רכילות+

ליאת אחירון: "כולם היו כוכבים אז חוץ ממני"

בשנות ה-90 ליאת אחירון הייתה אחד השמות הבולטים בתעשיית הבידור, כשהנחתה בערוץ הילדים וב"זאפ לראשון". 25 שנים אחרי שהופיעה על שער מגזין "פנאי פלוס", היא נזכרת בקשיים, בחוסר הביטחון, משווה את עצמה לקולגות: "יעל בר זוהר זכתה להערצה מטורפת, אליי הייתה הערצה מאוזנת", ומודה: "קצת הדחקתי"

  

06-12.04.1995 - השבוע לפני 25 שנים בדיוק: ליאת אחירון על שער "פנאי פלוס"

 

מגזין "פנאי פלוס" נמצא בדוכנים כבר למעלה מ-30 שנים, אבל אנחנו רוצים להפנות את תשומת ליבכם לגיליון שיצא לפני 25 שנים בדיוק, ואירח על השער את ליאת אחירון. עבור המילניאלז שלא מכירים את המפורסמים שגדלנו עליהם, נספר שבתחילת שנות ה-90 אחירון כיכבה בלהקת "צעירי תל אביב" ושיחקה בסדרת הנוער "לא כולל שירות" לצד שיר גוטליב, אלינור אהרון וטל מוסרי, וכשהתגייסה לצבא, שירתה בלהקת חיל החינוך. למעשה, אם תקשיבו טוב לשיר "חורף 73" תוכלו אפילו לזהות את קולה. עיקר הפירסום של אחירון הגיע כשהפכה לאחת המנחות הבולטות בערוץ הילדים, ולכוכבת פסטיגלים ומופעי ילדים ונוער. בשער המדובר, הופיעה אחירון כשהיא בת 21 בלבד, וסיפרה על הופעותיה ב"זאפ ראשון", על הקריירה ועל החלומות לעתיד.

 

הכוכבת הצעירה. ליאת אחירון (צילום: שמואל יערי)
הכוכבת הצעירה. ליאת אחירוןצילום: שמואל יערי

  

"את ליאת אחירון אפשר לפגוש באולפן קבוע ב'זאפ לראשון', מגזין יומי לנוער בערוץ הראשון, וב'סוגרים שבוע' של יאיר לפיד. קשה שלא לשים לב לאדמונית היפה וירוקת העיניים". נכתב עליה אז, "יש הזוכרים אותה מ'לא כולל שירות' של 'צעירי תל אביב', למרות שהיו בלהקה כאלה שעשו כותרות כמו סער פיין, שיר גוטליב ואלינור אהרון". בריאיון שנתנה אז, היא מודה שלא הייתה מוכנה לתהילה.

 

"בעצם כולם היו כוכבים אז חוץ ממני", צוחקת ליאת, היום בת 21. "אני הייתי טיפוס אחר. באתי מהצופים וגם שיחקתי דמות כזאת. כולם בלהקה היו מוכנים נפשית לעולם הזה הרבה יותר ממני. הייתי קצת סגורה בעצמי. עד היום אני נחשבת קצת חריגה, אבל שם פשוט לא הצלחתי להשתלב".

 

והעובדה שנשארת בצל לא הפריעה לך?

"מאוד הפריעה לי. איך מתמודדים עם זה? מתמודדים. מתבגרים. נעשים פחות תמימים. אני עצמי, איך ששיחקתי ושרתי אז, לא ציפיתי לקבל תפקידים גדולים. קיבלתי בהתאם למה שהקרנתי. לא הייתי טובה. הייתי חסרת ביטחון. אבל הכל משתפר עם הזמן. גם מצלמות הטלוויזיה הפחידו אותי. יש לי בעיה גדולה עם האף שלי. כבר התגברתי עליה באופן יחסי, אבל הייתי מוטרדת כל הזמן מאיזו זווית מצלמים ופשוט לא עשיתי שום דבר. לא שיחקתי. גם הפידבקים, לא היו טובים ואז נסגרתי עוד יותר. בכל סידרה בכל פרק, היו לי שתיים - שלוש שורות בלבד. אחר כך, כשהתחילו ההופעות על הבמה, השתחררתי. מעריצים תמיד היו לי, כי העריצו את כולם בלהקה. גם הייתי שמנה אז, וכל היתר היו שדופים. אבל אין לי שום טענות. לא הייתי אומללה, רק התבגרתי, למדתי".

