רכילות+

מורן אטיאס: "לא חיכיתי כל השנים האלה כדי להתפשר"

מורן אטיאס עדיין לא מרגישה בלוס אנג'לס כמו בבית, וגם בן זוג היא לא מוצאת. דיברנו איתה על הקשיים, הסדרה החדשה שהיא כותבת והתמיכה בידידה הטוב, הבמאי פול האגיס, שמואשם באונס

"משתדלת לסיים כל יום בכוס יין". מורן אטיאס (צילום: אלכס ליפקין)
"משתדלת לסיים כל יום בכוס יין". מורן אטיאסצילום: אלכס ליפקין
 

מורן אטיאס מקבלת את פניי אחרי שכבר הספיקה לשתות כוס יין אחת. "אני ממש שונאת להתראיין, ואני משתדלת לסיים כל יום בכוס יין, אז החלטתי להתייחס לריאיון הזה כאל דייט", היא מכריזה משועשעת. אנו יושבות במסעדה של מלון בוטיק במרכז תל אביב, ואטיאס משתלבת היטב עם המקום מבחינת הסטייל והגלאם שנשפכים ממנה.

 

בימים אלו, אם כבר נגענו בנושא הדייטים, עמלה אטיאס על כתיבת סדרה משלה הנוגעת בעולם הדייטים, עבור ערוץ FX. "זה נכון, אני כותבת קומדיה וזה הזוי וזה מטורף", היא מאשרת. "זה פרויקט שלישי שאני מפתחת איתם. את יודעת, היה לי חוזה טאלנט ברשת FOX במשך שלוש שנים, ואף פעם לא ניהלתי שיחות עם מפיקים ראשיים ומפיקים בפועל וכל האנשים האלה. לא הרגשתי שזה חלק מהעבודה שלי כשחקנית שבאה לגלם דמות. היה לי רושם מוטעה ורק אחר כך הבנתי את זה. חשבתי שכאילו בעלי החליפות הם לא קריאטיביים, ואני רציתי לדבר רק עם אנשים שהם קריאטיביים".

 

היית "סנובית אומנות" כזאת?

"לא סנובית אומנות, אבל כן קידשתי את המקצוע, את האומנות. לא רציתי שהעולמות הללו יתערבבו, ולא רציתי שהם ייכנסו למקדש הזה נקרא 'סט' ו'כיתת משחק'. האמת היא שהיה לי מעין זלזול", היא מודה. "לא הערכתי את האנשים האלה, וגם תמיד יש איזשהו דיסטנס - מפיקים מול שחקנים. השחקנים זה האומנות והמפיקים כביכול מתעסקים רק בכסף. אבל גיליתי שזה לא נכון. עכשיו אני מבינה שמפיקים בתחום הזה הם מפיקים קריאטיביים. אז מה שקרה זה שכשסיימנו לצלם את 'הרודן' (הדרמה שכיכבה בה עבור FX, ורצה במשך 3 עונות - ל.ש), ראש הערוץ ג'ון לנדגרף - המנכ"ל ומי שנחשב לאלוהים של הטלוויזיה האיכותית, האדם הזה שכל היוצרים רוצים לעבוד איתו כי הוא זה שמחליט איזו סדרה מקבלת עוד עונה ואיזו סדרה מתבטלת - פנה אליי פתאום".

 

אשכרה!

"כן! מתברר שהוא ואשתו מעריצים מאוד גדולים שלי כשחקנית. נפגשנו, ופתאום אני מגלה איש מדהים שעודד אותי לכתוב ואמר לי שאני Artist. אני? אומנית? אני שחקנית, לא אומנית, בוא. אבל זה היה וואו. כנראה הוא ראה שאני מפרקת את הדמות ומביאה סיפור נוסף שלא היה בתסריט, וזה משהו שאני בחיים לא הייתי מעזה לחשוב או להאמין בו, וזה גם משהו שהרבה נשים סובלות ממנו, שהן לא מאמינות בעצמן מספיק. אז כשהוא אמר לי את המילים האלה זה בהחלט עזר לביטחון העצמי שלי".

 

 

טריילר לעונה השלישית של "הרודן"

טריילר לעונה השלישית של "הרודן"

סגורסגור

שליחה לחבר

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

ברור, זה בהחלט לא מזיק.

