רכילות+

נגה ניר נאמן: "מקבלת את הביקורת באהבה, למרות שחיצי רעל מכאיבים"

פגשנו את נגה ניר נאמן מאחורי הקלעים לצילומי שער "פנאי פלוס" ודיברנו איתה על הנחות סלב, ההתמודדות מול הטוקבקיסטים שלעיתים גורמים לה לבכות, והרצון לעזור לאלה שאין להם למי לפנות. צפו

 

צילום: אורי דוידוביץ

צילום: אורי דוידוביץ

סגורסגור

שליחה לחבר

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 
סדרת כתבות שעלתה בתחילת פברואר האחרון ב"חדשות 13" ומותגה תחת "תחקיר המטוסים המזוהמים ברקע התפשטות נגיף הקורונה הקטלני", העלתה נגה ניר נאמן - עיתונאית, כתבת הצרכנות של חדשות 13 ומגישת המהדורה המרכזית - עם צוות תחקירניות על טיסות מתל אביב לאתונה, לרומא, לפריז ולמוסקבה. זה כשעוד היו טיסות, זאת אומרת. הן בדקו את רמת הזיהום של חגורות הבטיחות, ידיות המושבים וכל משטח שהנוסעים באים עימו במגע, התפלאו מהתוצאות המדאיגות ושידרו פרצופים נגעלים למצלמה. בימים שבהם צילמו את הכתבה, קורונה הייתה עדיין בירה מקסיקנית בהירה ששותים לצד פלח לימון מרענן. איש לא שיער בנפשו שתהפוך למגפה בסדר גודל עולמי, "מגפה של פעם במאה", כפי שכינה אותה ביל גייטס; איש לא שיער שתגבה את חייהם של אלפים ותדביק בקצב מסחרר עשרות אלפים ברחבי העולם. אף אחד לא דמיין לעצמו שהיא תסגור מדינות שלמות.

 

"החלטנו לעשות בדיקת חיידקים על מטוסים הרבה לפני שמישהו בכלל שמע על קורונה", היא אומרת. "את צריכה להבין שב־17 השנים האחרונות בערוץ 10 בדקתי מטוסים מכל זווית אפשרית, עם כתבות כמו 'הסודות של נתב"ג' ו'סודות הטיסה', אבל אף פעם לא התעסקתי בזווית הביולוגית של החיידקים, ותוך כדי העבודה אני מחליטה שאני לא רוצה רק לבדוק חיידקים כי זאת בדיקה בסיסית. אני רוצה לפתוח את הסיפור הזה, ולבדוק מה המשמעות של אנשים שיושבים ביחד בתוך גוף צר באוויר, כשארבעה מיליארד וחצי אנשים טסים בשנה.

 

"אז התחלתי לדבר עם מומחים לטרור ביולוגי, ואני מדברת איתם ומראיינת אותם, ותוך כדי זה אחת הזיהומולוגיות אומרת לי: 'את יודעת, שמעתי שיש איזה וירוס חדש בסין. אנחנו עוד לא יודעים מה זה, אבל יש איזושהי שמועה שזה קטלני'. אני מקשיבה לה אבל אין לי מושג עדיין על מה היא מדברת, ויותר מאוחר אל תוך הצילומים, זה כבר הפך להיות כאילו סיפור פסיכי".

 

איזה קטע.

"ממש. היה גם רגע שבו עבדתי על מפה שמדמה התפשטות חצבת במטוס, אפרופו הסיפור של דיילת אל על שנדבקה בחצבת, רותם אמיתי זכרונה לברכה, ומסבירה לי מומחית מה זה super spreader ("מפיץ־על" - ל.ש). ופתאום אני קולטת שאני בעצם מסקרת את מה שקורה עכשיו עם הקורונה! סוג של נבואה שהגשימה את עצמה. מרגע שקלטנו שיש לנו פה סדרת כתבות שעוסקת בנושא הכי חם כרגע, הייתה התלבטות מאוד גדולה אם לשדר את זה בעיתוי הזה או לא".

 

על מה יש להתלבט?

"את לא רוצה סתם להבהיל את הציבור מצד אחד, ומצד שני, כבר צילמת תחקיר, יש לך נתונים עם מידע על איך דברים עובדים ועל איך דברים מדבקים, ואת מתלבטת אם לשדר את זה עכשיו ואם זה העיתוי הנכון ביותר. זאת התלבטות מאוד משמעותית. אני יודעת שזה נראה באוויר כאילו שהכנו את זה במיוחד לקורונה, אבל זה ממש ממש לא המקרה. זה קרה הרבה לפני, וזה הזוי".