ילדה מתוקה עם גומות חן. אחירון (צילום: שמואל יערי)
ילדה מתוקה עם גומות חן. אחירוןצילום: שמואל יערי

 

לא היה לך חבל לעזוב?

"קיבלתי מעין הבטחות סמויות, שבעונה השנייה אקבל יותר פוקוס, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי לקחת את הסיכון של לשבת בחזרות, במשך שעות, ולקבל תסריט בן שלוש שורות. מאוד פחדתי מזה. זה לא היה שווה לי. איימו עלי, במרכאות, שזו קפיצת דרך ללהקה צבאית ושאצטער אם אעזוב, אבל בכל זאת עזבתי בלב שקט ואני לא מצטערת".

 

בצבא, סיפרו לי, היית כוכבת...

"התחלתי את השירות בהפקת מחזמר של תיאטרון צה"ל, ובשנה השנייה הייתי בלהקת חינוך מיוחד של חיל חינוך. שם עבד איתנו שמואל הספרי. בזכותו הפכתי לכוכבת. הוא קלט את הפוטנציאל ועודד אותי. לא נתן לי להסתגר. אז גם הורדתי במשקל".

 

ויש לך פינה קבועה ב"סוגרים שבוע".

"נכון, גם לשם הגעתי דרך חנוך חסון. אני שרה שם שיר שבועי עם עוד שתי בנות, שיר שנבחר עבורנו וקשור לנושא התוכנית. אני מקווה שזה ישתנה וייתנו לנו לבחור לבד מה לשיר. זו חשיפה וזה נהדר, אבל אני נהנית יותר ב'זאפ'. שם זו הממלכה שלי. שם זו ממש אני. אני עושה מה שאני מרגישה וזה הרבה יותר נוח".

אחירון עם הדוגמן אלון ריינהורן (צילום: איציק בירן)
אחירון עם הדוגמן אלון ריינהורןצילום: איציק בירן

 

ומה החלום? להוציא תקליט ולהיות מפורסמת?

"לא להוציא תקליט ולא להיות מפורסמת. הדבר שאני הכי אוהבת לעשות כיום הוא לכתוב שירים. אני גם לא בטוחה שאני זמרת טובה כל-כך, אם כי מאז אני זוכרת את עצמי אני אוהבת ורוצה לשיר. התקליט בשביל הנפש, בשביל להתבטא. זה החלום שלי. הייתי רוצה להיות פסיכולוגית. בטח לא זמרת. כרגע בלתי אפשרי מבחינתי לשלב לימודי פסיכולוגיה וטלוויזיה. כל החיים חלמתי לשיר וזה מה שאני עושה עכשיו. אני מעריכה שתוך שנה - שנתיים ייגמר לי מזה ואפנה ללימודים רציניים. אני עושה ויתורים מרצון על האומנות לטובת הזוגיות שלי".

 

תסבירי.

"חיי אמן ליליים לא מאפשרים זוגיות בריאה, ברור שאני חולמת לכבוש את העולם, אבל זה בגדר חלומות בלבד. אני לא מוכנה לעבור את מה שכרוך בזה. את ההתמודדות. אין לי מרפקים. מבחינה נפשית אני לא אסתדר עם זה. כרגיל כיף לשיר. על הבמה אני מקבלת ויברציות אחרות נראה לי שדרך הביניים שלי בחיים תהיה לשלב לימודים עם כתיבת שירים והוצאת תקליט. אלו גם הציפיות של ההורים ושל החבר שלי".

 

מי זה החבר?

"קוראים לו יובל אלעני, הוא עורך דין טרי בן שלושים ואנחנו חיים יחד שנתיים. זו הייתה ידידות שהפכה לאהבה. הפרש הגילים לא משנה. זה לא שאני נמשכת לגברים מבוגרים. למרות הגיל אני איתו. יש בעיות לפעמים, כמובן, אבל אנחנו מאוד אוהבים ולרוב משדרים על אותו גל. להורים שלי היה קצת קשה בהתחלה אבל היום, כשהם כבר מכירים את יובל, הם מאוד אוהבים אותו".