"זה לא מזיק וזה הוביל אותי לחשוב על דברים אחרים שאני רוצה לספר ועל רעיונות אחרים לפרויקטים, וכך התחיל מסע קטן שלי עם עצמי. אנשים פנו אליי גם עם הצעות לפרויקטים וגם אני עשיתי חושבים עם עצמי והתחלתי לחשוב איזה סיפור הייתי רוצה לספר. ואז, בזמן שצילמתי את הסדרה 'הכפר' בניו יורק, מטעם רשת NBC, בגלל שהיה קאסט מאוד גדול יצא שהיה לי הרבה זמן פנוי לעצמי והתחלתי לכתוב. מדובר בקומדיה, וזה בעצם יומן אישי, ובזה אני אסיים", היא צוחקת. "כתבתי דפים שנראו כמו הקאה של רגשות ומחשבות, זאת ממש אמנה כזאת".

 

אז היית אומרת שזאת סדרה על רווקות בנות 38 בעיר הגדולה?

"קודם כל, הייתי בת 37 כשכתבתי את זה, ואני אכן גרה בעיר הכי גרועה לדייטים בעולם, בלוס אנג'לס".

 

מה רע בלוס אנג'לס?

"לוס אנג'לס היא עיר שאנשים מגיעים אליה כדי להצליח, והם מאוד חדורי מטרה ולא יכולים להכיל עוד מישהו חוץ מאת עצמם. לפחות בתעשייה שלי".

 

אז אולי את צריכה לצאת עם מישהו שהוא לא מהתעשייה...

"אני גם יכולה ללכת לנסות להכיר בבית הכנסת - בקומדיה שאני כותבת למשל, זה משהו שקורה, אבל האישיו הוא איתי. אני מחפשת אהבה, השלמה, קבלה עצמית ואפילו סליחה עצמית. והרובד היותר קומי הוא העובדה שאנחנו חיות בעולם של 'סווייפים', ושלבחורה סופר נוסטלגית כמוני קשה מאוד להסתדר בתוכו. את יודעת, אנחנו דור כזה של נשים חכמות ומצליחות בתחומן, נשים יפות, הקרם דה לה קרם, שפשוט לא מוצאות אהבה. וזו לא רק אני, אלו גם כל החברות שלי - האיטלקיות, היווניות והישראליות. הלוואי שהיה מישהו מתאים, אבל אין לאף אחד את המכלול הזה של מה שאנחנו רוצות".

 

מה זה אומר? איזה גבר את מחפשת בעצם?

"מצד אחד, הוא צריך להיות גבר Traditional, ומצד שני מישהו שיכיל את העובדה שאת עצמאית ושאת לא צריכה אותו, אלא רוצה אותו. אני גם נמצאת בגיל שאני כבר מבוססת מכל הבחינות, מבוססת בדעותיי. יש לי דעות פוליטיות, יש לי דעות על מה שאני חושבת על העולם, על פמיניזם, על דברים... יש לי דעות והוא צריך לכבד אותן. ואז את אומרת, לא חיכיתי כל השנים האלה כדי להתפשר. כי סליחה, אבל אנחנו מושלמות. We got it all. יש לי חברה באיטליה שאני אומרת: 'וואו! הלוואי שהייתי בקטע', כי זאת אישה שהייתי רוצה להיות איתה, אישה לא תלותית, הכי עצמאית".

 

בטח קראת לאחרונה את הסיפור שקרה לשרון סטון כשנרשמה לאפליקציית ההיכרויות 'באמבל' וסגרו לה את הפרופיל כי לא האמינו שזאת היא. את עצמך נרשמת לאפליקציות האלה?