 

"לא לוקחת הנחות סלב" (צילום: רותם לבל)
"לא לוקחת הנחות סלב"צילום: רותם לבל

 

נגה ניר נאמן (42) נולדה וגדלה בעפולה לאבא בעל חברה לייעוץ פיננסי, ולאמא שהייתה בעבר מורה לפיזיקה ולמתמטיקה, וכיום מרצה לתקשורת ותרבות במכללה האקדמית עמק יזרעאל. נגה גרה בתל אביב, נשואה לאורן נאמן ומגדלת איתו את בנם ובתם. ב־4 השנים האחרונות כבר הפכה לבת בית בסלון הישראלי, מאז שהחלה להגיש לסירוגין את המהדורה המרכזית של חדשות 13, אבל הרקורד המקצועי שלה ארוך הרבה יותר וכולל רגע וחצי כדוברת של ח"כ ויצמן שירי ממפלגת העבודה, תפקידי תחקירנות בערוץ הראשון בסוף שנות ה־90, משרות כתבת בריאות ולאחר מכן כתבת צרכנות בערוץ עשר, מגישת תוכנית התחקירים בנושאי צרכנות "ברקוד", ועוד.

 

אבל הפרופיל הגבוה והנוכחות השכיחה על המסכים שלנו לא הפכו אותה לסלבריטאית, לפחות לא בעיני עצמה. "אני לא הולכת להשקות ולא מקבלת הנחות סלב, אני לא לוקחת הנחות סלב ואני לא מבקשת הנחות סלב", היא מכריזה בעיניים בורקות. "תארי לעצמך שאני נכנסת לחנות בקניון ואומרים לי: 'יא! נגה ניר נאמן! קבלי 20 אחוז הנחה', או: 'קבלי 30 אחוז הנחה'. מחר יש לי תחקיר על החברה הזאת, למשל שהיא מתעללת בעובדים שלה. מה אני אעשה אז? איך אני ארגיש? איך אני אוכל בכלל לסקר אותה? ולא רק זה - אני גם בין העיתונאיות היחידות היום שלא עושות הרצאות כמעט בכלל. אצלנו אנשים מעבירים הרצאות מסביב לשעון, ואני נמנעת מזה".


שמעתי שזה כסף מעולה.

"נכון, תשמעי, וזה לגיטימי לחלוטין, אבל אני לא עושה את זה לגופים שאני מסקרת אותם. חברות סלולר יציעו לי להרצות לרגל יום האישה - ואני לא אלך על זה. גם אם זה לדבר על העצמה נשית, שזה נושא חשוב מאוד ויקר לליבי, אני עדיין אסרב כי אני לא רוצה לקבל כסף מחברות שאני עשויה מחר לסקר. אני לא אעשה את זה. לא שווה לי להתלכלך על הדברים האלה".


לא מוכנה לקחת כסף מחברות שהיא עשויה לסקר (צילום: רותם לבל)
לא מוכנה לקחת כסף מחברות שהיא עשויה לסקרצילום: רותם לבל

 

עבור ניר נאמן מדובר בנושא טעון, ספציפית ברמת התוכן השיווקי - פנים נוספות של גישת היד רוחצת יד של עולמות התרבות, הבידור והאקטואליה הישראליים. מעת לעת מגיעים גם אליה האשמות בהטמעת תוכן שיווקי כזה או אחר, צלב שעל כתבי צרכנות לשאת, לדאבונם.

 

"זה פשוט אחד השקרים הכי גסים והכי כואבים שנאמרים עליי, אבל אני לא יכולה להילחם בזה", היא אומרת בעצב. "מה אני יכולה לעשות? אני יכולה לספר בכל מקום אפשרי שכשאנחנו טסים לחו"ל, אנחנו משלמים על זה בעצמנו. אנחנו לא נוסעים על חשבון חברות מסחריות. יש לי קבלות על הכול. ובאמת שלמעט נסיעה אחת שהייתה לנו ונראתה לנו חשובה - למפעל של 'בואינג' בסיאטל, ועשינו כמובן גילוי נאות - שילמנו על כל שאר הנסיעות שהיו לנו, ואני יכולה להגיד לך שמעולם לא קיבלתי מתנה. אם את לא מאמינה, את יכולה לעלות ולשאול את השומר בכניסה לבניין של חדשות 13 מה קורה אם מגיעה חבילה לנגה ניר נאמן. אין דבר כזה. זה חוזר ישר עם השליח. לפעמים מגיעות הנה שליחויות של אוכל - ארטיקים ודברים כאלה - אז יש לנו אחלה שומרים ומנקים וחבר'ה נהדרים שעובדים איתנו שנים, והם היחידים שמקבלים את החבילות האלה. היחידים! אף אחד אחר לא ייגע בזה".