 

בטקס פרסי האקדמיה בשנת 2010  (צילום: נועם מוסקוביץ')
בטקס פרסי האקדמיה בשנת 2010 צילום: נועם מוסקוביץ'

 

היום, אחירון כבר בת 45, אמא לארבעה ילדים - שייה, יונתן, אלינור ואמה, הגדולה כבר בת 12, יחד עם בן זוגה דן הם גרים בקיבוץ מצר, במועצה האזורית מנשה. בשנים האחרונות היא עסקה בעיקר בגידול הילדים והתרחקה לגמרי מאור הזרקורים. 25 שנים אחרי אותו שער, בשיחה עם Pplus, אחירון נזכרת בתקופה ההיא.

 

את זוכרת את התקופה בה השער צולם? שנת 1995 כזה.

"ברור. אהבתי את התקופה הזאת, היא הייתה מאוד דינמית. ממש אהבתי את הערוץ הראשון - היינו בלי טלפרומפטר, רק כרטיסיות. אהבתי את זה שאני נוסעת פעם בשבוע לירושלים כשאני משדרת, ושידורים חיים היו בכלל אתגר גדול. בדיוק חשבתי על זה השבוע, על לעשות שידור חי, על האנרגיה הזאת. בשנים שאחרי כבר הייתי עם אוזניה באוזן ושמעתי את הבמאי והעורכת, אבל ב'זאפ לראשון' הם היו פחות נוכחים ובמשך שעה היינו שם רק אנחנו. להיות גם דינמי וגם הגיוני בשידור חי זו משימה קשה. באותה תקופה הייתי גם בתוכנית של יאיר לפיד. אהבתי להופיע ולשיר אצלו. הייתי קצת חסרת הכרה, אני עדיין קצת חסרת הכרה, התעופפתי בתוך הדבר הזה, קשה לי להסביר".

 

"יעל בר זוהר זכתה להערצה מטורפת". אחירון ובר זוהר (צילום: איציק בירן)
"יעל בר זוהר זכתה להערצה מטורפת". אחירון ובר זוהרצילום: איציק בירן

על הבמות (צילום: איציק בירן)
על הבמותצילום: איציק בירן

 

את זוכרת את ההערצה בתקופת ערוץ הילדים?

"זה היה במינון מאוד מינורי ומדויק בהתחלה, וזה כיף שזה קצת בקטן. זה עונה על הצרכים ועל מה שהביא אותך לבחור במקצוע, שרוצים הכרה וזיהוי. הייתה הערצה, אבל היסטריה? אף פעם לא חוויתי את עצמי ככוכבת ענקית. לא יודעת אם זה משהו שלי מול עצמי, אני מאמינה שזה היה נכון יש מדרג גם בתוך הסלבריטאות הזאת. יעל בר זוהר זכתה להערצה מטורפת, אליי הייתה הערצה מאוזנת. בתקופה של 'ערוץ הילדים' היה צריך להרחיק מאיתנו עשרות או מאות אם לא יותר ידיים עם מאבטחים. קצת הדחקתי את זה".

 

הילדים שלך מכירים את הפרט הזה בביוגרפיה שלך?

"כן, במידה כזו או אחרת. הם לא בקיאים בכל הדברים שעשיתי. מדי פעם הם רואים מחזות זמר שיש לי, רואים ביוטיוב, ובתי אמה כועסת בכל פעם שאני אומרת לא לכל מיני הצעות. לדעתי, הסיבה היחידה שהיא מחבבת אותי זה שיש לי עבר. פעם היו לה טענות על איך שאני מתלבשת כי אני אמא שעושה פאדיחות, אז אמרתי לה 'את יכולה לבחור אמא אחרת', ןהיא אמרה לי 'אני לא אחליף אותך, את סלבס לשעבר'. היא רוצה להיות זמרת ולהופיע בסדרות ואני ממש לא מעודדת את זה למרות שזה גנטי, זה ממש היא. היא ינקה את זה מאיזה משהו בגנים שלי שאני מתכחשת אליו. אני לא חושבת שלהיכנס לתעשייה מגיל צעיר זה דבר טוב. אז לא ראיתי את זה ככה, זה היה כמו חוג, לא היה כמו היום. נכון שהיה אז מיעוט אפשרויות, אבל המעט הזה היה עם נפח גדול. היו רק 'צעירי תל אביב' שבני נוער יכלו להעריץ, היום זה כל כך חודר אליך, זה אחרת לגמרי".