"ברור ששמעתי, וזה חלק מהקומדיה שלי כי מצד אחד, את אומרת: 'מה אני עושה?'. בלוס אנג'לס כולם באפליקציה הזאת, ממש אבל! ומצד שני, לא באמת מדברים על זה בצורה גלויה. נגיד, חברה מאוד טובה שלי התחתנה דרך טינדר, אבל רק אחרי שהיא נכנסה להיריון, היא סיפרה לכולם שהם הכירו בטינדר. זה אומר שיש עדיין איזושהי בושה להכיר באפליקציות. אז אני לא נרשמתי לאף אפליקציה עד שחברה רשמה אותי לאפליקציה יותר מתוחכמת באל.איי. היא נקראת RAYA וצריך לעשות אליה מנוי בתשלום וגם לקבל הזמנה ספציפית ושיאשרו אותך וכאלה. אבל גם כשנרשמתי וניסיתי, לא המשכתי עם זה יותר מדי. זה כן גרם לי לשאול כל מיני שאלות שלא שאלתי את עצמי לפני כן. למשל, כתבתי ב'ביו' את מגילת העצמאות שלי, ולא נראה לי שאמורים לכתוב על עצמך כל כך הרבה", היא אומרת וצוחקת. "אבל לפני כן לא הבנתי איך משתמשים בזה ומה המטרה, וזה גרם לי לשאול את עצמי: 'איזה מין גבר אני רוצה? איזו מערכת יחסים אני רוצה בכלל?'".

 

בשבוע האחרון הופיעו ידיעות רכילות על כך שייתכן שאת בקשר רומנטי עם השף הצעיר טום אביב.

"המפגשים שלי הם ענייניי הפרטיים".

 

"אנחנו מושלמות. We got it all" (צילום: אלכס ליפקין)
"אנחנו מושלמות. We got it all"צילום: אלכס ליפקין

 

אטיאס, בת 38, נולדה בחיפה ליעל, מנהלת משרד עורכי דין, ומרדכי, יבואן רהיטים, והחלה לדגמן בקטנה כבר כשהייתה בת 12. ידיד שלה, שארגן תצוגות אופנה בקניונים, היה מזמין אותה להצטרף בספונטניות ולהסתובב על המסלול תמורת 120 שקל להשתתפות. "את יודעת מה זה 120 שקל לילדה? באילו בתי קפה הייתי יושבת אחר כך? הייתי ראש המאפיה של הבנות בכיתה שלי", היא צוחקת. "זאת שמרוויחה הכי הרבה כבר בגיל צעיר".

 

את הפריצה הגדולה שלה חוותה בגיל 19 באיטליה, כשסוכנת שהכירה במקרה אמרה לה שיש לה הרגשה שהיא הולכת להיות ענקית במדינת המגף. "קראו לה ניקולטה בוצ'י, ואני לא אשכח אותה בחיים", היא אומרת. "היא הייתה האדם הראשון שהאמין בי ושנתן לי הזמנות. היא שינתה את חיי כי היא ראתה בי משהו שלא תכננתי בכלל להגיע אליו. נסעתי לגרמניה וגם לאיטליה במטרה מאוד ספציפית - להרוויח כסף ולחזור לישראל כדי ללמוד פסיכולוגיה קלינית, נקודה, סוף פסוק. אז אני מגיעה לאיטליה לסוכנות 'נקסט', שהייתה אז אחת הסוכנויות הגדולות בעולם, וניקולטה בדיוק השיקה מחלקה חדשה של דוגמניות שיש להן אישיות מסוימת ושהן יכולות לעבוד בטלוויזיה - והיא החתימה אותי לשם. אמרתי לה: 'אבל אני לא מדברת איטלקית'. גם באתי בדיוק מחיפה, זה לא שגדלתי בתל אביב ואני יודעת מה זה עולם האופנה. הייתי בצופים! את יודעת מה זה להגיע מהצופים בנעלי אולסטאר עד למילאנו? אני זוכרת שהתקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה: 'יש פה אריות בבניינים! ואנשים שותים פה יין בצהריים! וואו, הם אלכוהוליסטים!'. כמובן שאחרי שלושה חודשים כבר למדתי לדבר איטלקית וגם אני כבר שתיתי יין בצהריים".

 

"אף פעם לא הייתי הדוגמנית הכי יפה, הכי שרירית או הכי רזה" (צילום: אלכס ליפקין)
"אף פעם לא הייתי הדוגמנית הכי יפה, הכי שרירית או הכי רזה"צילום: אלכס ליפקין

 