יפה ולא מובן מאליו.

 

"אז אנשים יגידו ואומרים וימשיכו להגיד - והכול בסדר, אין לי איך להילחם בזה. מי שמכיר את האמת המקצועית שלי ב־17 השנים האחרונות, יודע שאני לא שם. אגב, מתי אני מבסוטה? כשיום אחד אומרים לי: 'את עובדת באל על', ויום אחרי זה אומרים לי: 'את עובדת עבור חברות הלואו־קוסט', ויום אחר אומרים לי: 'את עובדת אצל בעלי הצימרים'. כשאת רואה שכל יום מישהו מאשים אותך במשהו אחר, אז הכול בסדר, זה סימן שאת עושה את העבודה שלך".

 

הייתה ביקורת ששברה אותך?

"אממממ... כן. הייתה אחת שממש לקחתי קשה. מגיש מאוד בכיר, גם מבוגר וידוע, שעבד איתי פעם בערוץ הראשון, צייץ בטוויטר אחרי שחזרתי מאיזשהו מקום על 'הנסיעה הממומנת של נגה ניר נאמן'. התקשרתי אליו באופן אישי, ואמרתי לו שהוא מאוד מאוד פגע בי, שהנסיעה הזאת שולמה, שאשמח להעביר לו חשבונית, ושמאוד כואב לי לראות שעיתונאי מכובד כמוהו לא בודק את העובדות. הוא צייץ התנצלות והוריד את הציוץ, אבל את יודעת, כשזה קולגה את יכולה לדבר איתו, אבל כשזה אנשים שאת לא מכירה? אז אני יכולה רק לתת את האמת המקצועית שלי, וזאת האמת המקצועית שלי. ככה אני עובדת ויש לי תמיכה מלאה מהמקום שבו אני עובדת".

 

ופתאום האמוציה ניכרת. "את יודעת, לורי, אני כל כך רגישה", היא מודה פתאום. "אני בוכה מהביקורת האלה. אומרים לי לא לקרוא טוקבקים - ואני קוראת טוקבקים. אני בוכה מטוקבקים רעים".

 

למה לך? מיותר לגמרי בימינו לקרוא טוקבקים.

"Can't help it. וזה כואב... וואו. כל אמירה רעה שנכתבת עליי כל כך כואבת לי. אני שואלת לפעמים, מאיפה יש לאנשים כל כך הרבה רוע וכעס? אבל באמת חשוב להבין שזה עדיין בטל בשישים לעומת הפרגון הרב שאני מקבלת. אם הייתי אוכלת רק רוע, אז לא הייתי מסוגלת להמשיך. אבל אני בעיקר מקבלת פרגון. בעיקר. לפעמים יש פרגונים מצחיקים, כמו: 'יואו! איך את רזה במציאות ושמנה על המסך?'".

 

אוי לא.

"אז את אומרת לעצמך 'אוקיי...' את מחייכת ואת לא יודעת אם להגיד תודה או לא להגיד כלום. אנשים לא תמיד יודעים שהמסך גורם לך להיראות שונה ממה שאת באמת. זה כל ערב להיות סינדרלה. אחר כך את מגיעה הביתה, מורידה את האיפור וחוזרת להיות לכלוכית. בסוף, כשאני מבשלת או מנקה בבית, אני לא נראית כמו שאני נראית בזמן הגשת המהדורה. כפי שאת רואה - ממש לא. רואים עליי את הנמשים, רואים את השקיות השחורות מתחת לעיניים - וזה מה יש".

