבינה את זה. אני מסתכלת עליהן ורואה שתי ילדות אינטליגנטיות, יפות, מצחיקות שמגיל אפס מקבלות ברחוב מבטים, שלא באשמתן, ואז את המשפט 'יו, איך את לא דומה לאמא שלך!'. זו השוואה אינסופית שהן צריכות לחיות איתה וצריך לפתח בשביל זה עור של פיל. הן בעצמן משתתפות בכל מיני הפקות וצילומים מידי פעם, אבל אני בוררת ומסכימה רק כשאני יודעת שזה נכון להן. שירה כבר בת 19 ואמה בת 14, ואף אחת מהן עוד לא החליטה מה היא תרצה לעשות שתהיה גדולה, וזה נראה לי מאוד טבעי".
מתי בכית לאחרונה?
"בזמן האחרון אני פחות בכיינית. אני בעיקר בוכה מהתרגשות בתוכניות בוקר. בשבוע שעבר הייתה לי בתוכנית ילדה בת 12 שהחלימה מסרטן והיא גרמה לי לבכות. לאחרונה אני נוטה לבכות יותר מהתרגשות ושמחה מאשר מעצבים".
מה תצביעי בבחירות הקרובות?
"אני עדיין מתלבטת. אני לגמרי שייכת לגוש השמאל ומאמינה שצריכה להיות פה מדינה הרבה יותר חברתית, שמטפלת ברווחה כמו שצריך, שתתן הזדמנויות לאנשים. יש לנו המון בעיות שלא קשורות בביטחון ואני מרגישה שחוץ מלדאוג למתנחלים ולחרדים לא עשו פה הרבה בשביל להגיע לפיתרון מדיני. זה חמור ועצוב, ואני לא מאמינה למי שאומר זה לא אפשרי. אנחנו לא העם הראשון בסכסוך וברחבי העולם הנאור במאה שנים האחרונות נפתרו סכסוכים כאלה, גם אצלנו אפשר".
למה את שונאת את נתניהו?
"אני ממש לא שונאת אותו. אני חושבת שהוא אדם חכם מאוד אבל אם הוא היה מנכ"ל של החברה שלי, והחברה הייתה המדינה, והייתי רואה מה המצב שלנו מול העולם, מה המצב שלנו מול הערבים, הגירעון הכלכלי, דו"ח העוני, העובדה שבתור שר התקשורת הוא הצליח להרוס את הטלוויזיה וחברים שלי הולכים עכשיו הביתה - כל אלו היו מביאים אותי למסקנה שהמנכ"ל הזה נכשל וצריך להביא מישהו אחר".