באותו זמן גם החלה להשתתף במספר תצוגות אופנה, דגמנה לבית האופנה "דולצ'ה וגבאנה", הנחתה תוכניות טלוויזיה והופיעה על שערי מגזינים נחשבים. היום, עם זאת, היא לא נזכרת ביתר נוסטלגיה על אותה תקופה, לפחות לא ברמת הדוגמנות - אף על שהיא עדיין עוסקת בתחום באופנים כאלו ואחרים, ובימים אלו משמשת כפרזנטורית של חברת התכשיטים Yvel. "סליחה שאני מבטלת תחום עשיר, אבל בשבילי דוגמנות אף פעם לא היוותה עולם משמעותי. סורי. זה לא היה עולם שעניין אותי. הרבה יותר התחברתי לעולם היצירה. גם תחרויות היופי למיניהן - אף פעם לא הבנתי את הקטע, ואני חושבת שזה לא רלוונטי לימינו. מבחינתי, קריירת הדוגמנות הייתה איזשהו כלי, אמצעי שמקדם את האפשרות שלי לעשות כסף. כן נהניתי מאוד מהצילום ומהיכולת ליצור תמונה מעניינת, ואולי גם בגלל זה הצלחתי כדוגמנית כי זה היה יותר האישיות שלי והיצירה המשותפת עם הצלם ועם הצוות. אף פעם לא הייתי הדוגמנית הכי יפה, הכי שרירית או הכי רזה".

 

האהבה האמיתית שלה הייתה לקולנוע, ומ־2007 החלה אטיאס להשתתף בסרטים ובסדרות טלוויזיה באיטליה ואחר כך בארצות הברית, שאליה עברה לפני עשור. בין היתר, כיכבה במשך 3 עונות בסדרה "הרודן", ולאחרונה גם באחד מהתפקידים הראשיים של הדרמה "הכפר" של NBC, אשר ירדה מהמסך אחרי עונה אחת, נושא שעליו היא בוחרת שלא להגיב.

 

אחד מההישגים הבולטים הראשונים של אטיאס בארה"ב הגיע כשלוהקה לדרמה הטלוויזיונית "התרסקות", שם הכירה את פול האגיס, תסריטאי ויוצר מצליח אשר זכה שנתיים רצופות באוסקר כתסריטאי על הסרט הטוב ביותר ("מיליון דולר בייבי" ו"התרסקות" שהעניק השראה לסדרת הטלוויזיה, ושאותו גם ביים). בהמשך, לוהקה על ידי האגיס למותחן "שלושת הימים הבאים" לצד ראסל קרואו.

 

בריאיון שהתקיים ב־2014 ב"ניו יורק טיימס", סיפר האגיס שאטיאס הייתה אמורה להישאר בצילומים שבוע, אך היא נשארה למשך יותר זמן, והשניים החלו להתקרב. "בשלב מסוים היא התחילה להעלות רעיונות לסרטים", סיפר לכתב שריאיין אותו. "אני לא זוכר אותם, אבל אני זוכר שהם היו ממש מעצבנים. אבל מתישהו היא אמרה: 'אתה צריך לעשות סיפור עם כמה עלילות על מערכות יחסים', והרעיון הזה כבש אותי".

 

כעבור שנתיים וחצי היה בידיו התסריט של "גוף שלישי", סרט שבו אטיאס משמשת הן כמפיקה והן כשחקנית, לצד שמות ענקיים כמו ליאם ניסן, אוליביה וויילד, קים בייסינג'ר, ג'יימס פרנקו ומילה קוניס. אטיאס והאגיס אפילו הגיעו יחד לישראל כדי לקדם את הסרט. אבל במובנים רבים, הוא סימל את תום תקופת השגשוג של האגיס - אשר במקביל לעשיית הסרט, עזב את הכנסייה הסיינטולוגית שאליה היה שייך במשך 34 שנה, והפך לאחד מהדוברים הבולטים ביותר כנגדה.

 

לפני שנתיים סערה הרשת כשארבע נשים האשימו את האגיס בהטרדה מינית, כאשר שתיים מהן טענו כי אנס אותן. הכול התחיל כשהיילי בריסט, מנהלת שיווק ויחסי ציבור, הגישה תביעה אזרחית נגד האגיס בטענה שאנס אותה ב־2013. מייד לאחר מכן, שלוש נשים שונות טענו כי האגיס הטריד גם אותן, כשאחת מהן חשפה כי הבמאי כפה עליה מין אוראלי ואנס אותה לאחר מכן. לדבריהן, התקריות אירעו בין השנים 1996 ל־2015. אטיאס, קולגה וידידה כאמור, חושבת שאולי ישנם כוחות גדולים יותר שפועלים מאחורי הקלעים.