בוכה מטוקבקים רעים (צילום: רותם לבל)
בוכה מטוקבקים רעיםצילום: רותם לבל

 

העבודה, כפי שכבר בטח הבנתם, חשובה לניר נאמן. את העומק המקצועי הרוויחה, כפי שהיא מספרת, בשנים של עבודה קשה. "אני דור שלישי לניצולי שואה, ותמיד צוחקים עליי במשפחה שהביטוי 'העבודה משחררת' הגיע ישר אליי", היא מספרת. "אני אישה כזאת שקמה בבוקר ואומרת: 'מה אני יכולה לעשות היום כדי להוכיח שאני טובה, שאני ראויה?'. והתשובה שלי היא לעבוד קשה. זה מוסר עבודה שקיבלתי מהבית, של לעבוד קשה ולהיות ראויה למשכורת, להערכה, ראויה לאהבה".

 

חשוב לך שיאהבו אותך?

"מאוד חשוב לי שיאהבו אותי, מאוד".

 

למה בעצם?

"כי אני בחורה רגישה ופרפקציוניסטית", היא משיבה בכנות. "אני רומנטיקנית, לפעמים קצת נאיבית אפילו, עד כמה שזה מגוחך להגיד את זה בתחום העיתונות, אבל אני עובדת קשה מאוד בשביל זה, מאוד משקיעה בזה, לפעמים יותר מדי. אני מקנאה באנשים שאומרים: 'פאק אוף. אני עושה מה שאני רוצה'. אני לא שם ואני לא כזאת. אני בול ההפך, בול. מצד שני, זה מאוד מתיש ולפעמים אני מאוד מתישה את עצמי".

 

את אורן, בעלה, פגשה בעת שלמדה תקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. "אנחנו ביחד איזה 20 שנה. הוא היה החבר הכי טוב שלי בלימודים, למדנו לכל המבחנים ביחד. הוא היה ישן אצלי על הספה ואני ישנתי על שלו".

 

בקטע אפלטוני?

"אפלטוני לגמרי! השותפות שלי היו צוחקות עליי שהוא אוכל לנו את כל האוכל. היינו עושים הכול ביחד. הייתי הולכת איתו לבחור בגדים כי הוא לא ידע לקנות בגדים. הוא היה החבר הכי טוב שלי, ה־BFF שלי, עד שהוא עזב את ירושלים ועבר לתל אביב ופתאום - בום. הבנתי שאני לא יכולה לחיות בלעדיו, ובדיעבד התברר שזה היה הדדי".

 

מה הרגשת?

"כשהוא עזב זה הרגשתי כאילו שכרתו לי את הידיים. פתאום הבנתי שזה הבן אדם שאני רוצה להזדקן איתו ולחיות איתו את כל החיים שלי. ותראי, אני מדברת איתך וכבר יש לי דמעות בעיניים".

 

למה את בוכה?

"אני לא בוכה, אני מתרגשת. אורן הוא הבן אדם שיהיה לידי אחרי שכל האנשים שמסתובבים סביבי ילכו הביתה. הרי בסוף בסוף יש לך את בן הזוג שלך ואת אחותך ואת החברות הכי טובות שלך, מעגל מאוד מצומצם של אנשים שאת יודעת שיהיו שם בשבילך בעת צרה, ואורן הוא הבן אדם שאת רוצה שיהיה איתך ברגעים הקשים. הוא גם הבן אדם הכי רגוע בעולם".

בניגוד אלייך.

 

"בול. אני על קצה ההיסטריה כל הזמן. אני כל הזמן בהתפרצויות של רגש וסערות. איפה שאין אש אני מייצרת אש, איפה שאין לחץ אני מייצרת לחץ. והוא? רגוע. אי של שפיות. יכול להיות לי יום דרמטי עם אנשים שירדפו אחריי ויאיימו עליי, ואז אני אספר לו על זה ותוך כדי שאני אדבר איתו אני כבר אירגע. הוא מין סלע כזה, והוא שותף מדהים, וצריך להיות גבר מאוד חזק כדי להכיל אותי. אני מאוד דרמה קווין. אני דעתנית, אני אוהבת להתווכח, יש לי את האמת שלי ושאף אחד לא יזיז אותי מהאמת שלי".

 

הריאיון המלא עם נגה ניר נאמן וכתבות נוספות - עכשיו, בגיליון החדש של "פנאי פלוס".


עכשיו בדוכנים! (צילום: רותם לבל)
עכשיו בדוכנים!צילום: רותם לבל

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פייסבוק
אינסטגרם
twitter
הדגמים המנצחים של 2018