 

לא השתנתה אפילו טיפה. עם הבת אמה (אלבום פרטי)
לא השתנתה אפילו טיפה. עם הבת אמהאלבום פרטי

 

מה את עושה היום?

"אני בדיוק בשנת בירור. אחרי עשור שבו התמסרתי לגידול הילדים שלי. יש לי ארבעה ילדים ולא מזמן שחררתי את הקטן לגן, אז עכשיו אני מנסה לברר עם עצמי מה אני רוצה. אני בודקת אם הצורך שלי להיות חשופה מרים ראש. לפעמים זה קורה ואז אני אומרת 'יאללה, תשלחי אנרגיה ליקום', כי אקטיבית אני לא אהיה כי אני לא בטוחה במאה אחוז. אבל אני יודעת שאם שולחים אנרגיה ליקום... עובדה, התקשרת אליי".

 

פונים אלייך לפעמים מהטלוויזיה?

"השנה פנו פעמיים או שלוש, אבל דחיתי אותם. הם היו מעין הזדמנות לחזור לתודעה הציבורית אבל לא הייתה הצעה קונקרטית, אז סיימתי את זה לפני שהיה דין ודברים. הייתה הצעה מ'הישרדות', פניה מ'אמא מחליפה' ועוד משהו. בכל אחד מהמקרים זה לא התאים לי. הוצאתי אלבום לפני כמה שנים והוא גנוז בתוך ארגזים בבית כי יחסי ציבור וחשיפה קצת מלחיצים אותי עכשיו, אני קצת דואלית. רוצה ולא רוצה, וגם לא יודעת באיזה אופן"

 

מעלה לנו חיוך (אלבום פרטי)
מעלה לנו חיוךאלבום פרטי

 

את מגעגעת לעולם הבידור? לתקופה ההיא?

"אני מתגעגעת לעשייה כעשייה. אני כבר עשר שנים בבית וזה היה אמנם מתוך בחירה, אבל יש בזה הרבה דברים מחרפנים. יש הרבה עשייה סיזיפית בתוך הבית, ואני מתגעגעת לעשייה בחוץ. אני לא מתגעגעת לכל מה שקשור להעמדת פנים - להיות במצב רוח אחד ולהיות חייבת להיראות במצב רוח אחר, או להתעניין במשהו מסויים ולרצות להעמיק בו, אבל אי אפשר כי 'זה לא טלוויזיוני' וצריך לעבור לדבר הבא. יש גם הבדלים בקצב, אני קצת יותר איטית מהקצב הנדרש. וגם העיסוק בתפל. זה נורא נחמד להראות טוב ושמלבישים ומאפרים אותך, אבל לשבת שעות מול המראה ולנהל דיאלוגים על איך את מסדרת לי את הקו של האף - זה העלה בי בחילה באיזשהו שלב. ברור שכולנו רוצים להראות טוב, אבל מבחינה רוחנית אני לא מתחברת לזה. זה לא באמת אני". 

 

יש מישהו מאותה תקופה שאת בקשר איתו?

"האמת שלא. אני בקשר מסויים עם אלינור אהרון, קשר רופף עם הרבה אהבה, קשר נורא רחוק. גם טל מוסרי – מדי פעם, פה ושם, אם אצטרך משהו או אנסה להתעניין במשהו שהתשובה תהיה בידיו אני לא אתבייש להתקשר אליו, אני מרגישה קרובה אליו".

 

בימים ההם. עם שרון חזיז (צילום: רפי דלויה)
בימים ההם. עם שרון חזיזצילום: רפי דלויה

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פייסבוק
אינסטגרם
twitter
הדגמים המנצחים של 2018