 

"אני לא מבטלת את העדויות נגדו והדברים ייבדקו בבית משפט, מה גם שאדם הוא חף מפשע עד שתוכח אשמתו", היא אומרת בזהירות, "אבל מהיכרות אישית שלי איתו לאורך עשור, הכרתי אדם שתומך בנשים בצורה בלתי מעורערת, שתומך במאבק של נשים, ובחיים לא ראיתי אותו מתנהג בצורה אלימה מילולית או פיזית כלפי אישה, לאורך כל עשר השנים שבהן אני עובדת איתו. להפך, תמיד הרגשתי שהוא לא רואה הבדל בין גבר לאישה, ולא מנצל את מעמדו. גם מעולם לא הייתי בסיטואציה ספציפית כזאת איתו. אז אני לא אומרת שאין שום מצב, כי רק הוא והיא יודעים מה היה שם, אבל אנשים צריכים לדעת שיש פה כנסייה מאוד מאוד מאוד חזקה, עם אינטרס גדול לרמוס אותו. הוא הרי עזב את הכנסייה הסיינטולוגית כי הם לא קיבלו את הבנות שלו, ששתיהן לסביות, ואני לא אופתע אם מדובר בנקמה".

 

נשארת איתו בקשר?

"כן".

 

ותמכת בו בתקופה הזאת?

"כן. כמובן שכשקראתי את העדויות שלהן, אז כאישה תמיד אזדהה עם האישה. קראתי את זה וזה חלחל בגופי והיה לי ממש קשה, אבל אז, כשהפרדתי וראיתי שגם הבנות שלו ואשתו וכל המשפחה שלו לצידו, ושלמישהו מאוד חזק יש אינטרס לפגוע בו, אמרתי: 'רגע'. גם כתבתי מכתב לטובתו לבית המשפט, כי אני אישית פשוט חוויתי דברים הפוכים".

 

אבל את יודעת שהעובדה שהוא היה בסדר איתך לא אומרת שהוא לא יכול היה לעשות דברים איומים לאחרות.

"נכון, אבל יש דפוסי התנהגות שאת רואה, ואני לא ראיתי שום דבר מהדברים האלה. זה לא הארווי ויינשטיין. חוץ מזה, באמת שאת לא תמצאי מישהי יותר פמיניסטית ממני. אני סופר פאקינג פמיניסטית, אבל פה זה מקרה אחר. זה איש שגם תמך בי בקריירה כאישה, וגם הפרויקטים שעשינו יחד בהאיטי הם מאבקים שמגנים על נשים, כמו תוכניות תמיכה. אז אני לא אומרת שאני לא מאמינה לנשים, רק אומרת שאני מכירה את פול במשך עשור, שקראתי את העדות בעיתון כמוך, ושבגלל שיש את העניין של הסיינטולוגיה ובגלל שיש לו אויבים גדולים שרוצים לרמוס אותו, אז הדברים האלה צריכים להתברר בבית המשפט. בינתיים, אגב, ההליכים האלה מתנהלים באיטיות מטורפת והחיים שלו נעצרו. ההליכים המשפטיים האלה עולים מיליוני דולרים, והבן אדם גמור. זה לא פייר".

 

תגידי, אחרי עשור באמריקה את כבר מרגישה אמריקאית?

"לעולם לא ארגיש אמריקאית, למרות שאני מאוד אוהבת להיטמע במקום שבו אני גרה. ובכל זאת, אני לא יכולה לשכוח את הישראליות שלי, או שפתאום יוצא ממני המרוקו, או איטליה, או איזה משהו שראיתי בערבית. זה המכלול שלי וזה מה שמאפשר לי לבוא לידי ביטוי. אז לא הייתי מסתכלת על עצמי כל כך כעל אמריקאית, אלא יותר כעל כלל־עולמית, לא מוגדרת, אקזוטית אפילו, למרות שהכי הייתי שמחה לגלם ישראלית. היית מאמינה שעדיין לא שיחקתי ישראלית?".

 

הריאיון המלא עם מורן אטיאס וכתבות נוספות עכשיו במגזין "פנאי פלוס" החדש!

 

מורן אטיאס על שער "פנאי פלוס" (צילום: אלכס ליפקין)
מורן אטיאס על שער "פנאי פלוס"צילום: אלכס ליפקין

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פייסבוק
אינסטגרם
twitter
הדגמים המנצחים של 2018